מידע שימושי איומים לא מציאותיים של ילדים

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני מאמינה שכל אמא לילדים קטנים (3-6), בעיקר בנים, נתקלת בתופעה של חברים שמאיימים עליהם באיומים לא מציאותיים כמו: אבא שלי יהרוג אותך ועוד...
מעניין לשמוע איך אתן מגיבות לילדים שלכם ומצליחות לגרום להם להבין שזה לא יכול להיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
פעם אחת הבת שלי (היתה אז בת 3) פרצה בבכי קורע לב ואמרה לי שחברה שלה אמרה שהיא תזרוק את אבא שלנו לפח הזבל.
חיבקתי אותה (היא החזיקה את זה בלב כמה שעות לפני שסיפרה לי), ואמרתי לה שמי שאומרת כאלו שטויות היא כנראה ילדה ממש קטנה, איך היא חושבת שהיא יכולה לקחת את אבא הגדול והחזק לפח? היא כנראה שמעה דיבורים לא יפים ולכן היא אומרת סתם.

במקביל לימדתי אותה שאם מישהי אומרת לה משהו נורא כזה כדאי לה לספר לגננת.
(וגם העלתי את הסיפור בשיחה עם הגננת, ומהבת שלי שמעתי ציטוטים נלהבים מהריכוז הנפלא שהגננת העבירה בנושא).
ומאז היא ממש יודעת לומר לי כשמישהי אומרת לה דברים כאלו 'היא מדברת שטויות, היא ילדה קטנה'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
איך אני יכולה לשכנע את הילד שלי שאבא של החבר לא יהרוג אותו למרות שבאמת יש לו 'רובה' והילד מאיים שיגיד לאבא שלו להרוג אותו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לילד שלי אני הייתי מגיב בביטול, אני מבין שזה היה לך לא נעים לשמוע. לפעמים ילדים אומרים דברים לא מתאימים כשהם כועסים, אבל זה כמובן לא דבר שיכול לקרות באמת. אבא של אף אחד לא יפגע בילד או הורה אחר, זה פשוט לא מציאותי.
והייתי מרים גם טלפון לאבא של ההחבר. שלום, רק רציתי לשתף אותך בדבר קטן שקרה, הבן שלך אמר לבן שלי משפט בסגנון 'אבא שלי יהרוג אותך'. ברור לי שזה לא נאמר ברצינות, וכנראה מתוך כעס או תסכול רגעי, אבל זה קצת הפחיד את הילד שלנו.
אני בטוח שאתם מחנכים אותו יפה, ויודעים שזה גיל שבו לפעמים ילדים משתמשים במילים שלא תמיד מבינים את המשמעות שלהן. רק חשבתי שכדאי שתדעו, כדי שאפשר יהיה לדבר איתו בזהירות ולהסביר לו שזו לא דרך נכונה להתבטא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
איך אני יכולה לשכנע את הילד שלי שאבא של החבר לא יהרוג אותו למרות שבאמת יש לו 'רובה' והילד מאיים שיגיד לאבא שלו להרוג אותו?
כי הוא צדיק!!
צדיקים לא הורגים!
וראיתי אותו בשבת ויש לו כיפה וציצית
והוא מתפלל בבית כנסת
ואבא שלנו מכיר אותו שהוא צדיק והוא מאוד אוהב לעזור לאנשים

החבר שלך סתם התבלבל...


מחר הוא יגיד לחבר שאמא שלו אמרה שאבא שלו צדיק והענין יסתדר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
חשוב שתהיי החלטית. אין סיכוי שאבא שלו יכאיב לך, הוא כל כך טוב. פשוט לא יכול להיות, נקודה.
שיראה שאמא שלו רגועה ובטוחה שזה לא יכול להיות הוא יסמוך על דברייך בלי לחשוב יותר מדי
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
וראיתי אותו בשבת ויש לו כיפה וציצית
והוא מתפלל בבית כנסת
אנחנו בדיוק מלמדים את הילדים שלא כל מי שיש לו כיפה וציצית זה אומר שהוא צדיק:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני מאמינה שכל אמא לילדים קטנים (3-6), בעיקר בנים, נתקלת בתופעה של חברים שמאיימים עליהם באיומים לא מציאותיים כמו: אבא שלי יהרוג אותך ועוד...
מעניין לשמוע איך אתן מגיבות לילדים שלכם ומצליחות לגרום להם להבין שזה לא יכול להיות.
יכולה לומר מנקודת מבט של גננת (בגן בנים), חופשי יש ילדים שמאיימים על ילדים אחרים, בעיקר איומים בסגנון שכתבת.
היום ילדים די מבינים מה זה נשק ואיומים אצלם זה עיניין שנשען על משהו, ולכן אי מסבירה להם, כמובן בשפה שמתאימה להם וברורה להם שאף אבא לא הורג אף ילד או בכללי אף אחד, נשק נועד רק כדי להגן עלינו מאויבים ורעים וכו׳. בנוסף, בצורה חד משמעית אני מבהירה לילדים שאני לא מרשה בשום אופן לומר כאלה משפטים/ מילים וכו׳.
בכללי צריך חהסביר ברחל בתך הקטנה…

כמובן שהרבה פעמים ילדים לוקחים את זה למקומות רשת בכי, פחד וכו׳ וכמובן, מחזירים את הכדור חזרה למגרש ע״י שהם גם אומרים משפטים ״מאיימים״…
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הייתי אומרת שמי שרוצה להרוג ילדים ברובה שלו אז אפשר להתקשר למשטרה שתיקח לו את הרובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אפשר לומר שיש לו רובה מים והוא התבלבל וזה בסך הכל ישפריץ קצת מים


ובמילים אחרות -כאשר אומרים דברים לא מציאותיים צריך להגיב באופן דומה
ולהפוך את זה לציני
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
לשקר על הילד
זה לא לשקר ,
זה פשוט להסביר לילד שמה שהחבר אמר לא מציאותי
בדרך של הומור....

שימי לב שלא אמרתי שזה במאה אחוז כוונת הילד
אמרתי שכנראה אולי לזה הוא התכוון....
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
דימיון של ילד יכול להמשיך לרוץ.
אם הופכים את האיומים לבדיחה או לא מתייחסים אליהם ברצינות, הילד ימשיך להרגיש חוסר ביטחון.
צריך להסביר לילד בצורה רצינית שהאיום הספציפי לא יכול להתממש, ושבאופן כללי ילדים אומרים דברים לא מציאותיים. אחר כך אפשר לצחוק, אבל קודם כל להתייחס ברצינות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
דימיון של ילד יכול להמשיך לרוץ.
אם הופכים את האיומים לבדיחה או לא מתייחסים אליהם ברצינות, הילד ימשיך להרגיש חוסר ביטחון.
צריך להסביר לילד בצורה רצינית שהאיום הספציפי לא יכול להתממש, ושבאופן כללי ילדים אומרים דברים לא מציאותיים. אחר כך אפשר לצחוק, אבל קודם כל להתייחס ברצינות.
אוקי נכון,מסכים איתך
צריך קודם כל לשכנע את הילד שזה לא הגיוני
ואז לצחוק על זה

אני חושב שהרעיון של לצחוק על זה הוא חלק חשוב בתהליך
כי את החוויה השלילית צריך להפוך לו אותה לחיובית ....
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
זה פשוט להסביר לילד שמה שהחבר אמר לא מציאותי
בדרך של הומור....
ילדים לא מבינים מה שבעיניך נחשב הומור,
וכשהילד יגלה שמרחת אותו בתשובה שבעיניך הייתה בדיחה, ונועדה 'להפוך לו את החוויה השלילית לחיובית' הוא לא יאמין לדברים אחרים שתגיד לו.

בנוסף, תחשוב שאתה מגיע לחבר ומספר לו מצוקה שלך, נניח כלכלית, והוא צוחק ומפריח מיד בדיחה על דלפונים, נותן לך איזה טפיחה בסגנון של אחי הכל טוב והולך. מה תרגיש?
לעניננו כרגע הילד מספר לך משהו שבעיניו הוא לא בדיחה ולא דמיון, זה פחד אמיתי שיושב אצלו, ואתה אמור לענות לו ברצינות תהומית תשובה אמיתית ומספקת ולא לקשקש לו שטויות על רובה מים שיופרחו מיד.

וכשהוא מפחד מאזעקות וטילים מה אתה עונה לו? שזה זיקוקים של יום העצמאות?!

תהיה גב לילד שלך, תן לו את הידיעה שאתה באמת שם בשבילו, תשמור עליו, תסביר לו הסברים אמיתיים ברמה שלו, זה לא רק יהפוך את החוויה לחיובית, זה יתן לו גב חיובי ומשען בטוח לכל החיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
וכשהוא מפחד מאזעקות וטילים מה אתה עונה לו? שזה זיקוקים של יום העצמאות?!

אני מספר לו בראש ובראשונה שהשם שומר עליו
והילדים שלי כבר קבוע מצטטים את זה כל פעם שאנחנו הולכים למקלט...
ולאחר מיכן אנחנו עושים סימלוציות מצחיקות על התימנים איך מגיע שניתן להם
מכות
וצריך לשבור אותם....

ובקיצור הפכתי להם את זה לחוויה חיובית
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אשתף מה הייתי נוהג במקרה כזה, כשהנפשות הפועלות הם אנשים הגונים. הייתי יוצר קשר עם אותו אבא בעל רישיון הנשק והייתי מבקש ממנו עזרה, היות שהילד שמע איום כלפיו שהוא עלול להשתמש בנשק נגדו (נגד הילד) וזה יוצר אצלו פחדים, מתוקף תפקידו לבקש לערוך פגישה נעימה עם הילד שבה הוא יסביר לו באופן בלתי אמצעי כולל באמצעי הויזואלי ששמו אקדח או רובה, שכל השימוש הוא רק לטובה להגן להועיל ולא להזיק. וזה לא רק הוא אלא כל מי שמחזיק בנשק בארץ זוהי המטרה (בשבת הגיע אליי ילד בוכה כי ראה שוטר עם נשק ופחד שיהרוג אותו) ומטרה נוספת שאחרי מאמץ של פגישה כזו מצד האבא הבן יקבל מסר ברור לא להשתמש באיום הנ"ל ותן לחכם ויחכם עוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
תתקשרו לאבא הזה שיש לו "רובה" (בטח אקדח רק) או תפגשו אותו ושהוא יגיד לילד שהוא בחיים לא יהרוג אותו (ושיטפל בבן שלו)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
באופן כללי הייתי אומרת שלאבא ההוא יש רובה כדי להרוג מחבלים וערבים, ולא ילדים צדיקים כמוך
וחוץ מזה, לפעמים ילדים אומרים כל מני דברים כשהם כועסים, וזה לא אומר כלום
סביר להניח שגם הילד המפוחד יודע על עצמו שלפעמים יוצא לו משפטים כועסים, גם אם לא יוצא לו איומים - יוצא לו דברים אחרים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

חולמים להגשים את עצמכם או להוציא לאור ספר? אתם יכולים ללכת בעקבות החלומות שלכם.
יש אנשים שלא מסוגלים או לא מתאימים לעסוק בעבודה רגילה, הם צריכים עיסוק של שליחות.
בימים אלה אני מוציאה לאור את ספרי השביעי או השמיני ברוך ה'.
ואני חושבת על התחנות שעברתי בדרך.
אני חושבת שהכל החל ברצון, רצון אמיתי מאוד להוציא לאור ספר אחד, עם תוכן וכריכה, אפילו שיהיה רק אצלי במדף.
רציתי ספר משלי.
אבל לא היו לי רעיונות לספר שאהיה שלמה איתו, עם העלילה שלו.
כן כתבתי ספרים אבל הם לא התאימו, כנראה.
וגם לפעמים לא היו לי רעיונות בכלל, ובטח לא אפשרות להגיע לקהל או לדעת קהל (כי לא היה לי אינטרנט).
וכמובן שלא היה לי ידע להפיק ספר, וגם לא כסף ואמון בעצמי, וגם רציתי שלימות, ואין כזה דבר.
אבל רציתי.
והתפללתי.
והשתדלתי
ונלחמתי
ואפילו התייאשתי, אבל לא יאוש של דכאון.
אלא המשכתי ממש להשתדל. מתוך יאוש.
אני חושבת, ולאחרונה גם שומעת מאנשים שמגשימים את עצמם, שזו הדרך הנכונה: תמיד להמשיך, להתקדם, אפילו עשיה קטנה.
היו לי תקופות, אחרי שראיתי הצלחה, שפתאום רציתי להצליח בסדר גודל ענק, והיה נראה לי שזה מה שיקרה ושאם אני יוצרת כולם צריכים להריע לי, להעריך, ולראות ולרכוש.
אבל המציאות הוכיחה לי שגם ספר אחד על המדף זה מה שצריך.
העיקר להשתדל, לרצות, להיאבק על הזכות הזו.
אני חושבת שיש לכל אחד ואחת מקום בעולם.
והמקום הזה - מדויק. והוא רק שלו.
זה יכול להיות מקום ענק או קטן.
זה לא משנה כי ממילא אף אחד לא רואה אותך, אלא רק אתה את עצמך, כך שאתה צריך לשאוף למצוא את המקום שלך.
אני ממש מרוצה מהמקום אליו הגעתי. אמנם אין קהל לספרי ואין רווחים, אבל זה המקום שלי. זה מה שמתאים לי.
ומצאתי דרכים שמתאימות לי, לשווק את החשיבה שלי.
ואני מרוצה מאוד ומעריכה את המקום אליו הגעתי ב"ה. כי לא התאימה לי דרך אחרת.
והסיכום של כל זה הוא שהחיים הם דרך.
ובדרך צריך ללמד את עצמנו להתגבר על מחסומים, והם ממש לא פשוטים.
אבל מה שחשוב זה להתגבר עליהם ולהתקדם.
ומה שהעולם קורא לזה הצלחה - זה שקר.
כי הצלחה זה להיות רגיל ולמצוא את אלוקי בתוכי.
לתת לעצמי להקשיב, וגם להעביר הלאה.
ואני באמת רוצה לומר שאני חושבת שכל אחד ואחת צריכים לתת לעצמם לשבור את המחסומים של בושה, פחד, הימנעות ועוד .. בקצב שלהם. ולהאמין בבורא יתברך שרוצה שנעשה מה שאפשר. אבל באמת.
לא מתוך גאווה, או ענווה או 'אני,' אלא כי יש לכולם איזו מעלה המובילה למסלול של שליחות טובה שמתאימה לכשורים מתוך הבנה שצריך להיטיב.
וכשאני מגיעה לשם, למקום בו אני מחפשת את עצמי, זה לא נרקיסיזם ולא גאווה, אלא זה מקום טוב. זה כמו להגיע לאותו אילן מהשיר של ט"ו בשבט ולראות שהאילן זה אני. למרות שכל השנים זלזלתי במי שאני, להבין שלמרות כל הפגמים וכל החסרונות, האדם בעצם אילן שלם.
אני מרוצה לחוש תחושה שזה - זה. הגעתי למקום.
למרות שהספרים שלי נותרו בצללים.
אני חושבת שמה שצריך זה להכיר בערך של עצמי ולהכיר בערך של הזולת.
ולתת לעצמי להתקדם.. להסכים לעצמי להצליח.
ולהצליח, לדעתי, זה בעיקר להתקדם למקום של חיים עם ביטחון ואמונה בה' לפי התורה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה