דרוש מידע איזה משפט אמרו לך פעם ולא שכחת אותו עד היום?

הירשם עכשיו!
"תעלה לקומה 7 ושעתיים על תדבר"
(פקודה שיצא ממיון בהדסה על עצם שנתקע לי בגרון) (קומה 7 מחלקת אא"ג)
כמה שעות קודם: סיננתי לאדם שהיה איתי בוויכוח, ניסיתי להשתיק אותו צעקתי עליו "תעלה לקומה 7 מכיוון ששם אף אחד לא ישמע אותך"
הוא היה מושפל, המילים שלי חזרו אלי כבומרנג ותקעו אותי בקומה 7 בבניין דיוידסון ללא יכולת לדבר,
סיפור טרי בהשראת פרשת מטות "ככל היוצא מפיו" "לא יחל דברו"
 
נערך לאחרונה ב:
נכתב ע"י כאן כדי להישאר:
מחנכת בתיכון שאמרה לי: גם אם הייתי שותה יין, לא הייתי מתנהגת כמו שאת....
באמת שעברו שנים ואני עדיין זוכרת את המיקום, את הטון, את המבט, הכל..
נקודה למחשבה לכל מי שמתעסק בחינוך.
לחצ/י כדי להרחיב...
לא נעים לומר אבל אני שונאת את המורות האלו שמנצלות את המקום שלהן כדי לרמוס תלמידות-
מאז שאני מורה אני כל כך נזהרת בלשוני כדי שבטעות חלילה לא אפגע בתלמידה.

באחד משנות לימודי-
הייתי חדשה בכיתה ואחת המורות ממש ניסתה להתנכל אלי - היא הוציאה אותי מהכיתה על דיבורים יוצאי דופן לטענתה..
ובחוץ היא אמרה לי את המשפט הבא "אני לא מצליחה להבין איך קיבלו אותך לפה את בכלל לא מתאימה".- על דיבור בשיעור..
אני הייתי מזועזעת עד עמקי נשמתי ולקחתי את זה אישית מאוד!!
לימים התברר לי שזה סיטואציה שהיא עושה לכל החדשות כדי שלא ירגישו בבית..

בסיום השנה היא דיברה איתנו על הקפדות של מורות על תלמידות ושאנחנו צריכות לבקש ממנה סליחה על זלזול וכו'...
אז ניגשתי אליה ואמרתי לה שאני יודעת שלא כדאי שנמשיך כל אחת לדרכה בלי שהיא תדע שאותו משפט פגע בי ומאז אני לא מסוגלת לסלוח לה ואני מקפידה עליה-
חיכיתי עד שהיא תתנצל. וגם אמרתי לה את זה בלי להתבייש.
 
נכתב ע"י אמא של תולוש:
כן, אבל זה היה בקטע אחר
פשוט ישבתי שפוכה היא בקשה ממני ללכת להביא משהו (רחוק) ועשיתי פרצוף שעזבי אותי אין לי כוח
אין מצב שאני עושה את זה....
ואז היא אמרה את זה עם כל הלב והנשמה, הנחיתה את זה כמו בלוק
את.
פשוט
בחורה
עצ
ל
ני
ת
!!!!!
בום
זה נאמר בכזאת דרמטיות שזה מהדהד לי באוזניים ורודף אותי עד היום :)
נסלח. אבל לא נשכח.
לחצ/י כדי להרחיב...
אגב אם היא בעצמה לא עשתה את זה,
זה מוכיח שהיא פשוט אמרה מה שהיא חושבת על עצמה!!
 
1. אסור לנו לעצור.
2. בעל הרצון החזק מעצב עולמו במו ידיו.
3. הקושי הוא זמני, הגאווה היא נצחית.
4. תמיד לוחם, תמיד קדימה, תמיד לנצח!
5. כל עוד תאמינו, אני אתכם.
6. הכל יקרה בזמן שלו.
7. מרגע של עצבות נצא גדולים וחזקים.
8. לנצל את הכוח לטובה, ולא לבזבז אנרגיות על דברים שוליים.
9. אין לנו שליטה על גלי הים, אבל את במפרשים אנחנו מכוונים.
10. תתחזק, תתגבר ואתה עולה למדרגה גבוהה יותר!
11. זה לא נגמר שאתה נופל, זה נגמר שאתה מחליט לא לקום.
12. שבטך ומשענתך המה ינחמוני - שניהם מהשם ושניהם לטובה.
13. הקב"ה מסדר עבורנו מקרים שאינם נוחים כדי לעזור לנו לגדול.
14. אני מאמין שהכל מהקב"ה ויודע שהכל ממנו. אז על מי אני כועס?
15. חירות היא דבר נפלא אך דורשת אומץ!
16. לעיתים הבעיה איננה חוסר עשייה אלא עודף עשייה.
17. אם יש לנו ניסיונות גדולים זו ההוכחה שיש לנו כוחות גדולים.
18. אנחנו מקבלים כוחות לקשיים שהקב"ה נותן לנו ולא לאלו שהוספנו לעצמנו.
19. פירוש המילה בעיה - ב- בורא, ע - עולם, י - יפתור, ה - הכל!
20. בורא עולם זה כל העולם!
21. אל תתני למחשבות שלך להשתלט עלייך, אלא תשתלטי את עליהם!
22. בזמן שהלב שותת דם, כאוב, קרוע ומיואש, זה הזמן של המבחן הכי גדול באמונה. יהי רצון שאקבל בו 100% אמן!
23. אל תסכימי שהלחץ, המתח והדאגה יכנסו למוח וללב, כי הם לא יעשו כלום חוץ מנזק גדול בנשמה!
24. אל תחשבי יותר מדי, פשוט תתקדמי!~
 
"ה' הפקות"
לפרטים: התפללו מעומק הלב.
ה' מנהל הכל , המשחק הזה שנקרא חיים ימשיך איתך או בלעדיך,
ותכלס' חיים רק פעם אחת, אז בואו נעשה את המקסימום!
ועכשיו כאן בקטן. איזה שחקן בתוכנית האלוקית אתה רוצה להיות?
זוטר?
נציב?
או שחקן ראשי בעלילה?!
יש את התוכנית האלוקית שה' תכנן לנו, ולכל אחד בעולם. התוכנית תמשיך איתך או בלעדיך ,
ובסופו של יום הוא אבא שלנו ואנחנו אוהבים אותו אין סוף .
ןהוא אוהב אותנו כמו פי כמה ממה שאנחנו מסוגלים לדמיין.
שמעתי פעם את הרב יגאל כהן אומר: איך אני אחטא שאני יודע שאבא שלי בוכה?
מי שמדליק סיגריה בשבת מדליק את בורא עולם.
אז תנו בראש, כי החיים רק שלכם!!
 
נערך לאחרונה ב:
תנסה - מקסימום תצליח!
 
נכתב ע"י sol key:
לא נעים לומר אבל אני שונאת את המורות האלו שמנצלות את המקום שלהן כדי לרמוס תלמידות-
מאז שאני מורה אני כל כך נזהרת בלשוני כדי שבטעות חלילה לא אפגע בתלמידה.

באחד משנות לימודי-
הייתי חדשה בכיתה ואחת המורות ממש ניסתה להתנכל אלי - היא הוציאה אותי מהכיתה על דיבורים יוצאי דופן לטענתה..
ובחוץ היא אמרה לי את המשפט הבא "אני לא מצליחה להבין איך קיבלו אותך לפה את בכלל לא מתאימה".- על דיבור בשיעור..
אני הייתי מזועזעת עד עמקי נשמתי ולקחתי את זה אישית מאוד!!
לימים התברר לי שזה סיטואציה שהיא עושה לכל החדשות כדי שלא ירגישו בבית..

בסיום השנה היא דיברה איתנו על הקפדות של מורות על תלמידות ושאנחנו צריכות לבקש ממנה סליחה על זלזול וכו'...
אז ניגשתי אליה ואמרתי לה שאני יודעת שלא כדאי שנמשיך כל אחת לדרכה בלי שהיא תדע שאותו משפט פגע בי ומאז אני לא מסוגלת לסלוח לה ואני מקפידה עליה-
חיכיתי עד שהיא תתנצל. וגם אמרתי לה את זה בלי להתבייש.
לחצ/י כדי להרחיב...
ואיך היא הגיבה?
 
אשכול שלם להכפשת מורות בישראל?
תורמת משלי: לפני הטיול השנתי, הודיעה לי המורה בקול רם: "X, עליך אני לא לוקחת אחריות. זה לא עונש, אני פשוט לא יכולה לשמור עליך כל הטיול."
הזדהיתי איתה, מתקשה לשמור על עצמי ההיפראקטיבית. נפגעתי. בטיול ההוא לא השתתפתי.
 
וואלה איך בא לי ללכלך על כל המורות שלי כאן.. אבל עזבו חבל להתחיל.
בקצרה משפט שמורה בתפקיד ממש חינוכי ומוערך שאגה עליי לפני שנים באמצע מסדרון הומה בנות: את צבועה! אין לך רשות להתפלל!!! (ואגב לא, לא הפסקתי להתפלל בגללה... אל תדאגו)
קיצר ולמשפט-
כשתגדלי תביני.... 😜
ועכשיו ברצינות: משפט חזק שאני לוקחת איתי לכל מקום ובטח מכירים פה:
כל אדם שאתם פוגשים נלחם במלחמה שאתם לא יודעים עליה.
תהיו נחמדים.
תמיד.
 
נכתב ע"י ציף:
וואלה איך בא לי ללכלך על כל המורות שלי כאן.. אבל עזבו חבל להתחיל.
בקצרה משפט שמורה בתפקיד ממש חינוכי ומוערך שאגה עליי לפני שנים באמצע מסדרון הומה בנות: את צבועה! אין לך רשות להתפלל!!! (ואגב לא, לא הפסקתי להתפלל בגללה... אל תדאגו)
קיצר ולמשפט-
כשתגדלי תביני.... 😜
ועכשיו ברצינות: משפט חזק שאני לוקחת איתי לכל מקום ובטח מכירים פה:
כל אדם שאתם פוגשים נלחם במלחמה שאתם לא יודעים עליה.
תהיו נחמדים.
תמיד.
לחצ/י כדי להרחיב...
וגם המורה כנראה נלחמה במלחמה עלומה כל שהיא...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 171
    • ד
    בקשה תעתועי הזמן!
  • דיתי //
    • אשמח לחוות דעתכם, אני לא הכותבת!

    פרק א

    איילת הכירה כל סלע וכל חורבה באתר החפירות שבו שהתה שעות רבות, כחלק בלתי נפרד מלימודיה האקדמיים. גילוי תרבות יהודית עתיקה מצא משכן רגשי עמוק בנפשה, עד כי ידעה לאתר בעיניים עצומות היכן מקומה של כל אבן. היא מעולם לא התחרטה על המקצוע שבחרה. היסטוריה ותולדות עם ישראל שאבו אותה כליל ונתנו לה תעצומות נפש להתחבר אל עמה, אל היהדות. בשיחותיה הרבות עם חברותיה לספסל הלימודים הייתה שואלת בתום לב: אנו יהודים כבר אלפי שנים ולא מעניין אתכן מה השורש, מאיפה צמחתן? אבל אז הייתה נתקלת במשיכת כתף ובחוסר עניין. מה זה קשור אלינו? ומה יצא לי מהיהדות או מההיסטוריה?

    מה מאוד הופתעה לגלות שמכל חברי הקבוצה במגמה שהתמחתה בה, לא הרבה התרגשו כמוה. כל ממצא שהתגלה בחפירות התקבל בשריקת התפעלות ממנה ומהפרופסור. מלבדם נכחו עוד שני סטודנטים שוחרי היסטוריה שהתמגנטו לכל בליל השברים והמטבעות העתיקים שפרצו מרגבי האדמה. לימודיה האקדמיים לא הלחיצו אותה בכלל אלא היו ריפוי בעיסוק בשבילה. ימי החופשה, הניתנים לסטודנטים לנקות ראש ולעסוק בתחביבים נוספים, לא הוציאו ממנה אנחת רווחה. נפשה הוליכה אותה אל ההיסטוריה הנלמדת כתחביב מהנה.

    בשיעורי תאוריה בלעה בצמא כל מילה שיצאה מפיו של המרצה דיקמן. הוא העניק לכל צבא מאזיניו שיעור מרתק על ימי עם ישראל לפני הספירה. איילת אהבה במיוחד את הסבריו המרתקים לכל מה שנגלה עד כה באתר החפירות. היא אהבה את אדמת הקודש שטומנת בחובה כל כך הרבה גילויים שמגרים את המחשבה ומקשרים את ליבה ללבבות הקדומים.

    כמו תמיד אהבה להעלות את הנושאים האחרונים שנלמדו, להקשות וליישב בינה לבין עצמה מה היה ואיך נראו מלחמות היהודים בזמן בית שני, ומדוע כך היה אמור להתרחש. חברותיה לספסל גיחכו על שהעלתה סברות והקשתה על דברי המרצה. היא לא הרפתה עד אשר התיישבו התשובות במוחה.

    "הורדוס הגיע למלכות בדרך תככים. הוא נקרא מלך יהודי אך לא היה מזרע ישראל. בניו היו יהודים כי נולדו ממרים היהודייה, שהייתה מזרע החשמונאים". כך הפליג דיקמן בתיאוריו, והניח על השולחן את מבנה הזכוכית שבו שברי חרסים ומטבעות. תפקיד הסטודנטים היה לשחזר ולפענח את המוצגים והאותיות.

    דיקמן, שהרצה כבר כמעט שעתיים, חש בעיניהם המעורפלות של חניכיו והבין שהחומר עמוס וכבד, ואולי ארוך מדי לפעם אחת. הוא הביט בחטף בשעונו והתנצל שנסחף לתוך ההפסקה. הסטודנטים שפיהקו בשעמום ניעורו לפתע ובלעו ברצון את דקות החסד לריענון.

    רק זוג עיניים אחד הביע אכזבה.

    דיקמן הכיר היטב את קהל מאזיניו וידע אל נכון מי מחובר לחומר מנשמתו ומי כפוהו הוריו. מי יישאר ומי ינשור וימצא את מקומו לבסוף בהוראה או במנהל עסקים. הוא חייך בהחזירו את ניירותיו לתיקו, כשראה מזווית עינו את איילת ניגשת וכבר עומדת מולו, וידע ששוב תלבן איתו את החלקים שלא התיישבו במוחה. איזו ילדה תמימה. גם פרופסורים לא יודעים הכול. מדוע רק היא לא מקבלת הכול כמו שהוא?

    "סליחה, רציתי לשאול אם אוכל לקחת את המטבע הזה ולהחזירו מחר. פשוט תכננתי היום לבקר באתר החפירות ואולי אמצא את חצי העיגול השני. אוכל לפענח מה כתוב".

    "מצטער. אני לא רשאי לעשות זאת. את יודעת שממצא שנמצא שייך למערכת המחקר. מקומו במעבדה".

    "אבל זה לצורך לימוד?"

    "אני יודע שאת תלמידה מצטיינת, ואת היחידה שאוכל לסמוך שתעשה במטבע שימוש שלשמו הוא קיים".

    לפתע נמלך בדעתו והושיט לה את מבוקשה. "במחשבה שנייה, אולי דווקא את עוד תעלי את רמת הפקולטה. קחי אותו איתך".

    בדרך חזור הייתה שבעת רצון. הוא סומך עליה. היא לא תאכזב אותו.

    >>>>

    הרכב החדש מדגם יונדאי שקנה לה אביה החליק בקלות על הכביש. רק כעת חשה ברעב המכרסם במעיה. מדוע לא קנתה משהו בקפטריה כמו כולם? היא שוכחת מצרכיה הגופניים. מדוע היא כל כך משונה שלא מוצאת עניין בשיחות ההבל? מדוע רק אותה לא מעניין איזה מופע עלה לאחרונה? אולי היא צריכה לעגל פינות ולהיות כמו כולם? היא עוד תברר זאת.

    רק כעת שמה ליבה למכשיר הנייד שהיה שעות רבות במצב רטט. מסתבר שמעיין חיפשה אותה וחייגה מספר פעמים. היא כבר מכירה אותה ויודעת בדיוק מה יש לה לספר, דווקא לכן לא מיהרה לחזור אליה. אוף, שתרד ממני כבר. היא לא מבינה שאני אחרת ולא מוכנה להתבשל בדרך שבחרה. נכון שהיינו חברות שנים רבות ביסודי ובתיכון וידענו הכול זו על זו, אבל ברגע שנשטף מוחה של מעיין וחזרה בתשובה, היא הפכה לבן אדם אחר, ממש לא מוכר. היא מנסה בכל דרך למצוא פרצה ולהעביר לי את האור. די כבר, מעיין, אם נפלת ברשת החרדית, תיהני. אני מסתדרת עם היהדות שלי נפלא. היה לנו נהדר ביחד. שוב ושוב הרהרה בכל השיחות שניהלה עם חברתה אך נוכחה שאין תקווה להבנה. נשארה רק גחלת הקשר הנפשי הנטועה עמוק מדי בלב.

    *******

    כמה ימים לאחר מכן.

    "אתמול מנהל המדרשייה הציע לי שידוך", פלטה מעיין ולא ידעה שהטילה פצצה נוספת על זו שהנחיתה בידיעה שחזרה בתשובה.

    "באמת?" קראה איילת והביטה אל חברתה היושבת לצידה בקדמת הרכב. מעיין לא סיימה להפתיע אותה.

    "הוא נראה די מתאים. גם לו יש רקע כשלי. חוזר בתשובה ושואף לרוחניות".

    "את רוצה להגיד לי שנראה אותך בעוד חמש שנים נשרכת עם עדה של ילדים, מחתלת, רודפת, מבשלת ורצה אחר זאטוטים קטנים, ואחרי הכול משרתת את בעלך שלא עושה דבר מלבד לימוד תורה???"

    "הלוואי ואזכה לכך. ואם היית זוכה לאור האמונה, היית אומרת את אותן מילים רק בפנים מאירות ולא במנגינה לועגת ונדכאת".

    איילת הביטה על צדודית חברתה היושבת לצידה, ולא עיכלה מה ששמעה. איזו שטיפת מוח. האם זו מעיין הריאלית, המפוכחת והנאורה שנאומיה חוצבי הלהבות היו תמיד נגד כל מה שמסמל דת וחרדים? מישהו פה משוגע, ואולי זו היא עצמה. זו הפעם המי יודע כמה שהיא מתחרטת על קלות דעתה להצטרף לשבת רווקות. מדוע היא לא יכולה להגיד לא? אם מדובר במעיין, העניינים מסתבכים. היא תמיד יודעת לפרוט על מיתר חבוי ונסתר, משכנעת בדרך חכמה. די, צריך לפרום את החוטים האחרונים של החברות הזו. היא עלולה להחזיר אותי בתשובה. האם זו אני שנוסעת במכוניתי לבני ברק עם מעיין כדי לטעום את טעם גן העדן שמעיין רוצה להטעימני?

    "איילת, זה לא מה שאת חושבת. באות לשם בנות כמוך. בסך הכול תכירי מקרוב את המקום שממנו את רוצה להתרחק. זה רק עד מוצאי שבת".

    הן הגיעו לכתובת האכסניה מוקדם מהרגיל אך כבר בשעות הקרובות המתח ירד. הגיעו בנות מתחזקות וחילוניות. איילת הביטה ונרגעה. היא כבר תמצא פה מישהי כלבבה כדי לבנות חומת מגן ולבצר אותה מפני רוחות פנטיות.

    ***********

    איילת הרגישה עצמה טיפשה למדי. חבל שלא עשתה שיעורי בית. היא בהחלט חשה לחוצה אל הקיר. זו הייתה ההרגשה לאחר הרצאה מרתקת במחשבת ישראל מפי הרב רוט בשבת אחר הצהריים, בעודן נתונות תחת הרושם של שביתה מלאה מכל חולין שהוא, לאחר שכל זוג בנות התארח לסעודה אצל משפחות מארחות. רובן ככולן סיפרו בעיניים בורקות שהרושם היה אדיר ולמה, למען השם, דבר כה נהדר נמנע מהן. למישהו במערכת שבה הם גדלו הייתה מגמה להסתיר את האמת. למה?

    איילת חשה שמשהו חזק ממנה חרש סדקים בחומת ההגנה שבנתה. התאוריה הברורה לה מימי ילדותה להיות יהודי חופשי בארצנו ללא כבלי הדת, זקוקה בדחיפות לביצורים איתנים מהראשונים. היא לא תיכנע במהרה. היא מבינה בשטיפת מוח. היא מבינה בהיסטוריה ואפילו התווכחה עם הרב שניסה להסביר שבכל הדורות יהודים היו שומרי תורה ומצוות, ורק ב־200 השנים האחרונות הומצא היהודי החדש, יהודי של חולין. ההיסטוריה הוכיחה שאולי קם עם חדש, אבל יהודי הוא כבר לא, מלבד שרידי מסורת שעוד קושרים אותו בחוט דקיק לשמו היהודי, אבל גם הנותר ייטמע בין העמים ויתנתק בעוד דור. חוק טבע הוא שליבת היהדות, שהיא חיי תורה ואמונה, היא היחידה שהוכיחה את קיום שרשרת הדורות לאלפי שנים.

    הדברים הקפיצו אותה עד כי לא נתנה לו לסיים משפט ונכנסה לתוך דבריו. "אבל עובדה שלפני אלפיים שנה היו דתיים וחילונים, שאז נקראו פרושים וצדוקים, ואפילו מגזר של יהודי ביניים. איך זה מתיישב עם הדברים שהשמעת? במקרה אני עוסקת בארכאולוגיה ואני רואה במו עיניי ממצאים המאשרים את דבריי".

    "הוא שאמרתי. כל אלה שהיו יהודים שלמים אבל אט אט זלזלו בחובתם לשמור תורה ומצוות, בסוף התהליך נהיו חילונים ודור אחד אחריהם כבר נטמעו באומות. כך יצא ממילא שתוך זמן קצר כבר לא ניכר שהם היו אי פעם יהודים".

    "איך אתה יכול לבטל אותם? הם היו אחוז גבוה".

    "משך אלפי שנה היו יחידים ולפעמים קבוצות שחיפשו דרך חדשה בגלל אינטרסים צרים ואנוכיים, אך בוודאי לא מתוך אידאולוגיה. כל רפורמה חדשה ביהדות קמה מתוך רצון לברוח ממנה. מבחן התוצאה הוא דור ההמשך, שבעט בשקר והרחיק לכת להמרת דת או לחלופין לדרך המסורה מדור לדור, למי שחיפש את האמת".

    בשלב זה לא היו לה תשובות, אבל ברור שיש. אולי היא לא יודעת אותן, אבל איך הוא מסביר את המדינה המתקדמת ביותר במזרח התיכון שקמה בזכות היהודים החילוניים? האם היהודים החרדים בנו או התנגדו לציונות? היא חייבת תשובות קודם כול לעצמה כדי ללכת בראש מורם.

    במוצאי שבת, עת נפרדה מחברתה מעיין, נשאלה על ידה: "את כועסת ששכנעתי אותך לבוא?"

    "את לא תרצי לשמוע את האמת".

    "אני יודעת שאת בטוחה שעשו לי שטיפת מוח, אבל לי היה חשוב שלפחות כעת את יודעת שיהדות היא משהו עמוק ורחב יותר. הרבה יותר מלזרוק אבנים בשבת ולצאת להפגנות בעד סגירת כבישים".

    "קשה לי לסתור את דברייך, אבל את יודעת שאני לא נשארת חייבת. בתקופה הקרובה אמצא תשובה ברורה ליהדות החילונית, ואז אפרוס אותה לפני הרב רוט. אני חושבת שזה מחדל של היהדות החילונית שלא השכילה לחבר משהו מסודר, כמו משנה סדורה של היהדות המתקדמת".

    "אין חיה כזאת".

    "אני לא יהודייה בעינייך? הורי והורייך, הסבים והסבתות? אני קשורה לאדמה הזו יותר ממך. את הולכת לגדל ילדים. איזה דבר יהודי יש בזה? אני חוקרת את היהדות. אני לא חושבת שהידיים שמדפדפות דפי גמרא יהודיות יותר מידיים שמקלפות את ההיסטוריה וחול גולש מבין אצבעותיהן".

    "בואי נעצור כאן. אני אוהבת אותך ולא רוצה לגלוש למריבות. נישאר חברות. אני לא רוצה לקחת לך את זכות הבחירה".

    היא תקעה את מפתחות הרכב. לפתע נשר על רצפת הרכב חצי מטבע שהאיר באור מוזר.

    "מה זה?"

    "שום דבר", ענתה איילת. "חלק ממה שטמון באדמה. הוא שייך לתקופת הורדוס. אני לומדת על התקופה".

    מעיין מיששה את חצי המטבע הקדום והתאמצה להבין את הכתב המקוטע. "מעניין, הוא נראה כמו שמות קודש או משהו בקבלה".

    "אני אמורה לצאת לשטח ולמצוא את החצי השני".

    "שמת לב שיש לו אור מוזר? אולי אם תשלימי אותו הוא יהיה שלם. אולי צירופי המילים אולי זה... לא יודעת... מי יודע איזה כוח יש לו".

    "אל תיסחפי. יאללה, ביי, להתראות".

    "איילת, תשמרי על עצמך". את המשפט הזה איילת כבר לא שמעה. היא טסה במכוניתה. מעיין מצמצה בעיניה בגלל ההדף שנפלט. היא לא ידעה להסביר אבל תחושת בטן חזקה שידרה לה: איילת בסכנה, התפללי עליה.
    • תודה
    Reactions: הבזק של שפיות, יאן, ענן ורוד ועוד 2 משתמשים5 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיתי
    אשמח מאוד מאוד לעוד תגובות
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה