שיר אִלּוּ הַדֶּרֶךְ אֶל הָאוֹר לֹא הָיְיתָה כֹּה חֲשׁוּכָה

[הבזק של שפיות]

לוּלֵא שֶׁרָאִיתִי בְּעֵינֵי
כַּמָּה עֲמֻקָּה הִיא הַתְּהוֹם,
לֹא הָיִיתִי חוֹזֵר לִצְעֹד
בַּדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה.

לוּלֵא שֶׁהֵבַנְתִּי
כַּמָּה קָשָׁה הִיא הָעַבְדוּת,
לֹא הָיִיתִי מִתְאַמֵּץ
לְהִישָּׁאֵר בֶּן חוֹרִין.


לוּלֵא שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי
רָחוֹק כָּל כָּךְ, תּוֹעֶה בְּדַרְכִּי,
לֹא הָיִיתִי אוֹזֵר אֹמֶץ
לַחְזֹר, לָשׁוּב אֵלֶיךָ.

לוּלֵא שֶׁמִּשַּׁשְׁתִּי בְּיָדַי
אֶת הַחֹשֶׁךְ הַסָּמִיךְ,
לֹא הָיִיתִי פּוֹנֶה
וּמַדְלִיק אֶת הָאוֹר.

"אִילּוּ הַדֶּרֶךְ אֶל הָאוֹר לֹא הָיְיתָה כֹּה חֲשׁוּכָה - לֹא הָיִיתִי מוֹצֵא שׁוּם מַשְׁמָעוּת בָּאוֹר שֶׁבְּסוֹפָהּ"​

​

 

[תילה.]

וואו. מדהים. אומנות שאין מילים מולה.

 

[צביה ר.]

כמה מיוחד לתת משמעות לתהום, לריחוק, לחושך - בדרך אל הקרבה והאור.
הכתיבה והמבנה - יפים ממש.

 

[tmr]

לֹא הָיִיתִי מִתְאַמֵּץ
לְהִישָּׁאֵר בֶּן חוֹרִין

יש כאן גאונות

ונכון, חובה לראות את התהום