איך הם הולכים

  • הוסף לסימניות
  • #21
@מסיק ומחית כתבת נהדר, אכן אמנות.

אבל,
האמנות היא לא רק לראות את הפרטים הקטנים כפי שתיארת, אלא גם לדעת לתרגם ולבטא אותם.
יצירה לא צריכה לצעוק את הפנים שלה, מסכים. אבל היא צריכה לבטא אותם.
ואם אף אחד לא מצליח לזהות את הפְּנים בתוך היצירה (או לחילופין כל אחד רואה 'פנים' אחר) אז זו לא יצירת אמנות.

אחד מגדולי ה'אמנים' הרוסיים, צייר פעם יצירת אמנות מפורסמת. ביצירה רואים ריבוע שחור. פשוט כך, בלי שום תחכום, בלי שום טכניקה, ריבוע שחור.
נכתבו עשרות פרשנויות למה התכוון האמן ומה הוא בא להביע.
כל מילה נוספת מיותרת.

ואגב, את המשפט "לפעמים אתה זה שלא שומע" אמר גם החייט הנוכל במעשה הידוע על בגדי המלך החדשים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #22
(כולי האי ואולי).

הזכרת לי משהו שכתבתי פעם.
יאללה בום בום בום טראח ביי.



כִּתְבוּ לָכֶם
תַּ'שִׁירָה הַזֹּאת
הַטּוּ שֶׁכֶם
הָחֵלּוּ לַהֲזוֹת

חִרְזוּ חָרוּז
רָאוּי, עוֹבֵר
לְיֶתֶר זֵרוּז
הֵעָזְרוּ בְּחָבֵר

שִׁבְרוּ שׁוּרוֹת
חִסְכוּ בְּמִלִּים
גַּוְּנוּ בְּצוּרוֹת
מִסֵּפֶר תְּהִלִּים

הוֹסִיפוּ מִשְׁקָל
שֶׁיִּהְיֶה מְאֻזָּן
מֵכָנִי, מְקֻלְקָל
שׁוֹטֶה כְּחַזָּן

בָּחֲרוּ מִשְּׁלָב
תִּקְנִי, מְלִיצִי
גָּבוֹהַּ כְּלוּלָב
פִּיּוּטִי, חֲלוּצִי

יְשִׂימְכֶם שִׁירְכֶם
כְּזֶלְדָּה וּכְרָחֵל
נָבִיא בְּעִירְכֶם
בַּלְּבָבוֹת לְהִתְנַחֵל

וְאוּלַי וְאוּלַי
תָּזִיזוּ נִימָה
וְכֻלֵּי הַאי
תַּחְסִירוּ פְּעִימָה

וְהַשִּׂיא כַּמּוּבָן
נָתוּן לִבְחִירָה:
שֶׁהַמֶּסֶר יוּבַן
לַמְרוֹת הַשִּׁירָה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
@עב-זקן הריבוע השחור הזה הוא נושא בפני עצמו.

אם תקרא שירה אמנותית מדהימה, בסינית.
המערכת הפנימית שלך תגיב לזה את אותה התגובה כמו שתגיב לריבוע השחור.

כשאני נכנס לראש של הרוסי הזה, ושל כל האמנים החברים שלו,
אני יכול להתרשם למשל מעייפות כרונית, ומאיסה בכל מה שאומר משהו, מגוונים מרובים מדאי, מדעות רבות, מחוויות רבות. הוא עייף, הוא שחוק, הוא גמור.
נמאס לו, אין לו כח לשמוע פרשנויות, אין לו כח לעבד תובנות. די לו. די.
זה מה שהוא מביע.
אם תרצה, זוהי גם כן אומנות של מוחין דקטנות.
נכון, אם אני אצייר את זה, זה יהיה בדרך כלל התחלה של סקיצה לאיזה לוגו, או שירבוט סתמי בשעת מחשבה.
אבל אם אמן ידוע, עמוק ומסועף, הוא זה שמצייר את זה, זה מקבל משמעות עמוקה. זה פשוט אומר הרבה, זה ממש מדבר.


ויודע מה, אני ממש מרגיש חיבור לתשדורת הזו שלו. אני מרגיש שגם אני הייתי רוצה לומר את זה. וזו אומנות מצידו.

(ברוח האשכול, לא קראתי פרשנויות על הריבוע, אני מתיר לעצמי לעשות זאת לבד).
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #24
אבל אם אמן ידוע, עמוק ומסועף, הוא זה שמצייר את זה, זה מקבל משמעות עמוקה. זה פשוט אומר הרבה, זה ממש מדבר.
הפרשנות שלך על הריבוע השחור מאד יפה, אבל עצם זה שהיא פרשנות אחת מתוך עשרות, כבר אומרת את הכל.
היצירה צריכה להיות מובנת ומביעה את עצמה בלי כל קשר לאמן. אתה אמור להבין את היצירה בלי לדעת מי האמן, מה הוא חושב ואיך הוא מרגיש. אחרת צריך לתלות את האמן במוזיאון ליד היצירה שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
הוויכוח עתיק והנושא נלמד בכל קורס אמנות, בד"כ בשיעורים הממש ראשונים, כך שאתה יודע אותו גם אם התייאשת ועזבת בשיעור השלישי.

ככה קצת על קצה המזלג מן המרשתת:

יצירות של אמנות מודרנית מהוות לעיתים נושא ללעג, ואפילו לשנאה, מכיוונם של אנשים הרואים באמנות הקלאסית את הדרך האחת והיחידה ליצירה אמנותית בעלת ערך. לעומתם הפילוסופים ובפרט היהודים שבהם תמכו בצד הנותן מקום לכל אמנות באשר היא אמנות בעיני יוצרה.

כך למשל אחד התאורטיקנים המרכזיים של האמנות המודרניסטית היה היהודי (הליטאי...) קלמנט גרינברג שראה את האמנות המופשטת כדרך לחדד את הנושא העיקרי של האמנות - תהליך יצירתה כדיאלוג בין האמן-היצירה-והצופה.

לעומת זאת, הנאצים הציגו בשנת 1937 במינכן (ולאחר מכן בעוד ערים בגרמניה ואוסטריה) תערוכה בשם "אמנות מנוונת' והוצגו בה (ללעג) יצירות של טובי האמנים המודרניים של המחצית הראשונה של המאה ה-20, ובהם אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, מקס ארנסט, פיט מונדריאן, אדוורד מונק, מארק שאגאל, ואסילי קנדינסקי ועוד.

(אהלן, גודווין!)


נכון, בכל תחום יש רמאים. כבגדי המלך החדשים.
אבל חלילה לאבד עולמו מפני השוטים.

*

לעומת זאת ההודעה שלי שצוטטה כדי לפתוח את הנושא, לא עסקה בזאת כלל.
דיברתי על יצירה שעומדת בפני עצמה, מובנת בלי צורך בהסבר נוסף. כמו השיר באשכול זה.
ועדיין - יכול כל אחד לקחת אותה למקום נוסף, שגם שם היא תתאים, ואולי אפילו יותר.
כמו שהזכירו כאן, שבעים פנים.
וכמו כובע או גלימה מבגדי המלך (הישנים) שייראו אחרת על כל אחד שילבש אותם.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #26
@עבדקן , יש כל כך הרבה תובנות, ומחשבות, והרגשות, על המנעד.
אי אפשר לצמצם אותם לכדי אמירה אחת ברורה.
למשל "כתבתי בעט שחור", זו אמירה ברורה, פשוטה, ונעדרת עומק וגוונים.

אין חיה כזו.
יצירת אמנות שאומרת דבר אחד, אינה יצירת אמנות.

בעניין הריבוע השחור.
כשיש ניגוד, יש מתח. ורק בגלל שהאמן צייר את זה היה לזה משמעות. ולא משנה מה היא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
כך למשל אחד התאורטיקנים המרכזיים של האמנות המודרניסטית היה היהודי (הליטאי...)
צר לי שאני הפעם לא בצד של היהודי הליטאי, אלא בצד של הנאצים... (רח"ל)
מומלץ עד מאד לקרוא את הספר 'נקמתו המתוקה של פיקאסו' מאת אפרים קישון. (יש גם יהודים הונגרים בצד שלי...)

@יואל ארלנגר מעניין אותי מה אתה חושב בנידון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
לעומת זאת, הנאצים הציגו בשנת 1937 במינכן (ולאחר מכן בעוד ערים בגרמניה ואוסטריה) תערוכה בשם "אמנות מנוונת' והוצגו בה (ללעג) יצירות של טובי האמנים המודרניים של המחצית הראשונה של המאה ה-20, ובהם אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, מקס ארנסט, פיט מונדריאן, אדוורד מונק, מארק שאגאל, ואסילי קנדינסקי ועוד.
גם אתה טוען לאנטישמיות בפורום? ;):p
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
תודה תודה! התגובות שלך כאלו חמות!
עושות טוב על הלב ומעודדות לכתוב עוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אוהו.
בעודי מסייר לתומי נתקלתי בזה: https://www.prog.co.il/threads/להיות-או-לא-להיות-422286.425536/

אני מתחיל לחשוב שהכותבים וההוגים הם האמנים האמיתיים, ורק צייר שגם יודע לכתוב הוא אמן ;) .


שתי הערות:
אי לכך ובהתאם לזאת אם @ווי אוּמַן, צדקת @איקס ,
אם @ווי אָמַן בהחלט צדק הרב @זד !
@מ"ם זדים הליצוני עד מאד. ממש לא הפסקתי לצחוק.

ותראו תראו תראו מי יעשה לנו פרוטקציות...
מי שמעוניין להכנס שמה, אעשה לו מבצע מיוחד כחבר קהילת המאיירים.
אני חולם בלילה על קהילת המאיירים. אני צייר דמויות פנומנאלי. אבל אין לי כסף לקנות את כל המכשירים המודרניים. אני עדיין מצייר על בלוק ועיפרון פחם. מה נעשה.
@אבימי פרוטקציה. פליז. :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
  • הוסף לסימניות
  • #36
@מישהו הגיב לי שם, אני מרשה לעצמי להגיב חזרה כאן.

מקצוען שמסוגל ליצור פיגמנט שחור ולמלא בו קנבס בעודו שומר על אחידות הבהירות המסוימת, הערך המוגדר, והגוון הייחודי לאורך ורוחב כל השטח פשוט מוכיח את כישוריו באומנות הצבע, ומתרגל באופן מאסיבי את הכישורים הטכניים שלו! הקנבס הוא סטייטמנט פשוט: "אני המאסטר של הטריטוריה הזאת. תתרחקו ותנו כבוד".

טוב, עוד שתי פרשנויות יצירתיות נוספו לאוסף העשיר שכבר קיים.
א. ה'אמן' בא להראות את כישוריו בכיסוי שטח בצבע אחיד. (משום מה זה לא נשמע לי כזו משימה מורכבת)
ב. אני המאסטר של הטריטוריה וכו'

האמינו לי שביכולתי להמציא בזה הרגע עוד עשר פרשנויות לא פחות מעניינות.
הוא אשר אמרתי. אם אפשר לתת ליצירה כל כך הרבה פרשנויות, פירושו - היצירה לא מביעה שום דבר.
אל תעבדו עלינו!!!

פואטיקנים מועדים ימשיכו לתרץ להרחיב ולבעבע אודות היצירה, בעוד משמעותה האמיתית הפשוטה נהירה רק לברי סמכא בתחום. כרגיל.
מעניין שעשרות ברי סמכא בתחום ראו משמעות שונה באותה יצירה...

אבל, לא אכחש, הפער הזה בין הכוונה שלנו לפרשנות שלכם היא אחת מההנאות הקטנות של המקצוע.
צ"ל אחת מההונאות הקטנות של המקצוע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
למי בעצם מיועדות היצירות? לאמנים האחרים, או לציבור הרחב?
מי הוא זה שצריך להבין את היצירה?
אני לא מציירת. אך כשאני כותבת, אני מעוניינת לבטא או להעביר משהו לציבור הרחב לאו דווקא לאמנים. מה טעם שמי שלא אמן בתחום הזה לא ידע מאיזה כיוון להסתכל על זה?
אשמח כמובן, אם כאלה שבאמת מבינים בכתיבה ישימו לב עד כמה היצירה שלי היתה (נגיד) אמנתית. אך לא ייתכן, לטעמי, שזו תהיה המטרה היחידה, והיצירה לא תבטא שום דבר לכלל הציבור.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #38
זה שמדובר בערימות שחת הבנתי על-פי הכתוב בקטלוג התערוכה. לא יכולתי להבחין בהן. אי יכולת זו הכאיבה לי. חשתי שלא הייתה לצייר הזכות לצייר באופן בלתי-ברור את נושא הציור. בעקבות כך הרגשתי שהעצם בציור חסר. אך להפתעתי ולמבוכתי הבחנתי שהציור לא רק תפס אותי, אלא אף הותיר בי את רישומו באופן שלא ניתן למחותו מזיכרוני. זה היה ציור שהיה בו כוח והוד של אגדה.

ווסילי קנדינסקי, צייר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה