עזרה אולי נצליח לשנות את העולם

  • הוסף לסימניות
  • #1
נכנסתי לנושא הזה באשכול אחר וקצת הותקפתי, אך לדעתי הוא שווה אשכול בנפרד.
בלי להתייחס לעיר מסוימת או למגזר ספציפי (ובוודאי שלא לעירייה כלשהי!), כדאי להכניס יותר למודעות שמירה על המרחב הציבורי.
יצא לי פעם להיות בפארק הפיראטים, גינה יפהפייה על חוף אשדוד, בשעות הבוקר המוקדמות. צוות שלם עבד לנקות את כל הגינה. אחרי כשעתיים - המקום היה נראה כמו מזבלה! ויש שם פחים!
דוג' נוספת: בחצר הבניין שלנו 4 פחים ב 4 רוחות השמיים. למה כמעט כל מי שמסיים לאכול זורק את הפסולת על הרצפה? יש לי הרבה דוגמאות אבל אני לא רוצה להלאות ואני בטוחה שלכל אחד קופץ משהו.
אולי אם כל אחד שקורא את דבריי יחליט לנסות לשנות אותו ואת ילדיו העולם שלנו יהיה יפה יותר.
ובבקשה - רק מה שבידיים שלנו! ולא של אף איש ציבור/שכן/עובד ניקיון וכו'. תודה מראש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
זה באמת תיק כבד..
קשה עד בלתי אפשרי לחנך ציבור.
זה הרגלים שמתחילים בבית,
מי שמחנך לסדר ונקיון מצליח לשמור עליהם גם בחוץ.
הבעיה היא, שרוב הציבור כורע תחת עומס המטלות של הבית,
והרבה הורים קשה להם הבלאגן שהילדים עושים בבית אעפ"כ אין להם שליטה על המצב.
מאמין שכולם מסבירים לילדים שגם הפארק זה כמו הבית שלהם וצריך לשמור עליו נקי,
אבל הילד אומר לעצמו אם זה כמו הבית אז אפשר ללכלך...
תודה על שאתם מעוררים את הנושא החשוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תודה על העלאת הנושא.
חשוב. מכבד אותנו מול עצמנו.
בעיקר אכן כמאמר הכותב/ת בעיקר בפארקים וכדו'
זה באמת @תיק כבד...
קשה עד בלתי אפשרי לחנך ציבור.
זה הרגלים שמתחילים בבית,
מי שמחנך לסדר ונקיון מצליח לשמור עליהם גם בחוץ.
הבעיה היא, שרוב הציבור כורע תחת עומס המטלות של הבית,
והרבה הורים קשה להם הבלאגן שהילדים עושים בבית אעפ"כ אין להם שליטה על המצב.
מאמין שכולם מסבירים לילדים שגם הפארק זה כמו הבית שלהם וצריך לשמור עליו נקי,
אבל הילד אומר לעצמו אם זה כמו הבית אז אפשר ללכלך...
תודה על שאתם מעוררים את הנושא החשוב.
זה חלק אינטגרלי מהחינוך לא?
ולא, זה לא כמו הבית, כאן זה גם מפריע לאנשים אחרים...
גורם נזק לחיות/ בנ"א וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
זה הרגלים שמתחילים בבית,
מי שמחנך לסדר ונקיון מצליח לשמור עליהם גם בחוץ.
לצערי זה לא נכון במאת אחוזים
יש אנשים שאכפת להם מאד מאד מד' אמותיהם הפרטיות וכלום מעבר להן.
מכירה אזור שבו יש תחרות עזה ברמת השיפוץ והאבזור בבתים פנימה, אבל מצב הבנינים החצרות והרחובות מעורר סלידה ממש.
במו עיני ראיתי עקרת בית מוקפדת מאד, עם בית מטופטפ כארמון, אישה לא צעירה אפילו, מיידה באדישות פסולת הרחק ממטחווי ידה. לא לתוך פח, מה פתאום, סתם לרשות הרבים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
זה באמת @תיק כבד...
קשה עד בלתי אפשרי לחנך ציבור.
זה הרגלים שמתחילים בבית,
מי שמחנך לסדר ונקיון מצליח לשמור עליהם גם בחוץ.
הבעיה היא, שרוב הציבור כורע תחת עומס המטלות של הבית,
והרבה הורים קשה להם הבלאגן שהילדים עושים בבית אעפ"כ אין להם שליטה על המצב.
מאמין שכולם מסבירים לילדים שגם הפארק זה כמו הבית שלהם וצריך לשמור עליו נקי,
אבל הילד אומר לעצמו אם זה כמו הבית אז אפשר ללכלך...
תודה על שאתם מעוררים את הנושא החשוב.
אצלינו דוקא הפוך..
אנחנו ממש לא מסבירים שזה כמו הבית
הפארק שייך לכולם. הבית לא.
בבית- החלטה שלנו איך ייראה הבית. מבחינתי שיהיה מזבלה.
אבל הפארק? זה לא רכוש שלנו, וכשהם זורקים עטיפות/לכלוכים וכו' הם משחיתים רכוש של אחרים
אנחנו תמיד מדגישים להם את:
"תן דעתך שלא תקלקל את עולמי"
מה גם שיש פה עוד יותר את הענין של א"י וכו'

שלא תצא תחת ידינו.
ש'כוייח על העלאת הנושא. ולוואי שיצליח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8

עולם כמנהגו נוהג
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אצלינו דוקא הפוך..

ולא, זה לא כמו הבית, כאן זה גם מפריע לאנשים אחרים...
מעניין מאוד, שכל פעם שאני נמצא באיזה פארק, וזה קורה לא מעט,
אני לא רואה את כל האנשים הנחמדים שכותבים כאן בלהט.
בקושי מסתכלים אם הילדים שלהם עדיין בחיים,
בטח שלא היכן הם זורקים את הנייר של הארטיק והבמבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בעקבות האשכול אני חושבת פה, שלא ממש מעוררים את העניין במוסדות הלימוד,
לכאורה מתוך רצון לשים את הדגשים על עניינים רוחניים יותר.
אבל זה גם נצרך, בכלל שמירה על העולם, (גם עגלות סופר, כיכרות, בריכה, חוף ים, פחי מיחזור... )
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
בעיני זה רק דוגמא אישית.
כשאמא/ אבא עוברים בסלון ורואים על הרצפה טישו זרוק הם לא יצרחו בקול: "מי השאיר כאן טישו?" כאן יש הזדמנות להתכופף ולהרים ולזרוק לפח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ילד שזורק משהו על הרצפה,
הוא עושה את זה כי הוא ראה מישהו אחר שזרק על הרצפה,
ילד לא ממציא התנהגות כזאת
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בכל בית יהודי כמעט (שיש ילדים) ערב שבת הבית נקי ומצוחצח, אחרי הסעודה בלילה הסלון נראה אחרי חתונה, כמויות זבל שאריות אוכל על הריפצה ועוד, על אף שיש פח בבית, וגם אם בבית מאוד נזהרים ושומרים על ניקיון, ככה זה ב"ה יש ילדים צוהלים ושמחים וזה טבעי.
אז יש בתים שמייד אחרי הסעודה האמא מנקה הכול פיקס, יש בתים שההורים מחנכים גם את הילדים לעזור ולהוריד את הצלחות שלהם וכ'ו.
לענייננו טבעי מאוד בגינות ציבוריים (בפרט אצלנו שיש המון ילדים רצים נהנים משחקים בלע"ה) שמתלכלכך וצריך לנקות, זה בכל ת"ת ככה גם אם ההנהלה משקיעה מאוד בחינוך הילדים לניקיון, צריך כל יום לנקות את הת"ת כמו בער"פ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
ילד שזורק משהו על הרצפה,
הוא עושה את זה כי הוא ראה מישהו אחר שזרק על הרצפה,
ילד לא ממציא התנהגות כזאת
בד"כ ילדים לא ממציאים, בעניין הזה זה משהו ממש חייתי וראשוני...
כל ילדון פעוט זורק דברים בלי להבין איפה הוא נמצא בכלל.
זה דווקא בעיני הרגל שצריך לעקור, ואי אפשר למנוע מהתחלה.
(אלא אם כן הילד עם גנים (ירושה) ממש ממש מסודרים אז כבר בגיל שנתיים הוא ילמד שלא:))
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בעיני זה רק דוגמא אישית.
כשאמא/ אבא עוברים בסלון ורואים על הרצפה טישו זרוק הם לא יצרחו בקול: "מי השאיר כאן טישו?" כאן יש הזדמנות להתכופף ולהרים ולזרוק לפח.
לא יצרחו בקול אבל גם לא ירימו מיד.
אני כן מבררת מי זרק, קוראת לו להרים ומכניסה את העיקרון...
אם אני אבוא וירים מיד והילד ראה, מה יוצא מזה?
הילד מבין ש'אני זורק ואמא מרימה' הוא לא יבין 'אה, אם רואים משו על הריצפה צריך להרים'
כל זה במסגרת הבית בלבד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה