שיר איזהו השיר? #1 כסלו תשפ"א

  • הוסף לסימניות
  • #1
הסבר על המדור החדש, כאן:


ולאתגר החודשי, בהקדים:

השירה היהודית המקורית רובה ככולה ללא חרוזים:
ספר התהילים הכולל את כל שירי דוד המלך, אסף המשורר, בני קורח, וכו'.
שירת הים, שירת הבאר, שירת דבורה, וכן הלאה.

החרוזים והמשקלים המדויקים נכנסו לשירה העברית בימי הביניים ובתור הזהב של יהדות ספרד, בהשאלה רבתי מהשירה הערבית.

המשורר רבי משה אבן עזרא התייחס לכך במכתב שכתב לאחר המשוררים הערביים המפורסמים, שתמה מדוע התחילו גם המשוררים היהודיים לחרוז את שיריהם. ועל כך הוא משיב לו במעין התנצלות:
"..משום שישבנו זמן רב בגולה נשתכחה הלשון העברית ונפסדה או נפסקה, או כמעט שנפסקה… ולא נשארה לנו מן השפה העברית שום שריד וכל פליט לבד מעשרים וארבעה הספרים המקודשים, שאינם כוללים מן הלשון אלא את המלים הדרושות לעניינים שהספרים הללו דנים עליהם"...
על פי זה הוא מסביר מדוע בימינו גם המשוררים היהודיים צריכים לעזר חיצוני של חרוזים.

(הדברים ערוכים בארוכה בספרו "שירת ישראל" עמודים נז-סא, ושם מביא גם דוגמאות לחרוזים בכתבי הקודש: לא תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר (איוב כח), להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה (שם לג), האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי! (שם כא))

כך כותב גם ר' מנחם בן סרוק במחברת (שרש"י מצטט בפירושו על התורה):

"ואלו לא גלינו מארצנו והיתה הלשון כלה נמצאה בידינו כירחי קדם ושנים קדמוניות ושבתנו בטח במשכנות שאננות אז מצאנו כל דקדוקי לשוננו ומיני תוצאותיה וידענו משקלה ועמדנו על גבוליה, כי לכל עם יש משקלת ודקדוק. רק אבדה מידינו, יען כי רב העון ונעלמה ממנו… ואחרי אשר היתה רחבה ונקשרת, נקצרה ונסתרה ותהי נעדרת…"

*

החרוזים מקלים עלינו את כתיבת השירה. אנו נעזרים בהם כדי לקבל קצב טוב לשיר ולהוכיח לקוראים ולעצמנו שזה בכלל שיר. אך מה יקרה כשקביים אלו יילקחו מעמנו? ומהו בכלל שיר עבורנו כשאין בו חרוזים? זה הזמן לדעת.

אי לכך ובהתאם לזאת, הנה האתגר הראשון:
כתבו שיר ללא חרוזים כלל.
שיר נשגב ונאדר, מילותיו ברורות בקפידה, אומר הרבה במעט, משקלים נכונים יבורכו גם הם - אך ללא חרוזים.

נושא - חופשי. עדיפות לשיר שנכתב במיוחד עבור האתגר.


בהצלחה!

(דיון האם החרוזים עוזרים או מפריעים, כבר היה כאן בעבר ואשמח אם לא נעסוק בזה כעת שוב. אתגר זה הוא על הצד שהם עוזרים, ומי שהם מפריעים לו - אדרבה ואדרבה, יחכמנו בשירו הנפלא ללא חרוזים).
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אחרי כחכוח ממושך, אתכבד לפתוח בהעלת שירי ומחולי. כנהוג בכגון דא, יש להכיר מושגים ומשמעויות.
----

המשיח / עט להשקיע

רגעים אחדים,
הדקות נספרות
והנה על הפתח.

דמותו מרשימה,
קומה תמירה,
גבוה ממאד.

נבואתו כהימן,
חכמתו כידידיה
ובעל החוטם נקרא.

בהינף ידו והנהר,
מקצות עולם כולם
וכמזדנב - חיל גוים.

נהרו כולם,
רחב לבבך
והחוטר לעץ כביר.

אריאל מזבול,
סעודות משחקים
ורוכב ערבות במחול.

עד עולמים ככתר,
השמחה והדעה עוטפים
ומכסים כמים לים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
צלוף לי / דבורי כהן

אל תקרצי לי שמש רתחה
בניצוצות קרנייך
אל תצהיבי פניך
ובנוסעך מקדם
ירעד גווי מצילך

אל תלטפיני, רוח הוללת
בכנפי אברתך
אל תלטפיני לטף
ובשובך מאחרי-
תלעגי לאידי בשריקה

אל תגמיעני גשם פזיז
מכדי ממטריך
אל תרווה צימאוני
ובהיכלאך בשחק-
יָבַש כחרס ליבי

אל תרגיעני, שלג אכזר
בצוחר פתיתיך
אל תראני לובנך
ובנוחך ארץ-
הקפאת שיחי שושני

צלוף לי ממעל, ברד מעורר
צלוף לי-
כמכות חגורה נאמנת
ובעת על ראשי רק תצלוף
אז אבינה
כי טוב לי גבי שאכפוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
צלוף לי / דבורי כהן

אל תקרצי לי שמש רתחה
בניצוצות קרנייך
אל תצהיבי פניך
ובנוסעך מקדם
ירעד גווי מצילך

אל תלטפיני, רוח הוללת
בכנפי אברתך
אל תלטפיני לטף
ובשובך מאחרי-
תלעגי לאידי בשריקה

אל תגמיעני גשם פזיז
מכדי ממטריך
אל תרווה צימאוני
ובהיכלאך בשחק-
יָבַש כחרס ליבי

אל תרגיעני, שלג אכזר
בצוחר פתיתיך
אל תראני לובנך
ובנוחך ארץ-
הקפאת שיחי שושני

צלוף לי ממעל, ברד מעורר
צלוף לי-
כמכות חגורה נאמנת
ובעת על ראשי רק תצלוף
אז אבינה
כי טוב לי גבי שאכפוף.
נפלא ממש!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מתרוצצים


תַּחֲלִיט כְּבָר
לְכָאן אוֹ לְכָאן
לִשְׁאֹל אוֹ לַעֲנוֹת.

לְהִתְעַנּוֹת בִּשְׁאוֹל
אוֹ לִשְׁאוֹל מַעֲנֶה
תַּחֲלִיט כְּבָר.

מִי אַתָּה,
לְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת
מֵהָכָא לְאֹהֶל הָתָם,
אוֹ מֵהֵיכָל לְעֵמֶק בָּכָא?

הֲתִתֵּן תְּשׁוּבָה שֶׁאֵין
צַדִּיקִים יְכוֹלִים
לַעֲמֹד בָּהּ,
אוֹ תִּפְרֹשׁ מִשְּׁנָתְךָ
וְתִקְשֶׁה מִכֻּלָּם?

אוּלְטְרָה סָאוּנְדּ רַב צְלִילִי
מַחֲרִישׁ אֶת אָזְנַי
מְסָרֵב לְהַחֲרִישׁ
אוֹחֶזֶת חֲבָלִים וְצִירִים
וְזוֹעֶקֶת
אִם כֵּן,
לָמָּה זֶה אָנֹכִי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
הפוך \ אננס

כֻּלָּם רָצִים.
וְרַק אֳנִי
מְשָׂרֶכֶת,
שְׁתֵּי רַגְלַיִם שְׂמָאלִיּוֹת.

וְאֵין מוֹצָא,
וְאֵין לִי יַעַד
רַק לִהְיוֹת כְּמוֹהֶם.
רַק לִהְיוֹת.

מַעֲלַי
שׁוֹרֶקֶת רוּחַ
וְחוֹתֶכֶת בְּפָנַי,
בְּלִי בּוֹשָׁה.

רוֹמֶסֶת בִּמְחִי-
סֻלְיוֹת נַעֲלַי,
שְׁאֵרִית שֶׁל חֲלוֹם
וְתִקְוָה.

אֲנִי רָצָה
עִם הָרוּחַ,
כִּי אֵין לִי כּוֹחַ
לָרוּץ נֶגְדָּה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לילה לבן
איזו התרגשות
כלה בשמלה נפוחה

מביטה בנרות
מנגבת דמעות
הלילה זה כבר לא בושה

חיכתה כה הרבה
לחתן שכזה
שירומם את ביתה, בית התורה

התורה שאותה
הוא קיבל ולמד
בביתו ובין כתלי הישיבה

אך הנה הפתעה
כה לא נעימה
השמלה הלבנה איבדה מיופייה

והאחות בפינה
מביטה בה אומללה
האב כפה אותה לגשת

האחות שתלבש
את השמלה הנאה
היא תבנה עם הצדיק את המשכן

ולה השתקנית
האחות הוותרנית
יישאר רק האח הרשע

הדמעות נוטפות
אך הפה חתום
את הסימנים בגיל היא מוסרת

ולדורות תיזכר
הו אמא רחל
שתיקה אותנו מלמדת..

וואו! ניסיון ראשון שלי בשירה, קבלו זאת בהבנה...
עבר עריכה לפי הערות שקיבלתי
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
בַּחֲנוּת לְמִמְכַּר מִלִּים
אֲנִי עוֹמֶדֶת בַּתּוֹר,
בּוֹלַעַת דְּיוֹ וּמַקָּשִׁים
לוֹכֶדֶת שׁוּרוֹת וְשִׁירִים
מְשַׁלֶּמֶת בְּמֵיטַב דָּמִי.

מֵהַחֲנוּת לְמִמְכָּר מִלִּים
אֲנִי יוֹצֵאת, שַׂקִּי מָלֵא
יָדִי רוֹעֶדֶת
פּוֹתַחַת קִשּׁוּרִים
מְפַתַּחַת הֶקְשֵׁרִים,
נוֹתֶנֶת לָהֶן לִבְקֹעַ כַּצִּפּוֹרִים
לִסְתֹּם אֶת כָּל הַפְּרָצוֹת
שֶׁבָּקְעוּ בְּשִׁירִי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הנה כבר פה הנה הוא בא
נמצא בפינה מעבר לעיקול-
מעודד.

שוכחים מהכול
צוחקים על העבר
ישלח לו פרצוף-
מלגלג.

נגמר ואף נשלם
המליחות מאחור
מתפשט לו האושר-
מלטף.

עתיד כה מבטיח
ויש על מי לסמוך-
מרגיע.

זזים מתקדמים
מרימים לו ראש
איפה עצרנו-
יודע.

נמוג הערפל
יפוג הטשטוש
העיקר שניצחנו-
מריע.

ואת היד שמכוונת
מהפכת עולמות-
שוכח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
טיפוסים רבים יש בעולם
שונים זה מזה
פסיפס של אנשים

כל אחד אחרת חושב
כל אדם שונה נוהג
מדבר אחר פוחד

לכל אדם אהבתו שלו
כשרונותיו
הצלחתו

יש אדם מוחצן
ישנו רגיש
ויש גם חכם

אדם צריך ללמוד
לקבל את האחר
גם אם ממנו שונה מתנהל

כי השוני בין בני האדם
פאזל יוצר
מושלם

וכך עולמנו
מדהים
מוקסם
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הָיִיתִי אָדָם
שֶׁיָּדַע לִשְׁאֹף,
וְאָהַב לְמַשֵּׁשׁ בְּיָדָיו,
חֲלוֹמוֹת.


הָיָה לִי בָּרוּר,
שֶׁאֶטְרֹף אֶת הַקְּלָפִים
פְּעָמִים אֵין סְפֹר,
עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ דִּמְיוֹן
לַמְּצִיאוּת.


וּשְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי
הִתְלַקְּחָה בְּלִבִּי,
כְּמוֹ אֵשׁ, לֶהָבָה אַדִּירָה
וְנִמְלָא כָּל הָאֹפֶק עָשָׁן.


וְהָאֲוִיר הַסָּמִיךְ
סִמֵּא אֶת רִגְשׁוֹתַי,
וְסָגַר בַּעֲדִי לִרְאוֹת
אֵת שֶׁבָּעַטְתִּי בָּהֶם,
וְאֵת שֶׁנִּבְעֲתוּ מִפָּנַי.


וְנָגַעְתִּי בְּקַרְקָעִית הַיָּם,
בּוֹ בָּעֵת שֶׁלִּטַּפְתִּי כּוֹכָבִים.
וְתָמַהְתִּי, אַיֵּה חֶזְיוֹנוֹתַי?
הֵן זֶהוּ זְמַנִּי לְהַגְשִׁים.


אַךְ הֵם הִתְאַיְּדוּ,
לֹא שָׁבוּ אֵלַי
הָפְכוּ לְאֵפֶר,
הִתְפַּזְּרוּ כַּכְּפוֹר.


והָרָקִיעַ שֶׁמֵּעָלַי הִתְקַדֵּר,
וּמִבֵּין עֲנָנָיו הִבְרִיק בָּרָק
שֶׁהִמְהֵם אוֹתִי בַּהֲבָנָה;
בִּכְדֵי לַחֲזֹר לַחֲלוֹם,
עָלַי לָשׁוּב לִהְיוֹת
אָדָם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מוֹדֶה אֲנִי/ הנף מקלדת

שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי חֲלָקִים חִלְקִים
מַשְׁכִּים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ
גַּם עַמֵּל בִּדְבָרִים בְּטֵלִים
אָנוּ וְהֵם, מִתְרוֹצְצִים בְּקִרְבִּי

רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ חָלַק
תָּאַב גַּם לִנְזִיד עֲדָשִׁים
לְקַבֵּל שָׂכַר לָקַחַת בָּרְכָה
צַיַּד בְּפִי.

בִּיצִיאָתִי מָה אַנִּי אוֹמֵר?
מָה אֲדַבֵּר וְאֶצְטַדֵּק?!
יָשַׁבְתִּי אוֹהֵל יָשַׁבְתִּי קַרְנוֹת
אֱנִי מוֹדֶה.

וְאַנִּי אֶבְטַח בָּךְ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
להרים ידיים

חשבתי
שאני גדול.
דמיינתי
שאני יכול.
רציתי
לגעת בעננים...


התעקשתי
להתלבש לבד.
לא הסכמתי
שיתנו לי יד-
כשרציתי לחצות את הכביש...


התרגזתי
כשנתנו לי הוראות.
פעלתי
כשהתחשק לי לעשות-
הרגשתי
שיש לי כוחות...


כשכאב לי
שתקתי.
את העצב
סגרתי.
לא בקשתי עזרה-
אני יכול לבד!

קצת זמן
החזקתי
מעמד.
אחר- כך
כבר-
הכל רעד...
ואני-
הייתי
לבד...


לבד?


אבא

איתי

תמיד!



הוא
מתכופף
נמוך-
אֵלַי.


אם
אחפוץ
להתקרב
אוּלַי-
הוא יעלה אותי
על כתפיו.


אהיה
אצל אבא-
קרוב.

אשאר נמוך
וקטן

אבל
אצל אבא
אני
מונף
אל על-

ואפשר
יהיה,
אם רק
ארצה-


להרים
ידיים
ולגעת בתקרה..!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #14
שלכת

אָמְרוּ
שֶׁבַּשַּׁלֶּכֶת לֹא כָּל הֶעָלִים נוֹפְלִים
כָּךְ אָמְרוּ הַחֲכָמִים

עִם רוּחַ סְתָו רִאשׁוֹנָה
הַנּוֹדְדוֹת וְהַנַּחְלִיאֵלִי
יָדַעְתִּי שֶׁהָעֵץ שֶׁלִּי חָזָק
עַלְוָתוֹ יְרוּקַת עַד

אַךְ אָז הֵמִירוּ הֶעָלִים גּוֹנָם
כְּמוֹ מִתְבַּיְּשִׁים בַּעֲבָרָם
אָדֹם סוֹעֵר
זָהָב נוֹצֵץ
נָשַׁר עָלֶה וְעוֹד אֶחָד וְעוֹד אֶחָד

רָאִיתִי
אֲבָל עֵינֵי שָׁעוּ מֵרְאוֹת
בְּיוֹם קָפוּא אֶחָד הִשְׁכַּמְתִּי לְעֵץ קֵרֵחַ
לִבִּי קָפָא גַּם הוּא
וְאָז הִבְחַנְתִּי בּוֹ
בָּעַלְעַל הַקָּטָן
שְׂפָתוֹ אֲדַמְדַּמָּה וְלִבּוֹ זָהָב
חַם לִי בְּקִרְבִּי
כְּכוֹסִית מַשְׁקֶה הָיָה הַמַּרְאֶה
כְּמוֹ נִגּוּן חֲסִידִים יָשָׁן
מְשַׁלְהֵב

לְמָחֳרָת גַּם הוּא נָשַׁר
נִסְחָף עִם רוּחַ עֶרֶב חֲצוּפָה
וָאֶרְאֶה כִּי עֵירֹם
וָאִירָא

חָבַקְתִּי אֶת הַגֶּזַע הֶחָשׂוּף
רְאִיָּתִי מִטַּשְׁטֶשֶׁת בִּדְמָעוֹת
לֹא הִכַּרְתִּיהוּ
הָאַתָּה הוּא זֶה לָחַשְׁתִּי בְּשֶׁקֶט
וְהוּא שָׁתַק
שׁוֹרֵק עִם הָרוּחַ
מִתְעַלֵּם

הַיִּתָּכֵן
הַלֹּא אָמְרוּ שֶׁלֹּא יִפְּלוּ כָּל הֶעָלִים
הֵן כָּךְ אָמְרוּ הַחֲכָמִים
אָחַזְתִּי בּוֹ
לֹא הִרְפֵּיתִי
עַד שֶׁלֹּא חַשְׁתִּי עוֹד דָּבָר

בִּתְקוּפַת נִיסָן
עִם שׁוּב הַצִּפּוֹרִים
עָלָה בּוֹ הַשָּׂרָף
מֵצִיץ זַלְזַל יָרֹק
וְשׁוּב הָיוּ בְּעֵינֵי דְּמָעוֹת
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
עולם השקר / .כותבת.

ושמיים נגהו
באלפי כוכבים
שלא נגעו בארץ.

ושמש האירה
גם פה וגם שם
ולא העירה העולם.

ועננים שייטו
ברוך וטוהר
ששיטו ורימו את יושביו.

וחיו בני אדם
בפלנטה אחרת
כשהדם נקרש בבורות.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #16
כְּבוּלָה

אִמְרִי נָא לִי, צִפּוֹר,
לְאָן אַתְּ עָפָה?
הַאִם תּוּכְלִי לִמְסֹר
אֵי שָׁם,
דְּרִישַׁת שָׁלוֹם?

סַפְּרִי נָא לִי, צִפּוֹר,
הַאִם אֵי שָׁם
מִישֶׁהוּ דִּבֵּר אִתְּךָ?
זָכַר אוֹתִי?
שָׁלַח לִי אִתָּךְ
קֶרֶן אוֹר?

גַּלִּי נָא לִי, צִפּוֹר צִפּוֹרִי,
הַיּוֹם פֹּה מָחָר שָׁם,
יֵשׁ בְּצִיּוּצַיִךְ תִּקְוָה בִּשְׁבִילִי?
הֲתֵאוֹתִי לָקַחַת מִלּוֹתַי
לְהָפִיץ בָּעוֹלָם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אֲנִי לֹא מִשְׁתַּתֶּפֶת בְּתַחֲרוּת/ בּוֹנְבּוֹנְיֵרָה פִּיקַנְטִית

כֻּלָּם כּוֹתְבִים
לְתַחֲרוּת שִׁיר
וְרַק אֲנִי
פָּרַשְׁתִּי מִקֶּדֶם

הֵן כַּמָּה אֵדַע, אֲסַלֵּף
בְּרַעֲיוֹנוֹת אֶתְעַטַּף
וִיצִיר עָלַי רַעֲיוֹן
נוֹגֵעַ רֶגֶשׁ טַל


וְיַפְיׇפוּ הַמִּלִּים
בְּעֵט סוֹפֵר מָהִיר
לַנְּשִׁיָּה אַשְׁלֵיכֶם
כֵּן מָשׁוּ מִטַּעַם

כִּי מַחְצַב מִשְׁפָּטִים
מִמַּשְׁאַבַּי יִנְבַּע
אַךְ לְעוֹלָם לֹא אֶהְיֶה
מְנַצַּחַת, זוֹכָה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נֵר נְשָׁמָה

בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵרוֹת
אֶת הַנְּשָׁמוֹת
שֶׁהֻפְקְדוּ בְּיָדְךָ
מַעֲשֶׂה אָמָּן, מַאֲמִין

מֵיטִיב אַתָּה
אֶת הַפְּתִילָה הַזְּעִירָה
בְּיַד רוֹעֶדֶת
נִרְגֶּשֶׁת

נוֹגֵעַ בִּקְצֵה קָצָהּ
מַבִּיט בָּאֵשׁ הַנֶּאֱחֶזֶת
עַד שֶׁתְּהֵא עוֹלָה
מֵאֵלֶיהָ

וּמִתְרַחֵק

וְהַשַּׁלְהֶבֶת מְנִיעָה רֹאשָׁהּ
קְטַנָּה הִיא
וּזְקוּקָה
כָּל כָּךְ

וְהָרוּחַ מְאַיֶּמֶת
וְקָרָה
עוֹד מְעַט וְאֵינֶנָּה
שַׁלְהֶבֶת מְהַבְהֶבֶת

דִּמְעַת-שַׁעֲוָה נוֹשֶׁרֶת
נְמֶסָה עַל לֶחְיוֹ
שֶׁל הַנֵּר
הַקָּטָן

כִּי מֵרָחוֹק נִרְאָה אַתָּה לוֹ
מֵרָחוֹק

אַךְ מֵרָחוֹק
אַתָּה מֵרִים אֵלָיו
עֵינַיִם אוֹהֲבוֹת
בְּאַהֲבַת עוֹלָם

וּבָטוּחַ כִּי
מִי שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶן
וְיִדְלֹק

יַדְלִיק אֶת הָאוֹר
גַּם בְּנִשְׁמָתוֹ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
שמיים חייכו
ואני בכיתי
לא יסער הים,
לא ירעדו גליו,
לא ישקפו לליבי את מראהו.

והולכים אנשים
חיוך בשפתם,
ולעיתים גם בליבם.
נכשלו ונפלו הם,
אז מה?
רדפו את שרצו
וחיפשו את שלא קיים
ואין בנמצא.
ובכל זאת-חייכו.

לא ניצחון ביקשתי,
לא תהילת כל- יכולים חמדתי,
כי חזיון ושקר הם.

אני רוצה ליפול,
ושוב.
וללמוד,
ועוד.

ובסוף בסוף,
אני רוצה לרצות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בלילות / אילה רובינפלד

ספר לי, ילד,
מה אתה רואה בלילות.
ספר לי, ילד,
על מה אתה חולם
כשאתה ישן.

גלה לי, ילד,
סודות שרק אתה יודע.
גלה לי, ילד,
עולם שרק אתה מכיר.
עולם של ילדים.

אמא,
אני רואה עולם מופלא,
עולם של אור ושל שקט.
את נמצאת איתי שם,
נותנת לי יד
ושרה לי
את השיר הזה.

אמא,
אני יודע שזה העולם שלי,
ואני רוצה אותך איתי תמיד
אז תני לי יד
ונשיר ביחד
בלילות....

(השיר הזה נכתב פעם עת עצמו גוזליי את עיניהם, ונמסתי מולם. פשוט.
החרוזים שונו כמובן לכבוד האתגר,
חלק מהשורות הלא מחורזות היו גם במקור.
חולמת על הרגע בו יבוא אלמוני
ויגיש לי לחן עבורו,
מרטיט, שמח ומרגש.
וזה לא רמז. סתם שיתוף...)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה