כללי אז מה אם שנינו מאותו הכפר?!

  • הוסף לסימניות
  • #1
למה זה חייב להיות ככה אצלנו?
נכון, לא כולם ככה. אבל לאלו שכן - יש איזושהי תחושה בבתי דפוס חרדיים מסוימים, מן 'היימיש' כזה, שנותן את הפריבילגיה להתייחס אליך, הלקוח, כמו אל ילד טרדן. הרי ממילא תבוא אלינו.
אפיזודה א':
הגעתי לבית דפוס חרדי באזורי, הרציתי במשך דקותיים לגברת העייפה שמולי את מה שאני רוצה להדפיס, גודל וכו', ובתום הדברים היא עושה לי פרצוף (דומה - :mad:) ופונה לזו שלידה: "תעשי לה את זה את, אין לי כוח לזה." ('זה' זה אני או ההדפסה?!)
???
אפיזודה ב':
טלפון פשוט לבית דפוס שבא לברר, מצידי, באיזה איכות לשלוח להם. אני מסבירה את הגודל הרצוי, את החומר הנדרש להדפסה, ונענית ב... שתיקה. ואז - אה, מה? אממממ.... איך? כלומר מה שאלת? - היא באמצע על המחשב, פשוט.
!!!
לא נעים לומר. הדפסתי עבודה ללקוחה, לא ידעתי היכן היא הולכת להדפיס, ובקשתי את הטלפון של הבנ"א כדי לברר משהו. הוא עונה, סבלנות, הקשבה, לא קוטע, לא מדבר בקצב מרוגז שמשדר: "למה את לא מבינה מה אני אומר, למה התקשרת בכלל, למה את מפריעה, למה!!!"
חשוד חשדתי וצדוק צדקתי. הוא לא היה "משלנו"...
למה זה צריך להיות ככה? אנחנו לא מפרנסים אתכם? לא מעדיפים לבוא אליכם?
כנ"ל הדפסתי עכשיו ציור גדול, אתם מוזמנים לפורום הציור לראות ;), בפיק פונג בת"א - המלצתי החמה דרך אגב, הדפיסו על קנבס מעולה, עמדו בלו"ז צפוף ואיכות מצוינת.
הייתם צריכים לראות איזה יחס! בהתחלה חשבנו לא להדפיס על קנבס אלא על משהו אחר שיכלתי למצוא גם כאן באזורי, אבל הטלפון הנ"ל היה כ"כ מרגיז שנטשתי את הדפוס ההוא.
משלמים גם על יחס.
תתיחסו לזה.
למי שאין לו מה להגיב, אבל מזדהה, נשמח לדעת...
תצליחו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
pr היקרה, לא נעים להודות, אבל את צודקת.
יצא לי פעם אחת בלבד (יותר מדיי) לגשת לבית דפוס בבני ברק ולהרגיש את היחס הדוחה, המזלזל שאת מתארת. אני לא גרה בקרבת מקום, נסעתי לשם רק כי חשבתי שאולי יותר כדאי למסור את העבודה למקום חרדי.
עברו שנים, והיום אני עובדת באזור המרכז, במקום שאינו דתי. אני לא מתביישת לספר שבכל בתי הדפוס שאני עובדת איתם לא עובדים אנשים שומרי תומ"צ. כולם אדיבים, כולם מוכנים לעשות עד חצי המלכות רק כדי שאשאר לקוחה שלהם. את ההדפסות השוטפות אני מוסרת לבית דפוס קבוע, שמביא לי את החומר המודפס עד לשולחן, ולפעמים הם גם יושבים איתי ליד המחשב, אם זו הפקה מסובכת במיוחד.
באמת, אין סיבה לשמור אמונים למי שמזלזל בך, יש היום תחרות גדולה בענף, ויש לך את כל הזכות לבחור את מי שיהיה איתך הכי אדיב, גמיש ואיכותי. במילים אחרות, אחד כזה שלא יחשוב שזה מאד טבעי וברור מאליו שתבואי אליו שוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אכן תמונות קשות...

מזדהה לגמרי!
לצערנו זה לא מסתכם רק בדפוסים אלא במישורים אחרים נוספים!
הביטחון הזה שהציבור החרדי יעדיף לפרנס אנ"ש גורם לזלזול, וליחסי אנוש גרועים כלפי לקוחות ש'ממילא יבוא לקנות / להדפיס אצלנו...

אנלא מכלילה אבל זה בגדול המצב וחבל!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני גם נתקלתי בזה אצל חלק מבתי הדפוס שדיברתי איתם חוץ מבית דפוס אחד, שהבעלים אם אינני טועה כיפה סרוגה דווקא, שמתיחס ממש יפה, עונה על שאלות ולא נותן את ההרגשה שאני איזה זבוב טרדן.

אחד מבתי הדפוס החרדים שדיברתי איתם פעם לגביה דפסת חוברות לא טרח בכלל לענות וכשענה, התיחס אלי כאל מטרד. הוא הפסיד בגלל יחס כזה, בסביבות ה- 50,000 ש"ח.

אישית אני חושבת שהסיבה לכך היא, שלא מעורים כל כך במנהגי עולם העסקים מחוץ למגזר ולא לומדים נימוסים ודרך ארץ כמקובל בעולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני אישית הפניתי עבודה מסוימת שלא היה לי זמן להדפיס, לידיד, והידיד משך ומשך ועשה טובה בכאילו להקשיב, והסתבר לי בכלל שהוא החשיב את הלקוח כטרדן, בכך שהוא רוצה להוציא אצלו את הספר...
סוף דבר - אותו "טרדן" מסכן ונאיבי, הלך לדפוס אחר, שם עשו לו את העבודה, והידיד הפסיד פרנסה.
אז פרנסה משמים, אבל אפשר לאבד אותה גם בידיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
צודק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אז מה? רק אני נהנית לעבוד עם בית הדפוס החרדי?
רק אני מקבלת שירות מעולה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לשם שינוי:
קבלתי יחס מיוחד מ"גרפמודיה" מיהודי משלנו זקן+פאיות,
באזור התעשיה ביהודה המכבי י-ם.
ומדובר על הדפסה של ס"ה 50 תמונות ולעשות ספירלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כנראה שמי שמשלנו יש לו כזה בטחון שפרנסה משמים, ואין לו דאגות, לעומת מי שלא משלנו ויודע שכל שקל שהוא ירויח זה רק בזכות היחס שלו ללקוחות..
ד"א- אולי אצלנו משלמים פחות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני לא חושבת שזה קשור לעובדה שמדובר בחרדים, זה אופי של בני אדם, ואולי זה נובע מחוסר מודעות.
בכל מקרה, כדאי להודיע למקום שמתייחס בצורה לא יפה שבגלל זה הוא מפסיד עבודה, אולי זה ישפיע עליו להבא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
לעניות דעתי גם יחס טוב רק בגלל שאתה לקוח זה עלבון.

סיפר לי חבר עולה מצרפת ששם יש נימוסין: לקוח תמיד פותח את דבריו ב "שלום" ולא "כמה זה עולה?" כל קניה מסתיימת ב "אני מודה לך! לא אני מודה לך!" וכו'
אמרתי לו שעם נימוסים כאלה אני מעדיף שלא יהיו, הכול רק מן השפה ולחוץ. אני מעדיף אמת על פני צביעות.

חלילה אני לא בא לומר שכל מי שנותן יחס טוב ללקוח הוא צבוע, נתקלתי ביהודי ש"אינו מניח תפילין של ר"ת" שהאיר לי פנים בתור לחדר מיון בדיוק כמו בחנות שלו, למרות שלא ידע שאני לקוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני חושבת עוד משהו: אצלינו מחזיקים עובדת ב20 שקל לשעה שעושה גם עבודות מזכירות גם עבודות גרפיקה גם הנהלת חשבונות וגם שרות לקוחות וגם תחזוקה שוטפת. מעסיקים אותה בתנאים לא תנאים שעות נוספות באותו מחיר, כשבפתח ממתינות שורה של בוגרות סמינרים שיקפצו על מקומה ברגע שתבוא בטענות לבוס על תנאים גרועים. וזה מה שמקבלים! עובדת בלי מוטיבציה, לחוצה עד כלות הכוחות לסיים עבודות של לקוחות לענות לטלפונים לסדר את השולחן להוריד אבק לאוורר את המחסן החנוק להכניס משהו לפה בין לבין וכו' וכו' מי שנתקלה בעובד מסור הוא כנראה היה בעל הבית בעצמו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אפשר להגיב מצד "בית דפוס חרדי"?

אולי הלקוח מקבל יחס "כמים פנים לפנים"?
כשלקוח חרדי נכנס, אתה כבר יודע שבלי להתווכח על הכסף, זה לא ילך! ואם כבר תסדר איתו - תצטרך לקחת לביתך את החומר ובערב (אחרי שהעסק סגור) - הוא יבוא אליך הביתה לקחת. אצל הלא חרדים-זה לא עולה בראש אפילו, לבוא אחרי שהעסק-סגור!

תשלום - תצטרך להזכיר לו כמה פעמים.
מה לעשות? אני בתחום עם דתיים ושאינם דתיים וכך זה כמעט תמיד!!!
ודרך אגב - אצלי למשל - אף לקוח - לא מובן מאליו!!!
אז נסו את היחס אצלנו בכפר... למרות שהחרדי הממוצע - רוצה אחרי שעות העבודה הנורמליות - מקבל ועוד ועוד
עם השתדלות ליחס הכי אכפתי ומתחשב לכל אחד באשר הוא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י saryoram;331450:
לעניות דעתי גם יחס טוב רק בגלל שאתה לקוח זה עלבון.

סיפר לי חבר עולה מצרפת ששם יש נימוסין: לקוח תמיד פותח את דבריו ב "שלום" ולא "כמה זה עולה?" כל קניה מסתיימת ב "אני מודה לך! לא אני מודה לך!" וכו'
אמרתי לו שעם נימוסים כאלה אני מעדיף שלא יהיו, הכול רק מן השפה ולחוץ. אני מעדיף אמת על פני צביעות.

חלילה אני לא בא לומר שכל מי שנותן יחס טוב ללקוח הוא צבוע, נתקלתי ביהודי ש"אינו מניח תפילין של ר"ת" שהאיר לי פנים בתור לחדר מיון בדיוק כמו בחנות שלו, למרות שלא ידע שאני לקוח.
הגיע הזמן להפנים דבר אחד: נימוסים זה לא דבר גרוע.
ולומר שלום עם חיוך גם אם כל העולם הרגיז אותך הבוקר, זו לא צביעות - אלא חכם דאגתו בליבו וצהלתו על פניו.
גינגית - אולי נתקלנו באותו הדפוס.. גם אני נהניתי בפעם דומה.
הערה באמת נכונה היא על המוכרות בשכר המינימום, אבל מה עם בעלי העסק?
לדעתי יש כאן איזושהי גישה - אתאמץ בעד כסף, ואל אבזבז את זמני ללא תמורה. ולא קולטים שחיוך ואדיבות מחזירים לך אח"כ לקוחות בגדול. הפעם באתי להדפיס 20 דפים ב-10 ש"ח, ופעם הבאה אני אהיה לקוח השבוע שלך... אבל מה? לא רואים תמורה מיד, אז מזלזלים.
לא שצריך לחייך לאנשים בשביל להרוויח כסף, אבל לפחות בשביל זה אם לא מטעמי בין אדם לחברו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י אורה;331463:
אני חושבת עוד משהו: אצלינו מחזיקים עובדת ב20 שקל לשעה שעושה גם עבודות מזכירות גם עבודות גרפיקה גם הנהלת חשבונות וגם שרות לקוחות וגם תחזוקה שוטפת. מעסיקים אותה בתנאים לא תנאים שעות נוספות באותו מחיר, כשבפתח ממתינות שורה של בוגרות סמינרים שיקפצו על מקומה ברגע שתבוא בטענות לבוס על תנאים גרועים. וזה מה שמקבלים! עובדת בלי מוטיבציה, לחוצה עד כלות הכוחות לסיים עבודות של לקוחות לענות לטלפונים לסדר את השולחן להוריד אבק לאוורר את המחסן החנוק להכניס משהו לפה בין לבין וכו' וכו' מי שנתקלה בעובד מסור הוא כנראה היה בעל הבית בעצמו...

אויש, בנות, תפסיקו לתת לאנשים להשפיל אתכן ככה, אני לא יכולה לשמוע את זה.
בינינו, מקום עבודה חרדי הוא לא תמיד 'חממה רוחנית' כזאת ששווה להיות מנוצלים כל כך בשביל הזכות הגדולה לעבוד שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י pr;331469:
הגיע הזמן להפנים דבר אחד: נימוסים זה לא דבר גרוע.
ולומר שלום עם חיוך גם אם כל העולם הרגיז אותך הבוקר, זו לא צביעות - אלא חכם דאגתו בליבו וצהלתו על פניו.

מה שניסיתי לומר, שצריך להאיר פנים לכל יהודי באשר הוא יהודי. בן אם הוא לקוח ובן אם לא.

חורה לי על היחס שקיבלת כיהודיה מיהודיה בלי קשר לזה שאת לקוחה.

נימוסים זה דבר מצוין, וכך צריך להתנהג תמיד אל כולם. אם זה רק למען הכסף בעייני זו צביעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
כל מילה נכונה!!!

נכתב ע"י saryoram;331480:
מה שניסיתי לומר, שצריך להאיר פנים לכל יהודי באשר הוא יהודי. בן אם הוא לקוח ובן אם לא.


נימוסים זה דבר מצוין, וכך צריך להתנהג תמיד אל כולם!

כל מילה נכונה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
יש איזושהי ברית נסתרת בציבור החרדי שכולם חייבים להיות תחת אותה קורת גג, וממילא, אם אתה חייב להיות שם, אז בשביל מה להשקיע בך?? נשקיע באלה שלא חייבים להיות כאן..

עצוב שזה המצב, אבל תגידו מה שתגידו, זה ככה!!!

זה בעסקים. במוסדות לימוד. ובכל מקום.

וצריך לבוא מישהו ולהרים את הכפפה.

אף אחד לא מחייב אותך ללכת למקום שאתה לא מקבל שם שירות ויחס כמו שאתה צריך. זה הפסד כספי. ואתה מחויב גם לכסף של עצמך. לא רק לכסף של אחרים!!!

ואם יש מקום שזה לא ככה, אני מורידה להם ת'כובע..

יום טוב!!

חיה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י אורה;331463:
אני חושבת עוד משהו: אצלינו מחזיקים עובדת ב20 שקל לשעה שעושה גם עבודות מזכירות גם עבודות גרפיקה גם הנהלת חשבונות וגם שרות לקוחות וגם תחזוקה שוטפת. מעסיקים אותה בתנאים לא תנאים שעות נוספות באותו מחיר, כשבפתח ממתינות שורה של בוגרות סמינרים שיקפצו על מקומה ברגע שתבוא בטענות לבוס על תנאים גרועים. וזה מה שמקבלים! עובדת בלי מוטיבציה, לחוצה עד כלות הכוחות לסיים עבודות של לקוחות לענות לטלפונים לסדר את השולחן להוריד אבק לאוורר את המחסן החנוק להכניס משהו לפה בין לבין וכו' וכו' מי שנתקלה בעובד מסור הוא כנראה היה בעל הבית בעצמו...
אורה, הארת את עיני...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שואלת כדי לעורר את תשומת הלב.
אני מפעילה חוגים שנתיים של ציור כבר כמה שנים. (גם בסטודיו בבית וגם בבתי ספר)
יכולה לשבת לי ילדה מאלול עד תמוז רצוף.
הילדה באורות, נהנית מתקדמת מתפתחת.
נגמרת השנה שלום וביי.
לפעמים אני אפילו לא מכירה את האמא בפנים.
אז נכון מחמאות ופירגונים אני מקבלת טלפונית או פנים מול פנים והרבה ב''ה.
אבל תשורה עם מכתב שנותן כח אני מקבלת אולי מאמא אחת בפורים ו-2 בסוף שנה.
ותמיד אני שואלת את עצמי, כמה היה נחמד לו האמא הייתה קונה חפיסת שוקולד או עציצון ב-15 ש''ח,
עם איזה מכתב חמוד ומוקיר,
זה היה נותן לי כ''כ המון כח.
ואם התלמידה יזמה מעצמה וכתבה ונתנה בכלל זה מחמם את הלב, ומראה הרבה גם על האמא שמאחוריה.
ואנא, אל תפתחו את הדיון לים ההוצאות שגם ככה יש לגננת ולסייעות כפול מספר הילדים.
אני מדגישה- תשורה.
משהו קטן אבל עם יחס ותשומת לב לזו שמשקיעה וטורחת ונותנת לילד כ''כ המון טוב.

ואשתף למה התעוררתי לכתוב את זה.
השבוע סיימתי חוג בבית ספר מסויים, ניגשה אליי ילדה אחת מהחוג בכיתה ה' עם שקית נייר.
סיפרה לי שהיא ביקשה מאמא שלה כסף כדי לקנות מתנה למורה הודיה של החוג ציור.
היא קנתה עציץ חמוד, שמה ציורים מתוקים ספר תהילים קטן פנקס עם עט, ומכתב שעד עכשיו תלוי לי על המקרר.
באמת שהתרגשתי, מהמחווה מהמחשבה, מהמזכרת שנשארה לי מהתלמידה הזו.
תלמידה אחרת במקום אחר קנתה זוג עגילים חמסה קטנות, וסיפרה שלא הספיקה לכתוב מכתב. ועדיין זרח לי הלב כל אותו יום.

אז מעוררת מחשבה, אם הילד או הילדה שלך בחוג, הנה נגמרת השנה, משהו קטן עם מכתב ממך או ממנו יכול לתת למורה של החוג המון כח!

מה את אומרת? מסכימה איתי?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה