איך יוצאים מהחובות? לרצינים בלבד.

[אזי שמש]

מכירה די הרבה משפחות שלא מגרדות את ה1500 לנפש בחודש, וחיות בשלום ובשלווה, באפס חובות ובלי להכיר את המינוס משום צומת (אבל אין להם משכנתא).

ברור שזה בראש ובראשונה התנהלות ולא רק גובה ההכנסות.

 

[תום]

הספר 'תקציב המשפחה' של הרב אריה ליבוביץ, מנהל גמ"ח יד שמשון מודיעין עילית, מוצלח מאד, ומנחה צעד אחר צעד. ניתן להשיג בחנויות הספרים.

 

[קריאייטיבית]

נכתבו כאן הרבה עצות חכמות.
אני חושבת, שלעיתים מדובר בבעיה שיש לבדוק מה השורש שלה,
ומה עומד מאחוריה.
לפעמים בזבוז יתר מאותת על חסכים/מצוקות עמוקות
בהם הקניות וההוצאות הן בלתי נשלטות (!!!) (אדם כזה יכול להיות נורמטיבי לחלוטין!)
מה שיכול לעזור לזה, זה רק ליווי צמוד של איש מקצוע ומעקב...
לא אומרת שזו הבעיה כאן, אבל תמיד כדאי לדעת ולבדוק.

ומי שקרא את הספר "קטסטרופה" בטח מבין היטב למה אני מתכוונת.......

 

[אזי שמש]

נכתבו כאן הרבה עצות חכמות.
אני חושבת, שלעיתים מדובר בבעיה שיש לבדוק מה השורש שלה,
ומה עומד מאחוריה.
לפעמים בזבוז יתר מאותת על חסכים/מצוקות עמוקות
בהם הקניות וההוצאות הן בלתי נשלטות (!!!) (אדם כזה יכול להיות נורמטיבי לחלוטין!)
מה שיכול לעזור לזה, זה רק ליווי צמוד של איש מקצוע ומעקב...
לא אומרת שזו הבעיה כאן, אבל תמיד כדאי לדעת ולבדוק.

ומי שקרא את הספר "קטסטרופה" בטח מבין היטב למה אני מתכוונת.......

זה נקודה מענינת ,אבל כמובן לא אגיד להם דבר כזה.
הם צריכים עזרה וזה מספיק,
מאמינה שאיש מקצוע מאומן ליראות גם את הדברים האילו ומכוון איך להתייחס לזה.
ולהפנות לאן שצריך במקרה שצריך.

 

[tzivi]

ארגון מסילה
מדהים

 

[ASUS]

דבר אחד חשוב שנשכח פה אנחנו לפני ראש השנה שזה ההשתדלות הכי גדולה. היה אחד שהיה לו עסק בבני ברק אני לא אומר את שם העסק מטעמים מובנים שרצה לפתוח סניף בירושלים והוא שאל את הר חיים קניבסקי והרב אמר לא שלא יפתח אז הוא ניסה לתרץ בשביל ההשתדלות ענה לו הרב שהשתדלות עושים פעם בשנה בראש השנה

 

[mimisher]

לפעמונים יש שלוחה מיוחדת בגבעת שמואל, שנחשבת כ"חילוץ והצלה..."
למקרים של חובות קשים וחוסר התנהלות כלכלית לקויה.
רב המקרים המטופלים שם הם של משפחות חרדיות וגם הצוות שם ברובו חרדי.
אם משפחה מצליחה להתקבל לליווי הזה, היא לומדת מהבסיס הכל ומקבלת מלווה צמוד לאורך כל התהליך עד למצב של איזון ואפילו יותר מכך.

 

[אזי שמש]

לפעמונים יש שלוחה מיוחדת בגבעת שמואל, שנחשבת כ"חילוץ והצלה..."
למקרים של חובות קשים וחוסר התנהלות כלכלית לקויה.
רב המקרים המטופלים שם הם של משפחות חרדיות וגם הצוות שם ברובו חרדי.
אם משפחה מצליחה להתקבל לליווי הזה, היא לומדת מהבסיס הכל ומקבלת מלווה צמוד לאורך כל התהליך עד למצב של איזון ואפילו יותר מכך.

הם מטפלים בכל הארץ?

 

[mimisher]

הם מטפלים בכל הארץ?

המשרד הוא בגבעת שמואל והרוב מגיעים לשם לתהליך.
יש להם גם אפשרות מצומצמת יותר לקבל משפחות גם בירושלים

 

[אזי שמש]

תודה!!!

 

[אשר כותבת]

מוסף כלכלי

שירה פארי וריקי רוזן

יום ראשון האחרון מצא את צרכני וצרכניות ישראל זועמים: המע"מ (ממש בקצרה: מס ערך מוסף. ממסה את הערך המוסף בכל שלב בשרשרת הייצור, השיווק והמכר. הערך המוסף הוא ההפרש שבין מחיר המוצר או השירות לסך המחיר ששימש לייצור המוצר או מתן השירות) טיפס מ-17 ל-18 אחוז וייקר את כל המרחב. ביום רביעי הקודם עדיין פיעמה התקווה בשעה שנערכו דיונים בנושא במליאת הכנסת, וכשירד הלילה נסגר המסך על חלומות רבים.
האחוז הבודד אולי מינורי, אבל מתבטא בחדות בסל הקניות ומרחיק צרכי מחייה בסיסיים. "זה נשמע לא מורגש, אבל פתאום צריך לחשוב פעמיים לפני שמכניסים מוצרים לשקית", מתלוננת באוזניי פרידה, אימא לשבעה ילדים, מנהלת עסק ובעלת משפחה מרובת נכדים. "הכול נעשה יקר יותר בשקל או שניים, אפילו יותר. בשורה התחתונה, הפירות והירקות, הביגוד וההנעלה גובים עוד עשרות שקלים. אני במלחמת קיום".
עליית המע"מ מסמלת עידן של כלכלה קשה. כל משפחה ממוצעת מוצאת את עצמה נאבקת על מנת לסיים את החודש ברווח, והידיעה שהמחירים מתייקרים מכניסה נשים רבות למשטר קפדני שלא נשמר בעבר. "לא חייבים לקנות כל פרי", מציעה פרידה. "אין מצווה לפרנס את הירקנים בתחילת עונה, כשמחיר הפירות נוסק. יש גם המון מותגים יקרים, אבל הם לא טובים יותר ממוצרים אחרים".
"עליית המע"מ היא משבר לא קל למשפחות שגם כך כל שקל מחושב אצלן", אומרת ארלט מויאל, מנהלת לשכת הרווחה בעיריית בני ברק. "אחרי הקיצוצים האחרונים נכנסו עוד משפחות למעגל העוני בעיר. אני צופה שהגזירות הכלכליות בכלל ועליית המחירים בפרט יטלטלו משפחות חרדיות שעד עכשיו הצליחו לחיות באיזון עדין מאוד. עכשיו כל עלייה קטנה תכביד".
"המשפחות החרדיות הן הכוח הצרכני הגדול במדינה", אומר הרב יעקב מלמן, יועץ כלכלי. "הציבור שומר התורה והמצוות צורך מוצרים רבים, כמו מזון, מוצרי תינוקות וביגוד, בכמויות גדולות יותר בהשוואה למשפחות ממוצעות מהציבור הכללי. ברגע שהמשפחה גדולה, השימוש במוצרים שוחק אותה. לדוגמה, מכונת כביסה: ככל שמפעילים אותה יותר, כך הבלאי גדול יותר. מספר נפשות גבוה צורך יותר. מוצר שמתייקר מקשה במיוחד על משפחות גדולות".
יש פיתרון לכלכלת הבית מול התייקרות המחירים?
"אני מכיר שתי דרכי התמודדות בטוחות: הגדלת הכנסות והקטנת היקף הקניות. תמיד עדיף לבדוק אפשרות ליצירת הכנסות נוספות מאשר לוותר על מוצרים. מצד שני, יש לבחון בכל תקופה - האם עשינו שימוש בכל הדברים שקנינו, או שזרקנו את חלקם? האם אנחנו קונים את מה שאנחנו צריכים, או שאנחנו נגררים עם רמת החיים?".
לדיתי התשובה ברורה. היא אשת אברך ומפרנסת את ביתה. יוצאת לעבודה עם החמה וחוזרת אחר הצהרים, כשבעלה בדרך לסדר שני בכולל. "לנשות אברכים קשה יותר להתמודד עם יוקר המחירים", היא בטוחה. "כשרק צד אחד מפרנס, אין במה לצמצם. אני לא רואה את עצמי מורידה ירקות מארוחת הבוקר של הילדים, ובתקציב הקניות היומי אין מקום למעדנים. אין כמעט על מה לוותר, וזה החלק הקשה יותר. אבל אשת אברך לא נבהלת מאי יכולת לרכוש מוצר מסוים, והיא תמיר אותו בתחליף זול יותר. לאשת אברך המפרנסת במשכורת מינימום אין הרגלים יקרים מדי. היא מורגלת לתמרן בתקציב קטן".
"לאברכים אין שטח אפור שמסוגל לבלוע מיתון", מסכים מלמן. "רשימת הקניות מורכבת מבסיס חיוני. בנוסף, גובה הקצבאות והמלגות משמעותי מאוד. אצלם השאלה הופכת לחיים: הישרדות. אבל לא רק אברכים מתקשים. גם לשני בני הזוג עובדים לא קל. מעמד הביניים נשחק. כשאדם מביא משכורת חודשית נמוכה הוא לא יכול לייצר כסף. הצעד שאולי יעזור במצב כזה הוא בדיקת סדרי עדיפויות".

#שולחים את הכסף לחזית

לעקוב באובססיה אחר המבצעים ולקנות בכל שבוע בצרכנייה היותר משתלמת? להפסיק להשתמש בחשמל ולייצר איכשהו אנרגיה סולרית? ללכת ברגל לסבא וסבתא מדימונה? יעל זלץ, מומחית לארגון וניהול הבית, לא תעודד אתכן לענות בחיוב. גישת לחסוך-כל-הזמן-בכל-דבר יוצרת שגרת חיים סוחטת נפשית. כשאנשים גם מנסים לחסוך במים, בחשמל ובמזון, גם משווים מחירים של ירקות וקונים כל פריט בחנות אחרת, גם ממתינים לחיסולי בגדים וגם מתרוצצים בגמ"חים כדי לשאול עגלה לתינוק, כיף כיסא, נדנדה ועריסה - הם נשחקים. זה מאמץ אדיר. כדי לחסוך בכסף צריך להשקיע הרבה זמן והרבה כוח. לא לכולם יש כל כך הרבה זמן וכל כך הרבה כוח, ויש להבין את המתח הנפשי המתלווה לכל ניסיון לחסוך ואת האכזבה כשלא נמצא מוצר זול יותר. וזה קורה הרבה.
כתחליף, זלץ מציעה מציאות אחרת: דיאטת ארנק. "קשה מאוד לעשות דיאטה ולהילחם עם כל קלוריה שצועדת בכיוון הפה. קל יותר לקבל החלטה כוללנית ולעמוד בה. למשל: 'מהיום אין ארוחת ערב', 'בתקופה הזו אני מקפידה לשתות עשר כוסות מים ביום', 'בשבועות הקרובים אין עוגות בבית', 'אני אוכלת את מה שכתוב בתפריט, רעבה או לא רעבה'. זו החלטה אסטרטגית שמשאירה את המלחמה בחזית אחת חשובה, עיקרית, ועושה את ההבדל. עם משימה אחת קל להתמודד. מלחמה תמידית מתישה וכמעט בלתי אפשרית. כך גם בחיסכון".
במקום להתרגז בכל פעם שילד קונה מוצר מיותר ולכאוב כל ביס בשניצל, מחליטים מראש במה חוסכים ובמה ממשיכים להתנהל כרגיל. כל משפחה יכולה לבחון ולגלות איפה היא יכולה לקצץ בהוצאות; במקום כזה שהוא החלטה קשה וכואבת פעם אחת וזהו. דוגמאות? "הקיץ הזה לא משתמשים במייבש", "בתקופה הקרובה אני הולכת ברגל/נוסעת באוטובוס ולא במוניות", "במקום קורנפלקס, ממתקים ושוקולד של חברת X, נקנה מוצרים זולים ולא ממותגים", "אני מוותרת על מנוי לחדר כושר ויוצאת להליכה שלוש פעמים בשבוע", "נגיד לעוזרת לבא רק פעם בשבועיים", "הקיץ הזה נדליק מזגן רק בימים חמים ממש. בימים אחרים די במאוורר".
"כל אלו הן החלטות שמתקבלות פעם אחת מאז הקיצוץ בפועל", היא מסבירה. "לאחר מספר ימי תרגול הן משתלבות בטבעיות בזרימת החיים ולא מרגיזות בכל יום מחדש. כשמתקבלת החלטה אסטרטגית, חיי היומיום ממשיכים להתנהל כרגיל. הסכום הדרוש נחסך בלי לשנות אורח חיים באופן קיצוני.
"אפשר להחליט לחסוך שלוש מאות שקלים בתחום הסעות הילדים. יש משפחות שתבחרנה לוותר עליהן כשמהדקים חגורות, ובתקופה מסוימת של חיסכון ייצאו הילדים מוקדם יותר, למרות הכורח בהתארגנות קצת אחרת, ויילכו ברגל לתלמוד תורה. אם לא מתאים לנו לחסוך באוכל כי נרגיש חנוקים, אולי נעדיף לחסוך בדיור. משפחה אחת עברה לגור בדירה קטנה באזור מרוחק יותר. נכון ששולם מחיר - זו לא הסביבה שהם הורגלו בה והצפיפות מפריעה - אבל דמי השכירות הצטמקו פלאים והותירו מרווח נשימה להוצאות חיוניות אחרות.
"כל משפחה צריכה לבדוק איפה היא יכולה לחסוך: בביגוד, בחשמל, בארנונה. אם החיסכון ייעשה בצורה מושכלת, נעבור בקלות תקופות מהודקות יותר. לעומת זאת, אם נבלה את ימינו בניסיון לחשב שקלים ואגורות אנחנו עלולים לנסוע לחופש כדי לנוח מתלאות החיסכון".
משפחה אחת נקלעה למצב כלכלי חדש: האב עזב את מקום עבודתו ובני הבית נאלצו להתקיים ממשכורת בודדת. היה להם ממה לחיות ועל בסיס מה לחסוך, והם עשו תכנון אסטרטגי. במשך שנת האבטלה הם לא קנו דבר פרט למוצרים מתכלים: מזון, מוצרי ניקיון ועוד. השיגו ביגוד מירושות, ולא רכשו רהיטים או מוצרי חשמל חדשים. "היו ויתורים, אבל החיים היו טובים ורגועים. הילדים היו לבושים, הארוחות היו מושקעות ומגוונות. אף אחד מהילדים לא יודע שהתקופה הזו רשומה בדפי ההיסטוריה שלהם".

#שטיפת מוח להוצאות שוטפות

המשוואה כמות הכנסה = מצב כספי - לא קיימת. אנשים עם הכנסה מכובדת מאבדים כיוון ככל שהחודש פונה צפונה, ומשכורות אברכיות מצומצמות מפרנסות את בעליהן בכבוד יחסי. ההבדל קם ונופל בשיקול הדעת. מלמן לא מבקש מאף אחד לחיות מפת לחם וממים במשורה. הוא דורש להבחין במתרחש. לתופעה קוראים שפע חיצוני, והיא מטשטשת את הזהות המובחנת שבין לבוש אברך למראה בן גביר.
טלו רגע את הוצאות הטלפונים: הן יצאו מגבול הביקורת. "אני מלווה משפחות רבות בדרך לשיקום כלכלי ונדהם בכל פעם מחדש. השיחות עשויות להסתכם בעשרה אחוז מסך התקציב. אי אפשר לקבל דבר כזה. קיימת מגמה של זלזול בכסף. האבות שלנו כיבו את האור כשהם יצאו מהחדר, ואנחנו חשבנו שהם מגזימים. היום אנשים מותירים מזגן פועל בחדר ריק. הכסף אמור לשרת אותנו, אבל הוא נוזל בין האצבעות ואנחנו הופכים לעבדים שלו".
על פי הנוסחה הכלכלית של מלמן, מעמד הביניים סובל מפיחות. "לפני שלושים שנה היו ניצולי שואה רבים שעדיין חיתנו ילדים. הם לא פיזרו כספים, אבל השיאו ברווח. להורים הממוצעים של דורנו יש קושי גדול לתמוך בילדיהם. הם מתמודדים עם הוצאות שוטפות. אני ממליץ לנשים צעירות לקחת בכל חודש סכום - לא חייבים להיות לו ממדים רציניים; סכום שמוציאים על קניית בגד פשוט - ולהניח בצד. אסור לשכוח שהחיים מזמנים לנו הוצאות גדולות, כמו מעבר דירה ואירועים מיוחדים, ויש להיערך אליהן מראש. עשרות שקלים בחודש שיוקדשו לחיסכון יהפכו לאלפי שקלים שיעזרו בעוד מספר שנים. עם חישוב נכון אדם יכול לצבור כספים למטרות עתידיות שכרוכות בהון משמעותי".
בכלל, כרטיס האשראי הפך את המסלול הכלכלי לחלק, אך גם למחליק. "קיימים שני סוגי הוצאות: צריכה מיידית, והשקעה - מוצר שבעתיד יגרום להכנסות נוספות, כמו רכישת דירה לצורך השכרה, לאחר שהתשלומים עליו יסתיימו. הבעיה: השימוש הרווח בכרטיס האשראי לא עורך אבחנה בין צריכה להשקעה. בהתאם לכך, הסכום שהתגהץ לא תמיד שווה את הקנייה ואת התשלומים הבאים אחריה, שמעמיסים על המשלם במשך חודשים רבים. אם נסקור את תכולת הבית נגלה פריטים רבים שאין לנו צורך בהם. על כמה מתוכם אנחנו עדיין משלמים?
"ההבדל בין משלם במזומן למשתמש באשראי הוא שהאחרון מוגדר כאמצעי תשלום בלבד. אם יש כסף בחשבון, השימוש בו תקין. אם אין, מעבירים אותו על ריק ונכנסים לבור שקשה לצאת ממנו. מלבד זאת, אדם שרוכש במזומן קונה פחות - הוא רואה את הכסף בורח. התשובה הטובה ביותר להפתעות היא עריכת רשימת הוצאות והכנסות. כשקיימת מודעות להוצאות הכלכליות קל להתרחק מחובות. הנתונים הברורים על הדף מסייעים להבחין לאן יוצא הכסף ולשקול כל הוצאה בנפרד".

#בוקסה
#כסף קטן

בתקופות מסוימות עשויים ילדים לחוש ברוח אחרת שעוברת על הבית: המשכורת של אבא התכווצה בחמישים אחוז. מישהו זקוק לטיפול רפואי מורכב. הבן השלישי עומד להתחתן. לא תמיד ניתן להחביא מאחורי הגב את העובדות, ויש צורך לערב אותם. בסך הכול, במוקדם או במאוחר הם ירגיש את השינוי.
"קל יותר להסביר את ההתנהלות החדשה לילדים שכבר מכירים את הכסף מהצד המרוויח: שמרטפות, ארגון קייטנות ושיעורים פרטיים", אומרת מירי שידלובסקי, מנחת הורים. "הם חוו את 'יש לי כסף שעבדתי עליו והוא שלי', ויבינו טוב יותר את המתרחש. כשההוצאות גדלות ודורשות ויתורים גם מצד הילדים אפשר לערב אותם, עם דגש על התנסחות נכונה. מילים יוצרות אווירה. מסר נכון מתקבל בהבנה וברגיעה, ללא ספיחים מיותרים של דאגה וחרדה".
עד כמה רצוי לערב ילדים במצב הכלכלי?
"זה נושא רגיש. ילדות דורשת מוגנות. ההורים דואגים לכל הצרכים. לבוש, מזון וקורת גג. ילדים לא אמורים לשאת על הגב את דאגות הקיום. הביטחון הכרחי לבריאות הנפשית שלהם. רצוי למעט, ככל האפשר, בהכנסת המושג כסף ללקסיקון. משפטים כמו: 'עכשיו אנחנו לפני חתונה, אין לנו כסף' עלולים להוביל לחרדות. ילד עלול לחשוש שמחר לא יהיה לו סנדוויץ' כי לאבא ואימא אין כסף לקנות במכולת, או שעומדים לזרוק אותו מהתלמוד תורה כי שכר הלימוד לא משולם. חשוב להימנע מלערב אותם ב'אנחנו במצב קשה עכשיו'.
"מנגד, אפשר בהחלט להקנות עקרונות שקשורים לכסף. ילדים קולטים ומפנימים אותם דרך ההתנהלות שלנו. אם יש אצלנו כלל שאומר: 'אנחנו מסתדרים עם מה שיש. אם חסרה גבינה צהובה נוותר על טוסט לארוחת ערב ונאכל רק לחם עם גבינה רגילה וחביתה' - לא נצטרך להרחיב מעבר. הם רואים ושומעים את דרך ההתנהלות שלנו בכל דבר, גם בהקשר הכלכלי".

* ריקי רוזן

#בוקסה
#חיסכון במילים

1. כשאתן הולכות לקניות שימו לב: אל תתמקדו רק במדף שלפניכן. במדפים העליונים או התחתונים תמצאו מוצרים מוזלים יותר.
2. קניתן מספר גבינות במבצע? החברות משפיעות עליכן להשתמש בהן בפזרנות ולצאת לרכוש שוב. ניתן להקפיא מוצרי חלב מכל הסוגים ולהפשיר כשהתצרוכת שבמקרר אוזלת.
3. כמות ירקות גדולה חוסכת ריצה תכופה, אבל עלולה לעלות ביוקר; לפעמים נשתמש בה רק כדי שלא תירקב.
4. יש לחשב במדויק גם את זירת הפירות. אם בכל זאת נותרו כאלה שאינם נאים להגשה אך עדיין טובים לאכילה, מומלץ לבשל אותם ללפתן טעים ומרענן או לקונפיטורה. אפשר אף לטחון פירות קרים בבלנדר, לערבב עם סוכר ולהוסיף ללבן או ליוגורט פשוט. מתקבל מעדן פרי מדהים.
5. בשר טחון הוא מוצר יקר, וקציצות הבשר איכותיות גם כשהתרכובת כוללת יותר ירקות, פירורי לחם או בורגול. אגב, קמצוץ אבקת סודה לשתייה יכפיל את הנפח שלהן.
6. חביתה פשוטה תהיה גדולה ומשובבת כשתוסיפו שתי כפות מים לבלילת הביצה.
7. עוגה ביתית זולה פי שניים ומכילה פי שניים מעוגה קנויה. ובריאה פי כמה.
8. הקפדה על הפעלת מכונת כביסה מלאה חוסכת עשרות שקלים בחודש, למרות האלרגיה מול סל מתגבה.
9. אין צורך למלא דלי שטיפה עד לשפתו. אפשר לשפוך מים ברחבי הבית בעזרת נטלה אחת או שתיים ולשטוף את המטלית בברז המים. הוא ייצא נקי יותר, וגם הרצפות.
10. אקונומיקה, חומר הניקוי הזול ביותר, עושה את כל מה שמוצרי הניקוי היקרים מציעים.
11. חוק בל יעבור ביציאה לקניות: לערוך רשימת מצרכים.
12. כיבוי האור והמיזוג כשיוצאים מהחדר הוא לא קמצנות - הוא שליטה בכסף.
13. בדקו היטב את חשבונות הטלפון הנייד והנייח. לפעמים החברה מפסיקה את המסלול שהייתן חברות בו ואתן משלמות סכום מלא על כל שיחה.
14. נשאר עודף ממסע הקניות האחרון? הניחו את השקלים הבודדים במקום מוגדר. לאחר תקופה יצטבר בו סכום נאה.
15. ללכת לקניות רק עם תחושת שובע כבר אמרנו?

 

[אשר כותבת]

איך מצמצמים את ההודעה הקודמת לקישור? אני חושבת שזה מכביד על האשכול.

 

[קפוצון]

כולם התיחסו איך לחיות מהיום והלאה ולא איך לסגור את החוב עצמו
קראתי פעם שיטה מאוד יפה לצמצחום החובות
לרשום את כל החובות ולסדר אותם לשולושה תחומים קצרי מועד , בינוניים וארוכים
ואז לסדר את פריסת התשלומים כך ש-4/8 ילכו להלוואות קצרי המועד 3/8 ילכו לבינונים ו-1/4 ילכו לארוכי המועד כל הלוואה מקצרי המועד שנגמרת משחררת כסף לתשלום הבינונים וכך הלאה

מקווה שהובנתי

 

[אסתי 052714]

מצטרפת להמלצות חמות על ארגון מסילה גם למי שאין חובות,

כמו שיש הדרכת חתנים, יש צורך בהדרכה כלכלית

 

[שלכם]

מצטרפת להמלצות חמות על ארגון מסילה גם למי שאין חובות,

כמו שיש הדרכת חתנים, יש צורך בהדרכה כלכלית

מצורף המכתב שפורסם ביתד נאמן בשבוע שעבר

 

[משה צבי]

ממליץ על פעמונים, מכיר כמה שטיפלו ויצאו מהחובות ומרוצים.

באופן כללי
התפילה הוא בראש ובראשונה, מניסיון שליוותי קצת משפחות, היו כאלה שגם שגייסו עבורם כסף לכיסוי החובות, הגיעו הוצאות לא צפויות והחזירו את המצב לקדמותו, על כן, זה הכלל הראשון והחשוב ביותר.

כמו כללים בגדול
א. חישוב ופירוט הוצאות והכנסות - כולל צפויות, מאוד עוזר וזה לא פותר.
ב. בשום אופן לא לחשב ב-100%, מספיק להגיע ל-90%. מי שרוצה להסתדר לבד, ה' מראה לו מידית שהוא צריך להגיע אליו.
ג. להקטין הוצאות - ברוב המקרים בציבור שלנו, לא זה הבעיה
ד. להוסיף הכנסות - בתנאי שזה לא הורס את הבית והילדים וכו'. (יש חובת ההשתדלות, ברגע שזה פוגע בחינוך הילדים וכד' - אנחנו פטורים מהחוב שלנו, וה' ישלח לנו מה שצריך בלי השתדלות).
ה. מזומן שקים וכד', תלוי באופי ההכנסות ובאופי האנשים - אי אפשר להגיד בזה כלל

 

[שלכם]

הרצאות בנושא יציאה מהחובות

יש כעת סדרת הרצאות חדשה בנושא 'התמודדות עם חובות' מאת המרצה והיועץ הכלכלי הרב צבי סילבר שנמסרה בתקופה האחרונה במודיעין עילית, וגרמה בעיר לתגובות רבות וסערה זוטא.
בימים החאורנים הסדרה עלתה גם לקו ההרצאות של סילבר 077-222-30-33 שלוחה 1-3

 

[אודם]

מהמבט שלי

מניסיוני, ומעבר ארוך מאחורי, ומביקור אצל טובי היועצים והמומחים ואחר היטלטלויות רבות בין גמחי"ם בנקים וכדו' (אין בכוונתי לשום יועץ ספציפי)
מצאתי ארגון הנקרא בשם "חיים ברווח" שעזר לי מאוד, להירגע, בחודש הראשון לא הסכים לשמוע ממני על החובות, אבל אח"כ טיפל ועוד איך טיפל, וה-כ-ל בכמה שיחות טלפון מעודדות ומחמיאות, ומכאן היריעה קצרה מלספר איך שיניתי את חיי,
רק לדוגמא אם פעם הייתי מציץ בפרוג כל שעה, כיום אחת לשבוע, ואפי' אין לי זמן להגיב,
הרבה הצלחה

 

[שטייגען]

http://www.prog.co.il/showpost.php?p=2362692&postcount=105

 

[אהל]

מצורף המכתב שפורסם ביתד נאמן בשבוע שעבר

רק לי זה נראה מכתב פקטיבי?