דרוש מידע אחרי כמה ימים אחרי חשיפה למאומת

  • הוסף לסימניות
  • #3
אין בזה כלל ברור.
לפי כללי משרד הבריאות לדוגמא - אי אפשר לצאת בלי שתי בדיקות שליליות שהאחרונה שבהם ביום התשיעי לכל המוקדם.
זאת אומרת שמניחים שבדיקה ביום התשיעי, בשילוב עם הבדיקה הקודמת, נותנים סבירות מספיק גבוהה, גם אם לא מוחלטת, כי אחרת היה די בבדיקה אחת. ואכן לפני שהסכימו "לקחת את הסיכון" חייבו 14 יום, ולאחמ"כ ירדו ל-12 יום.
מצד שני, יש הסבורים שמשרד הבריאות מדי מחמיר בזה.
כבר כתבתי פה בעבר שהרב שאנחנו שואלים, (שבכלל לא מקל ראש בחובת בידוד באופן כללי, והוא אדם שיורד לעומקם של דברים ומברר היטב עם רופאים ושוקל לפי זה מה החובה ההלכתית), אומר לעשות בדיקה ביום השביעי, ובמידה והיא שלילית אפשר לצאת.
די מזמן ראיתי מחקר או פרסום רפואי כלשהו שבו נאמר כי הממוצע לזמן הדגירה של הנגיף הוא כחמשה ימים, כך שהעובדה שמחכים יותר זמן היא מרווח שאמור לכלול את הסטיה מהממוצע, השאלה עד כמה יש ל"החמיר" בזה ולחשוש לאחוזים הבודדים שאצלם הדגירה ארוכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אין בזה כלל ברור.
לפי כללי משרד הבריאות לדוגמא - אי אפשר לצאת בלי שתי בדיקות שליליות שהאחרונה שבהם ביום התשיעי לכל המוקדם.
זאת אומרת שמניחים שבדיקה ביום התשיעי, בשילוב עם הבדיקה הקודמת, נותנים סבירות מספיק גבוהה, גם אם לא מוחלטת, כי אחרת היה די בבדיקה אחת. ואכן לפני שהסכימו "לקחת את הסיכון" חייבו 14 יום, ולאחמ"כ ירדו ל-12 יום.
מצד שני, יש הסבורים שמשרד הבריאות מדי מחמיר בזה.
כבר כתבתי פה בעבר שהרב שאנחנו שואלים, (שבכלל לא מקל ראש בחובת בידוד באופן כללי, והוא אדם שיורד לעומקם של דברים ומברר היטב עם רופאים ושוקל לפי זה מה החובה ההלכתית), אומר לעשות בדיקה ביום השביעי, ובמידה והיא שלילית אפשר לצאת.
די מזמן ראיתי מחקר או פרסום רפואי כלשהו שבו נאמר כי הממוצע לזמן הדגירה של הנגיף הוא כחמשה ימים, כך שהעובדה שמחכים יותר זמן היא מרווח שאמור לכלול את הסטיה מהממוצע, השאלה עד כמה יש ל"החמיר" בזה ולחשוש לאחוזים הבודדים שאצלם הדגירה ארוכה.
ילדה שהיתה עם חברה לכיתה בפעם האחרונה ביום חמישי, אבל עם שאר הכיתה עד יום שני, צריכה לעשות בדיקה 7 ימים אחרי החשיפה עם המאומתת או לחשוש שאולי מישהי מהכיתה נדבקה ולעשות רק 7 ימים אחרי שכבר לא נפגשו כל הבנות בכיתה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
די מזמן ראיתי מחקר או פרסום רפואי כלשהו שבו נאמר כי הממוצע לזמן הדגירה של הנגיף הוא כחמשה ימים
נראה לי על זה שאלו.

אנשים עושים 2 בדיקות, השניה ביום התשיעי
השאלה היא מתי לעשות את השני, בשביל שיוכל בכלל לתפוס את הנגיף (אם יש) אחרי שהוא מתפרץ. (בשביל להפריד את מי שנדבק משאר המתבודדים בבית)
כי לכאורה אם עושים ביום השני, אז ברוב המקרים הוא עדיין דוגר והבדיקה לא תתפוס אותו.

אז באמת אומרים לעשות בחמישי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ילדה שהיתה עם חברה לכיתה בפעם האחרונה ביום חמישי, אבל עם שאר הכיתה עד יום שני, צריכה לעשות בדיקה 7 ימים אחרי החשיפה עם המאומתת או לחשוש שאולי מישהי מהכיתה נדבקה ולעשות רק 7 ימים אחרי שכבר לא נפגשו כל הבנות בכיתה?
אם עוד אחת מהכיתה נדבקה, היא תשמור את זה בסוד? מן הסתם תדעו מזה ואז תוכלו לשקול האם יש חשש שנדבקה ממנה ספציפית, ואם כן באמת לעשות את הבדיקה רק 7 ימים אחרי מועד החשיפה האחרון אל הנדבקת החדשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מתי לעשות את השני,
כוונתך מן הסתם את הראשונה.
השאלה היא מתי לעשות את השני, בשביל שיוכל בכלל לתפוס את הנגיף (אם יש) אחרי שהוא מתפרץ. (בשביל להפריד את מי שנדבק משאר המתבודדים בבית)
אם זו השאלה, אכן אתה צודק. הכל תלוי בנתונים אינדיבדואלים.
אם למשל בין כך ה"חשוד כנדבק" שומר בידוד משאר בני הבית, יש לו מצד אחד עדיפות לעשות מוקדם כלל האפשר, כדי לקצר את תקופת הבידוד שיידרש לה. מצד שני הוא עלול ל"פספס" ולהקדים את הדגירה.
פתרון אפשרי הוא לעשות 3 בדיקות... (נותנים לך חינם... תקח ;))
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה