דרוש מידע איזה בעל חיים כדאי לקנות לילד

  • הוסף לסימניות
  • #21
היה לנו את כל החיות האפשריות בחצר -כולל עז:eek:
לדעתי אוגר /שרקן זה ממש חמוד (ואני שונאת חיות בעקרון)
הם לבנים נקיים יושבים בתוך כלוב עם נסורת
שמים להם גלגל וזה פשוט חמוד לראות איך הם רצים עליו
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
יש לנו תוכונים. אכן מלכלך אבל לא ברמה היסטרית ואם יש מרפסת זה ממש בסדר. הילדים אוהבים אותם.
בעבר היו לנו פינקים- פחות מענינים. וציפורי אהבה שאפשר לקנות מוחתמים ואז הם ממש יכולים להסתובב בבית (גם בלי קיצוץ כנפיים ). הם מענינים גם פרא.

היו לנו דגים אבל זה פחות לקשר ויותר ליופי. ואז נזילה אחת מהאקווריום הרסה קיר שלם.

בתכלס החיות הכי טיפוליות זה כלב ולמצער חתול. אבל לא מקובל בציבור שלנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
תולעי משי :)

קל לגידול, שקט, נח - ועם הבטחה לזמן קצוב ולאחר מכן הם מתעופפים להם לחיים ולשלום.

בעלי היה מגדל תולעי משי עד שהם היו נהפכים לבמבה.

הגננת של הבת שלי יום אחד תפסה יוזמה, הודיעה לילדות להביא קופסאות כי מחר הם יקבלו תולעת משי. למחרת היא פשוט חילקה להם תולעי משי! למזלה של ביתי היא שכחה להביא קופסה והתולעת נשארה אחר כבוד בגן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אפרוחים מנסיון - לא מומלץ
גדלים מאד מהר, התחילו צ'יק צ'ק לקפוץ מהקופסא, לטייל וללכלך בכל פינה, שלחנו אותם מהר מאד..

אני עכשיו חושבת לקנות אוגר, הבת שלי מתחננת לזה, אני רק מתלבטת אם מתאים לשים אותו במרפסת שיש בה שמש חזקה בכל שעות הבוקר (אפשר למצוא פינה מוצלת אבל עדיין חם מאד), מה אומרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
מניסיון שלי
גידלתי בתור ילד
אפרוחים.תרנגולות.אוגרים.יונים.קיפוד.תוכים.וארנבות

הכאב לב של ילד שבע"ח נפצע או מת הוא עצום.
ילד מתחבר לבע"ח בצורה שלא תאומן
אני זוכר את עצמי מסתובב שבור ימים אחרי שבע"ח מת או נפגע

לכן חשוב מאוד!
לקחת את זה בחשבון לפני הקניה
ואם בכול אופן מחליטים לקנות
ללמוד את הבע"ח היטב
להיסתכל בפורומים ובאתרים
ולהבין טוב את הצרכים והדרישות של כל בע"ח

מנסיון! הידע על צרכיו והרגליו של הב"ח מונע את רוב העוגמות נפש

ותזכרו לשמוח שיש לכם ילד עם נפש רגישה ומכילה
כי זה התכונוות שדוחפים את הילד לרצות בע"ח

בברכה
ובהצלחה
אליהו

מסכימה עם כל מילה!
בילדותי, הייתה לנו גינה, אבא שלי בנה לנו כלוב גדול וקנה לנו אפרוחים, ברווזים, אפרוחים ערביים, שרקן וארנב. הכנסנו את כולם לביתם החדש עם המון נסורת, והשמחה הייתה רבה. כל השכונה עלתה אלינו לרגל כדי לצפות בחיות החמודות. בלילה הכלב של השכנים הצליח להכנס מבעד לשער הנעול, והצליח לקרוע! את רשת הברזל שתחמה את הכלוב כאשר הוא עצמו נפצע מהדקירות של הברזל, אבל הוא לא וויתר! ופשוט בתאווה גדולה זלל את כל האפרוחים והברווזים. בבוקר כשקמנו נחרדנו לראות את הכלוב קרוע כאשר קערת המים הפוכה מעל השרקן המסכן והמבוהל, הארנב הצליח להתחבא מאחורי שק הנסורת וכך ניצל, אבל כל האפרוחים והברווזים נטרפו ומה שנשאר מהם הם כמה נוצות שעפו קלות ברוח. אני ואחי ממש בכינו ואבא שלי הלך אל אותו השכן שהכלב שלו טרף את האפרוחים ופשוט צעק עליו ודרש פיצוי על עוגמת הנפש והטראומה שחווינו. השכן כמובן התנצל מעומק ליבו והבטיח בהן צדקו שבלילה הבא הכלב יהיה קשור. למחרת בבוקר הזדעזנו לראות את הארנב מת כאשר ביטנו פצועה, אותו הכלב שוב חזר על מעשיו אבל הפעם הוא הרג את ארנב לשם שעשוע, השרקן האומלל כנראה לא היה מספיק מגרה כך שהוא ניצל אבל אחרי כמה ימים הוא אבד ועד עצם היום הזה אין לנו מושג מה שלומו מקווה ששרד..אומנם נהננו מהחיות ממש מעט זמן, אבל עדיין נקשרנו אליהם ושמחנו בהם, והיה לנו מאוד קשה לקבל את מה שקרה להם.
מה שאני באה לומר, שכדאי לחשוב טוב טוב האם כדאי להכנס לכתחילה לתוך הרפתקה כזו, מכיוון שאם קורה משהו לחיה (מן הסתם שיקרה במוקדם או במאוחר) יכול להיות מאוד טראומתי בשביל הילד שנקשר לחיה שלו. תחשבי. הוא מטפל בה כל היום, דואג לה, חושב עליה בבית הספר ומצפה בקוצר רוח לפגוש אותה לאחר הלימודים..הייתי מציעה לשקול שוב את האופציה הזו.. אולי בכלל תתני לו לגדל עציצים ופרחים כאופציה חילופית? או אפילו ירקות.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #27
אוגר!!!
אני אישית לא סובלת חיות... לראותם בלבד... אבל הילדים שלי (ובעלי-פרט חשוב) מאוד מאוד אוהבים, אחרי תחנונים רבים של הילדים (תוכים יש אבל זה לא מספק את יצר החיית מחמד כי אני לא מרשה להוציא אותם...) הסכמתי לאוגרים, הכי קטנים וחמודים שהיו בחנות -חשוב לברר שהגודל שרואים הוא הסופי!!!
לקחנו 2 זכרים מהסיבות שהוזכרו פה ב''ה השמחה רבה והילדים מאוד נהנים!!!
חשוב לציין בעלי מתעסק בניקיון וההשגחה ממש לא אחריותי!
יש לי תנאי עם הילדים שכדי שהאוגרים ישארו בבית הם נמצאים רק במרפסת ולא נכנסים בכלל הביתה!
אני מאוד שמחה שהסכמתי! אני רואה על הילדים את ההתפתחות שזה נותן להם, מקסים!
אחד לצערנו מת הילדים לא ראו אותו מת גילינו בלילה ובעלי פינה והחליף נסורת באותו רגע, לילדים הסברנו בבוקר שהיתה לו בעיה והוא מת זה דרך הטבע זה מצער אבל קורה, התמקדנו בשני שנשאר ושבעז''ה נביא חדש והילדים לקחו את זה הכי טבעי וטוב שיש! אפילו הגדולה שהכי חששתי הגיבה בצורה מדהימה!

אז אני ממליצה בחום! לא האמנתי שאני אגיד כזה משפט בחיים (:
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
[/QUOTE]בילדותי, הייתה לנו גינה, אבא שלי בנה לנו כלוב גדול וקנה לנו אפרוחים, ברווזים, אפרוחים ערביים, שרקן וארנב......
.....הייתי מציעה לשקול שוב את האופציה הזו.. אולי בכלל תתני לו לגדל עציצים ופרחים כאופציה חילופית? או אפילו ירקות.[/QUOTE]

אני מבינה את הטראומה אבל את מבינה שזה מקרה חריג... ברוב השכונות אין כלבים אולי חתולים וחלק מהאחריות של המבוגרים הקונים זה לחשוב על כלוב מתאים לסביבה
אפילו תוכים שמעתי על שכנים שיש להם חצר בקרקע והם תולים אותם מהתקרה אחרת החתולים....

ילד שרוצה חיה לא יעזור שום דבר אחר... ככה זה מהנסיון שלי
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אני מבינה את הטראומה אבל את מבינה שזה מקרה חריג... ברוב השכונות אין כלבים אולי חתולים וחלק מהאחריות של המבוגרים הקונים זה לחשוב על כלוב מתאים לסביבה
אפילו תוכים שמעתי על שכנים שיש להם חצר בקרקע והם תולים אותם מהתקרה אחרת החתולים....

ילד שרוצה חיה לא יעזור שום דבר אחר... ככה זה מהנסיון שלי

ולכן אני גם משתדלת לכתוב לדוג'
מכיוון שאם קורה משהו לחיה (מן הסתם שיקרה במוקדם או במאוחר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
חיה יכולה למות לאוו דווקא מכלב או חתול שטרף אותה.. היא יכולה למות גם מקור, מתנאים לא נאותים ,מבדידות ועוד. לא חסר.. נתתי דוג' מחוויה שקרתה לי בילדות על מנת לשתף תחושה מנקודת מבט של ילד. אני בטוחה שחיות כגון אפרוחים, ארנבים, דגים, שרקנים וכו.. תוחלת החיים שלהם לא ארוכה כשהם גדלים בבית בצורה חובבנית. מן הסתם פותחת האשכול לא תתחיל להשקיע בבית גידול מקצועי לחיה החביבה על מנת להאריך את חייה, מעבר לזה יש כאן בעיה של צער בע"ח ועניין של לא להכניס חיה טמאה לבית, מעדיפה לא להכנס לסוגיה הזו אבל צריך לחשוב על הכל..
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
היה לנו קן, וביצים וגוזלים.
עקבנו אחריהם כל יום ונהנינו מאוד מאוד.
למזלי, הספקתי להרים את הבת שלי לגובה בבוקר שתראה את הגוזל שכבר למד ללכת וטייל מחוץ לקן.
כך יכולתי להגיד לה בלילה שאחרי שהגוזלים למדו ללכת הם גם למדו לעוף ועפו.
למרות שזה לא היה האמת, האמת היה ששתיהם מתו / התייבשו ופינינו אותם מהר לפני שהיא תראה את זה.
ולמרות שההסבר התיישב לה על הלב, ימים רבים היא לא יכלה לסלוח להם שהם ברחו ככה בלי להגיד לה שלום ובלי לחזור אפילו לא פעם אחת....
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
האמת שצב הוא באמת הכי פחות מלכלך והכי פחות מזיק, השאלה היא האם הילדים שלך יתמידו בטיפול בו או שבסופו של דבר את תצטרכי לטפל בו ולדאוג לו.
הטיפול בו גם תורם גם מבחינה אקולוגית כי מביאים לו את כל הקליפות לאכול
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
האמת שצב הוא באמת הכי פחות מלכלך והכי פחות מזיק, השאלה היא האם הילדים שלך יתמידו בטיפול בו או שבסופו של דבר את תצטרכי לטפל בו ולדאוג לו.
הטיפול בו גם תורם גם מבחינה אקולוגית כי מביאים לו את כל הקליפות לאכול
אני חושבת שצב היא בין חיות הבית היחידות שיכולות לשרוד בכל מצב :D (חוץ מכלב וחתול) וגם היא חיה כזאת שקטה וצנועה ומסתפקת במועט. כך שאם כבר.. אז באמת צב..
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #35
אני מציעה לשכור חיות מחמד לתקופה מוגדרת, למשל לשבועיים.
יש חנויות שמתעסקות עם זה.

ואם לא השכרה, אז לקנות ע"מ להעביר הלאה לאחר תקופה מוגדרת.

לילד יהיה יותר קל עם פרידה שהוגדרה מראש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
קודם כל מצטרפת לכל אלו שכתבו על הפרידה מחיית המחמד אחרי 120 שלה.

רציתי גם להוסיף סיפור מכלי ראשון.
לבעלי היה תלמיד ממשפחה מעולה. כל הילדים שם עם ראשים גאוניים.
אותו בחור היה גאון בכל , אבל את הגמרא הוא פשוט לא קלט.
באקראי נודע לנו שלבחור יש ארנב. אישי שלו . קשור אליו מאוד ומתלטף איתו בכל עת מצוא.
בעלי הביא לי אז מהמקורות (אולי מהגמרא , אני לא זוכרת) שמגע בחיות טמאות - מטמטם.
אני יודעת שיש היום תרפיה בחיות , ושיש הרבה שמגדלים חיות טמאות והם (בתקווה ש....) כן תלמידים טובים. אבל בכ"ז נקודה למחשבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
ציטוט מאתר הידברות:

גידול בעלי חיים בבית הוא עניין השנוי במחלוקת. כמובן שאין הנידון בבעלי חיים המזיקים לנפש או לרכוש, שבאלו מפורש איסור גידולם בתלמוד (בבא קמא פ, א), וכמו כן אין הנידון בהחזקת חיות לתועלת כמו שמירה מגנבים, או לשם ניקור הבית מן העכברים - את אלו מותר לגדל כמפורש בתלמוד (שם), אלא הנידון הוא בעניין גידול חיות מחמד לצורך הנאה ושעשוע, כמו דגי נוי, תוכים וכדומה.

דעת המחמירים מסתמכת על המבואר במדרש (קהלת רבה פרק ו) על הפסוק (קהלת ו יא) "כי יש דברים הרבה מרבים הבל" - אלו מגדלי קופים וחתולים, וחולדות הסנאים, ואדני השדה וכלב הים, מאי אית להון הנייה מנהון (איזו תועלת יש להם מכך?). הכוונה, מבואר במקומות אחרים, למגדלים עופות לנוי ולקילוס, ומה שמוציא עליהם היה לו לתת לעניים.
מבואר לפי זה שאלו המגדלים עופות ודגי נוי לשם שעשוע - אין דעת חכמים נוחה הימנו. אולם בהרבה ספרי הלכה מבואר שאין איסור הלכתי בדבר, וכמו שדייק החיד"א בספרו "ברכי יוסף" (יו"ד סי' קיז) מלשון הבית יוסף שם שמותר לגדל תוכי בבית, וכן עולה מדברי שו"ת יכין ובועז (חלק ב סי' כה) שמותר לגדל קוף אע"פ שהוא טמא. וכן כתב בספר כף החיים (יו"ד סי' קיז סק"ה) שמותר לגדל עופות ובעלי חיים טמאים לנוי וכדומה. אך יש אומרים שגידול ארנבות בביתו לשחק בהם, אסור לכל הדעות (שו"ת חסד לאברהם), כיוון שרוב הארנבות מיועדות לאכילה לגויים, וכנראה שלפי המצב כיום בארץ שהארנבות נמכרות בחנויות תחביבים ולא לאכילה כלל, דין הארנבות כדין התוכי.

כמובן שאלו המגדלים חיות מחמד עליהם להיזהר במה שמבואר בתלמוד (ברכות מ א) ובשו"ע, שאסור לאדם שיאכל קודם שייתן מאכל לבהמתו, שנאמר "ונתתי עשב בשדך לבהמתך, ואכלת ושבעת". כמו כן יש להיזהר שלא יכשל חס וחלילה בצער בעלי חיים, וכידוע המעשה מהאר"י ז"ל, המובא בספר "פלא יועץ" (מערכת ב, ערך בעלי חיים), שאחד נענש בעונש קשה על אשר היו לו אפרוחים בחצרו, ואשתו הוציאה את הסל אשר היו עולים עליו אחרי אמם, ונגרם להם צער. ואע"פ שעשתה זאת בבלי דעת - נענשו. מתוך כך כתב הפלא יועץ שמקושי הדבר הכרוך בזה, היה ראוי בכלל להימנע מגידול בעלי חיים, ואולי מן הטעם הזה כתב אחד מתלמידי האר"י בספרו נגיד, ומצווה שלא יגדל אדם תורים ובני יונה בבית. בקונטרס חופת אליהו, שבסוף ספר ראשית חכמה, כתב שהמגדלים עופות אלו בבית מזקינים בלא זמנם בר מינן. אולם מעיקר ההלכה אין איסור בדבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
היה לנו צב, וכשהילדים שכחו לטפל בו, נאלצתי לפרוש עליו חסות, וזה לא היה מעוגן בחוזה. אז מסרנו אותו לפתיה הבאה.
היו לנו תוכונים. הם לכלכו ככה את שלושת המטרים ברדיוס שסביבם, שמסרנו גם אותם.
היתה לנו ארנבת. היא גדלה בקצב מבעית. למרות שהיא התגוררה במרפסת, הבית הריח כמו רפת. מסרנו גם אותה לאימוץ.
מסקנה: חיות המחמד היחידות שבני אדם עירוניים מסוגלים לגדל הם תינוקות.
כל מילה, מי שניסה - יבין!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה