הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אבל אשמים אנחנו.
סליחה על הכותרת הבומבסטית, אבל זו ממש ההרגשה שלי בימים האחרונים.
הלב מתפלץ מול האפליה הבוטה של בתי הכנסת מול היכלי התרבות, של הפגנות מול חתונות של אדמו"רים ועוד רבות ורעות.
אבל דוקא מעומק הפלצות עולה בי ההכרה שאולי כל זה מגיע לנו. הרי עינינו רואות את הנתונים הברורים וההגיוניים שרוב ההדבקות קורות בבית פנימה, ובית חרדי שבו יש בממוצע 8 נפשות נמצא בסיכון גבוה מאוד פי כמה וכמה להידבק ולהדביק. אנחנו מתכנסים 3 פעמים ביום בחללים סגורים עם עוד אנשים שרבים מהם לא עוטים מסכות או לא עוטים כראוי, לרוב כל אחד מבני הבית יוצא לבית כנסת אחר או מתפלל במנין אחר ופוגש אנשים -מדביקים- אחרים.
בעבר עוד היו מחיצות בין הבעל קורא לעולה לתורה, כיום זה כמעט לא בנמצא. זה טיבה של ה'מלומדה'.
מישהו מכיר בית כנסת אחד שמקפיד על הוראות הריחוק החברתי? מישהו מכיר בית כנסת שבו הגבאי מעיר למי שלא עוטה מסכה כראוי? (אני מכיר אחד. זהו)
מתפרסמים סירטונים מהתקהלויות מרגשות כאלה ואחרות שבו רואים אנשים מבוגרים שללא ספק נמצאים עמוק עמוק בקבוצות הסיכון, נצמדים אחד לשני כשהם ללא מסיכה. אז מה לנו כי נלין?
ואז יקפצו לי כל החוכמולוגים ויאמרו לי: "למה לאולמות תרבות מותר 500 ולבתי כנסת רק 20"? "למה בחדרי אוכל של בתי מלון מותרת תפוסה של 35% ובבתי כנסת רק 20"?
ואני אומר להם: "כן! לי יש עניין שהשכנים שלי לא ימותו, שדודים שלי לא יחלו. על המתכנסים באולמות התרבות אני ממש מרחם, אבל מטבע הדברים פחות אכפת לי מהם. לנו יש מה להפסיד. תורה ומצוות, אשה וילדים, קהילה שבד"כ תוססת ועוד ועוד. אם להם אין מה להפסיד הם מוזמנים להידבק ולהדביק".
ובכלל, הם מזכירים לי את הסיפור על 2 אנשים שנכנסו לשדה מוקשים, האחד דובר עברית והשני קזחית. רץ אחריהם עובר אורח שצפה בבהלה במתרחש והתחיל לצעוק לכיוון דובר העברית, הלו, תיזהר יש כאן מוקשים. אבל הוא ממשיך ללכת. אותו עובר אורח לא הרפה והמשיך לגעור באותו אדם. והוא מסתובב אליו ואומר לו: זו ממש אפליה מה שקורה כאן! אתה רואה 2 אנשים שעושים אותה פעולה באחד אתה גוער ובשני לא...
הוראות משרד הבריאות ניתנים לטובתנו ולבריאותינו. לכן אין כל מקום לטענות ולמענות.
נכון שליצמן זועם ופרוש מאיים. כי ישנם כאלה שלא מבינים את זה. וכדי שהם לא יתנקמו בחכ"ים שלנו הם חייבים לעשות רעשי רקע, אבל את האמת כולם יודעים. אבל אשמים אנחנו!
אני קורא מכאן לגמזו ולאדלשטיין ולכל הנוגעים בדבר. תמשיכו להפלות אותנו כי חפצי חיים אנחנו!
סליחה על הכותרת הבומבסטית, אבל זו ממש ההרגשה שלי בימים האחרונים.
הלב מתפלץ מול האפליה הבוטה של בתי הכנסת מול היכלי התרבות, של הפגנות מול חתונות של אדמו"רים ועוד רבות ורעות.
אבל דוקא מעומק הפלצות עולה בי ההכרה שאולי כל זה מגיע לנו. הרי עינינו רואות את הנתונים הברורים וההגיוניים שרוב ההדבקות קורות בבית פנימה, ובית חרדי שבו יש בממוצע 8 נפשות נמצא בסיכון גבוה מאוד פי כמה וכמה להידבק ולהדביק. אנחנו מתכנסים 3 פעמים ביום בחללים סגורים עם עוד אנשים שרבים מהם לא עוטים מסכות או לא עוטים כראוי, לרוב כל אחד מבני הבית יוצא לבית כנסת אחר או מתפלל במנין אחר ופוגש אנשים -מדביקים- אחרים.
בעבר עוד היו מחיצות בין הבעל קורא לעולה לתורה, כיום זה כמעט לא בנמצא. זה טיבה של ה'מלומדה'.
מישהו מכיר בית כנסת אחד שמקפיד על הוראות הריחוק החברתי? מישהו מכיר בית כנסת שבו הגבאי מעיר למי שלא עוטה מסכה כראוי? (אני מכיר אחד. זהו)
מתפרסמים סירטונים מהתקהלויות מרגשות כאלה ואחרות שבו רואים אנשים מבוגרים שללא ספק נמצאים עמוק עמוק בקבוצות הסיכון, נצמדים אחד לשני כשהם ללא מסיכה. אז מה לנו כי נלין?
ואז יקפצו לי כל החוכמולוגים ויאמרו לי: "למה לאולמות תרבות מותר 500 ולבתי כנסת רק 20"? "למה בחדרי אוכל של בתי מלון מותרת תפוסה של 35% ובבתי כנסת רק 20"?
ואני אומר להם: "כן! לי יש עניין שהשכנים שלי לא ימותו, שדודים שלי לא יחלו. על המתכנסים באולמות התרבות אני ממש מרחם, אבל מטבע הדברים פחות אכפת לי מהם. לנו יש מה להפסיד. תורה ומצוות, אשה וילדים, קהילה שבד"כ תוססת ועוד ועוד. אם להם אין מה להפסיד הם מוזמנים להידבק ולהדביק".
ובכלל, הם מזכירים לי את הסיפור על 2 אנשים שנכנסו לשדה מוקשים, האחד דובר עברית והשני קזחית. רץ אחריהם עובר אורח שצפה בבהלה במתרחש והתחיל לצעוק לכיוון דובר העברית, הלו, תיזהר יש כאן מוקשים. אבל הוא ממשיך ללכת. אותו עובר אורח לא הרפה והמשיך לגעור באותו אדם. והוא מסתובב אליו ואומר לו: זו ממש אפליה מה שקורה כאן! אתה רואה 2 אנשים שעושים אותה פעולה באחד אתה גוער ובשני לא...
הוראות משרד הבריאות ניתנים לטובתנו ולבריאותינו. לכן אין כל מקום לטענות ולמענות.
נכון שליצמן זועם ופרוש מאיים. כי ישנם כאלה שלא מבינים את זה. וכדי שהם לא יתנקמו בחכ"ים שלנו הם חייבים לעשות רעשי רקע, אבל את האמת כולם יודעים. אבל אשמים אנחנו!
אני קורא מכאן לגמזו ולאדלשטיין ולכל הנוגעים בדבר. תמשיכו להפלות אותנו כי חפצי חיים אנחנו!
