שלום לכולם,
אכן, אני עומדת מאחורי היוזמה שמסתברת כמבורכת. ברוך ה' ידי מלאות בעבודה ולא הספקתי להסתובב בפורום, לאחר שהיה הבית שלי ושל כולנו בעבר הרחוק.
אני הייתי מראשוני האפטריסטיים החרדים, כשהיו שואלים מה את עושה והייתי עונה - אנימציות, אנשים היו עונים: פאוורפוינט? מקסים גם הבת שלי עושה...
לשמחתי הרבה - המצב בימינו שונה. לקוחות מבקשים "אפטר", או במקרה הגרוע פתיח יפה ואותיות שבאות אחת אחרי השניה... אבל בנקודה אחת המצב נשאר כשהיה: המחירים.
בשנתיים האחרונות נחשפתי יותר לחומרת המצב וגיליתי שעסקים ואגודות של חרדים נותנים לחרדיות את העבודות הקטנות ואת הרציניות מעבירים לצוות שאינו חרדי, בפערי מחיר של מאות ואלפי אחוזים. ואני תהיתי: למה?
כשאני התחלתי את דרכי בעולם הגרפיקה, כבחורה, נקראנו "גרפיקאיות". בהמשך נערך עדכון והגרפיקאית הפכה ל"מעצבת". בחלק השלישי של הגלגול היא כבר אינה מעצבת אלא "ארט דיירקטורית" או "פרסומאית". בד בבד עם ההתמקצעות עלתה גם המשכורת (של השכירה ושל העצמאית), המקצוע הפך למקצוע בר קיימא והרבה יותר פשוט לעסקים מכובדים לסמוך על פרסומאית חרדית ולהעביר לה עבודה בשכר הולם מאשר לעורכת הוידאו החרדית.
ואני תהיתי: למה?
התחלתי לחקור את העניין.
לפני שנה וחצי נכנסתי לאחת הכתות (כן, גם אני לימדתי, והרבה) ונתתי נאום בסגנון: "את לא עורכת מצגות. את אפטריסטית או עורכת וידאו". וראו זה פלא ככל שעובר הזמן - הלקוחות מתחילים להעריך את עבודות העריכה והפוסט פרודקשן.
לא הסתפקתי בזאת, הרמתי יום עיון לעורכות וידאו חרדיות במהלך חודש אלול, קראתי לו "RENDER", הגיעו 100 נשים מרחבי הארץ. 80 מתוכן מלאו את המשוב וכתבו שהן עובדות ורוצות להמשיך לעבוד בתחום. שלושה חודשים אחר כך רובן המכריע כבר לא עסק בתחום (נשרו לכיוון הוראה, גרפיקה, עקרת בית, מזכירות ואדריכלות) ואני תהיתי: למה?
הפעם, כבר לא יכולתי לחמוק מהתשובה:
תלמידותי למדו בימוי, הפקה, תסריטאות, כתיבה, עיצוב, צילום וידאו וסטילס, פרימייר, אפטר ועוד. שעות לימוד רבות מאחוריהן ולילות לבנים לעשרות. ולמרות זאת הן לא נשארו בתחום. הן צודקות. אם אין פרנסה למה להשאר שם?
הבעיה היא שעבודה דווקא יש, והרבה. פרנסה אין.
איך אפשר להתקיים מסרט שערכתי שקבלתי עליו 500 ש"ח? וגם אלו שכבר מקבלות עבודות באלפים האם המחיר אכן הולם? (תלמידה ספרה שהיא סגרה על עבודה ב8000 ש"ח, אבל עבדה עליה 3 חודשים, יום ולילה). זו היתה הבעיה של המקצוע הזה בציבור שלנו, ומסתבר שהיא תמשיך אלולא נתאגד.
מטרתו העיקרית של "איגוד עורכות הוידאו" היא, ללא ספק, להעלות למודעות הציבור שקיימות נשים בעלות מקצוע בתחום הוידאו. אנחנו מסוגלות לתת תוצרת ראויה, מודעות זו יוצרת פניות. עסקים תוהים אבל מוכנים לתת צ'אנס, מספר בעלי עסקים התקשרו בעקבות הקמפיין שהעלתי לאחד העיתונים, ושאלו אם אני בטוחה שמדובר בחרדיות מקצועיות שתוכלנה להכין סרט ליוטיוב...
מי לא יכולה להכין סרט כזה?!
בעלי העסקים האלו יכלו להיות לקוחות שלך.
אז בואי נסכם מטרות האיגוד:
1. להעלות למודעות העסקים החרדים,
2. להשיג לך עבודות בתחום הרצוי לך
3. לבנות מחירון כללי, כדי שלא תאלצי להתחרות במחירים לא שפויים.
4. להוות חממה למקצועיות ולאלו שרוצות להיות מקצועיות
5. להיות כח קניה מול נותני שרותים משלימים או מוצרים משלימים.
6. התמקצעות - ימי עיון
דרך אגב - אני כבר לא בתחום הוידאו. פרשתי מהעבודה בפועל אך לא מההוראה. מקווה שתצטרפנה לאיגוד כדי שתוכלנה להשאר בתחום המומחיות שלכן ולא תאלצנה לבחור מסלול חדש בעוד זמן קצר...
ולסיום - צדקה מי שהעירה על העובדה שלא נכנסתי לפורום. אני מקבלת על עצמי לטייל פה בקביעות. כי מי לא אוהב לחזור הביתה?!
מחכה לכולכן
שילת עידן.
)
הנושאים החמים
