מידע שימושי איך החלטתם להיכן לרשום את הילד....

  • הוסף לסימניות
  • #1

באתי כאן בקוצר אמרים, לעורר על דברים נסתרים,

שהרבה מאד הורים, לא יודעים על המון המון מקרים,

שבו הם רושמים את ילדיהם הצעירים,

לכל מיני מוסדות חינוך, ש'מצטיירים' כאילו הם מאד מסורים,

אבל באמת באמת הם רק סופרים, כמה ילדים תחת ידם עוברים,

ובפועל צומחים שם המון עלים אפורים,

בלא שמחה וחדוות נעורים.

מנביטים שם מבטים שחורים, בלא חיבוק חם ואהבת מורים,

בלא חיבור אמיתי לתורה הקדושה ולספרים,

אחרי זה עוד ישאלו 'למה יש הרבה נושרים'....

>>> <<<

ומכאן הקריאה הקדושה,

שאם לא ביררתם היטב עם חקירה ודרישה,

אסור לרשום ילד לשום מוסד !!

אסור לנו לתת לזה יד !!

לא יתכן שנעמיד על ילדינו, את מי שיזיק לבננו,

איך נפקיד את היקר לנו מכל, בידי מי שהכסף חשוב לו מכל.

>>> <<<

מצורפים בזה דוגמאות אמיתיות,

כמובן טשטשנו את הדמויות,

שלא יבואו אלינו אחר כך בטענות, שלא יעשו לנו בעיות,

בתפילה שלא יצאו מתחת ידינו תקלות או טעויות.

>>> <<<

הרב?! 'אין טישו בשירותים' לחש הילד במבוכה,

'בדקת בכולם'? פלט ה'רבה' באנחה,

'בכולם אין' הגיב הילד שומר על איפוק,

'אולי תשאל את האיש תחזוקה' הציע העסוק,

שאלתי אותו כבר השיב הסובל המתוק,

הוא אמר שרק ביום שלישי הוא שם טישו...

רשרוש ניירות היתה התגובה, 'תבא עוד עשר דקות !! אתה לא רואה שאני עסוק?! נזף בו המלמד הידוע'....

'טוב אני כבר לא צריך' מלמל הילד, דוחה את הקץ למועד לא ידוע ....

>>> <<<



מה זה היה ... ?? הזדקף בכאב, בעודו מעסה את מצחו הדואב,

שוב הרב תפס אותו בוהה, ושוב לעצמו הוא תוהה,

למה צריך לזרוק עליי לורדים של לוח?

האם זה הדרך לגרום לי להצליח ? אולי כדאי לי לברוח ?

אולי בחיידר אחר, כן יידעו איך לעזור לי לפרוח ... ???

>>> <<<

'לא יוצאים להפסקה עד שגומרים' !! נשמע כרוז החלטי, אופייני לימי הביניים...

עשרות כוססי העפרונות המשיכו לבהות בדפים הריקים, מנסים מגרדים חורקים שיניים...

נכון, אתמול נתנו להם ללמוד שעתיים,

אבל איך זה מספיק כדי לחזור על ארבע דפים מלפני חודשיים ? ....

הרב ? מי הכין את השאלות ?

העיז אחד המיואשים לשאול, מדליק בדבריו עשרות עינים מתייסרות מייחלות,

אנחנו לא מכירים את הסגנון,

וחוצמיזה הרבה דברים כאן לא למדנו, ממש המון....

'צא החוצה' !! מה 'אין לך אצבע' ?? 'איזו חוצפה' !! הגיעה התגובה, המרושעת המתעלמת והמעליבה,

הרי אין לו על זה באמת תשובה,

אסרו עליו לגלות שזה מבחן שהועתק מאיזה 'ישיבה',

אחרי זה מה יאמרו על המערכת החשובה ...

>>> <<<





בדיחות עצובות....

  • שאלה: איזה כפתור ה'רבה' שלי מסובב, כשהוא רוצה להנמיך את ה'ווליום' בכיתה?
תשובה: את ה'אוזן' של אחד הילדים.....

  • שאלה: האם הכסא שלך מתנדנד בגלל שהוא עקום?
תשובה: לא בגלל זה, בגלל שהמזגן עובד.....

  • שאלה: למה אתה לא אוכל את הטשולנט?
תשובה: כי זה מזכיר לי את הטשולנט שהביאו פעם ב'חיידר'....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..
הורים לילדים המקבלים קצבת ילד נכה, הילד חוגג 18 במזל טוב?
שימו לב! המעבר לקצבת מבוגר היא האתגר האמיתי בביטוח הלאומי! קבלו את המדריך המעשי איך לא לאבד את הקצבה.


שלום לכולם כאן עוה״ד שרונה תגר :)
בעקבות ההצלחה של מיזם "חודש הזכויות" בשיתוף מערכת פרוג – החלטנו החודש להכין לכם מדריך מעשי קצר העוסק במעבר מקצבת ילד נכה לקצבת מבוגר.

ממה צריך להיזהר?, אילו מסמכים צריך להכין? מתי כדאי לגשת לוועדה? ועוד ועוד.

כעו״ד המתמחה בתביעות ביטוח לאומי למעלה מעשרים שנה, אני לצערי מודעת לעובדה שמשפחות רבות מאבדות את הקצבה לה הם זכאים כאשר הילד מגיע לגיל 18 , מתוך חוסר מודעות לשוני בבחינת הנכות בין גיל הילדות לגיל הבגרות.

התוצאה היא שמשפחות רבות, שגם ככה קשה להן, מפסידות עזרה כלכלית קריטית שמגיעה להן על פי חוק! במקרים רבים ההפסד משמעותי משום שבקטגוריית המבוגרים מדובר בסכומים הרבה יותר גבוהים שיכולים להגיע לאלפי שקלים לחודש.

הורים רבים בטוחים שאם הילד קיבל קצבת ילד נכה לאורך השנים- המעבר לקצבת נכות כללית היא אוטומטית והאמת היא שזה לא ממש כך. בגיל 18 החוקים משתנים לא מסתכלים רק על האבחנה, אלא על היכולות של הילד שלכם לעבוד ולהשתכר.

הזהרו!! אל תגיעו לוועדה בידיים ריקות: ודאו שיש לכם מסמכים עדכניים שמאשררים אבחנה וטיפול תרופתי וכוללים התייחסות ספציפית להשפעה על התפקוד.

חשוב מאוד!!
הוועדה בודקת החל מגיל 18 את כושר ההשתכרות. יש להראות איך הנכות משפיעה על היכולת להחזיק עבודה, להבין סיטואציות חברתיות, לעמוד בזמנים, לקבל הוראות, לעבוד בצוות, וכו.


ידע שווה המון, במקרה הזה הוא שווה כסף. המון כסף.

המטרה שלי היא לעשות סדר ולתת מענה אמיתי ומקצועי.
אני מזמינה אתכם לשאול ולהתייעץ איתי כאן בשרשור על כל מקרה ולברר סוגיות בנושא המעבר מקצבת ילד נכה לקצבת מבוגר בביטוח הלאומי.
אני וצוות המשרד שלי נשתדל לענות בהקדם ובמקצועיות כדי לתת לכם את התשובות הכי מדויקות. כדי שלא תלכו את המסע הזה לבד.

מעדיפים לשאול ולהתייעץ בצורה ישירה ודיסקרטית?

שלחו לי הודעה פרטית ל
וואטסאפ , אפשר גם להתקשר לנייד: 058-7314000
ואפשר גם לשלוח: לשלוח: למייל

לשימושכם :
כדי שלא תפספסו חידושים בחוק ובתקנות שיכולים לזכות או להגדיל את הקצבה שלכם, אני ממליצה להירשם לרשימת העדכונים שלי. זה לוקח דקה ויכול להשתלם לכם מאוד בעתיד.
להרשמה: לחצו כאן

1770698368153.png
האשכול נפתח שוב, אנא מכם קראו את ההערות שכתבו מנהלי האתר בשביל שלא ייסגר שוב האשכול!
בבקשה לא לגלוש מתוכן האשכול- לא להשמצות של קהילות, לא להכללות, ולכתוב בשיח ראוי ולא בוטה, ללא תגובות לא מתאימות, אחרת- האשכול ייסגר על אף חשיבותו.

אציין שבאשכול הקודם היו כמה וכמה עצות, הארות והערות של ילדים של בעלי תשובה וזה מאד מאד החכים את חברי האשכול, נשמח לתגובות ועצות נוספות וכמובן לעדויות מנסיון אישי! (אין לכם מושג כמה זה עוזר).


יש לציין שזה מאמר פתיחה, והמטרה היא שכל מי שיש לו מה לשתף, לייעץ, להאיר ולהעיר, שיכתוב את אשר על ליבו, וכך יוכלו להיעזר בזה הרבה אנשים!!!

אנחנו כבעלי תשובה קצת ותיקים (כמעט 20 שנה), נשואים פלוס 7, גרים בלב ליבה של עיר חרדית קלאסית, מסתובבים בכוללים החשובים ביותר, יורדים לגינה עם האמהות הדוסיות מכל הגוונים (גם חברון וגם פוניבז'), ואפשר לומר פחות או יותר שנכנסו (כביכול) למיינסטרים החרדי.
אנחנו שולחים את ילדינו לגן בנים וגן בנות כנהוג,
את הבנים נלחמנו להכניס לת"ת הכי נוצץ בעיר,
את הבנות לבית יעקב השכונתי (מעורב- "צולים", מודרנים, חניוקים, רגילים ומעט אנשים שנראים כחרדים אך רק על מדים),
{כמובן שלא מביאים למסיבות הסידור, ולסיומי מסכת את הסבים והסבתות} ::cry::cry::cry: ,
נחלמים על מקום בישיבות קטנות (לא מאמינים ששומעים על דילים שעשו בשבילנו או על ידינו).
נמרחים על הגדר ונחבלים להכניס את הבנות לסמינר טוב (ובתקווה להתקבל לבינוני) כי הרי ל-"טופ- סמינר" אין על מה לדבר (וגם לא לחלום).
מתפללים בבתי הכנסת השכונתיים, מנסים לקבל שם קצת צומי (להגיד גוט שאבעס למי שאפשר בשביל שיסתכל עלי).
לפעמים מצליחים להכנס לאיזה קהילה "מקבלת" (ועדיין מרגישים קצת שונים). :cry: :cry: :cry:

עוד לא הגענו לשלב השידוכים אז אין לי תיאורים עוד...

יש עוד הרבה תיאורים לחיים שלנו שאפשר לכתוב בנושא, ואי"ה אכתוב עוד בהמשך,

לכל בעל תשובה סגנון משלו, ילדות משלו, הורים משלו,
אופן קבלת החזרה בתשובה אצל החברים והמשפחה שלו.
ובטוח שלכל אחד יש עצות מחכימות ואולי הדרכות שקיבלו בכל מיני עניינים שקשורים לדרך שעשו ושהם חיים בה.

לדעתי ההתמודדות הגדולה של בעלי התשובה היא הדאגה והחרדה לגבי עתיד ילדינו בגלל הקשר עם המשפחה החילונית סבא וסבתא, דודים ודודות. ושזה מעורר הרבה שאלות ואתגרים- האם להפגיש את הילדים ואיך, כמה זמן, לשלוח אותם אליהם לבד או לא, האם להגיע לשבתות יותר או פחות, האם להסכים להם להגיע בלבוש לא צנוע, האם ללכת לחתונה מעורבת של דוד אהוב. האם להסכים לסבא לתת כסף לילדים (שהחברים שלהם מקבלים שקל לחודש ואומרים תודה). האם לאסור על ההורים להכניס אייפון לבית שלנו, או לצלם את הילדים...

בקיצור הרבה התלבטויות ואתגרים, ואשמח שאנשים יגיבו, יתנו עצות, ישאלו שאלות...​

{מציע לעקוב אחרי המאמרים והתגובות וכמובן להעביר לעוד בעלי תשובה שאתם מכירים}

עוד אשמח לעצות ותובנות לגבי הקניית ערכים לילדים, על אף שאנחנו לא נשמנו וינקנו אותם מילדות!!!
שואלת כדי לעורר את תשומת הלב.
אני מפעילה חוגים שנתיים של ציור כבר כמה שנים. (גם בסטודיו בבית וגם בבתי ספר)
יכולה לשבת לי ילדה מאלול עד תמוז רצוף.
הילדה באורות, נהנית מתקדמת מתפתחת.
נגמרת השנה שלום וביי.
לפעמים אני אפילו לא מכירה את האמא בפנים.
אז נכון מחמאות ופירגונים אני מקבלת טלפונית או פנים מול פנים והרבה ב''ה.
אבל תשורה עם מכתב שנותן כח אני מקבלת אולי מאמא אחת בפורים ו-2 בסוף שנה.
ותמיד אני שואלת את עצמי, כמה היה נחמד לו האמא הייתה קונה חפיסת שוקולד או עציצון ב-15 ש''ח,
עם איזה מכתב חמוד ומוקיר,
זה היה נותן לי כ''כ המון כח.
ואם התלמידה יזמה מעצמה וכתבה ונתנה בכלל זה מחמם את הלב, ומראה הרבה גם על האמא שמאחוריה.
ואנא, אל תפתחו את הדיון לים ההוצאות שגם ככה יש לגננת ולסייעות כפול מספר הילדים.
אני מדגישה- תשורה.
משהו קטן אבל עם יחס ותשומת לב לזו שמשקיעה וטורחת ונותנת לילד כ''כ המון טוב.

ואשתף למה התעוררתי לכתוב את זה.
השבוע סיימתי חוג בבית ספר מסויים, ניגשה אליי ילדה אחת מהחוג בכיתה ה' עם שקית נייר.
סיפרה לי שהיא ביקשה מאמא שלה כסף כדי לקנות מתנה למורה הודיה של החוג ציור.
היא קנתה עציץ חמוד, שמה ציורים מתוקים ספר תהילים קטן פנקס עם עט, ומכתב שעד עכשיו תלוי לי על המקרר.
באמת שהתרגשתי, מהמחווה מהמחשבה, מהמזכרת שנשארה לי מהתלמידה הזו.
תלמידה אחרת במקום אחר קנתה זוג עגילים חמסה קטנות, וסיפרה שלא הספיקה לכתוב מכתב. ועדיין זרח לי הלב כל אותו יום.

אז מעוררת מחשבה, אם הילד או הילדה שלך בחוג, הנה נגמרת השנה, משהו קטן עם מכתב ממך או ממנו יכול לתת למורה של החוג המון כח!

מה את אומרת? מסכימה איתי?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה