הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אם גם אתם חוששים להשאיר את הסמארטפון שלכם מחובר למטען בלילה, יצאנו לבדוק האם אתם באמת מזיקים לו
לכולנו יש הרגלי שימוש במכשירים השונים שאנחנו מחזיקים. את חלקם למדנו מהוראות השימוש של מכשירים, ואת חלקם אנחנו מבצעים בלי סיבה הגיונית. במדור החדש, “אחת ולתמיד”, כל שבוע נבחר פעולות או מיתוסים בנוגע למכשירי טכנולוגיים, נצלול לעומקם, ונבדוק אותם “אחת ולתמיד”.
והפעם: הטענת מכשירים ניידים – איך עושים את זה נכון?
אם אתם קוראים את הכתבה הזו, סביר להניח שאתם עושים זאת דרך מכשיר נייד כלשהו, ואם לא, סביר להניח שיש אחד כזה במרחק יד מכם, ואפשר לצאת מנקודת הנחה שאתם בטח דואגים לא מעט למצב הסוללה שלו. אחרי שבשבוע שעבר בדקנו האם באמת יש תועלת בסגירת אפליקציות “בכוח” (Force Close), ביקשנו מכם לשלוח לנו שאלות ומיתוסים נוספים מעולם הטכנולוגיה. חלק לא קטן מכם ביקש לנפץ את המיתוסים סביב הטענת מכשירים. אז בואו נבדוק אחת ולתמיד איך כדאי להטעין את הסוללות של המכשירים החשובים בחיינו.
איך טעינת סוללות עובדת?
לפני שנצלול את העולם הסבוך של הטענת סוללות, מוטב שנבין קודם כל איך סוללות נטענות עובדות: סוללות מכילות בתוכן תמיסת אלקטרוליט, אשר במגע עם הקוטב החיובי והשלילי בקצוות הסוללה, מאפשרת את נדידת היונים. כתוצאה מהתגובה של היונים עם הקטבים, נוצר זרם של אלקטרונים, או במילים אחרות, זרם חשמלי, אשר מועבר למעגל החיצוני, כלומר למכשירים המחוברים אל הסוללה ומעניק להם אנרגיה חשמלית.
יון הליתיום (אשר נוכח בסוללות ליתיום-יון שהן הסוללות הנפוצות בימינו) אחראי על יצירת האלקטרונים שזורמים למעגל החיצוני. כאשר אוזל מאגר הליתיום-יון בתוך הקוטב השלילי, נפסק הזרם, ובעצם הסוללה מתרוקנת. כאשר אנחנו מחברים לחשמל ‘סוללה נטענת’, התהליך מתהפך וגורם לתגובה בה יון הליתיום יכול לזרום בכיוון ההופכי, ולהמתין לשימוש חוזר.
מהרגע שהפעלתם את המכשיר שלכם בפעם הראשונה, הסוללה שלכם מתחילה “להזדקן”. בכל פעם שיונים חוזרים לתהליך ולמאגר, נוצר שינוי במבנה הפיזי של הקוטב השלילי והחיובי ותמיסת האלקטרוליט. אם חלק מהרכיבים הללו נפגע או מת, יוני הליתיום כבר לא יכולים לנוע ולחדש את האספקה לחלקים אלו. זאת הסיבה שביצועי הסוללה שלכם מתדרדרים לאורך הזמן, ולא יכולים להשתפר או להשתמר פיזית לאחר חודשים ושנים של שימוש.
תהליך טעינה של סוללה מתחלק לשני חלקים: בין 0% להגעה ל-80% טעינת סוללה, הטעינה מתבצעת בזרם גבוה ובמהירות גבוהה כתוצאה מכך. החל מההגעה ל-80% סוללה, הטעינה עוברת למה שמכונה “Trickle Charge” או “טעינת טפטוף”. במהלכה, הזרם אשר מועבר לסוללה באמצעות המטען פוחת משמעותית, וזאת כדי למנוע עליית מתח. על כן, אולי שמתם לב שבאחוזים הגבוהים יותר של הסוללה, המעבר בעת טעינה בין אחוז לאחוז לוקח פרק זמן רב יותר. כאשר סוללה מודרנית ותקינה מגיעה ל-100% טעינה, היא יודעת למנוע טעינת יתר ובעצם לעצור את הטעינה ולשמר אותה בסביבות ה-100%.
סביב טעינת מכשירים ניידים ושימוש בהם יש לא מעט מיתוסים, ולא מעט השערות לא מדויקות שמותירות רבים מבולבלים ומתוסכלים, רובן נובעות מעובדות שאולי היו נכונות לסוללות מהעבר, אך ממש לא רלוונטיות לסוללות של היום. אז בואו ננסה לעשות סדר בדברים.
האם להשאיר את המכשיר מחובר בלילה למטען עשוי לגרום לנזק?
הרגלי הטעינה של כולנו דומים למדי. אנחנו מנתקים את המכשירים שלנו מטעינה בבוקר, אולי מטעינים אותם לפרקי זמן במהלך היום, ובלילה מחברים אותם חזרה למטען עד הבוקר. רבים תוהים האם הדבר עשוי לגרום לנזק לסוללת המכשיר, או אפילו לסכנה למשתמשים. פנינו אל לאוניד קרסוביצקי, ראש קבוצת הנדסת מערכות ב-Storedot, סטארטאפ ישראלי המפתח טכנולוגיה שתאפשר הטענה מלאה של סוללות תוך 5 דקות, וזאת כדי להבין אחת ולתמיד האם אנחנו מטעינים את המכשירים שלנו כשורה. לדבריו, ההרגל של להשאיר את המכשיר בהטענה לפרק זמן ארוך, עלול להשפיע על אורך חיי הסוללה בטווח הארוך כתוצאה מתגובות כימיות בעייתיות בסוללה. “כאשר אחוזי סוללת יון-ליתיום עוברים את ה-80%, הסוללה שלנו נמצאת במתח יחסית גבוה. ב-20% הבאים, ולאחר ההגעה ל-100%, יש לנו תגובות לא רצוניות בתוך הסוללה. כמו למשל התגובה של האלקטרוליט שבתוך הסוללה עם אחד מהקטבים או עם שניהם. כאשר הסוללה מגיעה ל-100% טעינה, זהו מצב שבו האנרגיה בתוך הסוללה נמצאת במצב הכי גבוה שלה, ועל כן כל התגובות הלא רצוניות מואצות, מה שגורם לסוללה לחיות פחות מחזורי טעינה”
בנוסף, מסביר קרסוביצקי, במקרי הקיצון של בין 80% ל-100% ובין 0% ל-20%, האלקטרוליט, שנמצא במצב פחות יציב, עלול ליצור שכבה שתמנע כניסה ויציאה של יוני-ליתיום על גבי הקטבים. עם זאת, הוא מבהיר שלא מדובר בנזק מיידי וקטסטרופלי: “זהו נזק יחסית איטי. ככל שנעשה יותר ויותר את הפעולה הזאת, נקטין את אורך החיים המקסמילי של הסוללה”.
יצרניות המכשירים מגינות עלינו מלהרוס את הסוללה
יניב בוהדנה, דוקטור לאלקטרוכימיה, מסביר לנו כי יצרניות מכשירים סטנדרטיות מגינות עלינו בפועל מלהגיע לאותם איזורי קיצון של הסוללה: מד האחוזים שאנחנו רואים (במערכת) לא מייצג בהכרח את הנתונים הכימיים של הסוללה: “כשאנחנו רואים 100% הטענה של המכשיר שלנו, אנחנו בהכרח לא נמצאים ב-100% הכימי”. בפועל אנחנו יכולים להמצא באיזור אחר לחלוטין של ההרכב הכימי של הסוללה. את האחוזים הללו מגדירה כל אחת מהיצרניות על כל אחד מהמכשירים שלה באופן פרטני ולא בהכרח זהה.
“ברמה הפרקטית” מסביר ד”ר בוהדנה, “זה לא חשוב. בנאדם לא צריך לחשוב כל היום על אחוזי הסוללה שלו ואיפה הוא נמצא כרגע. הרע במיעוטו הוא להשאיר על 100% כדי לא להתעסק בזה כל היום”. ד”ר בוהדנה אף מבהיר כי היצרניות יוצאות מנקודת ההנחה שאנחנו מחברים את המכשירים לטעינה במשך שעות ארוכות בלילה, ולכן דואגות מראש שלא נזיק לסוללה בטווח הארוך.
בסופו של דבר, גם קרסוביצקי וגם בוהדנה מסכימים כי כי המשתמש לא צריך להתעסק כל היום במיקומו על הסקאלה של הטעינה, וצריך להטעין את המכשירים שלו על פי צרכיו.
אז איך כדאי להטעין את הסוללה?
תמונה: JGI/Jamie Grill, Gettyimages Israel
בשלב הזה אתם וודאי שואלים את עצמכם, ובצדק “אז מה עושים?”. לכן החלטנו לשאול את קרוסביצקי על הרגלי ההטענה והשימוש במכשיר האישי שלו (מכשיר של OnePlus, אם תהיתם): “אני משתדל להטעין את המכשירים שלי עד ל-80%-90%, ולאחר מכן מנתק אותם מהטעינה. נותן להם להתרוקן עד לסביבות ה-20%, ומטעין אותם בחזרה”. לטענתו, שמירה על הרגלי שימוש והטענה שכאלו במכשירים, עשוי להאריך את חיי הסוללה לאורך בזמן בעד 50%.
ד”ר בוהדנה, טוען לעומת זאת שאין כל מניעה מלהשאיר את המכשירים שלכם מחוברים לאורך כל הלילה, ואפילו לאורך יום שלם, כאשר הוא ממליץ להמנע מלהגיע לאיזורים הנמוכים יותר של הסוללה, שהם הבעייתיים ביותר לדעתו. כך שאתם יכולים להטעין את המכשיר שלכם כמעט בכל הזדמנות ללא כל חשש, ואין כל צורך ב”תכנון” של הטעינה ומיקומכם על טווח ההטענה.
בכל הנוגע לסכנות בטיחותיות כתוצאה מטעינת יתר, אתם יכולים להירגע: חלק מהאנשים טוענים שלא כדאי להשאיר את המכשיר מחובר למשך שעות ללא השגחה כיוון שהוא עלול להתחמם ולהתלקח. הדבר אולי נכון לסוללות אשר מהונדסות בצורה לא נכונה או עם פגמים (למי שהספיק לשכוח את פרשת ה-Note 7 של סמסונג). אם רכשתם את המכשיר שלכם מיצרנית מודרנית ולא קיקיונית, הסיכוי של הסוללה להתפוצץ או לגרום להתקלחות כתוצאה מטעינה סטנדרטית נמוך הרבה יותר מהסיכוי שתפגעו מחציית כביש ליד ביתכם. רק וודאו שהמכשיר שלכם מכיל סוללה מקורית, ואתם משתמשים במטען וכבלים תקינים ותואמים. כאמור, מכשירים מודרניים עם סוללות מודרניות יודעים לעצור את פעולת ההטענה עם ההגעה ל-100%, ובכך נמנעת הטענת יתר מסוכנת.
האם צריך להטעין ל-100% ולרוקן לחלוטין את הסוללה?
סוללות ליתיום-יון עובדות לפי מחזורי טעינה. בכל פעם שאתם מנצלים 100% מהסוללה, הושלם מחזור טעינה. אין זה אומר שאתם יכולים להמנע מהשלמת מחזור טעינה על ידי זה שלא תגיעו אף פעם ל-0% סוללה. גם אם היום תנצלו 70% סוללה, ומחר רק 30%, עדיין תשלימו מחזור טעינה אחד. לכל סוללה יש את מספר מחזורי הטעינה שלה, כאשר רוב המכשירים אמורים להחזיק כמה מאות מחזורי טעינה מצטברים. כאמור, בכל פעם שאתם משתמשים בסוללת המכשיר, או משלימים מחזור טעינה, היא נחלשת בטווח הארוך.
כל המידע סביב מחזורי טעינה גורם ללא מעט טעויות ותפיסות שגויות בנוגע להרגלי שימוש בסוללה. אולי שמעתם בעבר את המושג “קליברציה” בכל הקשור לטעינה ופריקה של סוללות מכשירים. רבים סבורים שהדרך הנכונה ביותר לשמור על קיבולת ובריאות הסוללה היא להטעין את הסוללה ל-100%, לאחר מכן לפרוק אותה לחלוטין עד אשר המכשיר נכבה (ויש שיגידו להשאיר אותו לא מחובר במשך עוד כמה שעות), ורק לאחר מכן להטעין אותו בחזרה ל-100% ללא ניתוקים או הפרעות. גם השערה זו מבוססת על טכנולוגיות סוללות ישנות יותר שהיו זקוקות לפעולות אלה כדי לשמור על חייהן לאורך זמן.
ובכן, הטכנולוגיה שנמצאת בסוללות בימינו, יודעת להבין באיזה מצב טעינה ובאיזה מחזור טעינה הסוללה נמצאת ברגע זה. ולכן אין צורך בביצוע קליברציה בשביל לתאם את הנתונים של המכשיר המחובר לסוללה למצב הכימי שלה. בנוסף, כאשר אתם מושכים בכוח את זמני השימוש שלכם במכשיר רק כדי לרוקן את הסוללה שלו, אתם בעצם ממשיכים להשלים עוד מחזורי טעינה, מאיצים את הזדקנות הסוללה ואפילו פוגעים בה פיזית על ידי שימוש בה בנקודות הקיצון של ההטענה בהן עסקנו קודם. אז בפעם הבאה שמישהו ממליץ לכם על “קליברציה”, פשוט אמרו לא.
טעינה מלאה ראשונה של סוללות. האם יש צורך בכך?
תמונה: Justin Sullivan, Gettyimages Israel
נסו להזכר בפעם האחרונה שהוצאתם סמארטפון חדש מקופסה. סביר להניח שמתישהו עברה בראשכם השאלה “מה עכשיו?”, ותהיתם האם אתם אמורים להדליק את המכשיר ולהשתמש בו כעת, לחבר אותו מיד למטען ולהטעינו ל-100%, או אולי אפילו להשתמש בו עד שתאזול הסוללה, ורק לאחר מכן לחבר אותו למטען לטעינה מלאה. ובכן, תנו לנו להרגיע אתכם. רוב התהיות הללו נובעות בכלל מהרגלים שפיתחתם משימוש בסוללות בטכנולוגיות ישנות.
קיבולת סוללות בטכנולוגיות קודמות כמו סוללות הניקל-קדמיום ואפילו דורות ראשונים של סוללות הליתיום-יון שימרו את הקיבולת שלהן בהתאם לאופן הפריקה והטעינה שלהן, ועל כן היה צורך במעין הפעלה מחדש של כל האלקטרונים, וזאת על ידי טעינה מלאה של המכשירים בטרם השימוש הראשון ואפילו השארה שלהם מחוברים לחשמל במשך שעות לפני השימוש הראשוני. סוללות ליתיום-יון מודרניות פשוט לא זקוקות לאותה פעולה, ועל כן איך שום צורך בהטענה מיוחדת שלהן בטרם השימוש הראשוני. כיום התהליך המדובר של קיבוע המבנה הכימי של הסוללה מתבצע על ידי היצרן במפעל בטרם המכשיר מגיע ללקוחות.
פשוט תהנו מהמכשיר החדש שלכם, אין שום צריך להטעינו באופן מיידי, עד שהוא כמובן יצטרך זאת, או עד שתרצו להטעינו.
תמיד תזכרו שהמכשירים שלכם נועדו להיות ניידים
למרות כל מה שלמדנו, חשוב לזכור שסוללות של מכשירים ניידים נוצרו כדי שנוכל להשתמש בהן באופן נייד. ההמלצה של כל המומחים, כולל המומחים איתם דיברנו, היא להשתמש במכשירים שלכם מבלי שתצטרכו לחשוב על הטענות, מחזורי טעינה, חיי סוללה ושאר מסיחי דעת. פשוט השתמשו במכשיר שלכם לפני ההרגלים שלכם, המכשיר שלכם כבר יטפל עבורכם בסוללה.
אמ;לק אחת ולתמיד: אתם יכולים להטעין את המכשירים שלכם באופן חופשי ללא חשש, נסו להמנע מהשלמת מחזורי טעינה, והשתדלו שלא להגיע לאחוזים הנמוכים של הסוללה.
https://www.geektime.co.il/once-and-for-all-charging/
לכולנו יש הרגלי שימוש במכשירים השונים שאנחנו מחזיקים. את חלקם למדנו מהוראות השימוש של מכשירים, ואת חלקם אנחנו מבצעים בלי סיבה הגיונית. במדור החדש, “אחת ולתמיד”, כל שבוע נבחר פעולות או מיתוסים בנוגע למכשירי טכנולוגיים, נצלול לעומקם, ונבדוק אותם “אחת ולתמיד”.
והפעם: הטענת מכשירים ניידים – איך עושים את זה נכון?
אם אתם קוראים את הכתבה הזו, סביר להניח שאתם עושים זאת דרך מכשיר נייד כלשהו, ואם לא, סביר להניח שיש אחד כזה במרחק יד מכם, ואפשר לצאת מנקודת הנחה שאתם בטח דואגים לא מעט למצב הסוללה שלו. אחרי שבשבוע שעבר בדקנו האם באמת יש תועלת בסגירת אפליקציות “בכוח” (Force Close), ביקשנו מכם לשלוח לנו שאלות ומיתוסים נוספים מעולם הטכנולוגיה. חלק לא קטן מכם ביקש לנפץ את המיתוסים סביב הטענת מכשירים. אז בואו נבדוק אחת ולתמיד איך כדאי להטעין את הסוללות של המכשירים החשובים בחיינו.
איך טעינת סוללות עובדת?
לפני שנצלול את העולם הסבוך של הטענת סוללות, מוטב שנבין קודם כל איך סוללות נטענות עובדות: סוללות מכילות בתוכן תמיסת אלקטרוליט, אשר במגע עם הקוטב החיובי והשלילי בקצוות הסוללה, מאפשרת את נדידת היונים. כתוצאה מהתגובה של היונים עם הקטבים, נוצר זרם של אלקטרונים, או במילים אחרות, זרם חשמלי, אשר מועבר למעגל החיצוני, כלומר למכשירים המחוברים אל הסוללה ומעניק להם אנרגיה חשמלית.
יון הליתיום (אשר נוכח בסוללות ליתיום-יון שהן הסוללות הנפוצות בימינו) אחראי על יצירת האלקטרונים שזורמים למעגל החיצוני. כאשר אוזל מאגר הליתיום-יון בתוך הקוטב השלילי, נפסק הזרם, ובעצם הסוללה מתרוקנת. כאשר אנחנו מחברים לחשמל ‘סוללה נטענת’, התהליך מתהפך וגורם לתגובה בה יון הליתיום יכול לזרום בכיוון ההופכי, ולהמתין לשימוש חוזר.
מהרגע שהפעלתם את המכשיר שלכם בפעם הראשונה, הסוללה שלכם מתחילה “להזדקן”. בכל פעם שיונים חוזרים לתהליך ולמאגר, נוצר שינוי במבנה הפיזי של הקוטב השלילי והחיובי ותמיסת האלקטרוליט. אם חלק מהרכיבים הללו נפגע או מת, יוני הליתיום כבר לא יכולים לנוע ולחדש את האספקה לחלקים אלו. זאת הסיבה שביצועי הסוללה שלכם מתדרדרים לאורך הזמן, ולא יכולים להשתפר או להשתמר פיזית לאחר חודשים ושנים של שימוש.
תהליך טעינה של סוללה מתחלק לשני חלקים: בין 0% להגעה ל-80% טעינת סוללה, הטעינה מתבצעת בזרם גבוה ובמהירות גבוהה כתוצאה מכך. החל מההגעה ל-80% סוללה, הטעינה עוברת למה שמכונה “Trickle Charge” או “טעינת טפטוף”. במהלכה, הזרם אשר מועבר לסוללה באמצעות המטען פוחת משמעותית, וזאת כדי למנוע עליית מתח. על כן, אולי שמתם לב שבאחוזים הגבוהים יותר של הסוללה, המעבר בעת טעינה בין אחוז לאחוז לוקח פרק זמן רב יותר. כאשר סוללה מודרנית ותקינה מגיעה ל-100% טעינה, היא יודעת למנוע טעינת יתר ובעצם לעצור את הטעינה ולשמר אותה בסביבות ה-100%.
סביב טעינת מכשירים ניידים ושימוש בהם יש לא מעט מיתוסים, ולא מעט השערות לא מדויקות שמותירות רבים מבולבלים ומתוסכלים, רובן נובעות מעובדות שאולי היו נכונות לסוללות מהעבר, אך ממש לא רלוונטיות לסוללות של היום. אז בואו ננסה לעשות סדר בדברים.
האם להשאיר את המכשיר מחובר בלילה למטען עשוי לגרום לנזק?
הרגלי הטעינה של כולנו דומים למדי. אנחנו מנתקים את המכשירים שלנו מטעינה בבוקר, אולי מטעינים אותם לפרקי זמן במהלך היום, ובלילה מחברים אותם חזרה למטען עד הבוקר. רבים תוהים האם הדבר עשוי לגרום לנזק לסוללת המכשיר, או אפילו לסכנה למשתמשים. פנינו אל לאוניד קרסוביצקי, ראש קבוצת הנדסת מערכות ב-Storedot, סטארטאפ ישראלי המפתח טכנולוגיה שתאפשר הטענה מלאה של סוללות תוך 5 דקות, וזאת כדי להבין אחת ולתמיד האם אנחנו מטעינים את המכשירים שלנו כשורה. לדבריו, ההרגל של להשאיר את המכשיר בהטענה לפרק זמן ארוך, עלול להשפיע על אורך חיי הסוללה בטווח הארוך כתוצאה מתגובות כימיות בעייתיות בסוללה. “כאשר אחוזי סוללת יון-ליתיום עוברים את ה-80%, הסוללה שלנו נמצאת במתח יחסית גבוה. ב-20% הבאים, ולאחר ההגעה ל-100%, יש לנו תגובות לא רצוניות בתוך הסוללה. כמו למשל התגובה של האלקטרוליט שבתוך הסוללה עם אחד מהקטבים או עם שניהם. כאשר הסוללה מגיעה ל-100% טעינה, זהו מצב שבו האנרגיה בתוך הסוללה נמצאת במצב הכי גבוה שלה, ועל כן כל התגובות הלא רצוניות מואצות, מה שגורם לסוללה לחיות פחות מחזורי טעינה”
בנוסף, מסביר קרסוביצקי, במקרי הקיצון של בין 80% ל-100% ובין 0% ל-20%, האלקטרוליט, שנמצא במצב פחות יציב, עלול ליצור שכבה שתמנע כניסה ויציאה של יוני-ליתיום על גבי הקטבים. עם זאת, הוא מבהיר שלא מדובר בנזק מיידי וקטסטרופלי: “זהו נזק יחסית איטי. ככל שנעשה יותר ויותר את הפעולה הזאת, נקטין את אורך החיים המקסמילי של הסוללה”.
יצרניות המכשירים מגינות עלינו מלהרוס את הסוללה
יניב בוהדנה, דוקטור לאלקטרוכימיה, מסביר לנו כי יצרניות מכשירים סטנדרטיות מגינות עלינו בפועל מלהגיע לאותם איזורי קיצון של הסוללה: מד האחוזים שאנחנו רואים (במערכת) לא מייצג בהכרח את הנתונים הכימיים של הסוללה: “כשאנחנו רואים 100% הטענה של המכשיר שלנו, אנחנו בהכרח לא נמצאים ב-100% הכימי”. בפועל אנחנו יכולים להמצא באיזור אחר לחלוטין של ההרכב הכימי של הסוללה. את האחוזים הללו מגדירה כל אחת מהיצרניות על כל אחד מהמכשירים שלה באופן פרטני ולא בהכרח זהה.
“ברמה הפרקטית” מסביר ד”ר בוהדנה, “זה לא חשוב. בנאדם לא צריך לחשוב כל היום על אחוזי הסוללה שלו ואיפה הוא נמצא כרגע. הרע במיעוטו הוא להשאיר על 100% כדי לא להתעסק בזה כל היום”. ד”ר בוהדנה אף מבהיר כי היצרניות יוצאות מנקודת ההנחה שאנחנו מחברים את המכשירים לטעינה במשך שעות ארוכות בלילה, ולכן דואגות מראש שלא נזיק לסוללה בטווח הארוך.
בסופו של דבר, גם קרסוביצקי וגם בוהדנה מסכימים כי כי המשתמש לא צריך להתעסק כל היום במיקומו על הסקאלה של הטעינה, וצריך להטעין את המכשירים שלו על פי צרכיו.
אז איך כדאי להטעין את הסוללה?
תמונה: JGI/Jamie Grill, Gettyimages Israel
בשלב הזה אתם וודאי שואלים את עצמכם, ובצדק “אז מה עושים?”. לכן החלטנו לשאול את קרוסביצקי על הרגלי ההטענה והשימוש במכשיר האישי שלו (מכשיר של OnePlus, אם תהיתם): “אני משתדל להטעין את המכשירים שלי עד ל-80%-90%, ולאחר מכן מנתק אותם מהטעינה. נותן להם להתרוקן עד לסביבות ה-20%, ומטעין אותם בחזרה”. לטענתו, שמירה על הרגלי שימוש והטענה שכאלו במכשירים, עשוי להאריך את חיי הסוללה לאורך בזמן בעד 50%.
ד”ר בוהדנה, טוען לעומת זאת שאין כל מניעה מלהשאיר את המכשירים שלכם מחוברים לאורך כל הלילה, ואפילו לאורך יום שלם, כאשר הוא ממליץ להמנע מלהגיע לאיזורים הנמוכים יותר של הסוללה, שהם הבעייתיים ביותר לדעתו. כך שאתם יכולים להטעין את המכשיר שלכם כמעט בכל הזדמנות ללא כל חשש, ואין כל צורך ב”תכנון” של הטעינה ומיקומכם על טווח ההטענה.
בכל הנוגע לסכנות בטיחותיות כתוצאה מטעינת יתר, אתם יכולים להירגע: חלק מהאנשים טוענים שלא כדאי להשאיר את המכשיר מחובר למשך שעות ללא השגחה כיוון שהוא עלול להתחמם ולהתלקח. הדבר אולי נכון לסוללות אשר מהונדסות בצורה לא נכונה או עם פגמים (למי שהספיק לשכוח את פרשת ה-Note 7 של סמסונג). אם רכשתם את המכשיר שלכם מיצרנית מודרנית ולא קיקיונית, הסיכוי של הסוללה להתפוצץ או לגרום להתקלחות כתוצאה מטעינה סטנדרטית נמוך הרבה יותר מהסיכוי שתפגעו מחציית כביש ליד ביתכם. רק וודאו שהמכשיר שלכם מכיל סוללה מקורית, ואתם משתמשים במטען וכבלים תקינים ותואמים. כאמור, מכשירים מודרניים עם סוללות מודרניות יודעים לעצור את פעולת ההטענה עם ההגעה ל-100%, ובכך נמנעת הטענת יתר מסוכנת.
האם צריך להטעין ל-100% ולרוקן לחלוטין את הסוללה?
סוללות ליתיום-יון עובדות לפי מחזורי טעינה. בכל פעם שאתם מנצלים 100% מהסוללה, הושלם מחזור טעינה. אין זה אומר שאתם יכולים להמנע מהשלמת מחזור טעינה על ידי זה שלא תגיעו אף פעם ל-0% סוללה. גם אם היום תנצלו 70% סוללה, ומחר רק 30%, עדיין תשלימו מחזור טעינה אחד. לכל סוללה יש את מספר מחזורי הטעינה שלה, כאשר רוב המכשירים אמורים להחזיק כמה מאות מחזורי טעינה מצטברים. כאמור, בכל פעם שאתם משתמשים בסוללת המכשיר, או משלימים מחזור טעינה, היא נחלשת בטווח הארוך.
כל המידע סביב מחזורי טעינה גורם ללא מעט טעויות ותפיסות שגויות בנוגע להרגלי שימוש בסוללה. אולי שמעתם בעבר את המושג “קליברציה” בכל הקשור לטעינה ופריקה של סוללות מכשירים. רבים סבורים שהדרך הנכונה ביותר לשמור על קיבולת ובריאות הסוללה היא להטעין את הסוללה ל-100%, לאחר מכן לפרוק אותה לחלוטין עד אשר המכשיר נכבה (ויש שיגידו להשאיר אותו לא מחובר במשך עוד כמה שעות), ורק לאחר מכן להטעין אותו בחזרה ל-100% ללא ניתוקים או הפרעות. גם השערה זו מבוססת על טכנולוגיות סוללות ישנות יותר שהיו זקוקות לפעולות אלה כדי לשמור על חייהן לאורך זמן.
ובכן, הטכנולוגיה שנמצאת בסוללות בימינו, יודעת להבין באיזה מצב טעינה ובאיזה מחזור טעינה הסוללה נמצאת ברגע זה. ולכן אין צורך בביצוע קליברציה בשביל לתאם את הנתונים של המכשיר המחובר לסוללה למצב הכימי שלה. בנוסף, כאשר אתם מושכים בכוח את זמני השימוש שלכם במכשיר רק כדי לרוקן את הסוללה שלו, אתם בעצם ממשיכים להשלים עוד מחזורי טעינה, מאיצים את הזדקנות הסוללה ואפילו פוגעים בה פיזית על ידי שימוש בה בנקודות הקיצון של ההטענה בהן עסקנו קודם. אז בפעם הבאה שמישהו ממליץ לכם על “קליברציה”, פשוט אמרו לא.
טעינה מלאה ראשונה של סוללות. האם יש צורך בכך?
תמונה: Justin Sullivan, Gettyimages Israel
נסו להזכר בפעם האחרונה שהוצאתם סמארטפון חדש מקופסה. סביר להניח שמתישהו עברה בראשכם השאלה “מה עכשיו?”, ותהיתם האם אתם אמורים להדליק את המכשיר ולהשתמש בו כעת, לחבר אותו מיד למטען ולהטעינו ל-100%, או אולי אפילו להשתמש בו עד שתאזול הסוללה, ורק לאחר מכן לחבר אותו למטען לטעינה מלאה. ובכן, תנו לנו להרגיע אתכם. רוב התהיות הללו נובעות בכלל מהרגלים שפיתחתם משימוש בסוללות בטכנולוגיות ישנות.
קיבולת סוללות בטכנולוגיות קודמות כמו סוללות הניקל-קדמיום ואפילו דורות ראשונים של סוללות הליתיום-יון שימרו את הקיבולת שלהן בהתאם לאופן הפריקה והטעינה שלהן, ועל כן היה צורך במעין הפעלה מחדש של כל האלקטרונים, וזאת על ידי טעינה מלאה של המכשירים בטרם השימוש הראשון ואפילו השארה שלהם מחוברים לחשמל במשך שעות לפני השימוש הראשוני. סוללות ליתיום-יון מודרניות פשוט לא זקוקות לאותה פעולה, ועל כן איך שום צורך בהטענה מיוחדת שלהן בטרם השימוש הראשוני. כיום התהליך המדובר של קיבוע המבנה הכימי של הסוללה מתבצע על ידי היצרן במפעל בטרם המכשיר מגיע ללקוחות.
פשוט תהנו מהמכשיר החדש שלכם, אין שום צריך להטעינו באופן מיידי, עד שהוא כמובן יצטרך זאת, או עד שתרצו להטעינו.
תמיד תזכרו שהמכשירים שלכם נועדו להיות ניידים
למרות כל מה שלמדנו, חשוב לזכור שסוללות של מכשירים ניידים נוצרו כדי שנוכל להשתמש בהן באופן נייד. ההמלצה של כל המומחים, כולל המומחים איתם דיברנו, היא להשתמש במכשירים שלכם מבלי שתצטרכו לחשוב על הטענות, מחזורי טעינה, חיי סוללה ושאר מסיחי דעת. פשוט השתמשו במכשיר שלכם לפני ההרגלים שלכם, המכשיר שלכם כבר יטפל עבורכם בסוללה.
אמ;לק אחת ולתמיד: אתם יכולים להטעין את המכשירים שלכם באופן חופשי ללא חשש, נסו להמנע מהשלמת מחזורי טעינה, והשתדלו שלא להגיע לאחוזים הנמוכים של הסוללה.
https://www.geektime.co.il/once-and-for-all-charging/
