שיר איזהו השיר #3 - שבט תשפ"א

  • הוסף לסימניות
  • #1
הז'אנר של שירי מחאה, תמיד שלהב את דמיוני. מיד כשקיבלתי את הניהול של האתגר ידעתי שזה יהיה האתגר הראשון שלי שיתנוסס פה.
בשביל לדייק רציתי לבדוק מהי הגדרתו הרשמית, והרי היא לפניכם:

"שיר מחאה הוא שיר המביע מחאה על בעיה חברתית או פוליטית.
שירי מחאה עוסקים במגוון רחב מאוד של נושאים, מבעיות אישיות ועד בעיות כלל עולמיות.
בין הנושאים עליהם נכתבו שירי מחאה ניתן למצוא את העבדות, זכויות אזרחיות, שוויון זכויות, מלחמות וכיבוש, איכות הסביבה ועוד."


אממ.. גם אתם הרגשתם את מה שאני? לי הריח משהו קצת לא טוב, לא כיפי, לא מומלץ במיוחד באופן כללי..
"מביע מחאה"! שכוייח! נו? ו? מה התכלס?

אז חשבתי להפוך את האתגר לדמות הזו - "שירי מחאה המניעים לפעולה".
ואז ראיתי את ההמשך -

"בעשור הראשון של המאה ה-21, שירי מחאה החלו להופיע ברשתות החברתיות. בגלל התפוצה הרחבה של הרשתות, השירים יכולים להיות רבי השפעה. לדוגמה ב-2009 פרסם זמר צעיר בשם דייב קרול שיר מחאה על יונייטד איירליינס, וגרם לירידה חדה במניות החברה."

אוקי, אוקי.. מתקדמים.. אז כן. יש פה השפעה בפועל, וסביר להניח שכל מי שכתב אי פעם שיר מחאה התכוון שזה יפעל משהו, אבל כמו שאנחנו יודעים, דרך התלונות לא תמיד עובדת, או יותר נכון - כמעט אף פעם לא.

בסוף החלטתי פשוט למחוק את עניין המחאה.
בוא נבוא לאנשים בקטע טוב. למה למחות? בואו נדבר יפה.

אז הנה סיכומו של העניין:

כתבו שיר שמניע לפעולה.

אתם יכולים לייעד אותו לכלל האנושות, לקבוצה מסוימת, לעצמכם וכן הלאה.

השיר יכול להיות בכל סגנונות השירה, כך שמהבחינה הזאת הוא נחמד - אתם יכולים לשחק במגרש הביתי שלכם.

אבל! האתגר דורש מחשבה ועומק, ז"א - ככל שההנעה לפעולה תהיה חזקה ועמוקה יותר - הציון יהיה גבוה יותר. ככל שההנעה הזאת תהיה משולבת בשיר בצורה אומנותית יותר - הציון יהיה גבוה הרבה הרבה יותר.

מגבלת אורך - אין. רק קחו בחשבון שאם השיר ארוך - הוא צריך להיות מספיק מעניין בשביל שבני אדם ירצו לקרוא אותו.

אז קדימה! תתניעו :) בהצלחה רבה!

שאלות / הערות / הארות וסתם דיונים והתלבטויות - בנספח.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
אוֹחֲזִים בַּגּוּפָה, לֹא מַרְפִּים.

הַכֻּרְסָאוֹת הַנְּעִימוֹת,
וְהַתְּחוּשָׁה הַזּוֹ שֶׁל הַכּוֹחַ.
וְכוֹתֶרֶת הִיא הֲרֵי כּוֹתֶרֶת, גַּם שְׁלִילִית.

פִּלַּגְתֶּם, שִׁסִּיתֶם אֵלּוּ בְּאֵלּוּ,
רִדַּדְתֶּם אֶת הַשִּׂיחַ רְדִידָה שֶׁאֵין לְמַטָּה מִמֶּנָּה.
וְאֵיךְ בִּמְקוֹם לִהְיוֹת תּוֹפְשֵׂי מְשׁוֹטֶיהָ
הֲפַכְתֶּם לִהְיוֹת מַקְלוֹת בְּגַלְגַּלֶּיהָ.
מָה כְּבָר בִּקַּשְׁנוּ?
טִפָּה יַצִּיבוֹת.

מֵאָה עֶשְׂרִים חֲלָקִים
וְהַשָּׁלֵם שֶׁלָּכֶם קָטָן מִסָּךְ חֲלָקָיו.
דַּי! עֲלִיתֶם עַד כָּאן!
זוּזוּ לִי מֵהַמָּסָךְ.
הַחֲרַשְׁתֶּם אֶת אָזְנֵינוּ.
הֶחְרַשְׁתֶּם אֶת אָזְנֶיהָ שֶׁל הַמְּדִינָה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מחאה עצמית

יושבת לבד
בקצה שולחן
רואה אתכן
מלהגות
פה קריצה
ושם צחקוק
נראה שהחיים יפים
למי שיודע
להיות בענינים

בסוף אני אלמד את השפה

יש לי מילים
שרוצות להתבטא
למצוא את דרכן
בלי להתחבט
בקירות שקופים
של ביקורת פרטית
של רחמים עצמיים
חכם טיפש כשהוא זר
אבל אני לא באמת
זרה יותר מכן
הו, זה מצב מוזר!

בסוף, בטוח, עוד אלמד את השפה

אסלח לעצמי
על טעויות
אמיתיות או
מדומות
מתישהו אדע
לשים פרופורציות
נכונות
מותר להיות
מעת לעת
מגוחך וגם טפשי
זה לא אומר
דבר או חצי
על האני

וכשאפנים,
אדע את השפה
או שפשוט אעבור
לשולחן אחר
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
הַמְשִׁיכִי לְהַבִּיט קָדִימָה
אַל תִּבְלְמִי רְצוֹנוֹת.
זֶה טוֹב.

אֵין גְּבוּל לַדֶּרֶךְ
יֵשׁ לָךְ הָמוֹן
לַחֲשֹׁב.

תְּנִי לְחַיִּים לָתֵת לְךָ
חֲזָרָה מַשֶּׁהוּ קָטָן.
מָשׁוֹב.

הַשְׂכִּילִי מִמִּלָּה שֶׁנִּשְׁלַחַת,
כּוֹחוֹת לַהֶמְשֵׁךְ
לִשְׁאֹב.

אַל תִּתְיָאֲשִׁי הָעוֹלָם מְחַיֵּךְ
רַק תִּרְצִי לְהַבִּיט.
מִקָּרוֹב.

חֲבָל שֶׁכָּל נִסָּיוֹן לְקִרְבָה
אַתְּ דּוֹחֶה בִּמְחִי יָד שֶׁל
עֲזֹב.

אִם תְּחַבְּקִי אֶת הַיֵּשׁ.
תְּנַסִּי. נִשְׁמָתְךָ לֹא תִּשָּׁאֵר
לִרְעֹב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
וְאַתְּ נִשְׂרֶפֶת אַט אַט עִם הַזְּמַן
והַדְּמָעוֹת הַצְּעָקוֹת
הַבָּלָגָן
עִם הַחֶנֶק בַּגָּרוֹן
שֶׁכְּבָר כּוֹאֵב
וְהָאֶבֶן שֶׁרוֹבֶצֶת וְחוֹסֶמֶת אֶת
הַלֵּב
עִם הַחוֹלִים וְהַמֵּתִים ומִּסְפָּרִים
הַמִּגְנָנוֹת אֶל מוּל כָּל הַזְּוָעוֹת,
הַסִּפּוּרִים
וְיוֹדַעַת
שֶׁהִגַּעְתָּ לְקַרְקָעִית
שֶׁאֵין יוֹתֵר
שֶׁזֶּה נִגְמַר
וְסוֹחֶטֶת שְׁאֵרִית
בִּשְׁבִיל הַיּוֹם
אֲפִלּוּ לֹא בִּשְׁבִיל
מָחָר
וְרוֹצָה לְהִכָּנַע
לְהִתְפָּרֵק. כִּי אֵין כּוֹחוֹת
רַק רוֹצֶה לִשְׂבֹר הַכֹּל
וְאָז לִצְעֹק
וְאָז לִבְכּוֹת

אָז תִּבְרְחִי שְׁנִיָּה לַחֶדֶר
עִם כַּמָּה צַעֲצוּעִים
תַּעֲשִׂי לָךְ מַעְגָּל
מֵהַדַּפִּים וְהַצְּבָעִים
וְתַעְמְדִי שָׁם
בְּלִי תְּנוּעָה
וּבְלִי מִלִּים
וְזֶה הַכֹּל.
תַּעַמְדִי שָׁם וְתִהְיִי
סְתָם מִן חור
שֶׁל כְּלוּם גָּדוֹל
וְהַצְּעָקָה הַזֹּאת
וְאַתְּ
תַּהַפְכוּ לְגוּשׁ אֶחָד
חֲסַר צוּרָה
וּמְעֻוָּת
הוּא יִהְיֶה לָךְ
לִתְפִלָּה;
חַכִּי עוֹד רֶגַע.
עוֹד מְעַט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
תָּרִימוּ רֶגַע ת'אִיזוּן
וְאֶת נִהוּל הַסִּכּוּנִים
יֵשׁ שָׁם מֵת מַמָּשׁ טָרִי,
בְּתוֹךְ טַלִּית
תָּעִיפוּ רַק שְׁנִיָּה
אֶת הַשְּׁקָרִים הַלְּבָנִים
שׁוֹכֵב שָׁם מִי שֶׁלֹּא נִקְלַט
בְּבֵית חוֹלִים.

תַּ'הֵרְגֵלִים שֶׁלֹּא רוֹצִים
לְהִשְׁתַּנּוֹת
אִם תָּסִיטוּ,
תִּמְצְאוּ תִּ'מְסֻגָּרִים
לַשִּׁגְרָה שֶׁכְּבָר צְרִיכָה
לְהִבָּנוֹת
אִם תַּנִּיחוּ,
אָז תִּרְאוּ אֶת הַשְּׁבָרִים

שִׂימוּ רַק דַּקָּה בַּצַּד
אֶת כָּל הַתֵּרוּצִים
וְרַק תָּעֵזּוּ לְשַׁבְרִיר
אֲפִלּוּ שְׁנַיִם,
לְהַשְׁקִיט, אַבָל מָמָשׁ,
תָּ'הֵסְבֶּרִים הַמִּתְאַמְּצִים
לַהִסְתַּכֵּל לְכָל הָעֵסֶק
בַעֵינַיִים
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
שִׂימוּ רַק שְׁנִיָּה בַּצַּד
אֶת כָּל הַתֵּרוּצִים
תֵּ'הֶסְבֶּרִים הַמְּלֻמָּדִים
בְּעֲרֵימָה

וְתָצִיצוּ מִתַּחְתֶּיהָ,
כְּדֵי לִרְאוֹת תְּ'נֶחְנָקִים
לְהַקְשִׁיב אֶל הַגּוּפוֹת
אֶל הַדְּמָמָה

כִּי כְּשֶׁכָּל זֶה יִגָּמֵר
וְנַחֲזֹר כֻּלָּם לִחְיוֹת
בְּשִׁגְרָה כָּזֹאת תּוֹסֶסֶת
חֲדָשָׁה
שֶׁלְּפָחוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה
יְכַסֶּה אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ
עֲרָפֶל עָכוּר סָמִיךְ,
עֲנַן בּוּשָׁה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
היא לא גדולה
לא בטוח מצילה
אך יש בה
מן החמלה

ובני אנוש
יקלו ראש
גם בכוחה
לא לדרוש

תנו לה פנים
לאוזניים מתלים
פנו לה מקום
תנו חיים

כשרחום הלב
גם אבא אוהב
ירחם עלינו
ולוואי יגמר הכאב.

