עזרה איזה מדריך כתיבה מומלץ לי לקרוא לפני שאני כותבת ספר?

[אינפרא]

7 יומנים מכיתה ט' עד שנה ג' יום ביומו שיפשף אותי היטב

איך הצלחת?
אני ניסיתי בתחילה, אך העדפתי לכתוב חיבורים מאשר לקשקש לתוך היומן מחוויותי.
הכתיבה בהחלט משתפשפת ככל שיותר כותבים, אך מירב האוכלוסיה לרוב כתיבתה מסתכמת בכתיבה יבשה ועניינית כאשר היא הכרחית.

 

[ת.עקבי]

איך הצלחת?
אני ניסיתי בתחילה, אך העדפתי לכתוב חיבורים מאשר לקשקש לתוך היומן מחוויותי.
הכתיבה בהחלט משתפשפת ככל שיותר כותבים, אך מירב האוכלוסיה לרוב כתיבתה מסתכמת בכתיבה יבשה ועניינית כאשר היא הכרחית.

אני מכירה מישהו שכתב יומן וכל יום אצלו התחיל בערך כך:
היום קמתי מאוחר. היום איחרתי לעבודה. היום אישתי צעקה עליי שאקום כבר...
אז לא יודעת עד כמה יומן נקרא משפשף כתיבה, במיוחד אם הימים מונוטונים. כלומר זה יפה לכתוב על עצמי ועל מאורעות שקרו לי, אבל צריך גם לדעת להעיר תחושות שלא בהכרח התעוררו בי אי פעם.

 

[הדר 310]

איך הצלחת?
אני ניסיתי בתחילה, אך העדפתי לכתוב חיבורים מאשר לקשקש לתוך היומן מחוויותי.
הכתיבה בהחלט משתפשפת ככל שיותר כותבים, אך מירב האוכלוסיה לרוב כתיבתה מסתכמת בכתיבה יבשה ועניינית כאשר היא הכרחית.

כתבתי באזור ה15 יומנים, יום יום במשך כמה שנים טובות.
אפפעם לא חשבתי שזה מה ששיפשף אותי בכתיבה, אבל אולי?

 

[הדר 310]

תכתבו הוא ספר נהדר, מלא וגדוש בחומר מרתק והכרחי, אבל בעיניי פשוט חומר אסור לקריאה לכותב מתחיל. משבש את תדר היצירתיות הראשוני באופן כמעט בלתי הפיך. (טוב, הקצנתי. אבל מה העניין לבלוע קורס מקיף וארוך בכתיבה בשלוק אחד?)

אפשר בבקשה הסבר יותר מפורט?
אני מאוד רוצה להתחיל כתיבת ספר משמעותית וקצת נבהלתי

 

[הודיה בושארי- ציירת]

איך הצלחת?

הייתי מכורה, ממש..

אני מכירה מישהו שכתב יומן וכל יום אצלו התחיל בערך כך:
היום קמתי מאוחר. היום איחרתי לעבודה. היום אישתי צעקה עליי שאקום כבר...
אז לא יודעת עד כמה יומן נקרא משפשף כתיבה, במיוחד אם הימים מונוטונים. כלומר זה יפה לכתוב על עצמי ועל מאורעות שקרו לי, אבל צריך גם לדעת להעיר תחושות שלא בהכרח התעוררו בי אי פעם.

חחח
קראת לו את היומנים???

אני למדתי בפנימיה בכל השנים האלה, והיו לי חיים סוערים מאד!
שום יום לא דמה לקודמו... הימים המשעממים היו החופשים בבית...
וכתבתי מעניין ממש כמו סיפור, עד היום אני קוראת בשקיקה פעם בכמה שנים שאני מחליטה לעשות לי סיפור בהמשכים.
יש חוויות שמעולם לא הייתי זוכרת אותן אם לא הייתי כותבת.
וזה ממש לא התחיל ב: יומני היקר.. בר.ר.. לא!

 

[ת.עקבי]

אפשר בבקשה הסבר יותר מפורט?
אני מאוד רוצה להתחיל כתיבת ספר משמעותית וקצת נבהלתי

אני יכולה להגיד מה לי הפריע בתכתבו - (הרמתי גבות, לא יותר. ולא התייחסתי ל'עובדה' שהועלתה)
הוא מגדיר כתיבה בגוף שלישי הווה - כדיווחית בלבד ולא מוצלחת עלילתית.
שזה מצחיק כי גם אם לא אעדכן אתכם שזה סגנון הכתיבה האהוב עליי, יש סופרים רבים שכותבים בצורה הזו, ביניהם מיה קינן אם אני לא טועה (לפעמים עבר לפעמים הווה, לא ראיתי אצלה עקביות בנקודה הזו)
ובגדול: אם ביקורת סדרתית עלולה לקבע את הכתיבה - מדריך על כמה וכמה. לכל אחד הייחודיות שלו, אם נכניס את כולם לתבניות - יהיה קשה לצאת מהן.

 

[הדר 310]

אם נכניס את כולם לתבניות - יהיה קשה לצאת מהן.

ובכל זאת צריך אותם כדי לנתב את היצירתיות לכתיבה נכונה, לא?

 

[ת.עקבי]

ובכל זאת צריך אותם כדי לנתב את היצירתיות לכתיבה נכונה, לא?

נכון, אבל כדי לנתב משהו - צריך שיהיה אותו. אם יש לך אופניים - את יכולה לנסות להתפרע על הכביש. אם יש לך מוסטנג - את תצליחי להתפרע על הכביש.
בקיצור - בשביל להיות טובה את צריכה להבקיע לעצמך דרך בכלים שלך, לשדרג אותם ואז ללכוד טיפים מאלו שעשו אותו דבר לפנייך, כשאת מסוגלת ויכולה לרדת לעומק שלהם.
ואקח אותך למטבח. אם אף פעם לא הכנת חביתה, גם בעזרת ההוראות המפורטות ביותר - איך תצליחי להכין עוגת קצפת שלוש שכבות, אה?!

 

[~שפרה~]

לא קראתי את כל התגובות.
אבל דבר חשוב מאוד: את יכולה לקרוא אלף מדריכים, אבל אין תחליף לאדם חיצוני שישים לב למה שאת לא.
לפעמים יש מחשבה שבנקודה X אנחנו מעולים, ומתברר ש... ממש לא.
המדריכים נקלטים במוח שלנו על פי הבסיס שלנו ורמת הכישרון....

המון הצלחה!

 

[~שפרה~]

אני יכולה להגיד מה לי הפריע בתכתבו - (הרמתי גבות, לא יותר. ולא התייחסתי ל'עובדה' שהועלתה)
הוא מגדיר כתיבה בגוף שלישי הווה - כדיווחית בלבד ולא מוצלחת עלילתית.
שזה מצחיק כי גם אם לא אעדכן אתכם שזה סגנון הכתיבה האהוב עליי, יש סופרים רבים שכותבים בצורה הזו, ביניהם מיה קינן אם אני לא טועה (לפעמים עבר לפעמים הווה, לא ראיתי אצלה עקביות בנקודה הזו)
ובגדול: אם ביקורת סדרתית עלולה לקבע את הכתיבה - מדריך על כמה וכמה. לכל אחד הייחודיות שלו, אם נכניס את כולם לתבניות - יהיה קשה לצאת מהן.

כדי לשבור את הכללים ולייצר סגנון וייחודיות מדויקת - יש צורך ללמוד אותם ולפתח מודעות לנקודות שהם מעלים.
לא סתם הם נוצרו...

לגבי ההערות, אפשר לדון על זה.
רק, מיה קינן מאוד נעה בין עבר להווה בתובנות של הדמות, סיפור שרשרת מקרים וכו'...

לא קראתי את 'תכתבו', אבל מכירה קצת את הגישה של לירון פיין. לכן אני מעזה לשער שכוונתו הייתי כתיבה דיווחית שלא מתמקדת על רגשות מפורטים בין עבר להווה, שרשרת מקרים הגיונית.
יש נטייה היום לכתוב ספרים בצורה של: הוא רץ את כל הרחוב, מזיע. בקרן זווית הראשונה הוא מחליק על הפנים וקם.

שהיא בהחלט דיווחית.

 

[הדר 310]

או

נכון, אבל כדי לנתב משהו - צריך שיהיה אותו. אם יש לך אופניים - את יכולה לנסות להתפרע על הכביש. אם יש לך מוסטנג - את תצליחי להתפרע על הכביש.
בקיצור - בשביל להיות טובה את צריכה להבקיע לעצמך דרך בכלים שלך, לשדרג אותם ואז ללכוד טיפים מאלו שעשו אותו דבר לפנייך, כשאת מסוגלת ויכולה לרדת לעומק שלהם.
ואקח אותך למטבח. אם אף פעם לא הכנת חביתה, גם בעזרת ההוראות המפורטות ביותר - איך תצליחי להכין עוגת קצפת שלוש שכבות, אה?!

אוקי, מקווה שהבנתי אותך.
צריך לפתח את הכתיבה העצמית שלי לפני שאני קוראת מדריכים למיניהם.
איך עושים את זה?

 

[Talya kadosh]

מעניין, עד היום אני לא מרגישה שמדריכי כתיבה עוזרים או משפרים את הכתיבה, אני מרגישה שהם חוסמים. כאילו הם מקבעים אותי.

אגב, משהו שמשפר את הכתיבה מאוד, ביקורת. אבל בעיקר היכולת לקבל אותה.

 

[צפניהו]

כתבתי באזור ה15 יומנים, יום יום במשך כמה שנים טובות.
אפפעם לא חשבתי שזה מה ששיפשף אותי בכתיבה, אבל אולי?

סתם יומן אישי? גם אני כתבתי מספר דומה, ולא, זה לא אמור לשפשף באמת בכתיבה. אולי ברמה מינורית. (אא"כ זה נכתב כתרגול/ברמה גבוהה ולא אינטואיטיבית)

אפשר בבקשה הסבר יותר מפורט?
אני מאוד רוצה להתחיל כתיבת ספר משמעותית וקצת נבהלתי

לא התכוונתי להבהיל, אבל גם לא חוזר בי מעצם הנקודה, כי היא אכן קריטית.
אינני יודע באיזה שלב בכתיבה את נמצאת, אבל אם עדיין מדובר בצעדים ראשונים חשוב מאוד לתת מקום ליצירתיות ולנביעה הפנימית הטבעית (לא לחינם מכונה כתיבה ספרותית 'כתיבה יוצרת').
בגדול, וכמעט כל הסופרים ימליצו על כך, הכתיבה בנויה לפחות משתי שלבים: שלב הכתיבה הטבעית (דראפט ראשון) ושלב הביקורת והעריכה. אם את מתיישבת לכתוב כשעל גבך גמד קטן ולא מאוד נחמד שמצביע על כל מה שבעייתי ולא מוצלח/יפה/מקצועי במאה אחוז - מובטחים לך חסמי כתיבה מעייפים ומתסכלים.
מאוד ממליץ לקרוא מדריכי כתיבה בסיסיים כי הם גם נותנים מושגים שלא חלמת שהם קיימים בכלל, וגם כי זה נותן דחיפה והשראה לא מועטים. אבל להתחיל מיד עם (כמעט) כל המידע שקיים על כתיבה (מקצין, 'תכתבו' רחוק מלהקיף הכל, אבל הוא לפחות מתיימר לעשות זאת) זאת טעות קריטית. במילים אחרות זה אומר שתהפכי לעורכת מקצועית שיודעת להגיד מה לא טוב, אבל ליצור ולהשתעשע עם המילים בפועל - לא תדעי.
וחבל. ממש חבל.

אני יכולה להגיד מה לי הפריע בתכתבו - (הרמתי גבות, לא יותר. ולא התייחסתי ל'עובדה' שהועלתה)
הוא מגדיר כתיבה בגוף שלישי הווה - כדיווחית בלבד ולא מוצלחת עלילתית.
שזה מצחיק כי גם אם לא אעדכן אתכם שזה סגנון הכתיבה האהוב עליי, יש סופרים רבים שכותבים בצורה הזו, ביניהם מיה קינן אם אני לא טועה (לפעמים עבר לפעמים הווה, לא ראיתי אצלה עקביות בנקודה הזו)
ובגדול: אם ביקורת סדרתית עלולה לקבע את הכתיבה - מדריך על כמה וכמה. לכל אחד הייחודיות שלו, אם נכניס את כולם לתבניות - יהיה קשה לצאת מהן.

זה עוד נקודה, אבל בלי קשר למה שציינתי.

 

[צפניהו]

מעניין, עד היום אני לא מרגישה שמדריכי כתיבה עוזרים או משפרים את הכתיבה, אני מרגישה שהם חוסמים. כאילו הם מקבעים אותי.

אגב, משהו שמשפר את הכתיבה מאוד, ביקורת. אבל בעיקר היכולת לקבל אותה.

בדיוק. מקבעים. (יוצא מן הכלל הוא הספר של שפרה גליק שכתוב באופן כה קליל, שלדעתי נהדר ולא חוסם)

 

[צפניהו]

אני יכולה להגיד מה לי הפריע בתכתבו - (הרמתי גבות, לא יותר. ולא התייחסתי ל'עובדה' שהועלתה)
הוא מגדיר כתיבה בגוף שלישי הווה - כדיווחית בלבד ולא מוצלחת עלילתית.
שזה מצחיק כי גם אם לא אעדכן אתכם שזה סגנון הכתיבה האהוב עליי, יש סופרים רבים שכותבים בצורה הזו, ביניהם מיה קינן אם אני לא טועה (לפעמים עבר לפעמים הווה, לא ראיתי אצלה עקביות בנקודה הזו)
ובגדול: אם ביקורת סדרתית עלולה לקבע את הכתיבה - מדריך על כמה וכמה. לכל אחד הייחודיות שלו, אם נכניס את כולם לתבניות - יהיה קשה לצאת מהן.

בעיניי ההגדרה של פיין נכונה בהחלט. רואה את זה על חומרים של כותבים טירונים שמתארים סיפור שלם בגוף שלישי זמן הווה וגורמים לי לבחילה בלתי נעימה. זה נראה כמו ילד שמנסה לתאר את המציאות. ('עכשיו מוישי עושה ככה, עכשיו שלום צועק עליו'. עכשיו עכשיו עכשיו. איך מרגיש קורא אינטליגנט כשמתארים לו שעכשיו קורה ככה ועכשיו ככה?)

אממה? יש מקרים יוצאי דופן. מיה קינן השתמשה בזה בקטעי המתח באיסתרק ומהללאל וזה ממש היה מוצלח (וביוזבד ופדהאל נדמה לי שכל הספר כתוב כך, ומשום מה זה לא הציק לי).
צריך לדעת איך לכתוב את זה (כמו שצריך לדעת איך לכתוב בגוף ראשון זמן הווה)

 

[ת.עקבי]

בעיניי ההגדרה של פיין נכונה בהחלט. רואה את זה על חומרים של כותבים טירונים שמתארים סיפור שלם בגוף שלישי זמן הווה וגורמים לי לבחילה בלתי נעימה. זה נראה כמו ילד שמנסה לתאר את המציאות. ('עכשיו מוישי עושה ככה, עכשיו שלום צועק עליו'. עכשיו עכשיו עכשיו. איך מרגיש קורא אינטליגנט כשמתארים לו שעכשיו קורה ככה ועכשיו ככה?)

אממה? יש מקרים יוצאי דופן. מיה קינן השתמשה בזה בקטעי המתח באיסתרק ומהללאל וזה ממש היה מוצלח (וביוזבד ופדהאל נדמה לי שכל הספר כתוב כך, ומשום מה זה לא הציק לי).
צריך לדעת איך לכתוב את זה (כמו שצריך לדעת איך לכתוב בגוף ראשון זמן הווה)

גם גוף ראשון אפשר לכתוב זוועה. ואישית, אני לא קיבלתי טענות על גוף שלישי הווה. אולי לכן כל כך הציק לי
בכל אופן, לדוגמא שלי - אם הייתי כותבת מתחילה ונלהבת - לא הייתי מנסה את אופציית הסגנון הנ"ל. בגלל שאני לא - אני מבינה שספציפית מה שקבע פיין/גוטמן לא נכון לי ולא נרתעת ומשנה אחור 800 דף כי "פיין אמר שזה מיועד לדיווחים בלבד".

 

[אדריכלית מתחילה]

זה באמת לא קשור לשאלה שלך , אבל לטעמי גוף שלישי הווה זה מצוין אם זה לסצנות בודדות מתוך ספר שלם.
לכתוב ככה לאורך כל הספר לא.

 

[הדר 310]

שלב הכתיבה הטבעית (דראפט ראשון)

את חושבת ששלב ראשון לכתוב ממש דראפט ראשון שלם לחלוטין לבד?