כותב המכתב מספר שהוא התרגש מהסיפור שלה וקיבל על עצמו להדליק נר לעילוי נשמתה במשך ארבע שבועות, עד יום שישי ד' בתמוז, והיות ויש לו בן בשידוכים הוא קיבל על עצמו שאם הבחור יתארס עד ד' תמוז הוא ימשיך להדליק נר לעילוי נשמתה עד היארצייט הבא וכן בשנים הבאות ביום היארצייט. עושה רושם שהיא התפללה עליו בשמים, כי ביום ד' תמוז הבחור שלו התארס שלא כדרך הטבע. מדובר בשידוך שהיה אמור 'להיסחב' עוד משך זמן אבל ביום ד' תמוז לחצו עליהם הרבנים של שתי הצדדים לסיים באותו יום אפילו שזה ערב שבת.