תח"צ אופן הערכת אובדן הכנסות המדינה כתוצאה מאי-תשלום או אי-תיקוף בתחבורה ציבורית

[אופקים 1]

מצרף דו"ח שהכינה מרכז המחקר של הכנסת המדגים כיצד נערכים הערכות במשרד התחבורה

אמלק;
ההערכות נעשות מהבטן
והפרט מלמד על הכלל, ולטעמי מעיד על צורת קבלת ההחלטות, ועל רמת המידע שיש במשרד.

 

[ספרא רבא]

מלבד התהיות הקשות שהועלו בדו"ח, אין התייחסות לכספי הקנסות שמקזזות חלק ניכר מההפסדים.
ידוע שיש/היתה תופעה של תיקופים כפולים או גבוהים, אבל נניח שזה זניח.

 

[יוסייוסייוס]

משונה בעיני הנתון ש20% מהנוסעים אינם מתקפים.
זה לא נראה הגיוני.
בכלל יתכבדו ויציגו נתונים ממוצעים לפי ערים, כך ידעו להגביר את הפיקוח באיזורים בהם ישנם יותר העלמות תיקוף.
במצב כיום יתכן וישנם מקומות המלאים בפקחים וישנם מקומות שאין בהם פקחים כלל
[האם במגזר הערבי ישנו גם אותו פיקוח] ???

 

[אופקים 1]

מלבד התהיות הקשות שהועלו בדו"ח, אין התייחסות לכספי הקנסות שמקזזות חלק ניכר מההפסדים.
ידוע שיש/היתה תופעה של תיקופים כפולים או גבוהים, אבל נניח שזה זניח.

יש התייחסות
92% מכספי הקנסות הולכים למפעיל ו8% למדינה.
כלומר הפסדים מהתיקופים הם בעיקר של המדינה, ואילו רוב ההכנסות מהקנסות הם למפעילי התח"צ.

 

[אופקים 1]

משונה בעיני הנתון ש20% מהנוסעים אינם מתקפים.
זה לא נראה הגיוני.
בכלל יתכבדו ויציגו נתונים ממוצעים לפי ערים, כך ידעו להגביר את הפיקוח באיזורים בהם ישנם יותר העלמות תיקוף.
במצב כיום יתכן וישנם מקומות המלאים בפקחים וישנם מקומות שאין בהם פקחים כלל
[האם במגזר הערבי ישנו גם אותו פיקוח] ???

זאת בעצם המסקנה העיקרית של המסמך, שהנתונים של משרד התחבורה אינם מבוססים.

 

[אור אורות]

מעניין שנראה שאחד הגורמים לאי תיקוף זה האפליקציה - לכל המאמינים לשטות שהחילונים מתקפים יותר מהחרדים.

 

[נבחר]

כתבה של עידן יוסף-ניוז 1 בנושא

1 מתוך 5 נוסעים לא מתקף? משרד התחבורה מאבד שליטה על נתוני התחבורה הציבורית
שיעור אי-התיקוף בתחבורה הציבורית המשוער עומד על כ-20%, אך הנתונים אינם עקביים ● אומדני ההפסדים נעים בין 300 ל-600 מיליון שקלים בשנה ● רק 39% מהאוטובוסים מצוידים במערכות ספירת נוסעים ● משרד התחבורה מודה: אין מתודולוגיה מוסכמת לחישוב הנזק

ספוילר: הכתבה המלאה

סקירה שמפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) חושפת ליקויים חמורים במעקב אחר נתוני התחבורה הציבורית בישראל, ובעיקר סביב סוגיית אי-תיקוף הנסיעות. הבעיה המרכזית היא חוסר עקביות ומהימנות בנתונים, שמקשה על תכנון ופיקוח אפקטיביים.
היעדר נתונים מהימנים מוביל לאומדנים שונים וסותרים לגבי ההפסדים הכלכליים הנובעים מאי-תיקוף. משרדי התחבורה והאוצר הציגו לפחות ארבעה אומדנים שונים: בדיוני הכנסת דובר על 600 מיליון שקלים בשנה, פרסום אחר דיווח על 400 מיליון למדינה ועוד 200 מיליון למפעילים, דיון נוסף בפברואר 2024 הציג אומדן של 300 מיליון, ותגובה רשמית נוספת העריכה את ההפסד ב-500 מיליון שקלים. חוסר עקביות זה מעיד על בעיה מהותית במתודולוגיית החישוב ובאיסוף הנתונים.
שיעור אי-התיקוף נאמד בכ-20%, אך הערכה זו בעצמה מוטלת בספק עקב מחסור במערכות מדידה עקביות. רק 39% מצי האוטובוסים מצוידים במערכות ספירת נוסעים, עם פערים משמעותיים בין המפעילים - אצל ארבעה מפעילים השיעור נמוך מ-25%. כמו-כן, דווחו שיעורי תיקוף חריגים של 0% או 100% בקווים מסוימים, דבר המעיד על תקלות טכניות או אי-עקביות באיסוף הנתונים, בין היתר עקב תקלות טכניות, עומסים ותקלות ביישומוני התיקוף. בשנת 2023 ההפסד נאמד ב-366 מיליון שקלים (בהתאם לשיעור אי-תיקוף של 20%), אך שנה זו אינה מייצגת עקב מלחמת "חרבות ברזל".

דוד יוסף, ראש אגף פיקוח ובקרה ברשות הארצית לתחבורה ציבורית, נושא באחריות מרכזית לניהול הנתונים במשרד התחבורה. הדוח מצביע על כך שמערכת הנתונים אינה שלמה, והדבר פוגע באפשרות של המשרד לייצר תמונה אמינה ומדויקת על היקף אי-התיקוף. כפי שעולה מסקירה של הכנסת, ישנם פערים משמעותיים בניהול הנתונים המונעים קבלת תמונה אמינה על היקף אי-התיקוף. התוצאה היא תמונת מצב שאינה מובהקת סטטיסטית, מה שמקשה על תכנון ופיקוח אפקטיבי על התחבורה הציבורית.
הסקירה מדגישה כי הפערים במידע והכשלים הטכניים אינם רק בעיה טכנית אלא פוגעים ביכולת המדינה לתכנן את התחבורה הציבורית, לשפר את השירות לנוסעים ולפקח על מפעילי האוטובוסים.

מעבר לפערי המידע, קיימות בעיות נוספות באיסוף הנתונים, כגון שימוש בעלייה מהדלת האחורית וביישומונים עם תקלות טכניות, וכן צפיפות באוטובוסים שמקשה על התיקוף. בנוסף, ישנם דיווחים על מערכות תיקוף לא תקינות ועל תיקוף נסיעות רק בנוכחות פקחים. ליקויים אלו משקפים אתגרים טכניים וניהוליים בפני משרד התחבורה.
הממ"מ העלה שאלות פתוחות שדורשות מענה: כיצד יש להביא בחשבון את ההבדל בין אי-תשלום לאי-תיקוף? האם מאפייני הנוסעים שלא מתקפים משפיעים על גובה ההפסד? ומה תהיה השפעת שיעורי אי-התיקוף על הסדרי התחשבנות עתידיים עם המפעילים?
שיעור אי-התיקוף והמחסור במידע עקבי גורמים להפסדים משמעותיים ולפגיעה בשירות לנוסעים. משרד התחבורה נדרש להציג מתודולוגיה מוסכמת, להרחיב את השימוש במערכות טכנולוגיות ולשפר את השקיפות מול הכנסת והציבור
[/ISPOILER]

 

[הטעם המושלם]

איך אפשר לחשב אי תיקופים לפי מספר נסיעות?
כלומר- יש ילדים מתחת גיל 5 ומלווים לעיוורים שפטורים מתשלום. הילדים זה לא זניח בכלל, גם העיוורים הם חלק ניכר.

 

[עוילם הישיבעס]

לא זוכר אף פעם (אפי' אחת..) שעלה פקח לאוטובוס ונתן דוח ל-20% מהנוסעים, למרות שאני נוסע הרבה והפקחים עולים הרבה (מדי), וזה נכון גם לבין עירוני וגם לפני שהוסיפו את מכשירי התיקוף מאחור למי שרוצה להלעיז. וזה מלבד העובדה שנוסעים רבים פטורים מתשלום דמי נסיעה בגלל חוזים תקופתיים כך שצריך לקזז את השיעור שלהם מתוך ההפסד למדינה
כך שהמספר הזה נע בין לא הגיוני לקשקוש