- הוסף לסימניות
- #1
בררתי רבות פה בפורום על פאניות, עשיתי ברורים נוספים בכל מקום שאפשר.
היה לי חשוב המקצועיות והאמינות.
אחרי בירורים רבים הגעתי לפאנית בשם 'בשמת' מהר נוף, היא גם היצרנית וגם המעצבת.
בהר נוף היא ממש ידועה, הרבה מה'היי סוסייטי' של הר נוף עושות אצלה.
ולמה הלכתי דווקא אליה?
כי כל מי ששאלתי ושאלתי רבות, אמרו לי שמעבר למקצועיות ויכולת ההתאמה לפנים, היא אמינה משהו לא רגיל ותמיד יש למי לחזור.
ומפה מתחיל הסיפור:
יש לי קצת רגישות עם אורך, אני לא רוצה פאה מידי ארוכה ולא מידי קצרה משהו באמצע.
הפאנית המליצה לי שלא לגזור הרבה, היא פחדה שזה יהרוס את הפאה.
אבל אני אמרתי לה תגזרי עוד ועוד ועוד.....היא גזרה אבל הזהירה וכל פעם שאלה אותי את בטוחה שעוד? ואני אמרתי כן..
בסופו של דבר אני מסתכלת בראי ואומרת לעצמי... אולי גזרתי מידי הרבה והפאה כבר לא נראית מספיק טוב.
עמדו לי דמעות בעיניים, השקעתי כ"כ הרבה כסף בפאה, כ"כ הרבה חלמתי על פאה חדשה ועכשיו גזרתי אותה יותר מידי. איזה עצבים.
הפאנית עוד לא ראתה אותי והעובדת המדהימה לקחה אותי לחדר והרגיעה אותי שאני לא אדאג ויהיה בסדר, יצאתי משם ממש עצובה ולא היה לי מה לעשות כי אני זאת שביקשתי ממנה לגזור.
פתאום אני מקבלת טלפון מבשמת הפאנית והיא אומרת לי "ראיתי שיצאת עצובה והחלטתי להאריך לך את הפאה כמה שאת רוצה, חשוב לי שתצאי מרוצה!" הייתי בהלם ואז היא אמרה לי "אני למדתי את המוסר השכל שלי, שאם לקוחה מבקשת ממני לגזור עוד ועוד אני אחראית לומר לה:'תיקחי את הפאה הביתה תבדקי שבועיים ורק אז תחליטי אם לגזור עוד או לא'.
אז זהו, זה הסיפור, בעיני הוא מדהים, כי ברור לי שרב הפאניות האחרות, במיוחד בסדר גודל שלה, לא היו עושות את הדבר הזה.
היה לי חשוב המקצועיות והאמינות.
אחרי בירורים רבים הגעתי לפאנית בשם 'בשמת' מהר נוף, היא גם היצרנית וגם המעצבת.
בהר נוף היא ממש ידועה, הרבה מה'היי סוסייטי' של הר נוף עושות אצלה.
ולמה הלכתי דווקא אליה?
כי כל מי ששאלתי ושאלתי רבות, אמרו לי שמעבר למקצועיות ויכולת ההתאמה לפנים, היא אמינה משהו לא רגיל ותמיד יש למי לחזור.
ומפה מתחיל הסיפור:
יש לי קצת רגישות עם אורך, אני לא רוצה פאה מידי ארוכה ולא מידי קצרה משהו באמצע.
הפאנית המליצה לי שלא לגזור הרבה, היא פחדה שזה יהרוס את הפאה.
אבל אני אמרתי לה תגזרי עוד ועוד ועוד.....היא גזרה אבל הזהירה וכל פעם שאלה אותי את בטוחה שעוד? ואני אמרתי כן..
בסופו של דבר אני מסתכלת בראי ואומרת לעצמי... אולי גזרתי מידי הרבה והפאה כבר לא נראית מספיק טוב.
עמדו לי דמעות בעיניים, השקעתי כ"כ הרבה כסף בפאה, כ"כ הרבה חלמתי על פאה חדשה ועכשיו גזרתי אותה יותר מידי. איזה עצבים.
הפאנית עוד לא ראתה אותי והעובדת המדהימה לקחה אותי לחדר והרגיעה אותי שאני לא אדאג ויהיה בסדר, יצאתי משם ממש עצובה ולא היה לי מה לעשות כי אני זאת שביקשתי ממנה לגזור.
פתאום אני מקבלת טלפון מבשמת הפאנית והיא אומרת לי "ראיתי שיצאת עצובה והחלטתי להאריך לך את הפאה כמה שאת רוצה, חשוב לי שתצאי מרוצה!" הייתי בהלם ואז היא אמרה לי "אני למדתי את המוסר השכל שלי, שאם לקוחה מבקשת ממני לגזור עוד ועוד אני אחראית לומר לה:'תיקחי את הפאה הביתה תבדקי שבועיים ורק אז תחליטי אם לגזור עוד או לא'.
אז זהו, זה הסיפור, בעיני הוא מדהים, כי ברור לי שרב הפאניות האחרות, במיוחד בסדר גודל שלה, לא היו עושות את הדבר הזה.
הנושאים החמים



Reactions: אחת111, (:1234, מ. ש ועוד 28 משתמשים31 //