שיתוף - לביקורת אחים - שיר ראשון על האחים ביבס.

[אוראל סולטן]

השיר הנ"ל הגיע בעקבות הפרויקט הזה. מוזמנים להצטרף.

בעיקרון כתבתי כבר חלק מסוג-של-שיר אחד אותו הקדשתי להם, אך אותו אני רוצה לפרסם רק כשבע"זה - ורק בעזרתו - הם יחזרו.


שמש זרה מציירת צללים,
קולות של שנאה, עיניים בלי שם.
הפה כבר יבש, ננשכו המילים,
והעולם בחוץ, ממשיך ונושם.

אי אפשר לעצור את הזמן,
הוא הולך, מתקתק, פועם וממשיך.
ימים חולפים, ואין גם סימן,
שיש פעוט. או גם ילד. שיש אור. לא מחשיך.

לוחם קטן עוד שומר על תינוק,
אך ילדים הם לא חומה.
נדם הבכי, נתלש קול הצחוק,
שער מזדקן, מאדים בדממה.

פזמון א':
אחים של דמעה,
מחכים לי בקצה החדר.
אחים שלא חזרו בשום פעימה,
רק מקווים שיהיה בסדר.

מלחמות בלי ברזל, חרבות בצינוק,
אך ילדים לא נועדו להיכנע.
מכווץ עיניים ילד, מרים ת'תינוק,
מנסה לשרוד, זועק בתחינה.

ואבא שבשמיים עוצר את הזמן,
ויוצאת התקווה, צבועה בכתום.
והם נמשכים מעלה, מקבלים קצת סימן,
שנשאר רק עוד קצת עד שיצאו בפתאום.

שמש מוכרת מציירת צללים,
קולות אנחה על שניים שחזרו,
הפה מודה, אומר תהילים,
והלב יודע שהתפילות הם שעזרו.

פזמון ב':
אחים של אמונה בוערת,
מחכים לי במסדרון.
אחים שעם תפילה אחת מוארת,
יוחזרו כדורון.

 

[סבתא חביבה]

 

[הודיה בושארי- ציירת]

אח... אנא ה'!!!