הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אבל כולם מכירים את זה כבר!!!
אחד הספרים שאהבתי מאד בילדותי, הוא הספר ''מלך לרגע'' של קבוצת ב.ד.
כולנו מכירים את הנמשל על עולם הזה ועולם הבא; המעבר בין הפרוזדור לטרקלין; מחשבה על העתיד ולא על הרגע...
וכולנו גם שמנו לב שבכל פעם שרוצים להביא את המסר החשוב הזה, הסיפור חוזר על עצמו.
**
לפני שנתיים בערך נתקלתי בספר שכתב אותו סופר לא מוכר (לי). מה שמשך אותי היתה הכריכה, כריכה שהבטיחה סיפור מרתק.
ניחשתם?
בדיוק. לספר קוראים "חבר לנצח" של ש. יצהר.
כאחת שקוראת כל מילה בספר, כולל את ©כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ וכו' וכו', קפץ לי מיד המשפט הבא:
'סיפור החיים של כולנו'.
נשמתי עמוק וקניתי.
הספר השאיר אותי עם המון נקודות למחשבה,
וכבר הזכרתי שאני קוראת הכל, גם מה שכתוב בדף האחרון:
'ספר ''חובות הלבבות''
פרק עבודת האלוקים תחילת פרק תשיעי:
''אמרה הנפש וכו' והוא שבקצת איי הודו...''
הלכתי לפתוח את המקור, ופעם ראשונה קראתי את המשל והנמשל מבפנים, וחזרתי שוב לספר, לקריאה שניה.
המסר מוכר, נדוש, לעוס...
אבל ההגשה!!
**
אז מה בעצם באתי לומר?
כמה פעמים קרה לכם שעליתם על רעיון אדיר לספר, התחלתם לכתוב וגיליתם שמישהו הקדים אתכם..
זה מבאס, נכון?
כמה פעמים נתקלתם בפירוש, אגדה, מוסר השכל, משל מהמקורות או אפילו סיפור מפרשת השבוע שהזיז לכם משהו בלב, וגרם לכם לחשק אדיר לכתוב אותו,
אבל הוא פשוט מוכר מדי...
**
רגע, זה ממש לא אומר שאתם צריכים לוותר על הקטע שכתבתם או לגנוז את הרעיון שדיבר אליכם.
אם רק תדרשו מעצמכם עוד קצת יצירתיות, עוד טיפה חשיבה חדשה על הנושא, תגלו איך אפשר לכתוב את אותו סיפור אבל מזווית אחרת, חדשה ורעננה.
משל שונה, דמויות אחרות, תבנית, כתיבה בסגנון חדשני או ז'אנר מפתיע הם רק צורות הגשה חדשות לסיפור ישן.
**
אגב, אם אתם מכירים ספרים או שירים נוספים שמתבססים על הנמשל המדהים הזה- אשמח שתשתפו!
מה עושים במצב כזה?..
אחד הספרים שאהבתי מאד בילדותי, הוא הספר ''מלך לרגע'' של קבוצת ב.ד.
זהו סיפור קומיקס על חבר, אבא ובן שיוצאים יחד למסע. הם מגיעים למדינה ושם מקבלים אותם בשמחה וריקודים. ואם זה לא מספיק- ממליכים אותם למלכי העיר.
לחבר מעניקים את כתר העיר האדומה ולאב והבן את כתר העיר הכחולה.
מפה לשם עובר לו הזמן ויום אחד מגיעים השומרים, לוקחים את הכתרים, מסירים את הגלימות ומראים לשלושה בנימוס רב את שער העיר בתוספת הוראה:
תוכלו לקחת רק את מה שהבאתם איתכם, ולא דבר אחד נוסף.
החבר לא מוכן לעזוב, והשומרים נאלצים לגרור אותו החוצה, אבל האב צועד אל מחוץ לחומה עם בנו, וחיוך על שפתיו.
בדרך הביתה שואל החבר את האב מדוע הוא עליז כל כך? הרי בארמון היה הכל, ולהם אין כלום, ואם לא די בכך- את הזמן שאבד אי אפשר להשיב...
האב מרצין ומספר לחבר, שבכל יום הוא שלח לאשתו מספר יהלומים עם הוראות מדויקות מה לעשות איתם, וכרגע מחכה לו סכום מכובד בבית, להתחיל בחיים חדשים.
והחבר רק עכשיו קולט מה באמת גודל הפיספוס, שכן הוא העביר את שעות מלכותו ב..בילויים ותענוגות...
לחבר מעניקים את כתר העיר האדומה ולאב והבן את כתר העיר הכחולה.
מפה לשם עובר לו הזמן ויום אחד מגיעים השומרים, לוקחים את הכתרים, מסירים את הגלימות ומראים לשלושה בנימוס רב את שער העיר בתוספת הוראה:
תוכלו לקחת רק את מה שהבאתם איתכם, ולא דבר אחד נוסף.
החבר לא מוכן לעזוב, והשומרים נאלצים לגרור אותו החוצה, אבל האב צועד אל מחוץ לחומה עם בנו, וחיוך על שפתיו.
בדרך הביתה שואל החבר את האב מדוע הוא עליז כל כך? הרי בארמון היה הכל, ולהם אין כלום, ואם לא די בכך- את הזמן שאבד אי אפשר להשיב...
האב מרצין ומספר לחבר, שבכל יום הוא שלח לאשתו מספר יהלומים עם הוראות מדויקות מה לעשות איתם, וכרגע מחכה לו סכום מכובד בבית, להתחיל בחיים חדשים.
והחבר רק עכשיו קולט מה באמת גודל הפיספוס, שכן הוא העביר את שעות מלכותו ב..בילויים ותענוגות...
וכולנו גם שמנו לב שבכל פעם שרוצים להביא את המסר החשוב הזה, הסיפור חוזר על עצמו.
**
לפני שנתיים בערך נתקלתי בספר שכתב אותו סופר לא מוכר (לי). מה שמשך אותי היתה הכריכה, כריכה שהבטיחה סיפור מרתק.
ניחשתם?
בדיוק. לספר קוראים "חבר לנצח" של ש. יצהר.
כאחת שקוראת כל מילה בספר, כולל את ©כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ וכו' וכו', קפץ לי מיד המשפט הבא:
'סיפור החיים של כולנו'.
נשמתי עמוק וקניתי.
דויד וג'יימס הם חברים ששרתו יחד בכח דלתא. בפעילות מבצעית מורכבת ג'יימס מספר לדויד שהוא מאורס עם ג'יין, ומיד לאחר מכן דויד נפצע קשה וג'יימס מציל את חייו.
אחרי שדויד מחלים נודע לו שג'יימס נעלם יחד עם ג'יין איפה שהוא באמצע אפריקה.
הוא מחליט לחפש אחריו ויוצא למסע, מאובזר באותו ציוד שלקח איתו ג'יימס.
ופה הכל מתחיל להסתבך.
הוא נכנס לאחד מיובלי הנהר שבסופו ניצבה מלכודת. לאחר שנתפס הוא מועבר לדו קרב קשוח עם גוליית ענק. ביצירתיות הוא מצליח להכניע את הענק, מה שגורם להמלכתו המיידית.
בטקס מפואר הוא מקבל כתר בעל ארבעה ראשים.
מפה לשם באמצע שנת המלוכה השניה שלו הוא מחליט לבדוק מה יש מבעד לחומה. יש שם מאוזוליאומים אדירים של המלכים הקודמים, על כל מבנה ניצב פסלו של המלך ובסוף השורה הוא מוצא את פסלו של ג'יימס.
בתוך המבנה הוא מוצא ארבעה כתרים:
עם ארבעה ראשים, שלושה ראשים, שנים וראש אחד. היו שם גם ארבע מגילות מעור אדמדם ודויד, שמבין שבהן כתוב את קורותיו של ג'יימס בממלכה, לוקח את סופה של המגילה הרביעית.
לאחר שהוא קורא את המגילה הוא מחפש את ג'יין וילדתה, לשמחתו הוא מוצא את ג'יין חיה מוזנחת בין השפחות, אבל התינוקת מתה.
מהמגילה עולה כי הוא חי על זמן שאול. במשך שנה וחצי הבאות עליו לטכס עצה איך יוכל לשרוד את הסוף הנורא שמתוכנן לו, מתוך הבנה שהמארגנים השאירו פתח מילוט...
איך יוכל לעזוב בבטחה כג'יין איתו, ואיך יוכל לשנות ולו במעט את מצבם של העבדים?
בעזרת המהנדס, אחראי האורוות ושלושה שומרי ראש נאמנים הוא עושה את הבלתי אפשרי ובסיומן של ארבע שנות מלוכה הוא עובר יחד עם ג'יין, נערים ונערות שהציל ממות ורכוש רב לאי שכן, להמשיך שם את חייו.
אחרי שדויד מחלים נודע לו שג'יימס נעלם יחד עם ג'יין איפה שהוא באמצע אפריקה.
הוא מחליט לחפש אחריו ויוצא למסע, מאובזר באותו ציוד שלקח איתו ג'יימס.
ופה הכל מתחיל להסתבך.
הוא נכנס לאחד מיובלי הנהר שבסופו ניצבה מלכודת. לאחר שנתפס הוא מועבר לדו קרב קשוח עם גוליית ענק. ביצירתיות הוא מצליח להכניע את הענק, מה שגורם להמלכתו המיידית.
בטקס מפואר הוא מקבל כתר בעל ארבעה ראשים.
מפה לשם באמצע שנת המלוכה השניה שלו הוא מחליט לבדוק מה יש מבעד לחומה. יש שם מאוזוליאומים אדירים של המלכים הקודמים, על כל מבנה ניצב פסלו של המלך ובסוף השורה הוא מוצא את פסלו של ג'יימס.
בתוך המבנה הוא מוצא ארבעה כתרים:
עם ארבעה ראשים, שלושה ראשים, שנים וראש אחד. היו שם גם ארבע מגילות מעור אדמדם ודויד, שמבין שבהן כתוב את קורותיו של ג'יימס בממלכה, לוקח את סופה של המגילה הרביעית.
לאחר שהוא קורא את המגילה הוא מחפש את ג'יין וילדתה, לשמחתו הוא מוצא את ג'יין חיה מוזנחת בין השפחות, אבל התינוקת מתה.
מהמגילה עולה כי הוא חי על זמן שאול. במשך שנה וחצי הבאות עליו לטכס עצה איך יוכל לשרוד את הסוף הנורא שמתוכנן לו, מתוך הבנה שהמארגנים השאירו פתח מילוט...
איך יוכל לעזוב בבטחה כג'יין איתו, ואיך יוכל לשנות ולו במעט את מצבם של העבדים?
בעזרת המהנדס, אחראי האורוות ושלושה שומרי ראש נאמנים הוא עושה את הבלתי אפשרי ובסיומן של ארבע שנות מלוכה הוא עובר יחד עם ג'יין, נערים ונערות שהציל ממות ורכוש רב לאי שכן, להמשיך שם את חייו.
וכבר הזכרתי שאני קוראת הכל, גם מה שכתוב בדף האחרון:
'ספר ''חובות הלבבות''
פרק עבודת האלוקים תחילת פרק תשיעי:
''אמרה הנפש וכו' והוא שבקצת איי הודו...''
הלכתי לפתוח את המקור, ופעם ראשונה קראתי את המשל והנמשל מבפנים, וחזרתי שוב לספר, לקריאה שניה.
המסר מוכר, נדוש, לעוס...
אבל ההגשה!!
**
אז מה בעצם באתי לומר?
כמה פעמים קרה לכם שעליתם על רעיון אדיר לספר, התחלתם לכתוב וגיליתם שמישהו הקדים אתכם..
זה מבאס, נכון?
כמה פעמים נתקלתם בפירוש, אגדה, מוסר השכל, משל מהמקורות או אפילו סיפור מפרשת השבוע שהזיז לכם משהו בלב, וגרם לכם לחשק אדיר לכתוב אותו,
אבל הוא פשוט מוכר מדי...
**
רגע, זה ממש לא אומר שאתם צריכים לוותר על הקטע שכתבתם או לגנוז את הרעיון שדיבר אליכם.
אם רק תדרשו מעצמכם עוד קצת יצירתיות, עוד טיפה חשיבה חדשה על הנושא, תגלו איך אפשר לכתוב את אותו סיפור אבל מזווית אחרת, חדשה ורעננה.
משל שונה, דמויות אחרות, תבנית, כתיבה בסגנון חדשני או ז'אנר מפתיע הם רק צורות הגשה חדשות לסיפור ישן.
**
אגב, אם אתם מכירים ספרים או שירים נוספים שמתבססים על הנמשל המדהים הזה- אשמח שתשתפו!
נערך לאחרונה ב:
