ועוד אנו נדרשים ראשית כל לבאר מהי חברה בע"מ
וממילא כהבנה בסיסית בעניין שיעבוד נכסים ללא שעבוד הגוף (קידושין ח: ) - וכידוע הדבר תלו במח' בראשונים הרא"ש והרמב"ן והדברים נסדרו בקצוה"ח סי' ק"צ והאריך עוד האבנ"מ (אבנ"מ סי' כ"ט) והגרש"ש בקונטרס השעבוד הביא לחלוק עליו.
אני אתייחס רק לחלק קטן
אני לא יודע מה הפרשנות שלך ואולי למדת בדבריהם באופ"א מדבריי
המהרש"ג ח"ב סי' פ"א צידד בסוף תשובתו להקל (המנח"י הביא אף מכתב בכתב ידו שפשט להתיר אף בריבית דאו')
כל זה נוגע להלואות שנותנים לחברה בע"מ. שהשעבוד על החברה לשלם. לא בהלואות שחייבים
לחברה!
המנח"י ח"ג סי' א' כתב דאינם כבעלים אלא רק יכולים להיות כמסייע ידי עובר עבירה ומי הם בעלי המניות הוא רק צירוף לעיקר ההיתר (האריך לאסור בחמץ בפסח ולעומת זאת להתיר באיסורי שבת מגוי וכו')
המנחת יצחק שם מחמיר לגבי ריבית בהדיא.
בסוף התשובה הוא מדבר גם על שבת (מתיר), וחמץ.
אין לי הפנאי להתייחס לכל ספר שציטטת - מה גם שיש משקל בהלכה לכל ספר באופ"א
האמת שלא הייתי בסדר, כי אע"פ שכולם מדברים על מניות ומחמירים, אבל לא מכולם אפשר ללמוד לגבי הנידון הספציפי של מי שמחזיק רק בחלק קטן של המניות, ולכן אני אתקן הדברים:
1) מניות הוא סוגיא שנידון באחרונים מאז זמן השו"מ והקיצור שו"ע (וכמה שנים לפני בדברי הבנין ציון). אפשר לעשות רשימה של המחמירים, ורשימה של המקילים, ולמדוד האורך של הרשימות, אבל ככה לא פוסקים הלכות.
ולכן הבאתי מה שכתב הברית יהודה, שרוב הפוסקים מתירים
בחברה של רוב גוים, וברור שככה נהגו.
2) לגבי חברת אנוסקו, שמחזיקה במניות של חברות ישראליות שרוב בעליהם יהודים, אין לנו ההכרעה של הברית יהודה ומנהג העולם, כי מדובר ברוב יהודים.
(ולכן לא שייך הטעם של ר' ישראל סלנטר של ביטול ברוב, ולא שייך טעם השערי צדק שהביא שם בברית יהודה).
3) אבל... יש טעם נוסף, שקונים רק חלק קטן של מניות, ואין למשקיע דרך להשפיע.
וכאן נכנס דברי גאוני וגדולי עולם האג"מ והגריש"א, שהתירו לקנות מניות מטעם אחר - שאם אין השפעה על הנעשה בחברה, זה לא נחשב בעלות.
אי אפשר להגיד על טעם זה שהוא דעת "רוב הפוסקים", למרות שזה ברור שלדעת האג"מ והגריש"א זה נכון לדעת כל הפוסקים שקדמם, כי כנגדם היו פוסקים בני דורם שחלקו, ושוב נצטרך להתחיל לספור רשימות...
4) בנוסף - האג"מ והגריש"א דיברו על חברות שיש גרעין שליטה, כמפורש בדבריהם. האם זה תקף גם אם אין מישהו שמחזיק ברוב?
א - שמעתי מאחד מחשובי תלמידי הגריש"א שהוא שמע מפורש מהגריש"א שאם יש גרעין שליטה זה מספיק גם אם אינו רוב. אבל פחות מזה לא שמע.
ב - בספר תקנת ריבית כתוב שהוא בדק השמועות בשם הגריש"א, ומצא שדבר זה לא נשמע מהגריש"א.
ג - הג"ר גלבר כותב בספרו פשט חדש בשיטת הגריש"א (בעלות "רופפת"), ולפי זה ה"ה אם אין גרעין שליטה, אבל אין זה משמעות דברי הגריש"א (והוא כתב כן מחמת קושיא, ואכמ"ל).
ד - לפי פשט התקנת ריבית בדברי הגריש"א (מהרי"ט) אין היתר אם אין גרעין שליטה.
ולכן - למרות שאין לנו ראיה להחמיר, לא נכון להגיד ש"רוב הפוסקים" מתירים.
(כמובן, אם מצרפים הנהוג בעד"ח להשקיע בקרנות בחו"ל, יש עוד סניף להקל).
מסקנה - המשקיע דרך קרן פיזי
כמעט כל המניות מותרים לרוב הפוסקים (רוב גוים, כמש"כ הברית יהודה).
חברה אחד או שתים בבעלות יהודית יש גרעין שליטה, ומותרים לדעת האג"מ והגריש"א.
לעומת קרן סינטטי, שמשקיע בחברות ישראליות.
הנושאים החמים
