אוהבים אותך גדי

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
אגב, אני רק שאלה, כל מה שכתבת קודם "
@אשר שרבר , אותך בטוח כולם אוהבים. אין. אין כמו אשר. מי כמוהו יודע לפרגן, להאיר, להחמיא, לדאוג לילדים שעומדים בצד ומסתכלים על המשחק בעינים כלות. מי?
" לא היה ברצינות? רק עכשיו אחזתי את הדיוק, ואני חייב לעמוד על הנקודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
  • הוסף לסימניות
  • #28
ואיך כל הדו-שיח הפרטי הזה מתחבר ל"אוהבים אותך גדי"?
[שואל בתום לב]
מה לא ברור? המצב רוח כאן היה בקנטים - אבל לגמרי. לא היתה שום ברירה אלא לערוך חאפלה מופרעת מתחת לעינים הקפדניות של מנהלי הפורום כדי להתעודד. אממה? שלחנו את @אשר שרבר הישיבישער המובהק לקנות קצת שתיה מתוקה והוא חזר עם קוקטיילים לניקוי חלונות. חטפנו כאב בטן רציני ומאז אנחנו בוכים עוד יותר. לפחות אתה חזרת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אם תמשיכו, תעינשו, ותאילצו לשתות קוקטייל של כל השקאות המורגזים ששוטטו פה השבוע, ראו הוזהרתם!!!
עזוב, זה מה שאנחנו עושים עכשיו, ראה הודעה קודמת. לא מומלץ להצטרף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
מה לא ברור? המצב רוח כאן היה בקנטים - אבל לגמרי. לא היתה שום ברירה אלא לערוך חאפלה מופרעת מתחת לעינים הקפדניות של מנהלי הפורום כדי להתעודד. אממה? שלחנו את @אשר שרבר הישיבישער המובהק לקנות קצת שתיה מתוקה והוא חזר עם קוקטיילים לניקוי חלונות. חטפנו כאב בטן רציני ומאז אנחנו בוכים עוד יותר. לפחות אתה חזרת...
ממתי שולחים את אושי עם כסף לקנות אוכל???
הספיקה לי הפעם הראשונה בשיעור א' שנתנו לו את הדמי כיס שלנו בליל שישי הראשון שיקנה קצת מזוינעס, והבחור חזר עם מקלות גריסיני...
היית מאמין נריה? אנחנו האמנו בו, סמכנו עליו, הפקדנו בידיים שלו את מיטב כספנו והוא זרק את זה על עוגיות מזרחיות מלוחות במקום בורקס ורוגלך!!!
אבל הוא תמיד היה אחלה חבר שבעולם. אוהבים אותך אושי. [נשמע כאילו פתחנו קבוצת תמיכה].

נ.ב. אני יודע. בזמנו עוד לא עלה לנו לראש הרעיון על צ'ולנט. משתפשפים עם הזמן...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #31
היית מאמין נריה? אנחנו האמנו בו, סמכנו עליו, הפקדנו בידיים שלו את מיטב כספנו והוא זרק את זה על עוגיות מזרחיות מלוחות במקום בורקס ורוגלך!!!
נו, מה רצית שיהיה? לשלוח את אושי עם חמש שקל ולחשוב שהוא יחזור עם בורקס בשבילך כמו איזה פראייר. כמה שהוא טוב לב - אל תנסו לדרוך עליו. אז הוא דאג גם לעצמו.
נ.ב. אני יודע. בזמנו עוד לא עלה לנו לראש הרעיון על צ'ולנט. משתפשפים עם הזמן...
את הקוקטיילים הוא כנראה קנה בשביל לתת לנו את התחושה של טשולנט שמתערבל בבטן ביום שלישי ולא מצליח לצאת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
הפקדנו בידיים שלו את מיטב כספנו והוא זרק את זה על עוגיות מזרחיות מלוחות במקום בורקס ורוגלך!!!
את הקוקטיילים הוא כנראה קנה בשביל לתת לנו את התחושה של טשולנט שמתערבל בבטן ביום שלישי ולא מצליח לצאת...
חח עד היום אני זוכר את התענג לראות אתכם אוכלים א כל הפלא הזה, ולחשוב שרקחתי אותו עבורכם
אגב, אני בעודף קיניתי מלברו לייט, אם תהיתם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אמרתם "ליל שישי" - אמרתם @נתן גלנט .
אמרתם "נתן גלנט" - אמרתם מנעול.
מנעול חזק, הרמטי, פלדלתי, פלדתי, כמו שרק ר' נתן יודע.
א גוטן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
יש כאן צליל זלזול
ח"ו.
הכוונה היא שאתה כולך תיירה... פרגון גמור!
היה, היה צליל זלזול. אני עד.
העברתי את התגובה בתוכנת ריפסטיישן, והזיהוי אקורדים החכם בודד לפחות צליל אחד של זלזול.
ידידיה, תהיה גבר ותבקש סליחה. אבל תן אותה בקצרה.
אגב, לרגל טורך החדש - ברכות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ידידיה, תהיה גבר ותבקש סליחה.
לא בא לי להיות גבר, אבל אני מבקש סליחה. קביל?
@אשר שרבר שומע?! סליחה! סליחה! לא זלזלתי בך, אז אני מבקש סליחה!

חברים גלשתם, המווון.
יאל'א, אם הייתי אומר לו שהוא לא הבין את הרשב"א נכון - אף אחד לא היה מצייץ, רק אמרו לו שהוא לא מבין בטרינקים - וכולם מזילים דמעות תנין, אוווף!

להירגע, יש צ'ולנט אצל נתן, לאכול בשקט!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

סיפור היסטורי המשלב מתח ורגש.
ואם אתם אוהבים שילובים (כמוני), אתם מוזמנים לקרוא ולהעיר (אפשר גם להחמיא:)).


פרולוג

החום של סוואנת אפריקה העיק עליי כמשא כבד כמעט כמו הפחד שחלחל כנוזל דביק ומעלה זיעה. מנסה להתחזק, לסגור שפתיים בכוח. להתקרר מן החום הנורא שגורם לפחד מצמית. אפילו שאם הייתי מפחד ממש לא הייתי מרגיש בחום בכלל.

צועד בין בקתות החמר והקש, משקפים מראה לח. עובר תחת מבטיהם השותקים של הלוחמים כהי העור ועזי המבט. משגרים מבטים מקפיאים שבכח קפאונם אפשר לשכוח לרגע מן החום.

אבל רק לרגע.

כמה חדורי מבע עז וחסונים כמו עץ בערבה ליוו אותי אל פתח המבנה הגדול מכולם. ריח חריף של עורות מעובדים ועשן מדורות הכה באפי כשחציתי את סף הדלת החשוך. הפעם לא הרגשתי בחום. מתפלל בלחש להצלחתי. נמס. העיניים עצומות. אני לא צדיק. אני לא.

ראש השבט יושב על כס עץ מגולף, פניו חרושות קמטים עמוקים ועיניו הקרות, נטולות כל שמץ של רחמים, נועצות בי מבט קר כאילו הייתי טרף ולא אורח שהוזמן בדברו.

בולע רוק. מתפלל. רוצה לצאת מזה בשלום. להיות טוב יותר.

נענע קם מכיסא העץ המגולף, תנועותיו איטיות ומדודות כמו של טורף שאינו ממהר. הוא לא הסתכל ישירות אלא נעמד בפתח האוהל, צופה אל האופק המאובק. "התקרב, איש המערב," אמר בקול עמוק שרעד בחלל החדר. "אתה רואה בדרכים מרחב פתוח, אך בעיניי – כל שביל מוביל בסופו של דבר אליי."

הפחד זוחל בתוכי. גוש קרח קפוא שמניס את החום הבוער. מנסה להתחזק. מתפלל.

הוא הסתובב בחדות, גלימתו הכבדה משמיעה רשרוש יבש על רצפת האדמה. "האדמה הזו אינה מקבלת אורחים, היא מקבלת רק שותפים או זרים שאיבדו את דרכם לעד." הוא צעד צעד אחד קדימה, נכנס כמו אל תוך הקיפאון והמורא ממנו, מבטו חודר ומקפיא. "יש לך כישרון שאין לאנשיי, וזה הופך אותך לחלק מהניצחון שלי. הדרך חזרה למערב נסגרה מאחוריך ברגע שנכנסת לכאן."

נענע הניח יד כבדה על שולחן עץ קטן שעליו היו מונחים מספר אבנים צבעוניות, מסודרות במבנה שנראה כמו מפה. הוא הזיז אבן שחורה אחת הצידה בתנועה פסקנית.

"אני רוצה שתחדור אל לב המועצות שלהם," המשיך, והפעם קולו היה נמוך, כמעט לחישה מאיימת. "אנשיי מוכרים מדי; הפנים שלהם צרובות בזיכרון האויב, אבל אתה – אתה דף חלק." הוא הרים את אחת האבנים ובחן אותה מול האור הקלוש. "עבורם, אתה רק נווד שמחפש מסחר, וזהו השריון הטוב ביותר שתוכל לעטות."

הוא הניח את האבן בחוזקה חזרה על השולחן, צליל נקישה עמום הדהד בחדר. "אל תביא לי סיפורי גבורה, הבא לי חולשות. אני צריך לדעת מי מהמנהיגים שלהם חולה, אילו בריתות הן מילים ריקות, ומצא את הנתיב שדרכו הם מעבירים את הבקר. כשנשתלט עליו, הם יתחננו להצטרף אליי כדי לא לגווע ברעב."

הוא חזר והתיישב על כיסאו, נשען לאחור ושלב את ידיו, משאיר שתיקה כבדה.

סמיכה.

הקרח אט אט מפשיר, משאיר לי מראה סדוק. לא יודע מה לומר.


אשמח להערות והארות.
וכן אשמח לדעת האם להמשיך את הסיפור.
גילוי נאות: בתקופה האחרונה סבלתי ממשבר כתיבה חמור. המוח יבש, הידיים נרפו, ושום דבר ראוי לשמו לא יצא לי מהמקלדת. ומכיוון שנשבר לי מהמשבר הזה, החלטתי לכתוב טור אקטואלי - פוליטי, שלא מצריך יצירתיות רבה. ואני מקווה שזה ישחרר לי את החסימה בצנרת.

חשוב להדגיש, אני משתף את הטור כדי לקבל ביקורת על סגנון ואיכות הכתיבה, ולא על תוכן הטור. זה שייך לאשכול החדשות בנספחים.



בעד הנפש חנינה

בימים האחרונים סוערת המדינה סביב בקשת החנינה של ראש הממשלה. חלק בעד, חלק נגד, אבל נדמה שאין מי שאין לו דעה בענין. בטור הנוכחי ננתח את הענין.

דעה.
(או יותר נכון, חוסר דעה)

האמת, למה אני צריך להביע דעה בנושא? המשפט הפלילי של ראש הממשלה זה ענין אישי, והחלטתו לבקש חנינה זה גם משהו אישי, וההחלטה בענין שמורה לנשיא המדינה בלבד.

יטענו הטוענים, שמשפטו הפלילי של ראש הממשלה הוא לא ענין אישי - אלא ענין ציבורי, כי אם אכן ראש הממשלה עבר עבירה פלילית - הוא לא ראוי להיות ראש ממשלה.

הענין הוא - שזה תלוי איך אתם מסתכלים על תפקיד ראש הממשלה.

אם אתם מסתכלים על זה כתפקיד ייצוגי - אתם צודקים. מי שמייצג אותנו צריך להיות נקי מכל רבב.

אבל אני מסתכל על זה אחרת.

מבחינתי, ראש הממשלה הוא כמו עורך דין.

עורך דין אמנם מייצג אותך, אבל כשאתה בוחר עורך דין - אתה לא מודד אותו לפי התיק הפלילי שלו, אלא כמה הוא מוצלח וחלקלק לשון. כמה שיותר ערמומי - ככה יותר טוב.

גם אז יטענו שמכיוון שהוא מייצג אותך הוא צריך להיות נקי מכל רבב?

כך גם ראש הממשלה. אם הוא הצליח לתחמן סיגרים ושמפניות בחינם - סימן שהוא יוכל לתחמן לי עוד כמה דברים שאני רוצה. חוק הגיוס למשל.

ולכן, לשיטתי ראש הממשלה לא צריך להיות נקי מכל רבב, ואם כן משפטו הוא ענין אישי שלו.

ואפילו אם זה ענין ציבורי - זה לחיוב ולא לשלילה.

לא.

אז למה הדעה הזאת לא פופולרית?

כי בשנים האחרונות, כל אחד ואחד נמדד ביחס לביבי. כל דבר ודבר נמדד ביחס לביבי. ומכיוון שכך - כל מה שאפשר לנופף לאיזה צד שהוא - ינצלו את זה. ולכן המשפט הפלילי שלו הפך לענין ציבורי - מצד אחד מכיוון שהוא אמור לסמן שהוא שלילי. ומאידך, מעריציו ישתמשו בזה להוכיח שרודפים אותו, ובאמת הוא זכאי.

אבל אם מישהו יגיד 'רגע, מה זה קשור אלי?' כולם יסתכלו עליו כמו משוגע.

ולכן הדעה שכתבתי היא ממש לא פופולרית.

פופולרית.

מה כן פופלרי לחשוב?

נגד החנינה. ברור שנגד.

אבל משתי סיבות מנוגדות:

סיבה א. ראש הממשלה הוא מושחת ועבריין שמנסה להימלט מאימת הדין. הוא ניסה להחריב את מערכת המשפט, ונכשל. ניסה להעביר חוקים שיצילו אותו ממשפטו, ונכשל. ניסה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה - כדי לבחור מישהו שיחליט למשוך את כתב האישום, ונכשל. ולכן המוצא האחרון שלו זה לבקש חנינה, ובדיוק משום כך אסור לתת לו אותה. (מפגין עם גרון ניחר בקפלן)

סיבה ב. הפרקליטות ניסתה לתפור תיק לראש הממשלה, ובמשפט היא התגלתה במלא קלונה. אם בקשת החנינה תתקבל, המשפט ייעצר ולא כל האמת תצא לאור, והתופרים לא ייתנו את הדין על מעשיהם. לכן חובה לדחות את בקשת החנינה ולהמשיך את המשפט עד הסוף. (ביביסט שרוף אבל קצת מתוחכם. הביביסטים הפשוטים יותר יטענו בעד החנינה כי זה ישחרר את ראש הממשלה כדי שיוכל לעבוד למען המדינה).

אבל כמו שאתם רואים, שתי הסיבות נובעות מפוזיציה אישית. אף אחד לא יכול להוכיח שהסיבה שלו צודקת יותר מהסיבה השניה.

אז למה לא לחשוב כמוני, שזה לא קשור אלי ולא מעניין אותי?​
שיתוף - לביקורת פתאום ראיתי
ב"ה

לפעמים יש ילדה אחת מתוקה מאוד.
כזאת שדורשת תשומת לב כמעט בלי הפסקה,
ולא תמיד בדרכים חיוביות.
היא יודעת למשוך מבטים, לבלוט, להמציא דרכים.
ולכאורה, היא מקבלת המון תשומת לב חיובית.

אז מה חסר לה? ומה היא באמת מחפשת?

חשבתי הרבה. והשאלה נותרה בעינה.
אפילו לא מיהרתי להתייעץ,
כי הרגשתי שאולי לא אקבל מענה שידבר באמת ללב.

והנה, בסייעתא דשמיא, דווקא מתוך הקשר אחר לגמרי,
החמאתי למישהי, והיא מאוד התרגשה.
ראיתי את זה, ופתאום נפלה בי ההבנה:
זה בדיוק מה שהילדונת מחפשת.
היא צריכה יותר מחמאות.

לא תמיד אנחנו חושבים על זה,
אבל יש ילדים שעבורם מחמאה
היא לא מותרות, אלא ממש צורך רגשי בסיסי.

לפעמים הורים מהססים:
"אני לא רוצה להגזים",
"זה יישמע לא אמיתי".
אבל האמת היא, שיש נשמות שזקוקות למילה טובה כמו לנשימה.
זו השפה הפנימית שלהן.
זו הדרך שלהן להרגיש נראות, ערך, שייכות.

ילדים שונים ניזונים מסוגים שונים של קשר רגשי.
יש מי שמחפש מעשים של נתינה,
ויש כאלה שעבורם מילה טובה, הערה חיובית קטנה,
היא הדלק הפנימי שממלא אותם ביטחון ושמחה.

הילדונת שלי, כפי שתיארתי, כנראה צמאה במיוחד לאותן מילים.
לא כי חסר לה משהו בי,
אלא כי זה פשוט הפתח שדרכו היא שומעת "אני רואה אותך", "את חשובה לי".

וכשהמילים האלה לא מגיעות,
היא ממציאה דרכים אחרות להרגיש קיימת, גם אם הן לא תמיד נעימות.

ואם אני, בטבע שלי, לא כל כך מרבה להחמיא,
כי אני אדם יותר ענייני,
ולה זה חסר, אז הנה משהו שאני כן יכולה למלא עבורה.
אז הנה תזכורת פשוטה:
לא לשכוח להחמיא.
וזה מספיק.

אז ברוך ה', קיבלתי תשובה מדויקת.
וגם אתם, אם תרצו, תוכלו להיעזר בה.
היא קלה, היא פשוטה, והיא דורשת רק...

קצת תשומת לב.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה