כללי איך אפשר לחבר את כל סוף שורה לפסקאות שלימים באופן אוטומאטי באידיזיין

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש לי קובץ PDF עם טקסטים (אני מצ"ב דוגמא שהעתקתי), ואני צריך לחבר את כל השורות שנקטעו לפסקאות.
וגם להפוך את כיוון הסוגריים שנהפכו בגלל ההעתקה


הרב הקדוש רבי משה יהודה לייב מסאסוב זיע"א
ליום ההילולא (ד' שבט)
הרה"ק רבי משה לייב סאסובער זיע"א בטרם נתקרב לחסידות, היה
אחד הרבנים החשובים של "ברוד" שבגליציה בימיו של הרה"ק רבי
אלימלך מליזענסק זיע"א לפני כמאתיים שנה, לר' משה לייב היה בית
מדרש גדול והוא נהג את קהילתו ביד רמה, היו לו הרבה בעלי בתים
חשובים, והראש הקהל של בית הכנסת שלו היה עשיר גדול ובעל
צדקה, והיה אחד מעמודי התווך של הקהילה. פעם אחת קרה שבתו
הצעירה של ראש הקהל חלתה במחלת מעיים קשה ל"ע, כל מה
שאכלה לא התעכל ושום מאכל לא הצליח להישאר במעיה, ומצבה
הלך ורע מיום ליום, אביה לקח אותה אל טובי הרופאים אך אלה לא
היו מסוגלים להושיעה, הוריה היו מיואשים ולא ידעו את נפשם,
בדיוק באותו זמן בא לברוד אחד מחסידי רבי אלימלך, וכאשר שמע
על צערו של הגביר, יעץ לו לקחת את בתו אל רבו לליזענסק,
באומרו כי רבי אלימלך הוא צדיק גדול ובעל מופת, אשר עזר
ליהודים רבים בעצתו וברכתו. הגביר לא היה חסיד והוא ידע מעט
מאד על דרך החסידות, אך מה לא עושה אבא כדי להביא מרפא
לבתו, הוא לקח איפוא את בתו ונסע עמה לליזענסק, בבואם אל הרבי
שפך הגביר את מר שיחו, וביקש כשדמעות עומדות כעיניו להציל את
חיי בתו, הרבי ביקש את רעייתו הרבנית לבשל מעט דייסה, ולתת
לחולה כפית או שתיים, הרבנית עשתה כן וראה זה פלא, הילדה
בלעה את הדייסה ולא הקיאה אותה, אלא אפילו ביקשה עוד, היא
תיכף הרגישה טוב יותר ונראה היה בעליל כי שינוי גדול מתחולל בה.
אז אמר הרבי לגביר לנסוע הביתה, לתת לילדה בימים הראשונים
מאכלים קלים בלבד, ובעזרת רופא כל בשר ומפליא לעשות היא
תהיה בריאה לחלוטין. האב המאושר הביא את בתו הביתה והיא אכן
נרפאה עד מהרה ולמחלתה לא נשאר זכר.
הגביר לא חדל לספר על נפלאות הרבי מליזענסק, וכאשר הוא
סיפר על כך לרב של ברוד, ניסה להשפיע עליו ולשכנעו שיסע
לליזענסק כדי להכיר אישית את הרבי, לר' משה לייב לא התחשק
לעשות נסיעה כזו, לא התקבל על דעתו שהוא הרב של ברוד שיש לו
קהילה חשובה, בה מחזיקים אותו כגדול בישראל, יסע אל רבי של
חסידים, הוא גם חשב שזה ביטול תורה וחבל על הזמן. הגביר שלא
היה מסוגל להבין מדוע מהסס הרב ולא רוצה לנסוע, הגביר עוד יותר
את מאמציו כדי לשכנעו, הוא ביקש שהרב יעשה לו טובה אישית
ויסע אל הרבי. לבסוף כדי לא לאבד את ידידותו של הגביר שהיה
ראש הקהל, הסכים ר' משה לייב לנסוע לליזענסק לשבת. בבואו
לליזענסק בחצות היום הזמין הרב לעצמו מקום באכסניה, התרחץ
והחליף את בגדיו לבגדי שכת והלך כדי לתת שלום לרבי אלימלך.
הוא דימה בנפשו כי הרבי מנהל חצר גדולה ומפוארת ממש גינוני
מלכות, ולהפתעתו מצא כי הוא גר בדירה צנועה למדי, שאין
להשוות אותה אפילו עם הדירה שלו בברוד. מילא חשב אין בעניות
משום פחיתות כבוד, אולם לפחות חשב שהרבי יפגין בפניו עושר גדול
בתורה ובחכמה, נכנס הרב של ברוד אל רבי אלימלך, בירך אותו
לשלום, הציג את עצמו ואמר מניה וביה, כי הוא לא היה בא כדי לגזול
את זמנו של הרבי, אלמלא רצה לעשות טובה לאחד מחשובי הבעלי
בתים שלו, הגביר פלוני בן פלוני. הרבי השיב לו ואמר כי הוא שמח
מאד להכיר את רבה של ברוד שיהיה אצלו אורח חשוב ומכובד. יושב
איפוא ר' משה לייב ומחכה לשמוע דבר תורה או איזה דבר חכמה
עמוקה, אולם כנגד זה אומר לו רבי אלימלך בזו הלשון: ר' משה לייב,
אספר לך מעשה:
פעם אחת היה גיבור גדול שהרג אריה וכדי שכל האנשים יידעו
ויזכרו תמיד איזה גיבור גדול הוא, לקח הגיבור ופשט את עורו של
האריה ועשה ממנו פוחלץ, על ידי כך שמילא את העור בקש, והעמיד
את פוחלץ האריה בפתח ביתו, באו כל חיות היער כדי לחלוק כבוד
למלך היער, אחד אחרי השני הם באו והשתחוו לאריה שהוא מלך כל
החיות, היה ביניהם שועל אחד שהוא ערום מכל החיות, כאשר הוא
ניגש כדי לכרוע ברך בפני המלך, ראה שמשהו אינו כשורה, המלך אינו
מגלה שום סימן חיים, ניגש איפוא השועל בזהירות ומשך קלות בזנבו
של האריה, אחרי שראה שאין האריה מגיב על ההתגרות, הרהיב
השועל עוז בנפשו ובעט קלות ברגלו של האריה המת, שוב אין תגובה,
עתה כבר לא יכול השועל להתאפק, והוא קרא בקול גדול: תראו
רבותי, המלך שלנו מת, זהו אריה מת, ובפני אריה מת אין צורך לכרוע
ברך ולהשתחוות, באומרו זאת החל השועל לקרוע חתיכות מעורו של
האריה המת, ומה שנשאר ממלך החיות היתה ערימה של קש. רבה של
ברוד ר' משה לייב נשאר המום ולא ידע את נפשו, זה מה שיש לרבי
אלימלך לומר לו? לספר לו מעשיה שכזו, הוא רצה לקום וללכת אך
הרבי הקדימו ואמר לו:
ר' משה לייב יש לי עוד מעשה לספר לך, היה היה פעם עני מרוד
שאף פעם בחייו לא לבש בגד חדש, ותמיד הלך בבלויי סחבות. פעם
הסתובב גלגל המזל והאיש התעשר ונהיה גביר גדול. שלח האיש
לקרוא לחייט שיתפור לו חליפה חדשה כיאה לגביר, בא החייט נטל
מידה וכעבור ימים ספורים הביא את החליפה המוכנה כמעט, כדי
לערוך כמה מדידות אחרונות, לבש הגביר החדש את החליפה הלא
מוכנה, והחייט מתחיל במלאכתו כדי להתאימה ללקוח, פה הוא מושך
בשרוול, שם הוא מחליק על הכתף כדי שהכל יהיה מותאם על הצד
היותר טוב, אולם העשיר החדש שמעולם לא תפרו לו חליפה חדשה,
חשב כי החייט חומד לו לצון וצוחק ממנו, הוא כועס איפוא על חוצפת
החייט ומבקש לגרשו מביתו, והחייט מצטדק ואומר כי אין הוא צוחק
ח"ו מהגביר, אלא שהוא רוצה להבטיח שהחליפה תתאים לו בצורה
מושלמת ביותר. ר' משה לייב נפגע עמוקות, מה זה הרבי חושב אותו
לילד קטן שמספר לו מעשיות? הוא קם איפוא אמר שלום והלך, אלמלא
היה ערב שבת אחר הצהרים היה חוזר מיד לעירו, בלית ברירה הוא
נאלץ להישאר ולשבות בליזענסק.
רבה של ברוד ניסה להתעלם מדברי הרבי ולהוציא מהראש את
המעשיות ששמע ממנו, אולם הדבר לא עלה בידו, ניסה איפוא
לחשוב מה התכוון הרבי בספרו לו את הסיפורים הללו, מדוע הוא
סיפר אותם דווקא לו, ואיזו שייכות יש למעשיות אלה אליו? וככל
שהוא העמיק לחשוב, הגיע למסקנה כי לסיפורים הללו משמעות
עמוקה לגביו, הרי גם חז"ל המשילו לעתים קרובות משלים בעלי
תוכן חינוכי ורוחני נעלה, הוא גם נזכר כי בגמרא ובמדרשים
נמשלים תלמידי חכמים לעתים קרובות לאריה, האריה שבחבורה
ולמלך מאן מלכי רבנן, נראה איפוא כי הרבי רצה לומר שיכול
מישהו להיות למדן גדול, אריה ממש, אולם אם חסרה לו החיות
האמיתית החיות של התורה, הוא אינו אלא אריה של קש פוחלץ
לא עלינו, מובן מאליו הוסיף הרב של ברוד לשזור את חוטי
מחשבותיו, מובן מאליו כי החיות אינה מתבטאת רק בלימוד
התורה אלא גם בצורה שבה מתפללים, מקיימים את המצוות
ובכל ההנהגה היומיומית של האדם היהודי, כל זה צריך להיות
בחיות ובחמימות ואם אלה חסרים, הרי שמן השפה ולחוץ יכול
מישהו להיראות כאריה אולם לאמיתו של דבר, הוא אריה של
קש בלבד, מענין לענין נזכר ר' משה לייב, כי בתורה שבכתב
ושבעל פה, מכונים מצוות ומעשים טובים, כמו גם מידות טובות
כמלבושים של האדם לבושים, של הנשמה, והרי לבוש צריך
להיות מותאם למידותיו של האדם, לא ארוך מדי ולא קצר מדי,
לא רחב מדי ולא צר מדי, לא שרוול אחד ארוך והאחר קצר וכו'.
זהו בעצם הפירוש של מידות, היינו מידות נכונות ומדויקות, הכל
צריך להיות במידה המתאימה, אולם מה לכל זה ולרבה של ברוד
ר' משה לייב? שואל את עצמו ומנסה להשיב, האם הרבי סיפר לי
כל זאת כיון שיש לכך שייכות מיוחדת אלי?
לפתע נרעד רבה של ברוד לעצם המחשבה, שאכן הוא ר' משה
לייב רבה המכובד של ברוד, הוא הוא האריה של קש והעשיר
החדש שלא הבין כיצד לאפשר לחייט שרצה לתפור לו מלבוש
חדש, עתה הבין ר' משה לייב כי הרבי לא התכוון חלילה לבטל
אותו, אלא התאמץ לתפור לו לבוש חדש שיתאים למידותיו
ולמדרגה שלו, והוא עשה זאת בדרך מחוכמת ולבבית כאחת,
כאשר הוא הכיר בכך, מיד נעלם הכעס שלו והיה כלא היה, והוא
חש את עצמו אסיר תודה לרבי אלימלך שהתאמץ לפקוח את
עיניו. הוא חזר איפוא אל המנין של הרבי כשהוא מלא ציפיה
דרוכה ומתוחה, בפעם הראשונה הוא ראה עתה כיצד רבי
אלימלך מתפלל, עורך שולחנות ומשמיע רעיונות עמוקים במושגי
החסידות, ששמע מרבו המגיד הקדוש ממעזריטש זיע"א בשם רבו
הבעל שם טוב הקדוש זיע"א, רבי אלימלך פתח לפניו עולמות
חדשים מלאי אור וחיות שחדרו לעמקי נשמתו, מאז הפך ר' משה
לייב לתלמידו וחסידו הנאמן של רבי אלימלך, ושתה בצמא
ממעין החסידות. במשך הזמן הוא התיישב בסאסוב והחל להפיץ
את תורת רבו. הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב התפרסם מאז
כמנהיג וצדיק קדוש ומשך אליו תלמידים וחסידים רבים.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.


//////////////////
ועוד אפשרות שבאפשרות הזו יש דבר שבד"כ חוזר על עצמו שיש 2 פרמטרים שחוזרים על עצמם (1- סוגריים של מקור הסיפור ו2-*** בסוף כל קטע)
///////////////////
***
הרה"ק הרבי ר' ברוכ'ל זי"ע היה צדיק זך ונקי וכל רז
לא אניס לי', שלם בכל מיני שלימות, ואף התבטא
פעם על עצמו: "איך בין אן אדם השלם". צדיקים אמרו
עליו ששומע תורה מן השמים כנתינתה מסיני, לכן
הרבה פעמים לא הבינו כלל מה שאמר בדברי תורתו,
כי כל הגה שצא מפיו ברוח הקודש אמר.
פעם בשב"ק פר' בחקותי שבת הר"ר ברוכ'ל בעיר
אחת, ונתאספו שמה הרבה חסידים, וגם הרה"ק ר'
משה צבי מסאווראן זי"ע שבת שם בצלו. בשלחן
הטהור בליל שב"ק אמר הר"ר ברוכ'ל דברי תורה
נשגבים, ופי' מ"ב פירושים על תיבת בחקותי, כמו שיש
באור החיים הק' מ"ב פירושים, והחסידים והרה"ק
מסאווראן בתוכם חזרו יחדיו על כל המ"ב פירושים,
כדי שלא ישתכחו מהם. בסעודת יום שב"ק אמר הר"ר
ברוכ'ל עוד מ"ב פירושים אחרים על תיבת בחקותי,
וחזרו החסידים ושיננו כל פ"ד הפירושים יחד, כדי
לזכור אותם היטב. במוצאי שבת כאשר רצו לרשום
הדברים נשכח מהם הכל, ואף אחד מן החסידים לא
זכר אפי' מילה אחת מכל דברי התורה שאמר, ונשבר
לבבו של הרה"ק מסאווראן מזה, כי חשב שבודאי
עוונותיו גרמו לו את כל זאת, ונכנס אל הר"ר ברוכ'ל
ובכה לפניו, אמר לו הר"ר ברוכ'ל שאין לו להצטער על
זה, כי מן השמים היה כן, כי לא ניתנו פירושים אלו
לכתבם עלי גליון וספר, רק לשעתו נתגלו לו לאמרם
בעוה"ז, ואחר כך הוצרכו להשתכח.
פעם פי' מאמר א' שבס' הזוה"ק, והתגלה אליו רבי
שמעון בר יוחאי ואמר לו, עתה כיוונת בפירושך אותה
הכוונה והפירוש אשר כיוונתי באותו מאמר. והרבה
פעמים רקד עם ס' הזוהר בידו, ונתנו על ליבו ואמר:
"איך בין דיין און דו ביסט מיין".
)מפיהם ומפי כתבם, בשם כ"ק אדמו"ר מטאהש זצ"ל(
***
ידועה העובדא מהרה"ק משפיטיווקא זי"ע שנסע פעם
לארצות המערב, בהגיעו לעיר אחד נכנס אל החכם
הספרדי שהיה המרא דאתרא שם, שאלו מאין אתם,
השיבו ממדינת פולין, שאלו החכם מה שלום הרה"ק ר'
ברוך ממעזיבוז, נשתומם ונתפלא הרה"ק משפיטיווקא
והביע תמיהתו בפניו איך הנכם מכירים את הרה"ק ר'
ברוך הלא דר הוא במרחק אלפי פרסאות מכאן,
השיבו החכם אל יפלא בעיניך הדבר שאכן לא זכיתי
לראותו מעולם, אולם בשמים שומע אני תמיד
שאומרים דברי תורה בשמו.
)כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק מצאנז זי"ע(
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
בוורד זה פשוט

חיפוש ^p החלף ברווח
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
^p

את זה כבר עשיתי,
הבעיה שאם אני עושה את זה הוא מחבר לי את כל השורות לפסקה אחת,
אני רוצה שהוא יעשה בדיקה אולי איפה שיש סיומת של נקודה או שימצא סוגריים ושם יעשה פסקה חדשה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בוורד, הוא לא בודק לפי נקודות או סוגריים. הוא בודק לפי סימנים.
ניסיתם באינדיזיין להגדיר מרווח בין פסקאות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מה לעשות בוורד?

לעשות בוורד: ^p
הוא מצא רק בסוף העמוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בקשר לוורד

אין סימון של סוף פסקה
הרי זה מועתק בהעתק והדבק מקובץ PDF
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
תעשה תצוגת סימנים
ותבדוק האם בין השורות בפיסקה יש אנטר או שבירת שורה,
אם שבירת שורה,
אז זה פשוט מאוד, החלפת שבירת שורה ברווח או בכלום (תלוי אם מוקלד כבר רווח).
אם הכל אנטרים, אולי המומחים בגרפ ימצאו נוסחה מתאימה.

לגבי החלפת סוגריים יש צורך ב-3 החלפות:
החלף צד אחד של סוגריים בסימן שלא קיים בטקסט, למשל: כוכבית
החלף צד שני של הסוגריים לכיוון הנכון
החלף כוכבית לכיוון השני של הסוגריים.

בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לפני שהופכים סוגריים יש לתת לטקסט הגדרת שפה "עברית" ולראות אם פתר. (בוורד אני מדבר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
תודה

זה הבעיה הקטנה


אני מדבר על הבעיה העיקרית של צירוף השורות הקטועות לפסקה אחת
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בגרפ חפש:
קוד:
(?!.)\r
והחלף עם רווח
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
במחשבה שניה:
חפש:
קוד:
^(.{50,})(?!.)\r
והחלף ב:
קוד:
$1
שים לב שיש רווח אחרי ה$1
(בעצם אין, כי נמחק... אבל אמור להיות...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
תודה זה באמת לא עזר

נכתב ע"י ונתנו10;1924303:
בגרפ חפש:
קוד:
(?!.)\r
והחלף עם רווח

(סליחה לא שמתי לב לתגובה הבאה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הראשון גם עובד.
אלא שהראשון מחבר את הכותרות גם, וזו לא התוצאה שאנחנו רוצים.
(אם הראשון לא עבד לך, זה: או כי לא העתקת את כולו [לדוגמה, בדרך נעלם לך ה\r],
או כי לא חיפשת בלשונית GREP, או כי לא הכנסת את ההחלף שכתבתי לך)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י ונתנו10;1924307:
במחשבה שניה:
חפש:
קוד:
^(.{50,})(?!.)\r
והחלף ב:
קוד:
$1
שים לב שיש רווח אחרי ה$1
(בעצם אין, כי נמחק... אבל אמור להיות...)


זה עזר לאפשרות הראשונה חוץ מ-3 קטעים
אבל לאפשרות השניה כדלהלן:
***
הרה"ק הרבי ר' ברוכ'ל זי"ע היה צדיק זך ונקי וכל רז
לא אניס לי', שלם בכל מיני שלימות, ואף התבטא
פעם על עצמו: "איך בין אן אדם השלם". צדיקים אמרו
עליו ששומע תורה מן השמים כנתינתה מסיני, לכן
הרבה פעמים לא הבינו כלל מה שאמר בדברי תורתו,
כי כל הגה שצא מפיו ברוח הקודש אמר.
פעם בשב"ק פר' בחקותי שבת הר"ר ברוכ'ל בעיר
אחת, ונתאספו שמה הרבה חסידים, וגם הרה"ק ר'
משה צבי מסאווראן זי"ע שבת שם בצלו. בשלחן
הטהור בליל שב"ק אמר הר"ר ברוכ'ל דברי תורה
נשגבים, ופי' מ"ב פירושים על תיבת בחקותי, כמו שיש
באור החיים הק' מ"ב פירושים, והחסידים והרה"ק
מסאווראן בתוכם חזרו יחדיו על כל המ"ב פירושים,
כדי שלא ישתכחו מהם. בסעודת יום שב"ק אמר הר"ר
ברוכ'ל עוד מ"ב פירושים אחרים על תיבת בחקותי,
וחזרו החסידים ושיננו כל פ"ד הפירושים יחד, כדי
לזכור אותם היטב. במוצאי שבת כאשר רצו לרשום
הדברים נשכח מהם הכל, ואף אחד מן החסידים לא
זכר אפי' מילה אחת מכל דברי התורה שאמר, ונשבר
לבבו של הרה"ק מסאווראן מזה, כי חשב שבודאי
עוונותיו גרמו לו את כל זאת, ונכנס אל הר"ר ברוכ'ל
ובכה לפניו, אמר לו הר"ר ברוכ'ל שאין לו להצטער על
זה, כי מן השמים היה כן, כי לא ניתנו פירושים אלו
לכתבם עלי גליון וספר, רק לשעתו נתגלו לו לאמרם
בעוה"ז, ואחר כך הוצרכו להשתכח.
פעם פי' מאמר א' שבס' הזוה"ק, והתגלה אליו רבי
שמעון בר יוחאי ואמר לו, עתה כיוונת בפירושך אותה
הכוונה והפירוש אשר כיוונתי באותו מאמר. והרבה
פעמים רקד עם ס' הזוהר בידו, ונתנו על ליבו ואמר:
"איך בין דיין און דו ביסט מיין".
)מפיהם ומפי כתבם, בשם כ"ק אדמו"ר מטאהש זצ"ל(
***
ידועה העובדא מהרה"ק משפיטיווקא זי"ע שנסע פעם
לארצות המערב, בהגיעו לעיר אחד נכנס אל החכם
הספרדי שהיה המרא דאתרא שם, שאלו מאין אתם,
השיבו ממדינת פולין, שאלו החכם מה שלום הרה"ק ר'
ברוך ממעזיבוז, נשתומם ונתפלא הרה"ק משפיטיווקא
והביע תמיהתו בפניו איך הנכם מכירים את הרה"ק ר'
ברוך הלא דר הוא במרחק אלפי פרסאות מכאן,
השיבו החכם אל יפלא בעיניך הדבר שאכן לא זכיתי
לראותו מעולם, אולם בשמים שומע אני תמיד
שאומרים דברי תורה בשמו.
)כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק מצאנז זי"ע(



זה לא עזר כלום


אשמח לדעת ביאור של הקוד שכתבת GERP
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אכן, בפסקאות האחרונות שהבאת, השורות צרות יותר.
ולכן תוכל להחליף את הספרות 50 ל40 בתוך תיבת החיפוש, וזה יעבוד לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
ההסבר לגרפ:
חפש תחילת פסקה שזה ^
לאחריו חפש בתוך קבוצה () כל תו אפשרי .
וחפש אותו 50 פעמים או יותר {50,}
אחרי זה חפש סוף פסקה \r, שלא נמצא לפניו נקודה(?!.)\r

אנחנו מחליפים אותו ב:
$1 = שזה הקבוצה הראשונה, כל התוים שבפסקה (לא כולל האנטר שנמצא מחוץ לקבוצה) וברווח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
תודה רבה

עזרתם לי מאד.

נ.ב.
למה קבעת 50 פעמים?
שיניתי אח"כ ל-40 וזה עזר לי בשורות הקצאות, אבל עדיין נשארו קטעים שהייתי צריך לחבר אותם לבד.

איך אני עושה שינוי בסוגריים:
)יומא לט.(
מה הקוד של זה?
שיחליף באופן אוטומאי לסוגריים נכונות, ושלא אצטרך כל סוגר לעשות בנפרד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י חיים74;1924395:
למה קבעת 50 פעמים?
בדקתי את מה שהבאת כאן, והיה נראה ש50 תוים זה האורך של שורה.
40 היה מחליף גם חלק מהכותרות.
(נ.ב. שים לב שכנראה היו כותרות ארוכות יותר מ50 תוים [הרה"ק רבי משה יהודה לייב מסאסוב המכונה רבי משה לייב זצוק"ל...] והם התחברו. במקרה כזה, הייתי מחפש פסקה שמתחילה ליום ההילולא, שלפניו יש בתוך ה80 תוים מילה כמו הרב|הקודש|הגאון, ועובר ידנית ומתקן)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י חיים74;1924395:
איך אני עושה שינוי בסוגריים:
)יומא לט.(
מה הקוד של זה?
שיחליף באופן אוטומאי לסוגריים נכונות, ושלא אצטרך כל סוגר לעשות בנפרד?
שאלה טובה.
חפש:
קוד:
(\)\b)(.+?)(\(\B)
החלף ב:
קוד:
($2)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
עכשיו התור שלך להסביר את הפתרון :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

סיפורו המדהים של הרב משה חיים גרינוולד מניו יורק



אבי מורי הרה"ג ר' אברהם צבי גרינוולד זצ"ל נולד בלודז' אשר בפולין ובגיל שמונה התייתם מאביו. אמו שנשארה מטופלת בשבעה יתומים קטנים ודאגה מאד לחינוכו של בנה הבכור, שלחה אותו לבן דודה, הלוא הוא הגאון המפורסם רבי מנחם זמבה הי"ד, אשר גידל את אבי במסירות רבה וכמובן דאג ללימודו ואף היה לומד עמו בעצמו.

אבי היה כמעט בגיל שבע עשרה, כאשר התקיימה בוורשה החתונה הגדולה חתונת בתו של כ"ק הריי"ץ מליובאוויטש זצוק"ל עם כ"ק הרבי מליובאוויטש ותמיד היה אבי מורי זצ"ל מספר בתור חוויה רוחנית גדולה על החתונה ההיא, הן על עצם החתונה שבה השתתפו כל שמנה וסלתה של גדולי יהדות פולניה החסידית, והן על שאז זכה לראשונה להיות פנים אל פנים עם החתן הצעיר הלוא הוא הרבי, ולפגישה הזאת, כך הסתבר לו מאוחר יותר, היתה משמעות גדולה בעתיד.

כיצד זכה אבי להיפגש עם החתן – הרבי – פנים אל פנים?

ובכן, כאמור, הוא היה בחור צעיר אז, כמעט בן שבע עשרה, והוא הגיע לחתונה יחד עם קרובו ומחנכו הגאון ר' מנחם זמבה הי"ד. למחרת החתונה אמר לו ר' מנחם זמבה שהוא הולך לבקר את החתן במלון שבו הוא מתאכסן, ואם הוא רוצה הוא יכול להתלוות אליו, כמובן שאבי הסכים וכך הלך לפגישה של ר' מנחם זמבה עם החתן.

אבי לא יכל לזכור ולחזור על מה דיברו השניים אבל הוא זכר היטב כי בסוף השיחה, לפני שנפרדו שני האישים, פנה אליו החתן – הרבי – ואמר לו "הרי עוד כמה ימים חנוכה – האם ידוע לך למה בנר חמישי של חנוכה עושים יומא דפגרא בכל ה'שטיבלאך'?"

אבי לא ידע מה לענות, והוא זכר שגם ר' מנחם הי"ד לא ענה ורק הסתכל בחתן כממתין לתשובה, ואז החתן – הרבי – פנה לאבי ואמר לו: "נר חמישי דחנוכה מסמל את החושך הכי גדול, כי היום הזה לא יכול אף פעם לחול בשבת קודש, ועל ידי נר חנוכה מאירים גם את החושך הכי גדול בעולם, ומשום כך החידוש והכח של חנוכה בא לידי ביטוי דווקא בנר החמישי שהוא הסמל של החושך וזו התפקיד של כל יהודי, בכל מקום שבו הוא נמצא, בוורשא או בלונדון, להאיר גם את המקום החשוך ביותר".

כאמור, אבי לא זכר את מה ששוחחו ביניהם שעה ארוכה החתן ור' מנחם הי"ד, אבל הוא אמר שלעולם לא שכח את העובדה ש"כל מסכתות הש"ס עפו שם בחדר", כשיצאו מהמלון – כך סיפר אבי – היה הגאון ר' מנחם זמבה בהתפעלות כה עצומה מהחתן של הרבי מליובאוויטש ובמשך ימים רבים לא הפסיק לדבר על כך גם בבית וגם עם כל מי ששוחח באותם ימים.



*



מאז עברו קרוב לעשרים שנה. אבי עבר את כל מוראות השואה, בתחילה בגטו ואח"כ במחנות ההשמדה. אשתו הראשונה וחמשת ילדיו הקטנים נטבחו מול עיניו, וכשנסתיימה המלחמה ובחסדי השי"ת נשאר בחיים, אוד מוצל מאש, היה שבור ורצוץ בגופו ובנפשו.

במשך שנתיים ימים התגלגל במחנות ההצלה ממחנה לשני, הוא ניסה ונדד בהרבה מקומות לברר אם יש ניצולים ממשפחתו הקרובה והרחוקה, ולדאבון הלב התחוור לו כי כל אחיו ואחיותיו עד אחד ניספו על ידי הצורר ימ"ש.

בשנת תש"ח נסע לארה"ב, לפילדלפיה, שם חי אחי אביו, ר' משה חיים גרינוולד, מחסידי אמשינוב אותו הוא לא הכיר פנים אל פנים כי הדוד נסע לאמריקה עוד בטרם נולד – אבל הוא ארגן את נסיעתו וקיבלו באהבה רבה כאשר הוא עושה הכל כדי להקל עליו ולנסות לשקם אותו לאחר מנת הייסורים הנוראה שעברה על אבי זצ"ל באירופה הדוויה.

בלחץ הדוד ובהתערבות האדמו"ר מאמשינוב זצ"ל החליט אבי לשקם את חייו שנהרסו כליל ונשא לאשה בזיווג שני את אמי ע"ה, אף היא ניצולת שואה. אמי ע"ה ילידת קרקוב בתו של הר"ר זושא סינקביץ הי"ד, מחשובי חסידי אלכסנדר, ניצלה יחד עם אחותה והצליחו להינצל מיד בתחילת המלחמה כשהוברחו ממדינה עד שהפליגו לקנדה, שם גדלה בבית דוד אמם, הנגיד החסיד ר' קאפל שוורץ מחשובי יהודי טורונטו.



*​



לפני הנישואין של אבי עם אמי לקח ר' קאפל שוורץ את אבי לניו יורק ליחידות לכ"ק הריי"ץ מליובאוויוטש זצוק"ל כדי שיברכו. אבי מורי זצ"ל סיפר לי שממש נחרד ונדהם לראות את השינוי והזקנה הגדולה שקפצה על הרבי הריי"ץ מאז שראהו בחתונה בוורשא והיה קשה מאד להבין את דיבורו של הריי"ץ, ואחד מזקני החסידים שהיה בחדר הסביר ומסר את דברי הרבי.

ר' קאפל אמר לריי"ץ זיע"א שאבי הוא "אוד מוצל" שאיבד בשואה את משפחתו, ואז מעיניו הק' של הריי"ץ החלו לזלוג נהר של דמעות טהורות. הריי"ץ בירך את אבי לבנין עדי עד ואיחל לו אריכות ימים ושנים טובות. לפני שיצא אמר אבי לריי"ץ כי הוא זכה להיות בחתונה הגדולה בוורשא ואז – סיפר אבי – אורו עיניו של כ"ק הריי"ץ זיע"א והוא אמר לו כי כיוון שחתנו נמצא כאן עכשיו, וכיוון שאבי היה בחתונה – על כן כדאי שיכנס אליו לומר לו שלום.

ר' קאפל ואבי ירדו למטה ואחר שהראו להם איפה נמצא חדרו של ה'רמ"ש' כפי שנקרא אז – דפקו ונכנסו ואמרו שבאו על פי הוראת הרבי...

אבי היה בהתפעלות עצומה מכך שהרמ"ש הכירו מיד והשאלה הראשונה שלו היתה שיתאר לו את ימיו האחרונים של ר' מנחם זמבה הי"ד כי שמע שנהרג בגטו ורשה אך לא ידע את הפרטים. לאחר שאבי סיפר לו מה שידע אמר הרמ"ש לאבי "כיון שהרבי אמר לכם להכנס אלי – אם כן אני מחויב לומר לכם דבר תורה וכיון שאנו בחודש כסלו בסמיכות לחנוכה, הרי ידוע המנהג אצל רוב החסידים ממשיכי דרך הבעש"ט הק' לעשות "יומא דפגרא" בנר החמישי. ומהי הסיבה? מכיון שנר החמישי אף פעם לא יכול לחול בשבת אם כן זה ענין של חושך הכי חזק, וזה הכח והחידוש של נר חנוכה להאיר גם את החושך הכי חזק וגם התפקיד של יהודי בכל מקום בו הוא נמצא, בניו יורק או בלונדון, עליו להאיר גם את המקום החשוך ביותר".

אין צורך לומר שאבי היה נדהם ונרעש, כאשר הוא עצמו הספיק כמעט לשכוח במהלך השנים את אותה אימרה בדיוק שה"רמ"ש" אמר לו כעשרים שנה קודם לכן, והנה עכשיו, פרץ הזכרון בבת אחת, וממש חזר כמעט מלה במלה על מה שאמר לו אז במלון, בוורשא, לפני עשרים שנה והלוא דבר הוא.



*

לאחר חתונתו שימש אבי מורי זצ"ל כרב ומלמד בקהילת "עדת ישראל" ב"וושינגטון הייטס", שם נולדנו גם אני ואחותי, אבי התגורר שם כחמש שנים ואח"כ בהשתדלות ר' קאפל שוורץ עבר להתגורר לידו בטורונטו ושימש גם שם כרב ומלמד בקהילת החרדים שם.

במשך השנים, בטורונטו, התקרב אבי מאד לחסידות סאטמאר שהיו בעיר, כיון שעבודתו ברבנות ובהוראה היתה אצל חסידי סאטמר, אף שלא שלח אותנו להתחנך בסאטמר, שלח אותנו למוסדות הקרובים לרוחה, אותי ואת אחי שלח לישיבת "נייטרא" המפורסמת.

למרות שבהשקפותיו היה אבי קרוב לשיטת סאטמר מעולם לא דיבר חלילה נגד הרבי מליובאוויטש, ואדרבה, תמיד היה מדבר עליו בהערצה וחרדת כבוד מיוחדת וזה החדיר גם בנו, הבנים והבנות.

בחורף של שנת תשכ"ט התחתנתי אני, אבי אמר לי כי למרות שאיננו חסיד ליובאוויטש – הרי מכיון שלפני החתונה שלו זכה לקבל את ברכתו של הרבי, על כן ליבו אומר לו והוא מרגיש צורך ורצון להכנס עמי לרבי מליובאוויטש לקבל ברכתו לפני החתונה, למרות שמאז, למעלה מעשרים שנה, לא התראה עמו.

אני הסכמתי בלב שלם אבל אז התברר שזה לא כ"כ פשוט להיכנס לרבי, רק לאחר דו"ד עם המזכיר של הרבי – וכך לאחר שאבי הסביר לו שלא יכול לחכות כמה חדשים להזמין תור ל"יחידות" כי ברצונו לקבל ברכה לפני החתונה – הסכימו לתת לנו תור להכנס ובלבד שנבטיח שזה יהיה "רק לבקש ברכה" ולא נעכב את הרבי, אבי הבטיח ונסענו במיוחד מטורונטו ביום שנקבע לנו.



*



אינני זוכר את השעה המדוייקת שנכנסנו לרבי, אבל זה היה קרוב לבוקר מאשר ללילה, אי שם באשמורת הבוקר, אני ראיתי פעם ראשונה פנים אל פנים את פניו של הרבי, ובפרט עיניו הק' עשו עלי רושם גדול, אבי נתן לרבי את ה"פתקה" כנהוג ושם השמות שלי ושל הכלה שלי ובקשת הברכה של אבי שנזכה לבנין עדי עד וכו'.

כשלקח הרבי הפיתקה מיד אבי, עוד בטרם פתח אותה, הביט באבי בחיוך רחב ואמר לו: "נאך העכער צוואנציק יאר שוין טאקע געקומען די צייט, בפרט אז דער שווער האט דאך אייך געשיקט צו מיר" [-אחרי יותר מעשרים שנה באמת הגיע כבר הזמן, בפרט שחותני הרי שלח אתכם אלי...].

אבי נותר על עומדו נדהם ונפחד ונרעש ולא מצא כח לפתוח את פיו, בינתיים הגבאי הדופק בחוזק בדלת אך הרבי עשה תנועת ביטול בידו כמי שאומר אל תשימו לב, תוך כדי כך הרבי פתח את הפתקא הביט בה כהרף עין ותיכף התחיל לתת לנו את ברכותיו הקדושות שיהיה בנין עדי עד וכו' וגם בירך את אבי באריכות ימים ושנים טובות וכו' ואמר לו בערך בזה הלשון: אזוי ווי איר האט משמח גיווען ביי מיר אויף דער חתונה, וועט אייך דער אייבערשטער געבן כוחות און נחת משמח זיין אויכעט ביי דער חתונה פין אייער אייניקל " (כמו ששמחת בחתונה שלי ה' יתברך יתן לך נחת וכח לשמוח בחתונת הנכד שלכם).

מעיניו של אבי זלגו דמעות של התרגשות וגם אני מאד התרגשתי, ביודעי עד כמה אבי שבור ורצוץ בגופו מכל מה שעבר עליו במחנות וכו' ועד כמה יקרה לו ברכה כזו של הרבי.

לפני שיצאנו הרהיב אבי עוז ושאל את הרבי: היות והבטיח למזכיר שאנחנו נכנסים רק לבקש ברכה, בכל זאת כיון שיש שאלה שמאז מציקה לו האם הרבי מרשה לו לשאול.

הרבי חייך מאד ואמר לו (בערך(: "אזוי ווי דער רבי דער שווער האט אייך גישיקט צו מיר – מוז איך אייך ענטפערן אלע קשיות". (כיון שכבוד קדושת מו"ח אדמו"ר שלח אתכם אלי – אני מוכרח לענות לכם על כל הקושיות). וכששוב נשמעו דפיקות חזקות בדלת שוב עשה הרבי בידו סימן שלא נשים לב.

אבי פנה אל הרבי ואמר: מסיבות שונות יצא לי במשך כל השנים להיות בקרב חסידי סאטמר והחוגים שלהם ושם אני שומע כל הזמן טענות ומענות על שיטת ליובאוויטש, ואף שחלילה איני מקבל כל הלשון הרע שאני שומע וכו' אבל בכל זאת הצליחו גם אצלי לעורר קושיה גדולה על השיטה של ליובאוויטש בכל הקשור להתחברות לרשעים וכו', והרי ידועים הפסוקים כמו "משנאיך ה' אשנא" וכו' ואיך זה שליובאוויטש מתחברת במאור פנים עם רשעים הלוחמים נגד השי"ת ותורתו וכו'.

אבי אמר לרבי שהוא מבקש סליחה על עצם השאלה ולא התכוון חלילה לקנטר אלא אדרבה רוצה להבין שיטתו של הרבי כדי שיוכל לענות גם לעצמו וגם לאחרים וכו'.

הרבי פנה אל אבי בשאלה: מה היה עושה אותו קנאי מהשכנים שלך, אם חלילה הבת שלו היתה יוצאת לתרבות רעה? האם היה מנסה להחזירה לדרך התורה והמצוות או שהיה אומר "משנאיך ה' אשנא" ו"אסור להתחבר לרשעים" ולכן יתרחק ממנה ולא ירצה לקרב אותה?

הרבי לא המתין לתשובה, ומיד המשיך: אותו קנאי, היה עונה בודאי שכשמדובר בבת שלו זה שונה, כי על זה נאמר: "ומבשרך אל תתעלם" וכאן הרצינו פניו הק' של הרבי והוא עצם את עיניו הק', דפק על השולחן ואמר "ביי דער אויבערשטן איז יעדער איד טייער ווי א בן יחיד ביי דעם רבי'ן דער שווער איז יעדער איד ומבשרך אל תתעלם!" [ - אצל הקב"ה כל יהודי יקר כמו בן יחיד אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר כל יהודי הוא 'מבשרך אל תתעלם'].

לאחר מכן הביט הרבי בי ובאבי במבט חודר ואמר: "ומסיימין בברכה כידוע נהגו אצל כל החסידים לחגוג את נר חמישי דחנוכה מה הטעם? כיון שנר חמישי של חנוכה לעולם לא יכול לחול בשבת ולכן זה מסמל את שיא החושך ובכח של נר חנוכה אפשר להאיר גם את העניין הכי חשוך, זה תפקידו של כל יהודי להאיר גם את המקומות הכי חשוכים, ולא משנה אם הוא נמצא בטורונטו או בלונדון, כל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, בנו יחידו של הקב"ה וכשמדליקים את הנשמה שלו בנר של קדושה – מתעורר גם היהודי הרחוק ביותר במקום החשוך ביותר".

אבי שהיה נדהם ונרעש באופן הכי מבהיל, לא שמע גם את מלות הברכה האחרונות של הרבי והוא אפילו לא זכר איך הוצאתי אותו מהחדר של הרבי.

כל הדרך חזרה לטורונטו הוא לחש רק שתי מלים, פלאי פלאים, פלאי פלאים.



*



מאז עברו בערך כעשר שנים. בשנת תשל"ט התחתן אחי הצעיר בעיר לונדון, וכל המשפחה, אבי ואמי, אחותי וגיסי ואני נסענו לחתונה. במטוס בדרך ללונדון ראיתי שאבי מוטרד ומשהו מעיק לו, שאלתי במה הענין, ובתחילה לא רצה לספר, רק אחרי כמה פעמים ששאלתי סיפר לי:

כמה דקות לפני שעזב את הבית בטורונטו, נכנס אליו השכן, מהמכובדים ביותר בקהילה, ובכה לפניו בדמעות שליש, ואמר לו שמה שהוא מספר לו עתה זה סוד כמוס ושלא יספר לאיש רק בלית ברירה הוא מספר לו אולי יוכל לעזור.

ובכן מסתבר שהבת של אותו שכן הידרדרה מאד ביהדותה, בתחילה ההורים לא כל כך ידעו מכך כי הסתירה לגמרי מפניהם, אבל לפני שבועיים התברר להם למרבה האסון והבושה שהיא ברחה עם איזה גוי ללונדון ומאז אצלם בבית בכי ומספד ותשעה באב כל הנסיונות שלו על ידי קרוב משפחה בלונדון לאתר אותה עלו בתוהו ולכן הוא מבקש מאבי, בהיות שהוא נוסע ללונדון, שיראה לטכס עצה ולהתעניין אולי יחוס אולי ירחם ה', אולי יוכל לעזור למצוא את הבת ולמנוע ממנה מרדת שחת.

אבי שהיה בידידות קרובה מאד עם השכן, היה נרעש מהסיפור, וגם אני מאד לקחתי ללבי וחשבתי איך ומה נוכל לעשות בענין זה בלונדון.

החתונה היתה בשעטומ"צ, ובלילה הראשון של השבע ברכות פנה אבי למחותן, סיפר לו את המעשה עם בת השכן, ושאל אותו אולי יכול לייעץ לו איך ואיפה – אם בכלל שייך – להתעניין ולעשות משהו בנידון.

המחותן מיד כששמע הסיפור, אמר לאבי מורי שאם כי הוא אין לו שום מושג בזה, הרי יש לו ידיד חסיד חב"ד, שהרבי מליובאוויטש מטיל עליו תמיד כל מיני שליחויות ושמו הוא הר"ר אברהם יצחק גליק, ואם יש מישהו שיוכל לעזור בזה הרי הוא האיש, כי כבר איתמחי גברא להציל ברחבי אירופה הרבה נשמות יהודיות מהתבוללות.

עוד באותו לילה צלצל המחותן לרב גליק, סיפר לו את כל סיפור המעשה ועד כמה הענין דחוף, והרב גליק ביקש הטלפון של הורי הנערה מטורונטו אולי יודעים אי אלו פרטים וכתובות שיתנו לו קצה חוט איפה להתחיל בחיפושים. הרב גליק בצידו הבטיח לעשות את כל המאמצים וההשתדלות.



*



אינני יודע איפה חיפש הרב גליק, לאן הלך, אצל מי בירר, אבל באחת הלילות כעבור כעשרה ימים – אבי ואמי נשארו בלונדון עד אחרי חנוכה – צלצל הרב גליק למחותן ואמר שיבוא אליו בדחיפות "יש לי הפתעה מאד טובה".

המחותן ואבי מיהרו לבית הרב גליק, כשנכנסו לביתו ראו בסלון ביתו יושבת בחורה וממררת בבכי. בפתח הסלון דלקה החנוכיה.

לפתע, תוך כדי שאבי מסתכל על החנוכיה ורואה את חמשת הנרות הדולקים – אבי כמעט נפל מתעלף ארצה. הוא נזכר במשפט המוזר שהרבי הקדוש אמר לו לפני חמישים שנה, לפני שלושים שנה, ולפני עשר שנים.

"נר חמישי של חנוכה מסמל את הכח של החנוכיה והתפקיד של יהודי להאיר גם את המקום החשוך ביותר, בוורשא או בלונדון, בניו יורק או בלונדון, בטורונטו או בלונדון"...

"מה יעשה אותו קנאי", אם הבת שלו תדרדר... אצל הקב"ה כל יהודי הוא בן יחיד... אצל כ"ק מו"ר אדמו"ר כל יהודי הוא "מבשרך אל תתעלם"...

אין צורך לומר שהבחורה חזרה בתשובה שלמה, ואין גם צורך לומר שמאותו יום לא פתח יותר אותו "קנאי" את פיו נגד ליובאוויטש...



*

כשחזר אבי לקנדה עשה כל המאמצים להיכנס לרבי מליובאוויטש, הוא הרגיש צורך וחובה נפשית לאחר מה שקרה להיכנס לקודש פנימה אבל באותן שנים כבר היה קשה מאד להיכנס לרבי ל"יחידות".

רק בתשרי הבא, שנת תש"מ, לאחר מאמצים מרובים הצליח אבי להיכנס ל"יחידות" באותו לילה שנכנסו קבוצת האורחים שהגיעו לרבי לחגים.

אבי סיפר לי שמרוב התרגשות לא יכל להוציא הגה מהפה, וכשהתחיל לדבר ולספר את הסיפור פרץ בבכי. הרבי שמע ממנו רק כמה משפטים, ואז פנה לאבי ואמר לו: "דער שווער האט דאך געהאט א ווייטן קוק"... [לחותני הרי היה מבט רחוק]...

וכל פעם שסיפר אבי מורי זצ"ל את הסיפור היה אומר שהרבה יותר מהמופת הפלאי של הרבי מליובאוויטש, שכבר לפני חמישים שנה בהיותו חתן, ראה כל כך למרחוק... הרבה יותר מהמופת הזה הוא התפעל בכל ליבו על גודל הענווה השמיימית של הרבי שאמר לו בפשטות הכי גדולה וברצינות הכי גדולה "דער שווער האט דאך געאט א וויטען קוק"...

ושרשרת המופתים הפלאיים לא פסקה: בי"ד כסלו תשמ"ט, בדיוק שנגמר השבע ברכות מחתונת בתי הבכורה (כפי שהרבי בירך אותו שישמח בחתונה של הנכד) ובדיוק ביום שבו מלאו ששים שנה מהחתונה הגדולה בוורשא של הרבי – באותו ערב שבק חיים לכל חי והשיב נשמתו למרומים.



זכותו תגן עלינו

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה