הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
בחסדי שמיים, התפרס הציבור החרדי על פני כל הארץ ונטע אוהלים לתורה ולעבודה מהצפון עד לדרום עם המון במרכז. פעמים בעיירה חרדית ייעודית, פעמים בשכונה מגודרת (מטאפורית) בתוך עיר גדולה ופעמים בהתנחלות קבועה או זמנית לצורכי נופש בין הזמנים.
הצד השווה בכל אלו, הוא ה"מקומון". אותו עלון קטן עמודים שרובו פרסומות ומיעוטו כתבות, המופיע בזמן קבוע בתיבות הדואר של המקומיים, או בערימה גדולה במכולת של רפי.
בימים אלו, לסיומם של ימי הנופש בהם קווי ה' יחליפו כוח ודירות אלו עם אלו בכל הפריפריות ושכונות המגזר, אנו מתכבדים בזאת להגיש בפניכם את עשרת התסמינים למקומון חרדי משובח, בבחינת "היה נותן בהם סימנים":
1. לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן
היכן תתבצע המכירה? מהיכן ייצאו האוטובוסים? מה כתובת המגורים או השמחה? למקומון טוב שפת מיקומים מקומית משלו. אם תרצו: מיקומון. תשכחו מכתובת מסודרת, יעד לווייז או נ.צ. – המכירה תתקיים ליד בית הכנסת "היכל הנץ".
האוטובוסים לעומת זאת, ייצאו מרחבת המכולת של רפי, כתובת המגורים היא "מאחורי הספר" והשמחה כמובן "במניין חצרות ביציאה השנייה מפארק השטריימל".
2. לא היה לנו כסף למעצבת אז לקחנו גרפיקאית
מחלקת עיצוב ועימוד שלמה כמו בשבועונים הגדולים? הצחקתם את בעל הבית שהוא גם המו"ל. העלות של החזקת מחלקה כזו שווה לתקציב השנתי של כלל המועצה המקומית!
בסכום שנותר בכל זאת לעניין, "קופה קטנה" בלע"ז, אמורה להסתפק הגרפיקאית-מעמדת-מנקדת-מגהצת כדי להוריד את העיתון בשעות לא שעות עם שינויים של הרגע האחרון.
התוצאה? לא מרנינה. ביחד עם הטשטוש של כל פרצופי הילדות ממודעת התחפושות של "השודד הירוק", נמחקו גם הכתובת וגם הטלפון של החנות. לא נורא, כולם יודעים שהיא ליד המכולת של רפי.
3. עיתונות חוקרת, נועזת, לוחמת, אמיצה
אם יש תחום שבו המקומון שם בכיס הקטן את השבועונים, זה תחום העיתונאות החוקרת. בכל מקומון תמצאו כתבות נועזות על עוולות מקוממות ותחקירים בסדר גודל בינלאומי שהאינטרפול היה יכול רק לחלום עליהן.
כאן לא תמצאו כפפות של משי או בולם זעזועים. כל האמת בפרצוף, על השולחן, במילים הכי מפורשות וגם בוטות. כולם על שולחן המנתחים: ראש העיר, העירייה, הממשלה, ראש הממשלה, נשיא ארה"ב ורפי מהמכולת. ללא משוא פנים.
"אז למה הפסקנו את סדרת הכתבות על עושק הפיצוציות? אה... פשוט קיבלנו מכתב "התרעה קודם נקיטת הליכים" ממשרד עורכי הדין ז'וז'ו, ג'קי, ז'קלין ובניו בע"מ".
4. השעון מקומי, וגם לוח השנה
ליישובי ספר או שכונות מגזריות יש לוח שנה משלהם. למניינם.
זר לא יבין. במקרה הצורך, ישתמש בלוח שנה עברי-לועזי-מקומי לתרגום המושג לשפת העם שאינו תושב המקום. ניתן להשיג את הלוח במכולת של רפי. יש גם מבצע על מגנום 12 ש"ח.
"פתוחים כל יום בשבוע של הלונה-פארק".
"אבד עגיל גולדפילד בפארק השטריימל, יום אחרי השריפה".
"לוויתי ממישהי באוטובוס 5 שקלים ביום ביקור השגריר דיוויד פרידמן. נא למחול בפה מלא או ליצור קשר".
5. הביצה המקומית
זוכרים את השגריר דיוויד פרידמן מהתסמין הקודם? הוא בהחלט ביקור נדיר. בדרך כלל הסלבס והמפורסמים שייכים לליגה מקומית והם-הם גיבורי הדיווחים והאירועים, מכבדי המוסדות והחנויות.
בבוקר אתם פוגשים אותם על דפי המקומון ברוב עיזוז, ובערב במכולת של רפי ליד הקפואים.
"כיבד את חנוכת הבית בנוכחותו מר מישאל חייטוב, יו"ר סיעת "בני אדם" במועצה המקומית ולשעבר חבר המועצה".
"כל תושבי הגבעה מוזמנים לבר המצווה של בני יקירי נ"י הי"ו. נא ראו הזמנה זו כאישית. לא נשלחו הזמנות בדואר. מי שולח היום הזמנות בדואר. פחחחח".
6. התחלתי את הקריירה שלי במקומון, ומאז טפו טפו
ואם כבר הזכרנו סלבס, אי אפשר בלי הסופר או הסופרת המקומיים המעלים בכל שבוע סיפור או טור למקומון, בדרך כלל בשכר מועט, כי רוב הכסף התבזבז כבר על הגרפיקאית.
סיפורי מקומונים אלו משתייכים בדרך כלל, עם להכליל, לאחד משני הסוגים הבאים:
א. סיפור דרמה בינאישית הלוקח את עצמו ברצינות תהומית, מקדיש לכל דמות משפטים עמוקים ופילוסופיים בשפה גבוהה ונפלאה.
ב. סיפור או טור הומור המנסה לבדח בכל כוחו, לעתים נדירות גם מצליח. בדרך כלל עם כותרת "שנונה". למשל "איזהו מקומון".
ורפי מהמכולת? הוא בכלל חוטא לפעמים בשירה. למגירה. של הקופה.
8. מה נאבד לכם בחור הנידח הזה?
כשאתם קונים עיתון "במשפחה" או "קהילה", אתם לא מצפים למצוא שם מודעות השבת אבדה. למה שציבי מבני ברק תמצא את הדרכון של אלי מבורו פארק או תזכה בהגרלת עורה? אבל במקומון, אלו העמודים הנחשקים ביותר.
"נמצא רב-קו על שם יוסי כהן. ילד חמוד דווקא. אבל איזה כהן זה? אם יש למישהו מושג נא למחול בפה מלא".
"נמצא סכום כסף במכולת של רפי. המאבד יוכל לקבלו על פי סימנים: רמז, זה מספיק למבצע החדש על 12 ארטיק קרח לא כולל רמזור".
9. המנוח ואני, המנוח והעיר
אם למרבה הצער תוך כדי הנופש הסתלק לשמי מרומים אחד מגדולי ישראל, תוכלו לקרוא עליו במקומון המקומי כתבה שונה מאוד מזו שבעיתונות המקצועית הכללית.
"בירושלים הסתלק לגנזי עולמו האדמו"ר מאודישן זצוק"ל. אחיינו של המנוח היה מתגורר תקופה בעירנו המעטירה ואף היה רוכש במכולת של רפי".
"כלל תושבי עירנו יחד עם תושבי בני ברק מבכים את הסתלקותו בטרם עת של ראש הישיבה זצ"ל. המנוח היה ידוע בדאגתו לכלל ישראל ואף התוודע ונחשף לשלט המכריז "רכסים" וחץ ימינה, בכל פעם שהיה נוסע למירון".
10. סלוגנים זה בחינם
ומה הכי יפה במקומונים? קריאייטיב וקופי ברמה בין-גלקטית למודעות מקומיות בעליל. ואיך זה שכישרונות נדירים כל כך נחתו דווקא בפרבר דרומי נידח? כבר תדעו.
"מישאל החייט, תיקונים מכפלות מכנסיים. פתוח משעה 4 אחה"צ עד מנחה. כי להיות ראשון זה מחייב!"
"רותי מאפרת תסרוקות ציפורניים ואירועים. שימי לק, בגלל המדע!"
"המכולת של רפי. מבצעים בקופות. יום שוק פעם בשבועיים. מבינים אותך מצוין!"
על פלגיאט לא שמעו שם. גם לא על זכויות יוצרים. ואם תשאלו את רפי, הוא יתקומם: "סליחה?! הם גנבו ממני ראשונים. מאיפה ההם לקחו את הצבע הירוק שלהם אם לא מהמלפפון של מחלקת ירקות? יאללה יאללה אתה מעכב את כל התור".
<<<
ולאן נעלם 7, אתם שואלים את עצמכם? זו רק אחת השגיאות, מהפחות מביכות, שתמצאו במקומון. למי יש כסף למגיהה כשאין עורך.
הצד השווה בכל אלו, הוא ה"מקומון". אותו עלון קטן עמודים שרובו פרסומות ומיעוטו כתבות, המופיע בזמן קבוע בתיבות הדואר של המקומיים, או בערימה גדולה במכולת של רפי.
בימים אלו, לסיומם של ימי הנופש בהם קווי ה' יחליפו כוח ודירות אלו עם אלו בכל הפריפריות ושכונות המגזר, אנו מתכבדים בזאת להגיש בפניכם את עשרת התסמינים למקומון חרדי משובח, בבחינת "היה נותן בהם סימנים":
1. לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן
היכן תתבצע המכירה? מהיכן ייצאו האוטובוסים? מה כתובת המגורים או השמחה? למקומון טוב שפת מיקומים מקומית משלו. אם תרצו: מיקומון. תשכחו מכתובת מסודרת, יעד לווייז או נ.צ. – המכירה תתקיים ליד בית הכנסת "היכל הנץ".
האוטובוסים לעומת זאת, ייצאו מרחבת המכולת של רפי, כתובת המגורים היא "מאחורי הספר" והשמחה כמובן "במניין חצרות ביציאה השנייה מפארק השטריימל".
2. לא היה לנו כסף למעצבת אז לקחנו גרפיקאית
מחלקת עיצוב ועימוד שלמה כמו בשבועונים הגדולים? הצחקתם את בעל הבית שהוא גם המו"ל. העלות של החזקת מחלקה כזו שווה לתקציב השנתי של כלל המועצה המקומית!
בסכום שנותר בכל זאת לעניין, "קופה קטנה" בלע"ז, אמורה להסתפק הגרפיקאית-מעמדת-מנקדת-מגהצת כדי להוריד את העיתון בשעות לא שעות עם שינויים של הרגע האחרון.
התוצאה? לא מרנינה. ביחד עם הטשטוש של כל פרצופי הילדות ממודעת התחפושות של "השודד הירוק", נמחקו גם הכתובת וגם הטלפון של החנות. לא נורא, כולם יודעים שהיא ליד המכולת של רפי.
3. עיתונות חוקרת, נועזת, לוחמת, אמיצה
אם יש תחום שבו המקומון שם בכיס הקטן את השבועונים, זה תחום העיתונאות החוקרת. בכל מקומון תמצאו כתבות נועזות על עוולות מקוממות ותחקירים בסדר גודל בינלאומי שהאינטרפול היה יכול רק לחלום עליהן.
כאן לא תמצאו כפפות של משי או בולם זעזועים. כל האמת בפרצוף, על השולחן, במילים הכי מפורשות וגם בוטות. כולם על שולחן המנתחים: ראש העיר, העירייה, הממשלה, ראש הממשלה, נשיא ארה"ב ורפי מהמכולת. ללא משוא פנים.
"אז למה הפסקנו את סדרת הכתבות על עושק הפיצוציות? אה... פשוט קיבלנו מכתב "התרעה קודם נקיטת הליכים" ממשרד עורכי הדין ז'וז'ו, ג'קי, ז'קלין ובניו בע"מ".
4. השעון מקומי, וגם לוח השנה
ליישובי ספר או שכונות מגזריות יש לוח שנה משלהם. למניינם.
זר לא יבין. במקרה הצורך, ישתמש בלוח שנה עברי-לועזי-מקומי לתרגום המושג לשפת העם שאינו תושב המקום. ניתן להשיג את הלוח במכולת של רפי. יש גם מבצע על מגנום 12 ש"ח.
"פתוחים כל יום בשבוע של הלונה-פארק".
"אבד עגיל גולדפילד בפארק השטריימל, יום אחרי השריפה".
"לוויתי ממישהי באוטובוס 5 שקלים ביום ביקור השגריר דיוויד פרידמן. נא למחול בפה מלא או ליצור קשר".
5. הביצה המקומית
זוכרים את השגריר דיוויד פרידמן מהתסמין הקודם? הוא בהחלט ביקור נדיר. בדרך כלל הסלבס והמפורסמים שייכים לליגה מקומית והם-הם גיבורי הדיווחים והאירועים, מכבדי המוסדות והחנויות.
בבוקר אתם פוגשים אותם על דפי המקומון ברוב עיזוז, ובערב במכולת של רפי ליד הקפואים.
"כיבד את חנוכת הבית בנוכחותו מר מישאל חייטוב, יו"ר סיעת "בני אדם" במועצה המקומית ולשעבר חבר המועצה".
"כל תושבי הגבעה מוזמנים לבר המצווה של בני יקירי נ"י הי"ו. נא ראו הזמנה זו כאישית. לא נשלחו הזמנות בדואר. מי שולח היום הזמנות בדואר. פחחחח".
6. התחלתי את הקריירה שלי במקומון, ומאז טפו טפו
ואם כבר הזכרנו סלבס, אי אפשר בלי הסופר או הסופרת המקומיים המעלים בכל שבוע סיפור או טור למקומון, בדרך כלל בשכר מועט, כי רוב הכסף התבזבז כבר על הגרפיקאית.
סיפורי מקומונים אלו משתייכים בדרך כלל, עם להכליל, לאחד משני הסוגים הבאים:
א. סיפור דרמה בינאישית הלוקח את עצמו ברצינות תהומית, מקדיש לכל דמות משפטים עמוקים ופילוסופיים בשפה גבוהה ונפלאה.
ב. סיפור או טור הומור המנסה לבדח בכל כוחו, לעתים נדירות גם מצליח. בדרך כלל עם כותרת "שנונה". למשל "איזהו מקומון".
ורפי מהמכולת? הוא בכלל חוטא לפעמים בשירה. למגירה. של הקופה.
8. מה נאבד לכם בחור הנידח הזה?
כשאתם קונים עיתון "במשפחה" או "קהילה", אתם לא מצפים למצוא שם מודעות השבת אבדה. למה שציבי מבני ברק תמצא את הדרכון של אלי מבורו פארק או תזכה בהגרלת עורה? אבל במקומון, אלו העמודים הנחשקים ביותר.
"נמצא רב-קו על שם יוסי כהן. ילד חמוד דווקא. אבל איזה כהן זה? אם יש למישהו מושג נא למחול בפה מלא".
"נמצא סכום כסף במכולת של רפי. המאבד יוכל לקבלו על פי סימנים: רמז, זה מספיק למבצע החדש על 12 ארטיק קרח לא כולל רמזור".
9. המנוח ואני, המנוח והעיר
אם למרבה הצער תוך כדי הנופש הסתלק לשמי מרומים אחד מגדולי ישראל, תוכלו לקרוא עליו במקומון המקומי כתבה שונה מאוד מזו שבעיתונות המקצועית הכללית.
"בירושלים הסתלק לגנזי עולמו האדמו"ר מאודישן זצוק"ל. אחיינו של המנוח היה מתגורר תקופה בעירנו המעטירה ואף היה רוכש במכולת של רפי".
"כלל תושבי עירנו יחד עם תושבי בני ברק מבכים את הסתלקותו בטרם עת של ראש הישיבה זצ"ל. המנוח היה ידוע בדאגתו לכלל ישראל ואף התוודע ונחשף לשלט המכריז "רכסים" וחץ ימינה, בכל פעם שהיה נוסע למירון".
10. סלוגנים זה בחינם
ומה הכי יפה במקומונים? קריאייטיב וקופי ברמה בין-גלקטית למודעות מקומיות בעליל. ואיך זה שכישרונות נדירים כל כך נחתו דווקא בפרבר דרומי נידח? כבר תדעו.
"מישאל החייט, תיקונים מכפלות מכנסיים. פתוח משעה 4 אחה"צ עד מנחה. כי להיות ראשון זה מחייב!"
"רותי מאפרת תסרוקות ציפורניים ואירועים. שימי לק, בגלל המדע!"
"המכולת של רפי. מבצעים בקופות. יום שוק פעם בשבועיים. מבינים אותך מצוין!"
על פלגיאט לא שמעו שם. גם לא על זכויות יוצרים. ואם תשאלו את רפי, הוא יתקומם: "סליחה?! הם גנבו ממני ראשונים. מאיפה ההם לקחו את הצבע הירוק שלהם אם לא מהמלפפון של מחלקת ירקות? יאללה יאללה אתה מעכב את כל התור".
<<<
ולאן נעלם 7, אתם שואלים את עצמכם? זו רק אחת השגיאות, מהפחות מביכות, שתמצאו במקומון. למי יש כסף למגיהה כשאין עורך.