(מובן?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
שבילים

הֵי אַתָּה שֶׁיּוֹשֵׁב בַּתַּחֲנָה
מִתְנַמְנֵם בְּצֵל הַתְּאֵנָה הַיְּשָׁנָה
חוֹלֵם חֲלוֹם

עַל הַשְּׁבִילִים
רֶגֶל צוֹעֲדָה וְעַיִן מִתְבּוֹנֶנֶת
בְּפִתּוּלֵי הַנְּחָלִים
בֵּין קְנֵי הַסּוּף
מַפָּל נִתָּךְ אֶל תּוֹךְ בְּרֵכָה צוֹנֶנֶת

עַל הַשְּׁבִילִים
שְׁפַנֵּי הַסֶּלַע
הַיְּעֵלִים
בְּרֹאשׁ הַצּוּק
מַשְׁקִיפִים אֶל יָם הַמֶּלַח

לָלֶכֶת לָלֶכֶת
לָגַעַת
לְהִשְׁתַּלֵּב בַּנְּעִימָה
לְהִשְׁתַּכֵּר וְלֹא מִיָּיִן
לָשִׁיר אֶת שִׁיר הָאֲדָמָה


-

אָז קוּם כְּבָר יוֹשֵׁב הַתַּחֲנָה
זַמְזֵם בְּקוֹל צָרוּד אֶת הַמַּנְגִּינָה
בְּתֹף הֲלוֹם

אֶל הַשְּׁבִילִים
הַשִּׁבֳּלִים הַזְּהֻבּוֹת
צֵא מֵהַכֵּלִים
שַׂחֵק בַּחַי צוֹמֵחַ
אַרְצֵנוּ הִיא אֶרֶץ אֲהָבוֹת

וּבַשְּׁבִילִים
יוֹרְדִים עוֹלִים
לְקֶצֶב הַצְּלִילִים
שְׁאַף אֲוִיר
וּצְעַק לָרוּחַ תַּ'מִילִים

לָלֶכֶת לָלֶכֶת
לָגַעַת
לְהִשְׁתַּלֵּב בַּנְּעִימָה
לְהִשְׁתַּכֵּר וְלֹא מִיָּיִן
לָשִׁיר אֶת שִׁיר הָאֲדָמָה
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
וְשׁוּב קוֹרְאוֹת הַמּוֹדָעוֹת,

כָּל קוֹל קוֹבֵעַ,

וְשׁוּב כּוֹרְזִים הַחוֹרְזִים,

מִי שֶׁמַּצְבִּיעַ מַשְׁפִּיעַ.


וַאֲנַחְנוּ?


כַּפְּתָיִים נָרוּץ בְּרֶגֶשׁ,

בְּמֶרֶץ נִכְסֹס צִפָּרְנַיִם,

בְּגִיל וּרְעָדָה נִשְׁתַּעֲשֵׁעַ,

הַהִצְלַחְנוּ בַּמְּשִׂימָה אוֹ מָה.


וּבֶאֱמֶת?


הַסְּטָטִיסְטִיקָאִים נִמְלָאִים בְּבוּז,

יוֹדְעֵי הַהִסְתַּבְּרוּת עוֹלְצִים בְּגַאֲוָה,

מִי הוּא אוֹתוֹ הַסָּכָל,

לִבּוֹ גָּאֹה גָּאָהּ,

דַּעְתּוֹ עָלָיו נִטְרְפָה,

הִטְרִיחַ עַצְמוֹ לַשָּׁוְא,

מִתּוֹךְ מַחֲשֶׁבֶת כָּזָב,

טֶרֶם נִשְׁמַע כַּדָּבָר הַזֶּה,

פֶּתֶק יָחִיד שֶׁיִּשְׁוֶה וְיַטֶּה.


וְהַמְּצַקְצֵק?


בְּנִסָּיוֹן הֲגָנָה כּוֹשֵׁל,

עַל כְּבוֹדוֹ הַמִּתְחַלֵּל,

יִטְעַן בְּלֹא הַשְׂכֵּל,

"כָּךְ יִטְעֲנוּ כֻּלָּם".


וְהָאֱמֶת?


שֶׁעֲדַיִן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
קָנִיתִי, בָּנִיתִי,
בַּזְתִּי.
רַבְתִּי, הֶחֱרַבְתִּי,
בָּזַזְתִּי.
אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם.

קַטְּרוּ, חִתְּרוּ,
הַתְּרוּ.
עִצְרוּ, אִצְרוּ,
וּוַתְּרו.
אַף כִּי אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַשְׂכִּיר הַיּוֹם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
בס"ד


הוויה, בני ברק.
ליהוק, שם מסעדה.
עדיין, ממש לא ראויה.

העולם מתקדם, תתחיל להחכם.
מה בין הליכה ברשות, לברשת קצת שוטטות.
פה עצימת עיניים, שם שמירת עפעפיים.

התדר שלך פס, הפייב משתלט.
איך תזמין מונית.
איך בנירלט תבחר גוונים.

אבל, הקדמה שלנו, הטכנולוגיה ברשותינו.
לא יודע מה יקרה, אין לי מושג איך,
גוגל יתגייר.

עם התורה לא מרים ידיים, לא פושט רגליים.
צעדינו מובלים, כצאן באבח.
כשמואל כן יפתח.


צאו מהרשתות, יש אלטרנטיבה.
בפרוג נזהרים, כללים שומרים.
יראים נשארים
 
  • הוסף לסימניות
  • #13

ארץ נודדת, שבעת רצונות
מקום בו מכלימים חלומות
עם מדוכדך, גונז התקוות
רואה את הישועות כצרות

ארץ נודדת, שבעת מלחמות
מקום בו מחלימים חלומות
שומרים על הבית עד כלות הכוחות
אויבים לה מחוץ, מחוצות

ארץ נודדת, שבעת חדלונות
מקום בו נלחמים חלומות
הוציאו, קראו בתקוות הישנות
אוזניים לכותל, לא עת לחשות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
בס"ד

הוֹ, סוּס פֶּרֶא
יְרוּי חִצִּים
בְּרַעַשׁ מַתֶּכֶת
פַּרְסוֹתֶיךָ נוֹקְשׁוֹת

שׁוֹרֵק הָרוּחַ
עֵינֶיךָ סוּמוֹת
וּלְאָן תִּדְהָר, לְאָן
הֵן לִקְצֵה הָאֹפֶק
אֵין לוֹ סוֹף


הַאִם לָעַד
יְלַהֲטוּ פַּרְסוֹתֶיךָ
שׁוֹעֲטוֹת בְּעִקּוּלֵי צוּקִים
עַל הַקָּצֶה,
עַל הַקָּצֶה
רַק לִדְהֹר,
לִדְהֹר
דְּהָרָה אֲרֻכָּה
וּמָרָה


הוֹ, סוּס פֶּרֶא
מֻתַּשׁ מִמַּאֲבַק
רְווּי תְּלָאוֹת
נִקְרְעוּ רִתְמוֹתֶיךָ
דָּמְךָ שׁוֹתֵת

הוֹ, סוּס פֶּרֶא
שׂוּשׂ אֵלַי,

קְרַב.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
איך בכלי תקשורת
הדאגה כה עצומה
מדברים על הקורונה
מכרכמים פנים מול מצלמה.

ומביאים את המומחה ההוא
שידייק במספרים
ושואלים מה עוד ניתן לפעול
כדי שלא יהיו יותר מתים.

אבל כעבור רגע אחד
משסים ציבור שלם
ברחובות בוערת אש
ויש מי שמלבה.

ותנינים בוכים דמעות
לפני שהם טורפים
יש מי שנלכד בין השיניים
ויש מי שמאמין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
קָ דִ י מָ ה



רוּץ וּדְהַר, שְׁעַט וְנוּס,

רְכַב, שְׁעַט, קָדִימָה טוּס.

זוּז וְעוּף, קְפוֹץ, דַּלֵּג,

מַהֵר וּבְרַח, רְדֹף וָלֵךְ.

סַע וּדְאֵה נוֹד וָנוּעַ,

דְּלֹק וְחוּשָׁה אַל תָּנוּחַ.



כִּי עוֹלָם עוֹבֵר כְּצֵל,

אֵין עוֹד זְמַן לְהִתְעַצֵּל.

רַק אִם תֵּחָפֵז וְתִגְמָא הַיָּמִים,

יִשָּׁאֲרוּ הֵם לְךָ לְעוֹלָמִים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אוקי, אז הגיע זמן השיפוט, ואני לא באמת מתיימרת לשפוט את גדולי הסופרים במחננו השוכנים בפורומינו הנכבד.
אבל משימה - מבצעים. מה לעשות.

אז לקחתי את העט (הווירטואלי כמובן), ובחיל ורעד התיישבתי לנקד את היצירות המופלאות שלכם.

הניקוד ככלל ניתן על פי שלושה פרמטרים -
1. רמתו הכללית של השיר (כי בכל זאת האתגר נמצא תחת קורת הגג של מדור "איזהו השיר").
2. עד כמה השיר מניע לפעולה
3. מידת האומנות שבשילוב ההנעה המדוברת


לפני שאפרוש בפניכם את תוצאות העבודה, רק משפט אחד:
היו כמה שירים מצויינים ממש, שאכן זכו למירב הנקודות בסעיף הרמה הכללית, אך אויה, כותביהם הנכבדים כנראה התבלבלו / לא קראו עד הסוף, שכן בזדון / בשוגג הם כתבו שיר מחאה בלבד… (או שאפילו את זה לא..) או שיר שרובו עוסק בעניין המחאה, או שיר שלא ביצע את מטרתו בשום אופן.. ובכך הזניחו הם את הרעיון העומד בבסיסו של האתגר - להניע מישהו לפעולה כלשהי.

סליחה על כל ההקדמות, והרי השיפוט לפניכם:

@דניאל גופזר - 4 נקודות

@הזדמנות - 6 נקודות

@רוחי בלבוחי - 6 נקודות

@Angular - (למה שם הניק באנגלית? זה הופך את השורה!) - 9 נקודות

@כנפיים - 8 נקודות

@מכונתכתיבה - 6 נקודות

@anotherית - 6 נקודות

@דיונון - 9 נקודות

שמחה (באנגלית עם שטרודל)- לא הצלחתי לתייג אותך משום מה - 6 נקודות

@שיילה - 4 נקודות

@שלמה שקד - 8 נקודות

@wanderwomen - (כנ"ל על האנגלית, לכן אני שמה סוגריים בעברית) - 10 נקודות

@BEYOND - (שוב) - 9 נקודות

@.Ana - (וק"ל) - 5 נקודות

@נפש - 6 נקודות

זהו זה, מי שרוצה הסבר או פירוט על הניקוד שלו, או אם יש מישהו שחושב שיש לי איזו טעות / לא הבנתי משהו וכו', תפנו בכיף, באישי או בציבורי.

מזכירה שוב שזהו האתגר הראשון בשליש השנה הזה, וגם מי שלא השתתף, או שלא קיבל המוןןן נקודות באתגר הנוכחי, עדיין יכול לעלות לגדולה באתגרים הבאים ולזכות בסופו של דבר בשרביט הניהול, כמו שהסביר באריכות המנהל @מ"ם פה.

האתגר הבא יעלה לאוויר אי"ה ביום יומיים הקרובים, הוא יהיה.. מאתגר! (די באמת).

תודה על ההשתתפות!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

היי, כולם!

אני באמת מתרגש להצטרף לקהילת הכתיבה המדהימה כאן! (צליל מזמין מחיאות כפיים) (מחיאות כפיים).
ובכן, החלטתי שהפוסט הראשון שלי כאן יהיה השיר הראשון שכתבתי.
חשוב לי להדגיש הערה חשובה - השיר כאן אינו השיר המקורי, הוא ערוך וחלקים ממנו הוסרו למען התאמה. זה בעיקר הערה לעצמי אז אין צורך להגיב על כך.
בכל אופן, הוא בוסרי למדי, וזה אמור להיות כך, אחרי הכל - שיר ראשון, אבל הוא עמוק ומגיע ממקום כל כך אמיתי (ועצוב), שאין סיכוי שאני לא מפרסם אותו.
הייתי ממשיך בהקדמות אבל נראה לי כבר אין לכם כוח.

---

השיר הראשון שלי

יושב אני
מול אינסוף נקי
של אורות נוצצים

האור מבליח מרחוק
מלא, יציב, אי אפשר למחוק
יושב בחושך, יושב באור

"אני אוהב את האור, לראות את הדרכים
אני אוהב את החושך, הוא מראה לי כוכבים"

יושב על סלע בדד
שוכב, מביט אל השמיים
אני לבד

אין מישהו איתי באותו הרגע
אין חבר, תקווה או מרגוע
יושב מול העיר, כותב שיר

מביט אל האורות
מכניס אותם לליבי
אני נשבע לעצמי

כשאשוב יום אחד
לאותו המקום, לאותה התצפית
לא אהיה לבד

איני יודע מה מתחיל
איני יודע איך אסיים
השראה שפרצה יש מאין
חייבה אותי לשיר ראשון

אך זאת אדע
את זאת - לא אשכח
לא יהיה זה שירי האחרון

אני כתבתי שיר זה
אין זה מובן מאליו בדור כזה
אשוב, לא לבד אשוב
כל השאר איננו חשוב


---

השיר הזה אכן נכתב במקום מדהים ומעורר השראה ביער מסוים שצופה על עיר מסוימת.
בלילה אפשר לראות את כל האורות המגיעים מהעיר המרוחקת ומכאן האווירה של השיר.
אף על פי שהשיר הזה ערוך, עדיין העדפתי להשאיר אותו עד כמה שאפשר בצורתו המקורית.
לכך, הצעות לשינויים בטקסט לא יתקבלו כלל בשיר הספציפי הזה, אשמח לשמוע על כך בשירים הבאים אם אפרסם אותם.
ביקורות על סגנון, רגש, אומנות, חריזה, חיוביות ובונות - יתקבלו באושר רב.
השיר הזה הוא שיר עצוב.
לצערי, הסוף הטוב שלו עדיין לא הגיע, לכשיגיע כנראה אכתוב על כך שיר נוסף.
השיר הזה הוא שיר אמיתי.
אם אתם מרגישים קצת עצובים אחרי זה - זה לגמרי בסדר.
השיר הזה אינו משקף את המצב של כותב השיר. השיר (המקורי) נכתב במצב תודעה מסוים שבו הדברים היו אמת מוחלטת, דברים השתנו מאז.
ברוכים הבאים לאתגר החדש - שיר של יום.

כחובבת מושבעת של סוגת השירה, לא יכולתי שלא להקדיש לה את האתגר הזה.

משערת שברגע זה ממש איבדתי חלק מכם - אלו שאינם נמנים על חובבי הז'אנר - אבל לפני שאתם הולכים מכאן, אבקש שתקדישו עוד רגע לנסות לטעום, לבחון ולשקול יציאה מאזור הנוחות, כי זו מהותו של אתגר. הוא מאתגר.
בטוחה שכשתצלחו אותו - הסיפוק יהיה גדול, ואולי אולי אפילו תגלו שזה ממש טעים : )

אז קדימה, בואו נתחיל לשורר : )

הקהילה המדהימה שלנו מלאה בקטעים ובסיפורים שנכתבו בכישרון רב על פי כללי הכתיבה - אפיון דמות, דמויות ראשיות ומשניות, חלוקה לפסקאות, בניית עלילה, ועוד...
קחו סיפור אחד כזה המתאר אנקדוטה או רגע מחיי היומיום (שלכם או של אחרים), או לחילופין קטע הומור, סאטירה, או כל קטע אחר שאינו שיר. נערו ממנו את כל כללי הכתיבה הרגילה, השאירו לכם רק את תמצית ליבו ורעיונו - והפכו אותה לשיר.
מדגישה - לא שיר ערטילאי אפוף סוד ומסתורין - אלא שיר שמתאר רגע יומיומי, מחשבה, רגש. כזה שהקורא יוכל להבין ולהזדהות.

הבחירה היא שלכם האם להתמקד במאורעות הטכניים, בזווית הרגשית, או זו המחשבתית. האם השיר ייכתב בגוף ראשון, שני או שלישי, אולי רק יתאר מצב. האם הוא יהיה מחורז או לא. מה יהיה המשלב הלשוני שלו. האם הוא ישעשע, ירגש, או יעורר מחשבה...

כמעט הכל נתון לבחירה ולשיקול הדעת שלכם, רק שימו לב למגבלות הבאות:
- אורך השיר לא יעלה על 30 שורות ולא יפחת מ-6.
- חובה לצרף קישור לקטע עליו מתבסס השיר.

בנספח אפשר לפטפט, לשורר, להאיר ולהעיר...

היום יום ראשון בשבת שבו נפתח האתגר, ויינעל אי"ה ביום ראשון כ"ו בסיוון.

בהצלחה רבה!
קבלו רצף עובדות מעניין:

אם אתם קוראים את מה שכתוב פה, אתם כנראה חברים בקהילת הכתיבה.

אם אתם יכולים להגיב למה שכתוב פה, אתם בטוח בקהילת הכתיבה.

אם אתם בקהילת הכתיבה, כנראה אתם יודעים שזו כבר פעם שנייה שאני נדפק עם אתגר לפני החגים. (אבל זה לא קשור, אז אל תקראו את השורה הזאת... אה, כבר קראתם? לא משנה, תשכחו ממנה ותעברו פשוט לקרוא את ההמשך...)

אם אתם בקהילת הכתיבה, כנראה שפרסמתם כאן קטע כלשהו. כל קטע - שיר, סיפור קצר או אולי אפילו סיפור בהמשכים. (ובמקרה ושפר מזלכם, יכול להיות שגם הצלחתם לא רק להתחיל אחד כזה, אלא גם לסיים אותו...)

וזה מה שהוביל אותי לאתגר הבא:

כתבו קטע קצר הממשיך סיפור / שיר שכתבתם כאן בעבר (סיקוול בלע"ז), או מספר מה קרה לפניו (פריקוול בלע"ז). אפשר שהקטע יספר מה קרה לגיבורים 20 שנה אחרי, 20 שנה לפני, יומיים אחרי, דקה וחצי לפני, או כל פריקוול / סיקוול שעולה על דעתכם. (בשיר פשוט אפשר לכתוב קטע שממשיך את השיר או נותן אליו הקדמה.)

אפשר גם לשלב בין השניים, ולכתוב קטע שתחילתו היא פריקוול וסופו הוא סיקוול והאמצע הוא הסיפור המדובר, אך לא תינתן תוספת ניקוד משמעותית לעושה כן. (אבל אולי כן איזו תוספת קטנטנה...)

אה, ובגלל שעכשיו אנחנו מתקרבים לחג הדיקטים-והקישוטים-הנופלים הססגוני, המשך הסיפור צריך להיות קשור בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לחג הסוכות / למוצריו.

שימו לב! אם יועלה קטע מסיפור בהמשכים שעדיין מפורסם כאן הוא יפסל מידית, בנוגע לסיפור שכבר הסתיים, הרשות נתונה להוסיף קטע ככל העולה בעיניי רוחכם.

שימו לב 2! חובה לקשר לקטע המקורי בתחילת הסיפור. קטע שייעדר ממנו המקור ייפסל גם הוא במידיית.

אורך האתגר הוא ממינימום של 20 מילה ועד למקסימום של 1500.

האתגר ייסגר במוצ"ש פרשת נח, ג' חשוון התשפ"ו, בשעת חצות ליל בדיוק!

בברכת חג שמח לכולם! (רק במטותא מכם, אל תשכחו לשאוב מים בששון ממעייני הישועה. (מקסימום אפשר לבקש מהגש"ש שעובד שם, הוא יעשה את זה בשבילכם בחינם.))

לריכולים, פלפולים, מלמולים ושאר פירות מקולקלים.

שכוייח ל @Ruti Kepler על ההשראה לאתגר (עם הסיפור שהתפרסם במוסף של 'משפחה'), למיה קינן שכתבה פריקוול לאיסתרק באחד ממוספי סוכות הישנים ובזכותה התווסף שאר הרעיון, ולעוד רבים וטובים מהסופרים שעשו ועושים זאת, ובכך תרמו גם הם במקצת לפיתוח האתגר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה