שיתוף - לביקורת אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב

[I.Q]

בָּ''הּ

הֵם רַק נִרְאוּ כַּאֲנָשִׁים
פְּנֵיהֶם כִּפְנֵי אָדָם.
לְבוּשִׁים.
מְהַלְּכִים עַל רַגְלֵיהֶם.
זְקוּפִים כִּבְנֵי אָדָם.
מֵעֵת לְעֵת אָכְלוּ בִּכְלֵי אֲכִילָה.
מֵהֶם שֶׁהִצְלִיחוּ אף לְצַיֵּר אוֹ לָשִׁיר.
מְשִׂיחִים הָיוּ אֵלּוּ עִם אֵלּוּ.
כְּאִלּוּ הָיוּ.

וּבְנֵי הָאָדָם מֵרֹב אֵין אוֹנִים
לֹא הָיָה בָּהֶם כּוֹחַ לִרְחֹק מֵהֶם, לְהִזָּהֵר.
וְהָעֵינַיִם סִיְּעוּ בַּעֲדָם
כִּי הן הָיוּ שׁוּב וָשׁוּב מְתַעְתְּעוֹת.
מַבִּיטִים בָּהֶם
כְּמַבִּיטִים בְּאָדָם תְּבוּנִי.
בְּאָדָם רִגְשִׁי.
שוב הֵחֵלּוּ לְפַטְפֵּט עִמָּהֶם.
לָשִׁיר אִתָּם.
לְחַיֵּךְ אֲלֵיהֶם.
הָלְכוּ וְשָׁגוּ בָּרוֹאֶה.
החלו לִתָּלוֹת בָּהֶם
תִּקְווֹת שָׁוְא ומַדּוּחִים.
טָעֲנוּ,
כִּי גַּם לָהֶם לֵב וְרַחֲמִים.
כִּי גַּם לָהֶם תִּקְוָה.

לְפֶתַע בָּאָה הַמְּצִיאוּת.
זוֹ שֶׁאֵינֶנָּה חוֹלֶמֶת.
שֶׁאֵינֶנָּה אַשְׁלָיָה.
וְהִתְדַּפְּקָה.
דָּם הֵחֵל זוֹרֵם בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה.
נִשְׁחָטִים הָיוּ הָאֲנָשִׁים עַל יָדָם
בְּזֶה אַחַר זֶה
כְּמוֹ הָיָה זֶה טֶבַע הָרוּחַ לִנְשֹׁב
וְהַמַּיִם לֵרֵד בַּמּוֹרָד.

וּבְתֹם הַגֵּיהִנּוֹם הֲלָזֶה.
שׁוּב הִזְדַּקְּפוּ הָרוֹצְחִים
עַל רַגְלֵיהֶם, מָשָׁל בְּנֵי אָדָם הֵם.
לָבְשׁוּ שׁוּב בְּגָדִים, מָשָׁל בּוּשָׁה יֵשׁ לָהֶם.
שׁוּב עָטוּ חִיּוּךְ, מָשָׁל לֵב יֵשׁ לָהֶם.
שׁוּב הֵחֵלּוּ לְצַיֵּר, מָשָׁל חוֹלְמִים הֵם.

וּלְיָמִים רַבִּים
בְנֵי הָאָדָם חָבְשׁוּ אֶת פִּצְעֵיהֶם.
וּכְּשֶׁאָרְכָה הַדֶּרֶךְ וְיַגְּעָהּ.
שׁוּב הֵחֵל טָח עֵינֵיהֶם מֵרֵאוֹת.
וְחוֹזֵר חָלִילָה. חָלִילָה וְחָס.
וַיִּהְיוּ רַק הַחֲכָמִים
שֶׁרוֹאִים מִבַּעַד,
זוֹעֲקִים מָרָה,
וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב.

 

[.חיה פ]

אני היום לא במצב רוח של להגיב, אבל כן חייבת לציין שהשיר יפה. ויש בו כל מיני משחקי מילים שצדו את התלהבותי. תודה!

 

[.חיה פ]

אויש, קראתי עכשיו שוב ורק עכשיו קלטתי מהו תוכן השיר.. (הריכוז, הוא לא במיטבו כעת..)
מזעזע עד כמה שזה נכון..

 

[ilan p]

ממש כתיבה יפה --והנושא הזה מעסיק היום את כולם
קראתי את המאמר פעמיים --ולא היה לי ממש ברור אם הנושא --מדבר על המרצחים השפלים
או על מי שמאמין להם

 

[וריטסרום]

אחד השירים/ הטקסטים הכי טובים שקראתי בתקופה האחרונה.

אני אוהבת את זווית הראיה, את המילים והביטויים,
כתוב בסף רגישות גבוה שהכרחי לנושא כה טעון.

אהבתי את השימוש בגוף התפעל- בחלק מהבתים,
הוא מדויק לשיר ומחדד את המסר...

 

[וריטסרום]

ממש כתיבה יפה --והנושא הזה מעסיק היום את כולם
קראתי את המאמר פעמיים --ולא היה לי ממש ברור אם הנושא --מדבר על המרצחים השפלים
או על מי שמאמין להם

מענין, המסר הבהב לי בצהוב זוהר.

מדובר בכאלו הנראים כבני אנוש; מדברים אוכלים מתהלכים- אבל בעצם הם אינם.
הם לא ראויים לשם הזה,
ובני האדם שהם אנחנו- מעדיפים שלא לראות את אכזריותם, את אי- אנושיותם,
מעדיפים לטמון את הראש בחול, ולא להכיר במציאות הכואבת.