דיון איזהו השיר? #4 - נספח

[.כותבת.]

מנהל האתגר הנכבד, השמת לב כי חילק המנהל הבעה"ב את הנספח???
כאשר דיברנו?

כן..
בהתחלה הוא חשב שזה יבלבל כשיהיו שני נספחים (של האתגר החודשי, ושל האתגר הדו שבועי)
כנראה הגיע למסקנה שזה עמוס ומבלבל להעמיס את כל האתגרים על נספח אחד.
*מנהלת

 

[וי שלוק]

כן..
בהתחלה הוא חשב שזה יבלבל כשיהיו שני נספחים (של האתגר החודשי, ושל האתגר הדו שבועי)
כנראה הגיע למסקנה שזה עמוס ומבלבל להעמיס את כל האתגרים על נספח אחד.
*מנהלת

זה היה סיוט. הנספח הארוך והאגדי שהתיימר להתחרות בגילו של מתושלח..

 

[אוריצפת]

@אוריצפת צודק
אבל במטותא ממך, אנא, להגיב רק בנספח..

מהו 'נספח'? איך מוצאים אותו? מה ההבדל בינו לבין ה'לא-נספח'?
אינני מתמצא ברזי המקום, שבילי הרקיע שלו נראים לי כשבילי דנהרדעא [אייקון יד על המצח].
נניח שיש באמתחתי משהו שנדמה לי כבלאדה. היכן שמים אותו?

 

[אוריצפת]

לעונג היה לי לקרוא את תגובתך הרהוטה והאינטליגנטית, תרשי לי לחלוק על חלק מהטענות שהבאת.
קחי לדוגמא את ה הניגונים החסידיים. הם נוצרו כחלק מהרעיון כי ניתן באמצעות ערכים רוחניים לשחרר את הנשמה מהגשמיות שגורם הגוף, ובכך להשיג קיום נשגב יותר.
חלק מן המנגינות האלה הושפעו מאד מהמוזיקה העממית הסלאבית, אולם כולן עשו שימוש בשטייגערים מסוימים. האימוץ של מנגינות מהסביבה הלא יהודית הוסבר בדרך כלל כאופן של גאולת "ניצוצות הקדושה" בשירים, שהיו שבויים בידי "כוחות הטומאה", כפי שבא הרעיון לידי ביטוי באמרתו של רבי נחמן מברסלב: "כי מכל הדברים צועק כבוד ה' יתברך אפילו מסיפורי הגויים ומניגוניהם". גם רבי לוי יצחק מברדיצ'וב, מגדולי האדמו"רים החסידיים במאה ה-18, פיתח שירים יהודיים ועממיים ויצק לתוכם תכנים חסידיים, לעיתים תוך הוספת מילים ביידיש לפיוטים עתיקים בלשון הקודש כגון אום אני חומה, שהעניקו לטקסט נימה מרוככת ומעודדת. אחד משיריו שהשתמרו הוא "דודלע" (באוקראינית: חליל), עיבוד למנגינת רועים עממית.
אני מאמינה ששום דבר לא קורה סתם, ולכל התרחשות יש מה ללמד אותנו, גם אם היא אינה מתרחשת בד' אמותינו.
האם כתיבה או למידה של היסטוריה או "חכמה בגוים תאמין" תהפוך אותנו להיות חלק מהם?
זה אמנם קרה בהיסטוריה, בימי היוונים, בתקופת ההשכלה וכו'. האם חז"ל גזרו בעקבות כך לא להתחבר או להיחשף להיסטוריה או לתרבות הגויים? למיטב ידיעתי לא. אנחנו יצורים בחירים, ביכולתנו לקחת ולהפיק תועלת ואפילו צמיחה רוחנית וביכולתנו ליפול לבאר שחת, הכל עניין של בחירה.

עד כמה שלי ידוע, יש במסורת החסידית "ניגון מכוון" ו"ניגון שוטה".
כדי 'לגאול' את הניגון משביו ביד נכרים, צריך כוח של צדיק. כלומר, מה שהוזכר כאן שעשה רבי נחמן, הרבי מברדיצ'ב, ועוד - אלו נינוגים שנגאלו ביד צדיקים, ולכן הם "ניגונים מכוונים". ברם, לא כל הרוצה ליטול יבוא ויטול, ואם נטל - הרי זה "ניגון שוטה".
תוהני אם כיוונתי לשמץ אמת, או שאלו סתם "דברי שוטה".

 

[א-ירושלמית]

עד כמה שלי ידוע, יש במסורת החסידית "ניגון מכוון" ו"ניגון שוטה".
כדי 'לגאול' את הניגון משביו ביד נכרים, צריך כוח של צדיק. כלומר, מה שהוזכר כאן שעשה רבי נחמן, הרבי מברדיצ'ב, ועוד - אלו נינוגים שנגאלו ביד צדיקים, ולכן הם "ניגונים מכוונים". ברם, לא כל הרוצה ליטול יבוא ויטול, ואם נטל - הרי זה "ניגון שוטה".
תוהני אם כיוונתי לשמץ אמת, או שאלו סתם "דברי שוטה".

ההגדרות האלו הן תלויות בחסידויות, אבל העקרון שלהן זהה בכל מקום.

 

[.Ana]

עד כמה שלי ידוע, יש במסורת החסידית "ניגון מכוון" ו"ניגון שוטה".
כדי 'לגאול' את הניגון משביו ביד נכרים, צריך כוח של צדיק. כלומר, מה שהוזכר כאן שעשה רבי נחמן, הרבי מברדיצ'ב, ועוד - אלו נינוגים שנגאלו ביד צדיקים, ולכן הם "ניגונים מכוונים". ברם, לא כל הרוצה ליטול יבוא ויטול, ואם נטל - הרי זה "ניגון שוטה".
תוהני אם כיוונתי לשמץ אמת, או שאלו סתם "דברי שוטה".

אם לא הובנתי נכון, אבהיר שוב את עמדתי. לא ביקשתי לגאול ניגון, לא כרגע לפחות.
אבל הבאתי הוכחה שיש התייחסות בעמנו לחכמות הגויים, הוכחה אחת מני רבות.
אנו לומדים את מעשה פנחס והתורה מציינת את פנחס לחיוב, האם כולנו צריכים ללכת ולנהוג כמוהו? התשובה ברורה.
אבל אפשר, מותר וצריך לדעת וללמוד.

 

[.כותבת.]

מהו 'נספח'? איך מוצאים אותו? מה ההבדל בינו לבין ה'לא-נספח'?

כאן זה הנספח.. תגובות וכל-מה-שהוא-לא-בלדה - רק כאן.
בהודעה הראשונה באשכול הזה, קישור של "חזרה לאתגר". באתגר מעלים רק בלדות
בהצלחה!! מחכים לשלל..

 

[BEYOND]

@.כותבת. אתגר מצוין ומלא השראה

בלדה מימינו (בלדה מודרנית אולי?) לא בדיוק עונה על כל כללי הבלדה לעיל ויש סוף טוב... אבל עדיין בלדה.

הבלדה לחוזר (בתשובה)
אהרן רזאל

כשהוא עזב הכל, הוא לא הביט אחורה
זרם כמו נהר, הוא לא ידע מרגוע
היא באה רק לומר לו, כל כך שמחה בשבילך
אמר: מצאתי דרך, אמרה: הדרך מצאה אותך

הוא התיישב בצד, לבו צמא לשמוע
צלול כמו נהר, הוא לא מפסיק לגמוע
והוא נזכר פתאום בדשא ובשדות של ילדותו
גם אם ירצה לשכוח, תמיד הם ילוו אותו


הכינור על קיר תלוי הרוח מנשבת בו
והוא מקשיב לניגון עתיק שפותח את לבו

הכינור על קיר תלוי הרוח מנשבת בו
והוא מקשיב לניגון עתיק שרק הוא מבין אותו


לאט נפתח הלב, נפתח גם איזה שער
מתוק כמו נהר, סודי כמו היער
והוא נרדם קצת על הספר חולם: הוא על ברכי אביו
על יום שבו יגיע ויבוא לחזות בזיו


הכינור על קיר תלוי הרוח מנשבת בו.
והוא מקשיב לניגון עתיק שפותח את לבו


היא לא חיפשה תשובה, ברחה אך הוא הפתיע
הגענו לנהר אמר לה והציע
אם לא הכל אני סיפרתי, זה רק תחילת המעשה
חיפשו דרכם הביתה ומצאו זה את זה


הכינור על קיר תלוי הרוח מנשבת בו
והוא מקשיב לניגון עתיק שעשה כבר את שלו

הכינור על קיר תלוי הרוח מנשבת בו
הם מקשיבים לניגון עתיק שעשה כבר את שלו

 

[באקינגהם]

יש לי רעיון לבלדה נהדרת.
בהרצה.

באמת גמרת אותנו אפשר לנעול את האתגר, לא?

 

[באקינגהם]

ואיך לא?

בלדה לחובש / דן אלמגור


הם התקדמו לאט. הכל היה רגוע.
מנגד הנהר וגומא מרשרש
פתאום רעם ברק, אחד צעק: פצוע!
אני כבר בא- ענה לו החובש.
עלינו על מוקש! - צעק אז הפצוע,
אני כאן, לצידך - ענה לו החובש.

ברד של אש ניתך, ברד כבד קטוע,
מעבר לנהר, לגומא הרוחש.
הַשאירו אותי כאן - ביקש אז הפצוע,
עזוב שטויות - ענה לו החובש.
תציל את עצמך - ביקש אז הפצוע.
אני נשאר איתך - ענה לו החובש.

והם נותרו שניהם, והשדה פתוח.
והם נותרו שניהם, והם גלויים לאש.
אנחנו אבודים - מילמל אז הפצוע,
אחוז בי טוב - ענה לו החובש.
נפצעת גם אתה - מילמל אז הפצוע
עזוב, זה לא נורא - ענה לו החובש.

האש כבדה, כבדה! קשה, קשה לנוע.
רק לא להתייאש, רק לא להתייאש,
אזכור אותך תמיד - נשבע אז הפצוע.
רק לא ליפול - מילמל אז החובש.
שלך עד יום מותך - נשבע אז הפצוע.
היום הוא יום מותי - ענה לו החובש.

פתאום ענן אבק, פתאום עלתה הרוח,
וצל על הקרקע, והוא קרב, רועש.
ניצלנו! הם באים! - ייבב אז הפצוע,
אך לא שמע מילה מן החובש.
אחי, אחי שלי! - ייבב אז הפצוע.
מעבר לנהר הגומא מרשרש,
אחי, אחי שלי
אחי, אחי שלי
אחי!!!

בלי המנגינה והביצועעעעעעעעעעעע זה חסר טעם כמעט, לא? [יחסית כמובן...]

 

[דיונון]

באמת גמרת אותנו אפשר לנעול את האתגר, לא?

חלילה וחס

בלי המנגינה והביצועעעעעעעעעעעע זה חסר טעם כמעט, לא? [יחסית כמובן...]

יש בזה.

 

[.כותבת.]

באמת גמרת אותנו אפשר לנעול את האתגר, לא?

למה? חבל לסגור.. אולי הוא יעלה עוד

בלי המנגינה והביצועעעעעעעעעעעע זה חסר טעם כמעט, לא? [יחסית כמובן...]

לאו דווקא בכלל, אני פעם ראשונה ראיתי את זה בבית הספר בשיעור ספרות... בלי המנגינה.
השאיר עלי רושם מטלטל..
כמובן שעם המנגינה זה משהו אחר לגמרי.
אבל גם למילים לבד יש קצב משלהן.. לפעמים יפה יותר לשמוע רק את הקצב שלהן בלי מנגינה.. (במקרה הזה המנגינה כן מוסיפה המון)

 

[.כותבת.]

הסמיילי של הקריצה מטופש ואגרסיבי עמכם הסליחה

 

[באקינגהם]

למה? חבל לסגור.. אולי הוא יעלה עוד

הנה, העליתי אני...

 

[דיונון]

ובכן, בדחילו:


אחר שעמל ויגע והתעמת עם כל מי
שזז.
ויסד ובנה וסידר וארגן את הכל ממש
פגז.
ושנה ושילש וגם שתה משקה אנרגיה
מוגז.
והגיע לרגע הגורלי מוכן ובעיניו מבע
עז.

אז
באו כל החבר'ה והתגודדו סביבו
במרץ.
חדורי מוטיבציה מספר אחד בכל
הארץ.
לשסע לגדע לנתוץ ולהשמיד כל
שמץ.
לפורר למסמס לנעוץ סיכה בבלון
האומץ.

אומֵץ
גיבורנו את כל כוחות נפשו ושם
גז.
מיד שולף את כל כלי נשקו
מהארגז.
הן יום הדין הוא זה ותערו
מושחז.
לְנַצֵחַ בא ולצאת עם רוב
בז.

בז
לו הציבור ובעקיצות לא
מקמץ.
יאללה בואו נתלה אותו על
העץ.
נרקוד על דמו לשונם כמו
חץ.
יֵצֵא בשן ועין ויבוא לו
הקץ.

קָץ
הגיבור ואמר את מהלכו
המופז.
"שמעו נא הלא כך וכך הקשה
הט"ז".
"איך תדבר" תקפו "הרי הפוך מפורש
בע"ז".
"חילוק אחלק!" תירוצו מן המוכן
ניתז.

ניתז
רוקם לבולעו היו חפצים
הקומץ.
"אם כן איך תפרנס סוגיַת
חמץ?!".
"הוי הבלים" גיחך "שכחתם שיטת ר"א
ממץ!".
כך הוא בשנינות אותם שם
עוקץ.

עוקץ
תמיד בא בשקט והוא לא
מוכרז.
כך הוא מהרהר לקול תרועות ההמון
שעלז.
את הניָרות עם דמעות בעיניו
אחז.
איך לא חישבתי את הקושיא
הלז?.

זה מיוחד.
ואינטליגנטי, כי -
א. חיבור הבתים במילה מסיימת ופותחת זו טכניקה שלא כ"כ נעשה בה שימוש. אהבתי. (קיימת בוריאציה דומה בשיר המופלא של שולי רנד 'סגולה').
ב. אומֵץ - אימצתי.
ג. התוכן הוא קוצקאי כ"כ וכו' וכו' וכו' בגרות נפשית. שכוייח.

 

[באקינגהם]

זה מיוחד.
ואינטליגנטי, כי -
א. חיבור הבתים במילה מסיימת ופותחת זו טכניקה שלא כ"כ נעשה בה שימוש. אהבתי. (קיימת בוריאציה דומה בשיר המופלא של שולי רנד 'סגולה').
ב. אומֵץ - אימצתי.
ג. התוכן הוא קוצקאי כ"כ וכו' וכו' וכו' בגרות נפשית. שכוייח.

קוצקאי?! אני ליטאי בתכלית!
ותודה, זה בכל אופן

 

[דיונון]

קוצקאי?! אני ליטאי בתכלית!
ותודה, זה בכל אופן

תביט פנימה

בתפנית חדה -

"אם כן איך תפרנס סוגיַת
חמץ?!".

הייתי כותב/מנקד את המילה 'חמץ' בצורה כזו כך שהגייתה במלעיל תהיה ברורה מיד בקריאה ראשונה.

 

[באקינגהם]

הייתי מנקד את המילה 'חמץ' בצורה שהגייתה במלעיל תהיה ברורה מיד בקריאה ראשונה.

איך? לנקד רק את הח' יועיל?

 

[דיונון]

סוגייס חומעץ

לא לוקח על זה אחריות...

 

[באקינגהם]

א. חיבור הבתים במילה מסיימת ופותחת זו טכניקה שלא כ"כ נעשה בה שימוש. אהבתי. (קיימת בוריאציה דומה בשיר המופלא של שולי רנד 'סגולה').

בסגולה זה דומה כי יש רק מילה חורזת מסוף בית לתחילת בית ולא מילה מדויקת החוזרת על עצמה בפירוש שונה! (בגב-אגב-לפניו. בריתות-כרותות-מענות(טענות?). סתיו-אגב-לפניו. שחור-כינור-באור.)
ואם כבר, בדיוק אתמול פשפשתי בגנזיי ומצאתי שיר עם המשחק הזה, שיר לליל תשעה באב:

וְאַיֵּה
הַשֶּׂה
וְעוֹלָה
וְאַיֵּה
בַּשֶּׁמֶן בְּלוּלָה
וְאַיֵּה קִנִים
וְכֹהֲנִים
וְאַיֵּה
ז' קָנִים.

זְקֵנִים
שֶׁשָּׁבְתוּ
וְעִמָּם שָׂבוֹת
לִרְחוֹבוֹת
מָתַי שָׁבוֹת
וְעוֹד יוֹשְׁבוֹת
מַבִּיטוֹת
אֱלֵי יְלָדִים
מְשַׂחֲקִים.

מִשְׁחָקִים
מָתַי יַבִּיט
וְיָקִים
וְיַנְבִּיט
מָתַי כָּנָף
עָלַי יוּנָף
וְשַׁרְבִיט
אֵלַי תּוּשָׁט:
"מַה לָךְ?".

מֵהֵלֶך־
אוֹרֵחַ־אִישׁ
רֵיחִי הִבְאִישׁ
וְהָאִישׁ
מִשְׁתָּאֶה מַחֲרִישׁ:
"שׁוּבִי אֶל גְבִירֵךְ
וְלִי עֲנִי,
כִּי בָּא אוֹרֵךְ,
הִנֶּנִּי!".

"הִנְּנִי!"
אִמְרִי לוֹ
בְקוֹלֵךְ
הֶעָרֵב
וְלוֹ
אֶת כֻּלֵּךְ
תְּנִי הָעֶרֶב
וְקוֹנְנִי
קִינָה.

קִינָהּ
מָצְאָה הַדְרוֹר
וְאֵיךְ פֹּה
חֻרְבָּן יִשְׂרוֹר
שֶׁכָזֶה
וְגַם מָרוֹר
לֹא שֶׁל פֶּסַח
כִּי הַשֶׂה אֵין פֹּה
וְאַיֵה.