אוף... עד שנסענו לנופש :-(

[park]

תראו איך אתם זוכרים את החופשה הזאת יותר מכל חופשה אחרת.
דווקא הפאשלות והדברים ששוברים את הצפוי הם הזכרונות הכי חזקים והכי מחברים. כל חיינו אנו זוכרים דברים משמעותיים שקרו לנו וכך חיינו הם רצף של זכרונות שקרו לנו ושברו את השגרה.
לכן מומלץ להנות מהחוויות האלה ולקחת אותם ולהתמודד ביצירתיות ולהנות מכך.

בהנאה! (מקווה שיהיה לכם גם חופשות רגילות שהכל דופק!)

 

[אושרart]

סליחה.... מה קידוש השם בזה?
כך מתנהגים פראיירים- לא חרדים, עם כל הכבוד.

אם היית מתלוננת באיפוק, זה היה קידוש השם,
ככה היא חושבת שאת סתם חסרת מושגים שבאמת נהנתה...
וזה שאת לא אומרת מילה גורם לה להמשיך לחשוב שזה בסדר לעבוד ככה על אנשים.

לא רציתי לעשות מהשרשור הזה סיפור בהמשכים.
אבל אני רואה שאין קיצורי דרך.אני חייבת להמשיך-כדי להרגיע את התגובות בדבר האיפוק שבו נהגתי-ולפי דעת המגיבים-לא בחכמה.
ובכן, מספר ימים לאחר קבלת המכתב-מתקשר אלי הבן של בעלת הצימר ואומר שהוא התרגש מאד מהמכתב .ואימו מתנצלת אם משהו היה חסר לנו,פשוט הוא תפקד במקומה והשתדל "לעצב" את מה שביקשתי.הסיבה לכך-היתה בהחלט סיבה מוצדקת.

אז למי שחלק עלי בעניין קידוש ד'-היה כאן.
ולמי שטען שנהגתי לא בחכמה-1.איזוהי אשה כשרה...-כך בעלי ביקש.2.שתיקה-במקרים מסויימים-היא החכמה!

 

[אושרart]

עשית טעות רצינית שלא הערת לה, ככה היא תחשוב שאנשים מרוצים מהשרות הזה אז זה גם לא לטובתך וגם לא לטובתה.

כמה פעמים הרווחת מהתלונה שלך?
לפעמים עושים חישוב של רווח מול הפסד-וכאן הרווח מהשתיקה-גבר על ההפסד שאולי בעתיד מישהו ילך ולא יהנה כמוני.

 

[יונה יונה]

אמממ... זה לא משנה לענין מה שהגבתי.
במיוחד אם המקום לא נראה כמו באתר, זה לא קשור לחוסר תפקוד זמני שלה
(זה מה שיותר הפריע לי, כי להבין מה בעינייך מכובד- זה באמת תלוי במושגים של האדם.
אבל לשים תמונה לא נכונה באתר זה פשוט הונאה.)

(וזה שעשית את רצון בעלך לא קשור לכאן, זה קשור אלייך)

 

[אושרart]

אמממ... זה לא משנה לענין מה שהגבתי.
במיוחד אם המקום לא נראה כמו באתר, זה לא קשור לחוסר תפקוד זמני שלה
(זה מה שיותר הפריע לי, כי להבין מה בעינייך מכובד- זה באמת תלוי במושגים של האדם.
אבל לשים תמונה לא נכונה באתר זה פשוט הונאה.)

(וזה שעשית את רצון בעלך לא קשור לכאן, זה קשור אלייך)

נכון.
אבל גם כשמגיבים-צריכים לקחת בחשבון שלא כולם הבינו שהתכוונת לקטע עם התמונה-קראי שוב את תגובתך הנחרצת באופן כללי על עניין האיפוק.

הפורום נועד כדי להביע דעות,להגיב ולקבל עיצו וטיפים.
ולא כדי לחפש היכן להתנגח.

 

[יונה יונה]

תגובתי נחרצת לגבי זה שאנשים חושבים שזה שהם מתביישים לעמוד על שלהם זה עדינות וקידוש ה'.
זה לא עדינות ולא קידוש ה'.

אבל, זכותך לעשות מה שאת רוצה/מרגישה/נוח לך.
את לא חייבת גם לי כלום.

 

[השקעה]

כמה פעמים הרווחת מהתלונה שלך?
לפעמים עושים חישוב של רווח מול הפסד-וכאן הרווח מהשתיקה-גבר על ההפסד שאולי בעתיד מישהו ילך ולא יהנה כמוני.

האמת לפעמים אפשר להגיד בצורה מנומסת את הדעה שלך, ושלא היית מרוצה ממשהו, וגם לקבל פיצוי והתנצלות וזה קרה לי הרבה.
אבל גם מבחינת בעלת העסק, את התייחסת בסלחנות לליקויים אבל את לא תבואי לשם יותר, נכון? אמרת שזה עשה לך טראומה מצימרים...אולי אם היית מעירה היא היתה יודעת יותר לתת שרות להבא, ואולי מפצה אותך וגם היית חוזרת אליה. תמיד יש דרך יפה גם להתלונן, אבל כמובן כל אחד איך שהוא מרגיש בנח, כל שכן אם ככה את ובעלך החלטתם

 

[אושרart]

האמת לפעמים אפשר להגיד בצורה מנומסת את הדעה שלך, ושלא היית מרוצה ממשהו, וגם לקבל פיצוי והתנצלות וזה קרה לי הרבה.
אבל גם מבחינת בעלת העסק, את התייחסת בסלחנות לליקויים אבל את לא תבואי לשם יותר, נכון? אמרת שזה עשה לך טראומה מצימרים...אולי אם היית מעירה היא היתה יודעת יותר לתת שרות להבא, ואולי מפצה אותך וגם היית חוזרת אליה. תמיד יש דרך יפה גם להתלונן, אבל כמובן כל אחד איך שהוא מרגיש בנח, כל שכן אם ככה את ובעלך החלטתם

כתבת נכון.זה לגבי מוצר בחנות שאני אמורה לחזור אליה-שם לא אהיה פראיירית.
אבל,צימר?
ממילא לא היינו חוזרים לאותו צימר-וזה אחד השיקולים.
אם היינו טיפוסים פראיירים-לא היה כאן בכלל מקום לשיקול.
להיפך,בגלל היותנו טיפוסים שיודעים לעמוד על זכויותיהם-היה לנו 3 ימים של שיקולים והתחבטויות.
ותודה שהארת את עיני בצורה נינוחה מבלי להיכנס לנקודות קטנוניות.

 

[מלפפון]

כשקראתי את הבקשה של פותחת האשכול, ראיתי שאין לי מה להגיב.
ב"ה הייתי בהרבה נופשים, ורק הייתי מרוצה.
אחרי שקראתי את התגובות, מי בחיוך ומי בדמע.. נזכרתי בשני נפשים 'מפושלים'.

המסקנה היא שלא תמיד יש לבנאדם נטיה לזכור רק את הפשלות. האסוציאציה שלי מנופשים חיובית וטובה.

בכל זאת:
לפני שנתיים כמדומני, שביעי של פסח היה יומיים. החלטנו לנסוע כל המשפחה לנופש בכשרות מהודרת מאד. הם הסבירו מראש שהתנאים הם של בית הארחה, אבל לא דמיינו מה המושגים שלהם. הגענו לארוחת צהריים, לא היתה שתיה רק סודה. הזבובים אכלו באותה ארוחה יותר מאיתנו.. והאוכל לא היה משהו..

רצינו להתקלח, ולא הבאנו שמפו (רגילים להסתמך על השמפו של בית המלון) עאבל לא היה להם, והם הסבירו שאין שמפו בהכשר מהודר, ושניתן להשתמש גם בסבון כדי לחפוף את השערות.

במשך החג, היה אוכל בצמצום. המלצר הסתובב ושאל: עוף או שניצל? ענינו לו: נתחיל בעוף..
תבינו ששילמנו הון בשביל שנוכל לקחת גם שניצל וגם עוף..

קנקני השתיה לא נשטפו כהוגן והמים לא היו קרים דיים. והזבובים עדיין זמזמו מעל ראשנו בכל סעודה. החד פעמי ומפות הנילון ארחו אותנו בנאמנות.

והמיטות של הסוכנות דווקא הכילו מזרנים חדשים.. נס שאת המצעים אמרו לנו מראש להביא בעצמנו.

כבר לא ידעתי אם לא היה עדיף להישאר בבית ולבשל לבד את כל הכמויות.

הקטע הוא שהיו אורחים שהסתובבו מבסוטים והתברר שהם כל שנה מגיעים עם הנפש הזה למשך כל החג.

וזה אומר שלפעמים זה גם תלוי במושגים. כל אחד למה שהוא רגיל.
יש שיהנו מצימר, ויש שיסבלו בו ויעדיפו וילה. חברתי נגעלת ממלון, ואני מעדיפה מלון מאשר להתחיל לסחוב אוכל לצימר או לבזבז כסף על מסעדה בנוסף להוצאה של הצימר.

 

[naamah]

* עד שיצאנו לנופש, נתקפתי במיגרנה נוראית שלא מהעולם הזה ונדדנו במחצית מיישובי הצפון (או כך לפחות זה הרגיש...) כדי למצוא בית מרקחת פתוח שמוכר אופטלגין.
(בסוף מצאנו אחד בטבריה...)

* הגענו לצימר בלילה והתברר שיש בו חדר אחד פחות מכפי שהיינו צריכים. שלא לדבר על חוסר כל קשר בין הצימר לבין התמונות ומה שתואם בטלפון.

 

[ariels]

אוי נזכרתי בחוויית "מלון הג'וקים"
ליום נישואינו הראשון, בגלל שעברנו דירה והכל היה בלגן
ההורים החליטו לצ'פר אותנו בשבת במלון חמישה (!) כוכבים *****
הגענו למלון, קיבלנו חדר שהיה בו ריח מעט מוזר, ותחושת מחנק
תוך זמן לא רב התברר לנו שהריח המוזר הוא מהדברה נגד ג'וקים
בדרך לחדר האוכל נתקלנו במחזות אימים
על הבר פגשתי בג'וק קטן מטייל בין הסלטים
(החסה כמובן גוש קטיף, אבל מה שמהלך על החסה כנראה לא נכלל בהכשר המקורי)
למותר לציין שהשבת הייתה סיוט
בנוסף נתקפתי בקוצר נשימה נוראי (שילוב של החדר המחניק וריח ההדברה)
בלילה בקושי ישנו, ובבוקר במקום להתפלל בנחת בעלי סבב בכל האזור (עם נעלי השבת... ) כדי לחפש גמ"ח תרופות, חזר בלי כלום ועם יבלות ברגלים.
(לא, בתיק עזרה ראשונה בקבלה לא היה להם)

 

[סא איור]

ולי מזכיר שבאחד הנופשים בבית מלון דווקא- שמענו קולות ליד הדלת באמצע הלילה ואח"כ מפתח מסתובב...
התברר שמשפחה אחרת קיבלה בטעות את המפתח של החדר שלנו...

 

[מרגלית ויסברג]

שבת במלון של XXX, המזגן היה בטעות על 16 מעלות, והאור נשאר דולק.

זו בהחלט הייתה חתיכת חוויה...

 

[Ok - מירי טריטל]

הזמנו לילה בצימר אחרי זמן רב שלא יצאנו. ברגע שהגענו - בעל הבית מבקש תשלום, בלי זה הוא לא מסכים שנכנס.
רצינו לתת לו שיק שתאריך הפרעון יהיה יום למחרת, אבל הוא התעקש דווקא על כסף מזומן בצעקות ואיומים.
מיותר לציין שהוא לא ציין מלכתחילה שיש לשלם במזומן ומראש.
זה היה מחשיד בעינינו, כך שלא היתה לנו ברירה ופשוט שבנו על עקבותינו..

 

[ril]

אנחנו נסענו לנופש כשחלק מהאריזות היו באשפתונים מחוסר כמות מספקת של מזוודות ,כל אחד הופקד על החבילה שלו , אני לקחתי את שלי ושמרתי את זה צמוד אלי (תכשיטים וכו')
לאורך כל הדרך היתה לי תחושה מוזרה באשר למשקל החבילה אבל לא ייחסתי לכך עניין כשהגענו לאזור הנופש המרוחק גיליתי שפשוט סחבתי את האשפה של כל בני הבית!!!!!!! (מילא רק את שלי....)


הרגשתי מקבצת נדבות בנופש הזה !!!

 

[גולדשטיין ש]

נסענו לחו"ל, לחתונה וחופש.
כבר בטיסת הלוך הקטנה הקיאה כמה פעמים.
ובניו יורק עצמה כולנו היינו עם שפעת וחום גבוה עד היום האחרון של המסע. והקטנה כמעט אושפזה שם.
בפעם הבאה שנסעתי עיקר הלחץ והתפילות היו שנהיה כולנו בריאים.

 

[מלימירי]

לפני מס' שנים נסענו למלון למשך כמה ימים ביום השני הכנתי לעצמי קפה רותח בחדר האוכל ומישהי התנגשה בי והקפה הרותח נשפך לי על כף היד, מה שזכור לי מכל הנופש הזה זה ספל מים שדבוק לי ליד

 

[ch3]

לפחות שיהיה על עצים ואבנים, לי זכור מס' מחנות וטיול שהתבטלו ל"ע בשל טרגדיות שהיו.

 

[שעת סיפור]

שבת במלון של מירון, המזגן היה בטעות על 16 מעלות, והאור נשאר דולק.

זו בהחלט הייתה חתיכת חוויה...

(אולי כדאי למחוק את שם המקום, זה לא אופייני, כידוע)

 

[השראה]

הסיפורים המרתקים כאן הזכירו לי נופש אחד שלא אשכח הרבה זמן...

ערב שבת,אנחנו בדרך לצפת, עוזבים נופש עם ההורים שלי כדי להצטרף לנופש עם המשפחה של בעלי.
יצאנו מוקדם כדי לסוע ברכב בלי מזגן בשעות שעדין לא חם.
הגענו מעולפים מחום אל סימטאות העיר העתיקה.

מצאנו בקושי מקום לחנות...

תעלו למעלה קיבלנו הנחיות בטלפון.
עלינו במדרגות. חם, חם...
החום הגדול של לפני כמה שנים, מי שזוכר...

בקומת הגג ראינו ברכה ביתית ענקית. היינו בטוחים שהיא שייכת לדירה שלנו.
הילדים של השכנים השתכשכו להם במים ונפשינו יצאה...

טוב. הגענו לגג. איפה הדירה?

תעלו, תעלו.
מתברר שיש עוד דירה בעצם תוספת בניה שאילתרו למעלה על הגג המקורי.
נכנסנו, ומיד התקבלנו בחום-תרתי משמע.

אני- אחרי לידה, לוחשת לבעלי בכוחות אחרונים שידליק את המזגן..
אין! מבשרים לי בחיוך מאיר עיניים. אבל יש מאורר וגם חלונות ע-נ-קי-ים לנוף! תראו איזה יופי!
הם פותחים את החלון בדרמטיות ו-שום משב רוח לא נכנס. האוויר פשוט עומד!
המאוור מסתובב, מחובר לתקע שיצא מהקיר ואוטוטו עומד לפול גם הוא.
הדירה בנויה קירות עץ, תחת גג רעפים כל חדר במפלס אחר, המטבח + שולחן אוכל במרפסת הכניסה הסגורה..

וגולת הכותרת- 2 חדרי שינה ל3 משפחות!

אני מודיעה לבעלי שכאן-אני לא נשארת .

התינוק צורח מרוב חום ובניסי ניסים מצאו לנו חדר במרחק הליכה גדול אבל עם מזגן.
בשבת בבוקר כולם באו לאכול בחדר שלנו וכשניסו להוציא את האף מהחדר פשוט ברחו בחזרה למזגן...
וכך ישבו כו-לם , גברים, נשים וטף( מעל 10 נפשות) בתוך החדר הקטן|( מכירים את חדרי הארוח של צפת?...) אך הממוזג שבו היינו אמורים לנוח בצהרים, מ10 בבוקר עד צאת השבת ונפשו באויר הצלול של צפת...

אני מודה ומתוודה שהחום הפך אותי לדי עצבנית והייתי צריכה את השקט שלי אחרי לידה . התלוננתי הרבה.
הפקת לקחים- 1. יש אנשים שהחום וחוסר פרטיות לא מפריעים להם- כיף להם
2. אני לא מגיעה לשום נופש בלי לברר מראש אם יש מזגן וחדר נפרד לכל משפחה( אני גם משתתפת בהוצאות כמובן)