Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
- הוסף לסימניות
- #1
יעקב תמיד הלך ישר, נזהר לא לדרוך על ילדים קטנים, ופה ושם מסתכל ימינה למרפסת של שטוצריך, שמאלה לגינה של קוקילו, וקקדימה אל האופק.
לעיתים היה הולך לכולל, לפרקים צועד לסופר, פעמים אץ רץ לבזאר המציאות של איטא בבניין מספר שבעים וארבע.
אלא ש...
משהו קרה.
בהתחלה יעקב המשיך ללכת ישר, אבל הפסיק להסתכל ימינה. ששטוצריך יסתדרו לבד עם המעקה החדש והמעורר קנאה, חשב. מעקה מרהיב, נחושתי למראה, עשוי כל כולו עבודת יד של איציק המסגר. פיתוחים מיוחדים, פרי עיצוב של האדריכל מאיר חיימובסקי. חצי מהעיר הגיעו להסתכל, וראש העיר עלה לברך ולברר כמה עלה ואם מאיר חיימובסקי יודע גם לתכנן ארונות מטבח בחיפוי זהב.
בהמשך, יעקב הפסיק להסתכל שמאלה. פה ושם הוא הסתכל על האספלט, כן? שלא לדרוך על ילדים קטנים ובימבות, אבל שמאלה הוא לא רצה להביט. בכלל. קוקילו הגזימו לגמרי עם הפרגולה היפיפיה שלהם. עץ בוק מעודן, מבריק, נקי, מצוחצח. הכי יפה במדינה. לינדה ושישה מעצבות הפנים הטובות בחיפה באו במיוחד לצלם ולתעד ולהפיק לקחים.
אחרי תקופה נוספת הוא לא יכל להמשיך ולהסתכל על האופק. שם הזדקרה לנגד עיניו הקומה החדשה ששמערי'ל העסקן בנה לעצמו. שפתיו יבשות, עיניו לטושות, הקנאה בערה בו אש בשדה עצי זית של הכפר טורא בחורא, מתודלק בזעמם של המתיישבים מיצהר, המוחים על נסיון פיגוע נוסף שנכשל ב"ה. קומה חדשה! נוצצת! בטח עלתה מליון שקל.
אז מה עושים, מה עושים. הוא שאל את עצמו. כולם מצליחים חוץ ממני, איפה שאני מסתכל יש במה לקנא.
ומאז הוא הולך שפוף, וסופר נמלים, ועוקף את הבימבות החדשות שהילדים נוסעים בהם, אלו שהוא לא יכול להרשות לעצמו ולילדיו כי הן יקרות מידי.
(אין מסר. פשוט קשה להיכנס לפורום כתיבה של ימינו, ולראות מכל עבר את הכשרונות המתפרצים. הקנאה... אוחחחח)
מוקדש ל @מ"ם @הדוויג @יואל ארלנגר - קקטוס ועוד כמה שנונים וחריפים
לעיתים היה הולך לכולל, לפרקים צועד לסופר, פעמים אץ רץ לבזאר המציאות של איטא בבניין מספר שבעים וארבע.
אלא ש...
משהו קרה.
בהתחלה יעקב המשיך ללכת ישר, אבל הפסיק להסתכל ימינה. ששטוצריך יסתדרו לבד עם המעקה החדש והמעורר קנאה, חשב. מעקה מרהיב, נחושתי למראה, עשוי כל כולו עבודת יד של איציק המסגר. פיתוחים מיוחדים, פרי עיצוב של האדריכל מאיר חיימובסקי. חצי מהעיר הגיעו להסתכל, וראש העיר עלה לברך ולברר כמה עלה ואם מאיר חיימובסקי יודע גם לתכנן ארונות מטבח בחיפוי זהב.
בהמשך, יעקב הפסיק להסתכל שמאלה. פה ושם הוא הסתכל על האספלט, כן? שלא לדרוך על ילדים קטנים ובימבות, אבל שמאלה הוא לא רצה להביט. בכלל. קוקילו הגזימו לגמרי עם הפרגולה היפיפיה שלהם. עץ בוק מעודן, מבריק, נקי, מצוחצח. הכי יפה במדינה. לינדה ושישה מעצבות הפנים הטובות בחיפה באו במיוחד לצלם ולתעד ולהפיק לקחים.
אחרי תקופה נוספת הוא לא יכל להמשיך ולהסתכל על האופק. שם הזדקרה לנגד עיניו הקומה החדשה ששמערי'ל העסקן בנה לעצמו. שפתיו יבשות, עיניו לטושות, הקנאה בערה בו אש בשדה עצי זית של הכפר טורא בחורא, מתודלק בזעמם של המתיישבים מיצהר, המוחים על נסיון פיגוע נוסף שנכשל ב"ה. קומה חדשה! נוצצת! בטח עלתה מליון שקל.
אז מה עושים, מה עושים. הוא שאל את עצמו. כולם מצליחים חוץ ממני, איפה שאני מסתכל יש במה לקנא.
ומאז הוא הולך שפוף, וסופר נמלים, ועוקף את הבימבות החדשות שהילדים נוסעים בהם, אלו שהוא לא יכול להרשות לעצמו ולילדיו כי הן יקרות מידי.
(אין מסר. פשוט קשה להיכנס לפורום כתיבה של ימינו, ולראות מכל עבר את הכשרונות המתפרצים. הקנאה... אוחחחח)
מוקדש ל @מ"ם @הדוויג @יואל ארלנגר - קקטוס ועוד כמה שנונים וחריפים
הנושאים החמים