התייעצות אולי אפשר את הדירה שלכם לשבת???

[יוסייוסייוס]

בנתינת דירה ישנם שלושה חלקים
1. המאמץ הטירחה והעול לסדר ולנקות את כל הבית גם כשיוצאים לשבת.
2. חדירה לפרטיות נזקים וכו'.
3. שכירות כמו שמשכירים דירה ולא אומרים 'הכנסת אורחים' ולא משנה אם יש לבעל הבית כסף או שאין.
אז לדעתי.
1. משתנה מאדם לאדם ולמי שאינו/ה מסודר/ת ויש כמה ילדים מדובר במאמץ מאוד גדול. ואין הצדקה 'לנצל' מישהו שיעבוד בשבילך ללא תשלום.
והטענה מחר אני יתן לו. הוא מטופש בהרבה מקרים שהרי לאחד יותר קל ולשני יותר קשה.
2. בדרך כלל זה הפוך שמי שמאוד נקי ולא קשה לו לתת בגלל המאמץ. קשה בגלל שהוא 'נגעל' וכדומה. זה מצדיק לנעול חדר שינה וכדומה.
3. כאן ישנו מקום לומר שאם בין כך אין מקובל להשכיר אז ראוי לתת בחינם.
אבל בכל מקרה אם השוכר נותן למשכיר וודאי שבעל הבית צריך לוותר לשוכר ולהוריד מהשכירות. אין הגיון שהשוכר ישלם למשכיר על שבת שהמשכיר נהנה ממנה. וזה שהשוכר הסכים זהו בגלל שהוא רוצה לרצות את בעל הבית.
בכל מקרה הרי לתת דירה מדובר בעבודה של כמה שעות, אז מה ההגיון לדרוש ממשפחה עם ילדים לעבוד בשביל מישהו זר כמה שעות ?????????
הכנסת אורחים וכדומה זהו כעין מצוות צדקה שאדם צריך לתת 'מעשר' שהרעיון הוא לתת לשני חלק משלך אבל 'חייך קודמים' ולא 'להרוג את עצמך' בשביל הזולת על חשבון עצמך ומשפחתך.
לכל אדם ישנם נתונים אחרים. ואין 'ללחוץ' על מישהו אולי לו זה קשה ?
בתקוה שעשית סדר ודברי מקובלים

 

[שוקוצ'יפס]

מסכימה בשרשור זה, שאנשים שהם לא מסודרים ומאורגנים הרבה יותר קשה להם המצווה הזו, ואולי הם צריכים לחפש את החסדים שלהם במקום אחר.

בככל לא מסכימה.
להפך, בגלל שאני כ"כ פדנטית ונקיה מפריע לי מאד שמישהו זר יהיה בבית שלי ויגע בדברים שלי.
אפילו גיסתי שביקשה ממני פעם את הדירה לשבת (סתם כי גרה בעיר אחרת ורצתה לשנות אוירה) אמרתי לה שאת הדירה קשה לי לעזוב ולתת, אבל שיבואו להתארח אצלנו בשמחה (כשאנחנו בבית)!!

 

[שיש]

המושג הזה של "לתת דירה לשבת" קיים רק בציבור החרדי - דתי!!
פעם יצא לי לדבר עם אישה חילונית (במחלקת ילדים בביה"ח) וסיפרתי לתומי שאני מקווה לקבל שיחרור לשבת, כי כל המשפחה מגיעה אל ההורים. היא חקרה כמה נשואים וכו', ושאלה אותי אם יש להורים כזו דירה גדולה. עניתי שמה פתאום, אנחנו נהיה בדירה של השכנים שנוסעים לשבת. היא הסתכלה עלי כאילו נפלתי מהירח. כלשונה : "אתם סגורים על עצמכם? ככה להפקיר דירה? - אצלנו אין דברים כאלו - בחיים לא"..

