הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
.
בשעה 5:00 לפנות בוקר החלתי את היום שלי,
ניתוח רפואי קל לאחד מבני משפחתי אילץ אותי לנער קורי שנה, להעיף את הפוך ולנסות לחטוף תפילה באיזה שטיבל מזדמן,
הניתוח אמור להערך במרפאה סוסייטית בצפון תל אביב "בשבע אפס אפס" כמו שהזהירה אותי המזכירה.
עלי להזדרז לבקוע את איילון טרם תחל הזחילה הממונעת האין סופית בואכה תל אביב.
על פי התכנית שחרית הלל וקרה"ת אתפלל בנוף המוכר מתחת לביתי, ומוסף אמצא במדינת תל אביב.
ב"ה הכל תקתק כמצופה, הגענו בזמן, והחלנו תהליך הכנה לניתוח. ניירת, עירוי וכו',
ובסופן מצאתי את עצמי מאחורי דלת זכוכית אטומה מנפנף לשלום,
שלש שעות אמור הניתוח לערוך ועלי להשאר בקרבת מקום.
נו, מה עושה יהודי במדינה זרה?
מחפש בית הכנסת.
הוויז הראה ברדיוס של 3 ק"מ סביבי, שלשה בתי כנסת.
נו נו... נחמתי את עצמי, אמנם לא "איצקוביץ" אבל יש כאן מבחר...
נסיעה קצרה הובילה אותי לבית הכנסת הראשון, מעיף מבט ימין ושמאל אין חניה, אך גם פקח אין.
מזכיר לעצמי ששלוחי מצוה וכו' ויוצא מהרכב,
בשביל לגלות שמדובר בבית הכנסת ליהדות מתקדמת עם כניסה ראשית "ללא הפרדה מגדרית".
התנעתי לעבר התחנה השנייה, בית כנסת מאובק ומתפורר קיבל את פני, מבחוץ נראה כבהכנ"ס אורתודוקסי,
אך כה עלוב ומוזנח היה שגבאי המקום אף לא טרח לכתוב שבהכנ"ס סגור בגלל מגיפת הקורונה.
הגעתי אם אפס ציפיות ליעד השלישי, מבחוץ הכל חשוך קר ודומם,
הציפיה להיכנס ולשבת על ספסל עץ,
להתעטף בציצית ולהודות על ימים מקדם שבהם כהנים על משמרתם ולווים מנצחים על כלי זמר בהעלאת קרבן המוסף,
התנפצה אל מול מודעת בית הכנסת ע"כ ש"עקב המצב הופסקה הפעילות במתחם עד להודעה חדשה".
עצוב.
נוגה.
מטלטל.
במדינת צפון תל אביב, במרחק ק"מ ספורים מאתנו נמצאים אחינו ובשרינו, בני מלך הזרים ומנוכרים לדבר שבקדושה,
בתי מקדש מעט, המעטים שבה שוממים ועזובים.
נעמדתי בחצר בית הכנסת, מסביבי מכרכרים חתולות רחוב תל אביביות מדושנות עונג,
ולאחר תפילת ראש חודש הוספתי תחינה מתפילת ימים הנוראים:
"וְיֵדַע כָּל פָּעוּל, כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר, כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ,
וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה"
למתעניינים, הניתוח עבר בשלום, ואת מותר הזמן לאחר אמירת קרבנות, פיטום הקטורת, ולמנצח בצורת המנורה.
העברתי בכתיבת פוסט בפרוג על גדות הירקון
בשעה 5:00 לפנות בוקר החלתי את היום שלי,
ניתוח רפואי קל לאחד מבני משפחתי אילץ אותי לנער קורי שנה, להעיף את הפוך ולנסות לחטוף תפילה באיזה שטיבל מזדמן,
הניתוח אמור להערך במרפאה סוסייטית בצפון תל אביב "בשבע אפס אפס" כמו שהזהירה אותי המזכירה.
עלי להזדרז לבקוע את איילון טרם תחל הזחילה הממונעת האין סופית בואכה תל אביב.
על פי התכנית שחרית הלל וקרה"ת אתפלל בנוף המוכר מתחת לביתי, ומוסף אמצא במדינת תל אביב.
ב"ה הכל תקתק כמצופה, הגענו בזמן, והחלנו תהליך הכנה לניתוח. ניירת, עירוי וכו',
ובסופן מצאתי את עצמי מאחורי דלת זכוכית אטומה מנפנף לשלום,
שלש שעות אמור הניתוח לערוך ועלי להשאר בקרבת מקום.
נו, מה עושה יהודי במדינה זרה?
מחפש בית הכנסת.
הוויז הראה ברדיוס של 3 ק"מ סביבי, שלשה בתי כנסת.
נו נו... נחמתי את עצמי, אמנם לא "איצקוביץ" אבל יש כאן מבחר...
נסיעה קצרה הובילה אותי לבית הכנסת הראשון, מעיף מבט ימין ושמאל אין חניה, אך גם פקח אין.
מזכיר לעצמי ששלוחי מצוה וכו' ויוצא מהרכב,
בשביל לגלות שמדובר בבית הכנסת ליהדות מתקדמת עם כניסה ראשית "ללא הפרדה מגדרית".
התנעתי לעבר התחנה השנייה, בית כנסת מאובק ומתפורר קיבל את פני, מבחוץ נראה כבהכנ"ס אורתודוקסי,
אך כה עלוב ומוזנח היה שגבאי המקום אף לא טרח לכתוב שבהכנ"ס סגור בגלל מגיפת הקורונה.
הגעתי אם אפס ציפיות ליעד השלישי, מבחוץ הכל חשוך קר ודומם,
הציפיה להיכנס ולשבת על ספסל עץ,
להתעטף בציצית ולהודות על ימים מקדם שבהם כהנים על משמרתם ולווים מנצחים על כלי זמר בהעלאת קרבן המוסף,
התנפצה אל מול מודעת בית הכנסת ע"כ ש"עקב המצב הופסקה הפעילות במתחם עד להודעה חדשה".
עצוב.
נוגה.
מטלטל.
במדינת צפון תל אביב, במרחק ק"מ ספורים מאתנו נמצאים אחינו ובשרינו, בני מלך הזרים ומנוכרים לדבר שבקדושה,
בתי מקדש מעט, המעטים שבה שוממים ועזובים.
נעמדתי בחצר בית הכנסת, מסביבי מכרכרים חתולות רחוב תל אביביות מדושנות עונג,
ולאחר תפילת ראש חודש הוספתי תחינה מתפילת ימים הנוראים:
"וְיֵדַע כָּל פָּעוּל, כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר, כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ,
וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה"
למתעניינים, הניתוח עבר בשלום, ואת מותר הזמן לאחר אמירת קרבנות, פיטום הקטורת, ולמנצח בצורת המנורה.
העברתי בכתיבת פוסט בפרוג על גדות הירקון
