בקשה איך היחס שלנו לאנשים מבוגרים?

[טורונטיאני]

ברור שכולנו משתדלים מאד לכבד את הסבא וסבתא המבוגרים ואף ניגשים תמיד בשמחות לאחל מזל טוב לסבים הכבודים,
אבל האם אנו גם מקשיבים להם ומתייעצים איתם? לפעמים מרגיש לי שאנשים מבוגרים יושבים בשולחן שבת והנכדים עסוקים בפטפוט בינם לבין עצמם ופחות משתפים את בני גיל הזהב..
כך גם בבתי אבות- היחס לפעמים למבוגרים הוא כמו לפעוטות, כמובן שמאכילים ומוציאים לאוויר הצח, אבל האם מכבדים את שנות הניסיון והחוכמה שלהם? מכיר אפילו משפחות שהסבתא המבוגרת נקראת בשמות חיבה שמהצד אולי נשמעים טיפה מזלזלים..
נקודה למחשבה.
מה דעתכם?

 

[הקו המונציפאלי]

ברור שכולנו משתדלים מאד לכבד את הסבא וסבתא המבוגרים ואף ניגשים תמיד בשמחות לאחל מזל טוב לסבים הכבודים,
אבל האם אנו גם מקשיבים להם ומתייעצים איתם? לפעמים מרגיש לי שאנשים מבוגרים יושבים בשולחן שבת והנכדים עסוקים בפטפוט בינם לבין עצמם ופחות משתפים את בני גיל הזהב..
כך גם בבתי אבות- היחס לפעמים למבוגרים הוא כמו לפעוטות, כמובן שמאכילים ומוציאים לאוויר הצח, אבל האם מכבדים את שנות הניסיון והחוכמה שלהם? מכיר אפילו משפחות שהסבתא המבוגרת נקראת בשמות חיבה שמהצד אולי נשמעים טיפה מזלזלים..
נקודה למחשבה.
מה דעתכם?

זה מאוד משתנה ממבוגר למבוגר ומהזרימה שלו.
יש מבוגרים שהם אומרים בשולחן שבת דבר תורה, מעלים נושאים לדיון.

באותה מידה זה גם יכול להיות האבא בבית שפחות מעורב.

לגבי בתי אבות ובכללית בגיל מבוגר יש לי תחושה (נשמח לשמוע את אלה שיש להם נסיון בתחום)
שלצערנו לא תמיד הם במצב טוב כמו שהם היו תמיד, והם צריכים יותר יחס למה שמריע להם באותו הרגע. ואני לא בטוח שהם מרגישים באיזשהו בעיה בזה.
אני הרבה פעמים חש שהחיים הם כמו א-ת ב-ש מה שבגיל שנה קורה בשנה האחרונה ואכן על זה הדרך...

 

[Shimshonon]

עידוד הדור הצעיר (הילדים שלנו בעיקר) להתעניין לשאול להתייעץ ולבקר את הסבים והסבתות שלהם
וגם להקדים שלום לשכנים/מתפללים מבוגרים ומידי פעם אפילו לבקר שכנים מבוגרים (יחד איתכם ההורים כמובן)

 

[טורונטיאני]

זה מאוד משתנה ממבוגר למבוגר ומהזרימה שלו.
יש מבוגרים שהם אומרים בשולחן שבת דבר תורה, מעלים נושאים לדיון.

באותה מידה זה גם יכול להיות האבא בבית שפחות מעורב.

לגבי בתי אבות ובכללית בגיל מבוגר יש לי תחושה (נשמח לשמוע את אלה שיש להם נסיון בתחום)
שלצערנו לא תמיד הם במצב טוב כמו שהם היו תמיד, והם צריכים יותר יחס למה שמריע להם באותו הרגע. ואני לא בטוח שהם מרגישים באיזשהו בעיה בזה.
אני הרבה פעמים חש שהחיים הם כמו א-ת ב-ש מה שבגיל שנה קורה בשנה האחרונה ואכן על זה הדרך...

אכן, הרבה פעמים הנושאים של הצעירים פחות מעניינים אותם, אבל אפשר לפחות חלק מהסעודה לשוחח על נושאים שיעניינו גם אותם, או לחילופין שיישב לידם בתורנות מישהו שיקשיב להם.
יש כל כך הרבה חכמת חיים ללמוד מהם..
ואכן יש מושג שהעולם (והאדם עולם קטן) הוא גלגל חוזר וסופו נעוץ בתחילתו, ו"בן מאה שנה עבר ובטל מן העולם"),
אבל עדיין, ננסה להנעים להם את החיים, להקשיב ולא רק לכבד בסמליות. ונזכור שכולנו מקווים אי"ה להאריך ימים בטוב ולרוות נחת.

 

[mklj]

ברור שכולנו משתדלים מאד לכבד את הסבא וסבתא המבוגרים ואף ניגשים תמיד בשמחות לאחל מזל טוב לסבים הכבודים,
אבל האם אנו גם מקשיבים להם ומתייעצים איתם? לפעמים מרגיש לי שאנשים מבוגרים יושבים בשולחן שבת והנכדים עסוקים בפטפוט בינם לבין עצמם ופחות משתפים את בני גיל הזהב..
כך גם בבתי אבות- היחס לפעמים למבוגרים הוא כמו לפעוטות, כמובן שמאכילים ומוציאים לאוויר הצח, אבל האם מכבדים את שנות הניסיון והחוכמה שלהם? מכיר אפילו משפחות שהסבתא המבוגרת נקראת בשמות חיבה שמהצד אולי נשמעים טיפה מזלזלים..
נקודה למחשבה.
מה דעתכם?

אני חושבת על הקשר שלי עם הסבים והסבתות.
כל אחד בתחומו- יש להם הרבה מה לתרום.
ואני מדברת איתם (אי אפשר לומר שהרבה, אבל כשנפגשים)
הנקודה שיש הרבה נושאים שהם חלק מהחיים שלנו ולא חלק מהחיים שלהם.
אבל עדיין הרבה נושאים כן.
דברים כמו מתכונים, או שיטות להורדת כתמים.
וגם התחומים המקצועיים שלהם, משפחה וחברה, אנחנו הרבה מדברים.

 

[ג'רמי דודו]

יש לפעמים תחושה שהם בעולם אחר הנסיון החכמה ההבנה של הדור וכד'(העולם של היום זה לא העולם של פעם) כמובן לא מצדיק או מביע דעה ..
ד''א לדעתי סבא או סבתה יכולים לשנות תדמית בשניה על ידי שהם נותנים מתנות קטנות או קצת כסף לנכדים..(הוא ניהיה נותן במקום נזקק..)

 

[טורונטיאני]

סבתא רבא שלי ע"ה היתה ניצולת שואה וגם כמעט לא ידעה עברית, אבל השתדלנו להתעניין בנושאים שהיא אוהבת, ולהקשיב.. בסוף סבים וסבתות זה נכס, ורק אחרי ה120 שלהם מבינים כמה הם חסרים לנו וכמה נהנינו מעצם הנוכחות שלהם

 

[שירה שקד]

ד''א לדעתי סבא או סבתה יכולים לשנות תדמית בשניה על ידי שהם נותנים מתנות קטנות או קצת כסף לנכדים..(הוא ניהיה נותן במקום נזקק..)

זה לא לשנות תדמית.
זה לומר לסבא: "אתה טוב בתור כספומט, אבל חוץ מזה, באמת שאין לך הרבה מה לתרום".

 

[שירה שקד]

כשאתה נכנס בתור מתחיל למקום עבודה חדש, אתה מסתכל על אלה ששם לפניך מלמעלה למטה? אתה מואיל בטובך "לתת להם הרגשה טובה, שגם הם תורמים משהו"?
או שאתה מקבל את מקומך מולם בענווה של מי שרק עכשיו הגיע?

מי שהגיע לעולם לפניי, שלושים-ארבעים-חמישים שנה לפניי, יודע על העולם הרבה יותר ממני. אני המתחיל, הוא בעל הניסיון. כן, גם אם הוא לא יודע מה זה ג'מיני.

 

[-רות-]

אני חושבת שצריך לחשוב על זה לא רק בפן של סבא וסבתא מבוגרים.
מכירה יותר מדי כאלו שגם לא מתיעצים עם ההורים...
כן, גם אם ההורים הם בסה"כ אנשים צעירים בני 50-60, הם לפעמים מרגישים לא רלוונטים.
רלוונטים לאירוח, רלוונטים לפינוקים, לא רלוונטים לעצות.
וזה חבל, כי קשר של הורה - ילד תמיד צריך להישאר כשהילד הוא מתחת ההורה, מתיעץ איתו ומקשיב לדעתו.
זה מתחיל בעצות של "איך מסתדרים עם כאב שינים לתינוק" וממשיך ב"מה עושים עם בוסית מעצבנת".
תנסו להתלונן באזני ההורים, תנסו להרגיש בני עשרה, תגלו להפתעתכם שההורים שלכם בהחלט מסוגלים להכיל את התסכול שלכם ולהקל עליכם, ואם העצה לא הספיקה - תמיד אפשר לשאול עוד מישהו, לא מפסידים כשמתיעצים עם הורים.

 

[(:1234]

הבעיה היא הרבה פעמים בשמחות ואירועים של המשפחה, שאז באמת הסבא/סבתא נשארים מאחור, כשכולם מפטפטים בינם לבין עצמם...
אני יכולה להביא דוגמא מהמשפחה שלי- סבא וסבתא שלי בלע"ה עם המון מרץ, כל היום יש אצלם נכדים, נינים, אין שם דקה שקט...
כל מוצ"ש יש נכד אחר שמגיע, וצריך לתפוס שבוע מראש....
כל היום מתקשרים אליהם, להתייעץ, להתעניין וכו' וכו'
אבל מה, רצנו לאחרונה לעשות שבת כל המשפחה לכבוד יום ההולדת של סבתא שלי, כבר ביררו על מקום וכמעט סגרו, ואז סבתא שלי אמרה שהיא לא רוצה.
למה? כי בשבתות האלו היא בודדה, אף אחד לא שם לב שבשיח פשוט היא נשארת מחוץ לעניינים! כל הנכדות מדברות ביחד, והיא מחוץ לנושא!
מאד מאד קשה לשים לב לזה... בסוף עשו שבת רק הם והילדים.

 

[ג'רמי דודו]

זה לא לשנות תדמית.
זה לומר לסבא: "אתה טוב בתור כספומט, אבל חוץ מזה, באמת שאין לך הרבה מה לתרום".

אולי.. ואולי השינוי תדמית הזה(לדעתי במחשבה שלנו זה לא נפרד כ''כ, זה תחושה כללית של רצון לבוא ושמחה בכל ביקור.. גם כתוצאה משטויות..) יפתח שיח מכבד ותחושת שייכות גם בשאר התחומים (מסיפור אישי שהיה..)

 

[dcsh]

אני חושב שממש כדאי לפנות זמן מיוחד כדי ליצור קשר וחיבור על ידי התענינות כנה בשלומם ולשמוע מהם על מה שמעניין אותם וכל ליצור שיחה
לפני שיהיה מאוחר