נו... אז מי כעמך ישראל וזה היופי של הציבור החרדי שאחד מסימני עם ישראל זה גומלי חסדים וזה לא רק בנתינת דירות לשבתות גם אלפי הגמ"חים וכו' וכו'

 

[ישר והפוך]

בככל לא מסכימה.
להפך, בגלל שאני כ"כ פדנטית ונקיה מפריע לי מאד שמישהו זר יהיה בבית שלי ויגע בדברים שלי.

לא סותר.

יש את אלו שקשה להם לתת דווקא בגלל שהם פדנטים מאד וקשה להם עם הרעיון שמישהו יסתובב אצלם בבית, מי שלא מכיר הרגשה מסוג זה- יתקשה להבין את הקושי העצום שלהם לתת דירה. וזה קושי עצום.

יש את אלו שקשה להם לתת כי הבית שלהם ביום יום שוקק חיים של קטנטנים שהופכים ומסדרים ומלכלכים ומנקים, והבית לא תמיד נראה במיטבו.
ודווקא בגלל שהם אנשים שאוהבים מאד סדר וניקיון ובית נוצץ ומבריק רק שטכנית לא תמיד מגיעים לשם, הם לא יעזו לתת בית פחות מיותר ממאה אחוז פלוס. מבחינתם זו בושה עצומה.
וכך בכוחות שאין ביכולתם- יתאמצו ויפקססו בית כדי לתיתו לאחר. והם יקרסו אחר כך סופית.
גם במקרה כזה, מי שלא חווה את הקושי העצום הזה ואין לו בעיה שייכנסו אליו כשהבית במצב נחמד פלוס מינוס, לא יבין את הקושי והקריעה שלהם.

ויש את אלו שהם באמת אינם חברים טובים של הסדר והניקיון ובשבילם לנקות דירה זו אחת המטלות הקשות ביותר, בלי שום קשר לנתינת הדירה כן או לא.
ואז משכנעים וכמעט מחייבים אותם לתת... והם נותנים את הדירה כמו שהיא למרות הבושה העצומה, כי הם לא רוצים לקרוס סופית כדי להישאר לפקסס את הבית עד לפנות בוקר.
והם נותנים ומקבלים דרישות שלום עצובות ומתסכלות, ברגע שכל מה שמגיע להם זו הערכה עצומה.


לכן, אולי אם מבקשי הדירות יבינו את מורכבות העניין, הם ישתדלו לבקש ברגישות ובנועם ובצורה לגמרי לא מחייבת, ואולי הטוב ביותר כמו שהציעו כאן כמה: פשוט לתלות פתק בקשה לבקשת דירה, וכך ידעו שמי שנתן להם- נתן באמת בשמחה וברצון.

 

[ארבע]

מוסיפה עוד משהו קטן:

מאד קשה לי לתת את הבית, בגלל הקטנטנים. גם ככה אני מרגישה שיציאה מהבית לשבת היא מעיין גלות, לילדי קשה מאד מחוץ לשגרה המוכרת ובמיטה אצל סבתא, והאריזה, והנסיעה הקשה עם ארבעה קפיציים קטנים וצעירים. והטפטופ הנוסף שמתן דירה דורש (על מה שאני מוותרת לעצמי ומעלימה עין באין ברירה, אתבייש מאד לוותר כשאתן דירתי) מוסיף עוד קושי על מסכת היציאה שאצלנו די מורכבת. אז אין לי כח אליו.

אבל - יש אנשים שממש מתחשק לי לתת להם את הדירה. מדובר בשכנים טאקטיים, מנומסים, שכאשר ביקשו את הדירה כל כך התחשבו, והם מבקשים באמת לעתים נדירות מאד מאד, למרות הנשואים הרבים וביתם הלא גדול. למשל פעם אחת מיוזמתם הם אמרו מיד שהזוג לא יישן כלל בחדר השינה, פעמים אחרים הציעו תשלום, כי ידעו שכהשלמת הכנסה אנחנו משכירים את דירתנו (לעתים נדירות, וכשהיו לנו ילד שניים, לא כיום). לא רצינו שישלמו, אבל הטאקט שלהם פשוט עושה חשק.

לעומתם נכווינו עם שכנים מזן אחר, שביום חמישי בלילה, ליל שישי, הידפקו על דלתנו ולא בקשו, אלא ממש תבעו את הדירה. באמת באותה עת שבתנו הרבה אצל ההורים והם הניחו שהדירה תהיה ריקה. לא היה לי כח להכין דירה לאירוח, הייתי מותשת נפשית ופיזית (כן, גם לזוגות ללא ילדים זה יכול לקרות) ואחרי טיפול רפואי לא קל, אבל השכנה פשוט התבצרה ליד הדלת. הרגשתי שהיא צרה עלי. אחר כך שלחה את בעלה. הם אפילו לא התחננו, זו כבר היתה נודניקיות תובענית. אבל מה הבעיות שלכם, ממילא אתם נוהגים להשכיר. אז בעלי ענה מיניה וביה: נכון, ולכן לא מבקשים טרמפ מנהג מונית, בתקווה שירדו מעמנו. לא רצינו את הכסף, נזקקנו לשבת שקטה של מנוחה והפוגה בתקופה מורכבת. אבל לא, או אז הם נאותו לשלם. ראינו שהם לא ירדו מאיתנו.
ולמה? כי אחות של השכנה שגרה מחוץ לעיר רצתה לבוא לברית אצל גיסתה. באמת פיקוח נפש שמחייב אותי להתגייס בזמן לא קל.

הם לא רצו אפילו לומר לנו כמה אורחים יגיעו, הם כבר יסתדרו עם כמות המיטות שלנו, ואני, שלא השכרתי את הדירה מעולם ליותר מסך נפשות מסויים, גיליתי לחרדתי במוצאי שבת ששהו אצלנו עשרה ילדים, והבית נראה בהתאם. אה, ועל 12 נפש הם שילמו מאה שקל, והשאירו בית מטונף, ובטח הרגישו נורא צדיקים שעוד נכנעו לסחיטה שלנו.

הסיפור הזה הותיר אצלי טעם כה רע, שלא פג גם שנים רבות אחר התרחשותו.
לשכנים הראשונים אני מציעה את דירתי כשמתאפשר לנו, למשל בחגים בהם אנחנו יוצאים מהבית ויש לי האפשרות לפקסס את הבית כראוי. לשניים - בחיים לא. גם כשהם עורכים שמחה.

 

[ישר והפוך]

הם לא רצו אפילו לומר לנו כמה אורחים יגיעו, הם כבר יסתדרו עם כמות המיטות שלנו, ואני, שלא השכרתי את הדירה מעולם ליותר מסך נפשות מסויים, גיליתי לחרדתי במוצאי שבת ששהו אצלנו עשרה ילדים, והבית נראה בהתאם. אה, ועל 12 נפש הם שילמו מאה שקל, והשאירו בית מטונף, ובטח הרגישו נורא צדיקים שעוד נכנעו לסחיטה שלנו.

סיפור עצוב, מרגיז ומתסכל. סיפור אחד בין רבים אחרים דומים.
רק הערה קטנה: יכולות להתארח משפחות בנות עשרה נפשות פלוס, ולהשאיר דירה מצוחצחת ומבריקה שלא תראי ששהו בה בכלל, ועם כל הרגישות לא יגעו בשום דבר מעבר למינימום שחייבים.
לעומתם את יכולה לתת דירה למשפחה של זוג+ 2 ולקבל מזבלה בתמורה.
סוג של אנשים.

ואגב, משפחות שאת שואלת למספר המתארחים והן משאירות את מספר האנשים שיתארחו כסוד צבאי, זה אומר שכמה שאת חושבת שיגיעו- כנראה יגיעו יותר.


מנגד, יש את האנשים המקסימים האלו, שבאמת את רוצה לתת להם את הדירה בשמחה, כמו השכנה הנוספת שתיארת. ושתיכן יוצאות עם טעם טוב ושמחה של מצווה.
בדרך כלל את רואה כבר באופן הבקשה מי שייך לזן המתחשב ומי לא.

 

[soomsum]

וואוו סיפורי זוועה...
רק לאיזון כמו שכתבו אנחנו נותנים את הבית בשמחה לשכנים,
גרנו בבניין שבו תולים פתק במעלית, ומי שיכול ונוח לו נותן..
מעולם לא קיבלנו דירה מלוכלכת או משהו, תמיד מצוחצח
(לגבי הקושי של אנשים שיסתובבו להם בבית כנראה נולדים עם זה,
כי לנו אין את זה בכלל )
האמת שכשהבית מסודר מרגיש בזבוז שמישהו לא יהנה ממנו
מה שכן באופן אישי מרגיש לי מאוד חשוב שהמתארחים ישאירו משהו,\
אפילו פתק תודה, להרגיש שלפחות יש את ההכרת הטוב.
נ.ב. זה קצת כמו לאסוף טרמפיסטים, יש אנשים שלא מסוגלים לאסוף אנשים
לרכב הפרטי שלהם, ויש אנשים שמרגישים בזבוז ליסוע עם רכב ריק....
אנחנו יותר מתחברים לזן השני

 

[BIZZARC- עשירה]

אני לא נותנת את הדירה שלי, כי זה לא מתאים לי. ואני לא מתנצלת על זה.
אני לא חושבת שחסד זה כנגד אותו חסד.
לי לא מתאים לתת דירה, אבל יש חסדים אחרים ועזרה לזולת שכן מתאימים לי ואני עושה בשמחה.

 

[Natan Galant]

את הפתק הבא כתב @הדוויג
כאן:
https://www.prog.co.il/threads/תרגישו-בבית.488203/#post-6964940
-
ברוכים הבאים

אנו שמחים שבאתם להתארח בדירתנו בשבת. [טוב, לא ממש שמחים, אבל לא היה נעים לנו מהמארחים שלכם. באנו לבקש מהם 4 ביצים ודקה אחרי שהם נתנו לנו במאור פנים ('לא צריך להחזיר') - הם באו לבקש את הדירה שלנו לשבת, אז...]

השארנו על השולחן חטיפים ושתייה להנאתכם. [נשמח מאוד אם תשאירו את זה סגור.]

את המחם צריך להעביר למצב שבת [וזה לא אומר שאתם יכולים לגמור לנו את החלב.]

אפשר להשתמש במזגן [בהזדמנות זו כדאי שתציצו בחשבון החשמל שהושאר בטעות על המקרר ותבינו את הרמז.]

במגירות של השידה בחדר שינה יש נעילת ילדים [אל תפתחו. יש שם את כל הפתקים החמודים שאנחנו משאירים זה לזו]

מקווים שתיהנו בשבת.[ יותר נכון שלא תגרמו נזקים. שתשאירו את השירותים נקיים, שלא תפתחו את ארונות הבגדים כדי לבדוק את הקולקציה שלנו, שתזכרו להחזיר למקום כל דבר שאתם מוציאים, ושלא תשתו ישירות מהבקבוק שבמקרר.]

במוצאי שבת אנחנו חוזרים מאוחר בלילה אז אין לחץ לצאת [קרי: יש לכם מספיק זמן לשקם את הבית ואפילו לעשות ספונג'ה]

שבת שלום
[לפני שאתם יוצאים תשאירו מכתב תודה ואם אפשר גם איזה ממתק. בעצם עדיף כסף]

[נ.ב. כן, התמונה הגדולה בחדר שינה זה אנחנו. חתיכים, אה?
ולא צריך להפוך את כל הבית, האלבום של החתונה נמצא בארון הזזה למטה בצד ימין.]

 

[רינת גבאי]

את הפתק הבא כתב @הדוויג
כאן:

כן,הוא כתב את זה באותו יום שהאשכול נפתח וכולם קישרו לבד...

 

[דגל]

וגם תלוי מי המבקש.
הייתה לי שכנה שתמיד הבית שלה לא היה ממש נקי... והיא הקפידה לבקש כמעט כל שבת, ותמיד התחמקתי ממנה בתירוצים שונים. עד שפעם אחת היא בקשה שמתי שאני נוסעת היא תשמח לקבל את הדירה, כי היא מאד רוצה לארח את אח שלה, אבל אין לה מקום...
כמובן, נאלצתי לומר לה שתמיד קשה לי להשאיר דירה. עבודה, ילדים ושאר תירוצים. (היא דווקא אמרה שאני לא צריכה לעשות כלום, וכו' וכו'...)
מה שחבל, שלא יכולתי לתת יותר לאף שכן, שמא היא תגלה...
אז אנא! תהיו תמיד רגישים לא לבקש שוב ושוב מאותו אחד (גם אם הם זוג צעיר) ועדיף לבקש בעזרת פתק בבנין.
תזכו למצוות ותמשיכו לתת דירות..

אני מבינה את החשש שלך, אבל אחריות לגבי רכוש של אחרים היא דבר שונה משמירה אישית על בית מטופטפ. אני מכירה משפחות ברוכות ילדים עם בלגן טבעי בבית שכשמתארחים מקפידים מאוד להשאיר נקי ומסודר ולא מרשים לילדים לגעת במה שלא שלהם (שלא לדבר על הזו"צים המאורגנים שלהם.)
בכל אופן מעריכה מאוד את מי שנותן. זו הכנסת אורחים אמיתית.

 

[קצרה]

ובבקשה מכל אלו שהצהירו פה חגיגית שהן בשום אופן לא מוכנות להביא דירה, אם אתן שכנות שלי, תודיעו לי, כי אין לי כוח לעבוד אם זה לא הדדי...

תכירי את השכנה שלי...
מבקשת את הדירה ומקדימה תמיד - "שיהיה לך נעים להגיד לי לא.. כי אני בחיים לא אסכים לתת את הדירה שלי לאף אדם בעולם, אז אני אבין אם תגידי לא".
מזהירה מראש שהיא לא מתכננת לתת לי לעולם בחזרה..
וזה בסדר , אני לא יוצאת כמעט מהבית בשבת . רק שהיא שוכחת את זה כל פעם.
באכזבה : "חשבתי שאם יש לכם סבתא מחוץ לעיר אז אתם נוסעים אליה מדי פעם.." (ולא חשבת על זה שאולי לארח משפחה של X נפשות כן ירבו כשחלקם בחורים/ות שלא ישנים 2 במיטה או על שמיכה על הרצפה. זה מבצע שעושה הסבתא ואנחנו בערך פעם בשנה...)

 

[מתוקינג]

סליחה שאני אומרת אבל נהיה פה אשכול של אנשים המחפשים צידוק למה קשה להם המצווה הזו, ומרוב כך הם מנסים להגיד כמה זה לא בסדר כל הרעיון הזה ולמה הוא תלוש מעצם היותו.

אז היום אני בקושי נותנת את הדירה מהסיבה שאני יוצאת מהבית פעמיים בשנה, אולי, ואז אם מישהו רוצה אני נותנת.

אני רוצה לתת חיזוק לאלה שכן נותנים:
כתבתי פעם באשכול דומה אחר ואכתוב שוב, קראתי פעם בעיתון קטיפה ראיון עם הרבנית שולמית אזרחי, שכתבה שהיא התארחה בדירה בשבת 7 ברכות של נכדה שלה, והיא חושבת שכמו שפעם היה הכנסת אורחים שיהודים היו הולכים בדרך ונוחתים בבית כנסת של העירה והיהודים היו מזמינים אותם מהרגע להרגע לאש"ל מלא, אז בימינו לתת דירה לשבת זו ההכנסת אורחים של דורנו.
זה מאוד חיזק אותי.
וגם בתור מתארחת, לצערי במשפחה של בעלי אנחנו יכולים להתארח כל השנים רק בדירות ולכן אנחנו צריכים להתארח, וזה לא קל בכלל ולכן אנחנו בקושי מגיעים אליהם פעם בשנה, בקיצור למדתי מזה כמה דברים בארוח.

לכן כשאנחנו משאירים דירה, אנחנו מוציאים מיחם, מוציאים לשיש קפה שוקו סוכר כוסות קרטון וכפיות, מכינים נרות (פעם בעלי היה מכין בשמן, אבל משום מה אנשים לא השתמשו וסתם היה חבל, אז כיום נריות וגפרורים) מוציאים כמה חבילות של ממתקים לילדים, בקבוק שתיה וכוסות, חבילת טישו ומגבת פנים מקופלת. (וכמובן מכבים את האור במקרר)
זמן מוערך: 5 דקות. עלות: גרושים.

אבל ההרגשה שגורמים לאורחים היא ליגה אחרת לגמרי.
אם כבר עובדים על ההכנסת אורחים אז שתהיה מצווה מושלמת.

מסכימה איתך בכל מילה.

אבל דבר חשוב מאד שלא ציינת
איך האורחים הללו התנהגו!!!..... ומה הם ציפו לקבל....
מי שנוחת בליל שבת, לא מסתכל על ניקיון, לא אכפת לו כמות ומיקום וכמובן לא אם יש מזגן או לא
אבל כמי שנפגעה מנתינת דירה.....
בואי נשים דברים בפרופורציות.
מצוה חשובה. מאד.
למי שמתאים, ומתי שמתאים.

פעם שמעתי על רב גדול מאד שקרא לבחור בישיבה ואמר לו לגלח.
אמר לו הבחור: אבל אני מקפיד שלא לגלח
ענה לו הרב: אבל בגלל זה התחלת להסתכל על כל הבחורים שמגלחים כעל פושעים.

הכוונה שלי, שכל הכבוד למי שנותנת, מעריכה אותה מאד!! מאד!! מאד!!
אבל אין לה - ולא לאף אחד אחר - את הזכות לדון לכף חובה מי שלא נותן
ולא משנה מאיזו סיבה.

 

[שיש]

שבת שלום
[לפני שאתם יוצאים תשאירו מכתב תודה ואם אפשר גם איזה ממתק. בעצם עדיף כסף]

מנסיון של לתת דירות אני מעיד שכשמשאירים שוקולד או פתק וכדמה זה עושה הרגשה טובה מאוד וזה לא עולה כלום כמה שניות לקשקש משהו וההרגשה היא אחרת

 

[עוד אחת....]

סיפרה לי חברה, שהיתה נוהגת לתת את הדירה בשמחה לשכנים המארחים את ילדיהם הנשואים.
אך עם הזמן, הריוניות, לידות וכו, הרגישה שהיא רוצה לצאת מהבית משוחררת, לשבת חופשית, בלי העול הזה של הסדר.
היא דיברה עם שכנה בפתיחות על הענין.
השכנה הציעה בעדינות הצעה שגרמה לי לתדהמה, אך למרבה הפלאה מצאה חן מאוד בעיני חברתי, הן סיכמו שבשבת כזאת, תממן השכנה ארבע שעות עוזרת (200 שיח)
הייתי המומה שחברתי כ"כ התלהבה מהרעיון, זה התאים לה. גם לתת את הדירה לשכנה ללא עול, ומבחינתה קיבלה אחת לחודשיים שלוש, עוזרת בית.

 

[Natan Galant]

סיפרה לי חברה, שהיתה נוהגת לתת את הדירה בשמחה לשכנים המארחים את ילדיהם הנשואים.
אך עם הזמן, הריוניות, לידות וכו, הרגישה שהיא רוצה לצאת מהבית משוחררת, לשבת חופשית, בלי העול הזה של הסדר.
היא דיברה עם שכנה בפתיחות על הענין.
השכנה הציעה בעדינות הצעה שגרמה לי לתדהמה, אך למרבה הפלאה מצאה חן מאוד בעיני חברתי, הן סיכמו שבשבת כזאת, תממן השכנה ארבע שעות עוזרת (200 שיח)
הייתי המומה שחברתי כ"כ התלהבה מהרעיון, זה התאים לה. גם לתת את הדירה לשכנה ללא עול, ומבחינתה קיבלה אחת לחודשיים שלוש, עוזרת בית.

פתרון חכם חכם.
כי זה לא 'סתם כסף', אלא תשלום לעוזרת שמכינה את הדירה, מה שמשמח הן את המתארחים והן את המארחים.

 

[גלבוע]

השכנה הציעה בעדינות הצעה שגרמה לי לתדהמה, אך למרבה הפלאה מצאה חן מאוד בעיני חברתי, הן סיכמו שבשבת כזאת, תממן השכנה ארבע שעות עוזרת (200 שיח)
הייתי המומה שחברתי כ"כ התלהבה מהרעיון, זה התאים לה. גם לתת את הדירה לשכנה ללא עול, ומבחינתה קיבלה אחת לחודשיים שלוש, עוזרת בית.

הרעיון מעולה. בתנאי שהיא גם מוצאת לה עוזרת בפועל

 

[שריתיש]

אני גם מזכירה לנצרכי הדירות, פרסמו מודעה בבנינים הקרובים.

יש אנשים שישמחו לתת את הדירה, אבל לא יודעים מי צריך, ולא יתחילו להשקיע כעת מאמצים בחיפושים.

 

[מרים ליף]

ולא צריך להפוך את כל הבית, האלבום של החתונה נמצא בארון הזזה למטה בצד ימין.]

אצלי האלבום היה בחדר נעול שהאורחים לא היו אמורים לישון בו.
אך למרות זאת שאלו מי היה הצלם המעולה בחתונה..

בפעם אחרת- השאירו לנו- ה-מ-ו-ן פיצוחים על הרצפה.
- מזגן וניאגרה דלוקים.
- איבדו מפתח.
- אורחים אחרים השאירו מזגן דלוק (חזרו 4 ימים לאחר שהם יצאו)
- וכל הפריטים האישיים של הבנות היו במגרות בחדר בנים..
- היו גם אורחים נחמדים שהשאירו פתק ושוקולד.
וכמובן לא משאירים חדר שינה.
וגם כשאני משאילה דירה משכנים, לוקחת רק חדר ילדים.

 

[קצרה]

אפשר לתמצת פה את התחושה הקשה-
הבית שלנו הוא המבצר הפרטי שלנו. החיים שלנו מקופלים בו. כל הסודות שלנו בו. המסמכים שלנו. התמונות שלנו. הבגדים שלנו וגם מברשת השיניים...
לא הכסף הקטן ישכנע אותנו להכניס אליו אנשים זרים ולא שום טריק אחר.

אך ורק הבנה שתחלחל אצל המתארחים. קיבלתם דירה?? בידכם אוצרו הפרטי של אדם?? אין לכם שום זכות לפתוח שום ארון להציץ בשום פינה . רק מה שביקשתם רשות עבורו מראש - רק בו תגעו.
כן. גם לא לרגע סכין מהמגירה במטבח. גם ארונות מטבח של אדם הם אישיים ומספרים את סודותיו ויכולות להיות לכם גם הפתעות בנוגע למה הסכין החלבית (הי.. אצלי בבית זו האדומה!!)
ברגע שבו זה מה שיקרה (ואנשים יודעים לחוש מתי נגעו להם בבית שלא לדבר על הסיפורים חסרי הטקט לעיל) אנשים יתרגלו לזה שלא נורא לתת דירה עדיין הפרטיות נשמרת במקסימום.

אבל כל עוד אני חוזה באנשים שמתרווחים בנינוחות בדירת השני - ומחפשים "השלמות" בארונות שלא לדבר על סתם התעניינות בחיי בעלי הדירה - אני מבינה לחלוטין אנשים שמרגישים שמדובר בחיטוט קשה בחייהם. וממש לא מעוניינים....