אבא הכי שלי!

[לאה קוביצק]

יעל מהמם...ואין מילים.

 

[מלכי אייזנבך]

אוי איך אהבתי.
יעל יש לך רעיונות...

 

[למדן בגן]

אוי איך אהבתי.
יעל יש לך רעיונות...

היא תמיד מחפשת סיפור לתמונה...
והיא מוצאת....

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

יש עוד כמה לא מספיק ישבתי על זה..
וזה באמת צהוב ירוק מידי אני אתקן תודה על ההערה

הצעת הגשה:

 

[יעל אייזיקוביץ]

אהבתי!

 

[poto12]

קקטוס
ההצעה שלך טובה אם לא שדבר ראשון בלט הטיטול...
לא נעים

 

[♦ברכי קעניג♦]

אהבתי!

גמאני
כי מה שהכי משדר בתנוחה הזאת זה אבא ובת
זה מזכיר לי מהזמנים ששככה היינו עומדים על הרגליים של ההורים אחרי המקלחת עד למיטה כששכחנו לקחת נעלי בית
(שכחנו הרבה פעמים )

 

[ראובן 10]

נראה לי שאף אחד לא הבין את קקטוס. שהגיב כאן כבר פעם שניה.
התמונה שצלמת עם כל היופי של הצבעים וההבעה. היא תמונה נחמדה. אבל לא משדרת את ההתרפקות שלה על האבא. א' כי לא רואים את זה על הפרצוף שלה אפילו אם במציאות זה כן היה. והב' הגדול- לא רואים את האבא. אז יכול להיות שלא רציתם להעלות תמונה מפורשת שלו לפורום ציבורי. אבל תכלס' אין כאן אבא ובלי אבא איך תצא תמוה של 'התרפקות הבן על האב' זה מה שלא הבנתי לכל אורך האשכול.
וקקטוס כשמו עשה צחוק מכל הענין למי שהבין.

והנה דוגמא קטנה שכן מבטאת קשר בין אב לבן. שאפשר לראות על ההבעה והתנוחה של הבן את השלווה וההתרפקות. ואל תצלצלו לי כי התמונה לא שלי והעלתי אותה רק לדוגמא.
צפה בקובץ המצורף 249746

 

[OR_Design]

אוקי, אולי התמונה הזאת אתה צודק,
אבל הראשונה שהועלתה.. פשוט מדהימה ביופי של המבט וההבעה שלה,
היא פשוט מדברת גם אם לא רואים שם את האבא.

ללא עריכה

 

[ראובן 10]

אוקי, אולי התמונה הזאת אתה צודק,
אבל הראשונה שהועלתה.. פשוט מדהימה ביופי של המבט וההבעה שלה,
היא פשוט מדברת גם אם לא רואים שם את האבא.

ללא עריכה

כתבתי: התמונה יפה. אבל אל תכתבי לי 'התרפקות על האבא' כי לא רואים אבא.
אני הייתי מפריד ועושה את התמונה הנ"ל ללא אבא בכלל. כי זה תמונה יפה עם הבעה יפה.

 

[GRN]

התמונה שראובן 10 העלה היא תמונה מאוד מפורשת
ואילו היופי של התמונה שהועלתה בתחילת האשכול הוא דווקא זה שהיא לא מפורשת, יחד עם ההבעה של הבחורה הקטנה ותנועות הגוף שלה.
לטעמי גם יפה מאוד שהמכנסיים לא יצאו הרגע מניקוי יבש, כי לא מדובר כאן בצילום סטודיו מוקפד, אלא בהנצחת "רגע חולף" מתוך היומיום של החיים השגרתיים.

 

[יעל אייזיקוביץ]

זה בדיוק מה שעושה את התמונה שהאבא לא נראה כאן, יותר אומנותי יותר מביע, יותר נותן לראש להמשיך עם זה הלאה.
הרבה יותר דרמה.

 

[ראובן 10]

זה בדיוק מה שעושה את התמונה שהאבא לא נראה כאן, יותר אומנותי יותר מביע, יותר נותן לראש להמשיך עם זה הלאה.
הרבה יותר דרמה.

התרפקות באה משני הכיוונים. מתחילה עם הצד הא' שמתרפק ונמשכת עם הצד השני שנותן שיתרפקו עליו, וגם נהנה ממנה.
תמונה כזו לדעתי היתה מביעה יותר.
ולא נכנס לויכוח מה יותר אומנותי. מסתורין מתאים לתמונה מסוג אחר. לא כאן.
דרמה אולי גם יש אבל לא זה הנושא. זאת דעתי.
שוב זה יכול להיות תמונה טובה. אבל תחשבי על פעם הבאה למה לא להציג את מכלול האנשים. זה מספר הרבה יותר על הסיצואציה.

 

[יעל אייזיקוביץ]

אני אנסה להסביר קצת למרות שאני חושבת שאם לא הבנת לבד גם לא תבין.-


אני לא רוצה לספר על הסיטואציה שהיא משהו שקורה כל הזמן בכל משפחה.
עין של צלם אמורה לראות קצת אחרת, קצת מעבר
אני רוצה להעניק למאורע הפשוט הזה נופך שיגרום להתעכב עליו שוב מזוית חדשה ומרתקת יותר. לא תיעודית של עוד אבא ובת שמתרפקים , זה לא מעניין בעיני.


‏(אגב צילמתי אותם גם בצורה שתיארת סתם כי כבר היד הייתה על ההדק.. אבל לא זה הפריים שרציתי ותכננתי. אלא מה שהעליתי)

 

[יעל אייזיקוביץ]

לטעמי גם יפה מאוד שהמכנסיים לא יצאו הרגע מניקוי יבש, כי לא מדובר כאן בצילום סטודיו מוקפד, אלא בהנצחת "רגע חולף" מתוך היומיום של החיים השגרתיים.

איזה כייף. הבנת בדיוק את מה שרציתי להביע

 

[ראובן 10]

הבנתי אותך מצוין.
אבל בא לא נחיה בבועה שתמונה לא הכי מוצלחת [מבחינת הסיפור שלה] תקרא אומנותית.

מבחינתי הסיפור שבתמונה הוא חלקי.

 

[יעל אייזיקוביץ]

הבנתי אותך מצוין.
אבל בא לא נחיה בבועה שתמונה לא הכי מוצלחת [מבחינת הסיפור שלה] תקרא אומנותית.

מבחינתי הסיפור שבתמונה הוא חלקי.

הבנתי שזה לא מוצלח לדעתך.. וזה בסדר גמור.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

נראה לי שאף אחד לא הבין את קקטוס. שהגיב כאן כבר פעם שניה.

וקקטוס כשמו עשה צחוק מכל הענין למי שהבין.

והנה דוגמא קטנה שכן מבטאת קשר בין אב לבן. שאפשר לראות על ההבעה והתנוחה של הבן את השלווה וההתרפקות. ואל תצלצלו לי כי התמונה לא שלי והעלתי אותה רק לדוגמא.
צפה בקובץ המצורף 249746

נראה לי שגם אתה לא הבנת אותי
אני חושב שהתמונה של יעל מספרת את הסיפור כפי שצריך לספר אותו, עם התנועות הקטנות והפחות מוחצנות, פחות תיאטרליות, יותר אמיתיות.
לא עשיתי צחוק מכל העניין, להפך.
הדוגמא שאתה הבאת, משדרת בדיוק להפך ממה שאני ניסיתי לומר.