ג'וקר המלך
משתמש צעיר
- הוסף לסימניות
- #121
צריך לזכור שילד זה ילד וצריך לתת לו את שיהיה לו במה לשחק ופשוט הוא נהנה בדברים האלה כפי שבן אחד של תנא היה נותן לו לשבור כלים כל יום זה הנאה שלהםעשיתי סיכום מתחילת האשכול לראות מה יצא לי בשורה התחתונה באופן מעשי
האמת שהתייאשתי מלתת הגדרה להתנהגות, כי אני רואה שאיך שלא אגדיר את זה
עדיין זה יהיה שנוי במחלוקת
לכן אשאל באופן טכני
מה לעשות אם-
ילד בן שלוש קם מהמיטה בלילה שוב ושוב (ומטפל בתכולת ארנות בחדר...)
פותח את הברז בבית ושוטף ומכבס כל חפץ שהוא מוצא בבית כולל הרצפה( בהחלה צחקתי ועכשיו כבר ממש לא...)
מוציא ספרי קודש מהארון וקורע אותם
מושך את הוילון בסלון
זורק דברים לשירותים
עולה על השיש
וכן על זה הדרך עוד ועוד ועוד
אי אפשר כל פעם להסיח את דעתו למשהו אחר
מה שטכנית היה ניתן לפתור כבר- בוצע
לדבר אליו באופן נחרץ ותקיף -בוצע
להאמין בכל כוחי בדברי-בוצע
לראות בו את מראה שלי גם בוצע (לדברי ההורים שלי השובבות שלי היתה יותר גדולה...)
אבל יש דבר אחר שבו מתחיל כל הבעיות שילד לא ממושמע באופן מוגזם ואין שום משמעת [לא אם זה טיפה חורג]
זה מתחיל מזה שקבלת ההחלטות היא ריגשית ולא ברורה ונכונה
לדבר אליו באופן נחרץ זה ריגשי
להאמין בכל כוחי בדברי זה ריגשי ועוד ...
אני חושב שיש שלש יסודות כפי שמקובל מאנשי חינוך
א. אהבה ללא תנאי וללא גבול, וצומי
ב. כמה שפחות לומר "לא" כלומר להסכים לילד כמה שיותר ולא להגביל את הילד כל הזמן
ג. מתי שאומרים "לא" זה יהיה פשוט "לא" שאין מצב שהוא יקבל גם אם הוא יצרח שעות, וילד בדרך כלל לא פראייר ואם לא עושים את הגבולות כמה שהוא יותר קטן זה קשה בהרבה שהוא יותר גדול
ולא עושים את זה בנחרצות או בכעס אלא בצורה רגועה והחלטית בלי לדבר הרבה פשוט לקחת ולומר שאתה לא מסכים
אני ממליץ בכל אופן שמאוד צריך להיזהר מלקחת עצות מאחרים כי זה דברים מאוד מסוכנים שמי שהוא לא באמת איש חינוך יכול לעשות יותר נזק מתועלת וזה נוגע גם למה שאני אמרתי רק כך אני יודע שמקובל בחינוך
הנושאים החמים