איך? לוקחים חופש -ואיך משלמים אותו? (לא עובדי הוראה)

  • הוסף לסימניות
  • #61
כולם מעלי כתבו סדרי עדיפויות וזה נכון מאוד.
אבל חשוב להוסיף שברוב המקרים סדרי העדיפויות מושפעים מ'נורמות', לפעמים זה השפעה חברתית, אבל בעיקר הרגלים שהוקנו מההורים או מהקהילה.
ולא תמיד האנשים מודעים לכך שיש אופציה אחרת.

לדוגמא מכירה משפחה ממוצעת, ששם המזגן דולק מפסח עד חנוכה 24 שעות (כמעט)
ילדים אלה גדלו עם מציאות שבמזגן לא חוסכים, הם אפילו לא מודעים שמזגן עולה כסף.
לעומת זאת משפחה ששם חשבו כל פעם לפני שהדליקו מזגן, הילדים שם גדלים שמזגן זה מקור לחיסכון ולא חייבים מזגן.

במציאות אני מאמינה שההפרש הכספי בין שתי המשפחות אינו גדול מאוד,
זה רק ענין של סדר עדיפויות, נורמות, הרגלים וכו' כמו שציינו מעלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
מה שמעניין, שבעבר (הלא רחוק) נופש לא היה צורך בסיסי ולא הכרח נפשי וכל המילים היפות....
מי הכיר את המילה "צימר"? מי ראה בית מלון מבפנים? ילדי השמנת העשיא=רים, אולי
חו"ל? מי שמע על המושג.
ואני לא מדברת על לפני 200 שנה. אני מדברת על הדור של ההורים שלנו ואפילו אני בעצמי.
היו לי אולי 2 חברות בכיתה שיצאו למלון בחופש.
את המושג צימר שמעתי לראשונה בחיי - כשהייתי בתיכון...
נפשנו בבית, יצאנו לטייל עם ההורים, היה לנו כיף ולא היה חסר כלום!
בשנים האחרונות - זה נהיה צורך הכרחי, וגם הנפש זקוקה למנוחה ואפילו מי שאומר שהוא לא צריך - זו סתם הדחקה...
סחף חברתי ותו לא!

(ואל תגידו את מדברת כך כי אף פעם לא ניסית ואת לא יודעת מה זה נותן. כי כן ניסתי - הייתי כמה ימים בצימרים, שכרנו דירות, החלפנו דירה, ואפילךו שהינו בבית מלון. ולא. לא הרגשתי שזה מה שעושה לי את "זה"! תנו לי לנוח בבית שלי. מקסימום לקנות אוכל מוכן. לצאת בערב לפארק עם הילדים, לראות אותם משתוללים, נהנים, מוציאים מרץ. לא צריכה יותר מזה)


חני
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
נכתב ע"י חדזי;2205064:
מהאשכול הזה לפחות הבנתי שאני די תמימה ביחס למשכורת. אני חשבתי ש30 ₪ לשעה זה סטנדרט ואפילו הרבה. כנראה שאני לא בעניינים.(אני יודעת שזה לא מספיק לכלום אבל חשבתי שזו הגזמה לבקש יותר...:cool:)

3500 ש"ח זה לא מתחת לממוצע בציבור האברכים,
30 ש"ח לשעה זה נורמלי, ולעבוד 6 שעות מחוץ לבית זה גם הגיוני לחלוטין כשיש ילדים לגדל, אני מכירה בלי סוף נשים שזה ההכנסה שלהם וכמו שאמרת צריך לדעת להודות על זה כי יש נשים שגם את זה אין להם, פרנסה היום זה ממש לא דבר פשוט,
גם בהוצאות החופש, כולם סביבי מנסים לצמצם בהוצאות עד כמה שאפשר, נשות אברכים עם הכנסה כזאת לא יוצאות למלונות ומי חושב בכלל על חו"ל, אז נכון שחופש עולה כסף, אבל ילדים יכולים להנות גם מהדברים הפשוטים והזולים יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
נכתב ע"י זלפה;2205476:
לדוגמא מכירה משפחה ממוצעת, ששם המזגן דולק מפסח עד חנוכה 24 שעות (כמעט)
ילדים אלה גדלו עם מציאות שבמזגן לא חוסכים, הם אפילו לא מודעים שמזגן עולה כסף.
לעומת זאת משפחה ששם חשבו כל פעם לפני שהדליקו מזגן, הילדים שם גדלים שמזגן זה מקור לחיסכון ולא חייבים מזגן.

במציאות אני מאמינה שההפרש הכספי בין שתי המשפחות אינו גדול מאוד,
זה רק ענין של סדר עדיפויות, נורמות, הרגלים וכו' כמו שציינו מעלי.

הרגל לחיסכון בדברים של מה בכך. כאילו קיים איזשהו ערך עליון כזה. איזשהו עיקרון חינוכי יסודי.
עד שבגרתי והיכרתי אנשים שונים ממשפחות שונות , לא העלתי בדעתי באילו תחומים אנשים חוסכים.
ולא. לא מפני שיכולתם נמוכה ו- כן, בדברים שאינם משמעותיים בעליל.
לא רואה את זה כסדר עדיפויות. רואה את זה כסבל.
אנשים שבוחרים מרצונם החופשי בדקדוקי עניות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
לא קראתי את כל התגובות אך אנחנו לא מאלה שיוצאים לחופש אלא בבית עם הילדים (האמא קצת עובדת אפי')אין לנו רכב וגם לא רשיון כך שאנחנו נהנים מלצאת מהשיגרה עם כיפים קטנים כמו ארוחות ביחד יציאה לפארק קונים יותר דברים מיוחדים לילדים כמו גלידה או מעדן מיוחד, ברמה הזו, ומה שמענין אפעם לא שעמתי מהילדים שמשעמם להם או שהם מחפשים משהו יותר מה שכן שמעתי אצל משפחות שדוקא כן יוצאים וכן עורכים טיולים רציניים
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
נכתב ע"י cyp;2204989:
זה ממש לא נכון שמי שמרוויח הרבה אז יש לו כסף לחופשות יוקרה, כל אחד מקבל את מה שהוא זקוק לו וצריך לו, גם נפשית,
אנחנו מרוויחים יחסית סכום גבוה ולפי נשים מסויימות שחושבות שמי שמרוויח מעל 15000 הוא עשיר אז הן טועות!!!!!
זוג שמרוויח 8,000 בטוח שמי שמרוויח יותר ממנו הוא מסודר וכן הלאה, וזה לא המצאה כי אני מכירה הרבה חברות שלי שחלקן מרוויחות 6000 לחודש ואין הבדל ברמת המחיה ממנו אבל מה?

ממש לא נכון! אמנם ודאי שכל אחד מקבל מה שנקצב לו מהשמיים, אבל הסיבה להרגשה שאנשים מקבלים מה שהם צריכים וכו' הוא נובע מסיבה הפוכה - אנשים מוציאים כסף לפי כמה שיש להם ומעמידים את עצמם ברמת חיים שמתאימה לרמת ההכנסות שלהם, ולכן כל אחד פחות או יותר גומר את החודש עם מה שיש לו (גם מי שלא גומר את החודש זה נכון עד לגבי שלב מסוים שהוא מגיע לחובות שהוא כבר לא יכול להגדיל אותם ואז הוא חי ממה שהוא מכניס וגומר את החודש יפה מאוד) ומרגיש שהוא מוציא כמה שהוא צריך ולא מבזבז על דברים מיותרים וזה נכון לגבי מי שמרוויח 5000 ומי שמרוויח 25000.
המסקנה - איזהו עשיר - השמח בחלקו! מי לומד להסתדר עם מה שיש לו הוא העשיר האמיתי וזה ממש לא משנה כמה הוא מכניס בחודש.
ואגב שמעתי פעם סיפור שלא ברור מה מקורו - יהודי הגיע לרב ושאל אותו איפה לכוון בתפילה בשביל שה' יעזור לו לגמור את החודש. ענה לו הרב: ב"חונן הדעת"....
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;2205542:
מה שמעניין, שבעבר (הלא רחוק) נופש לא היה צורך בסיסי ולא הכרח נפשי וכל המילים היפות....
מי הכיר את המילה "צימר"? מי ראה בית מלון מבפנים? ילדי השמנת העשיא=רים, אולי
חו"ל? מי שמע על המושג.
ואני לא מדברת על לפני 200 שנה. אני מדברת על הדור של ההורים שלנו ואפילו אני בעצמי.
היו לי אולי 2 חברות בכיתה שיצאו למלון בחופש.
את המושג צימר שמעתי לראשונה בחיי - כשהייתי בתיכון...
נפשנו בבית, יצאנו לטייל עם ההורים, היה לנו כיף ולא היה חסר כלום!
בשנים האחרונות - זה נהיה צורך הכרחי, וגם הנפש זקוקה למנוחה ואפילו מי שאומר שהוא לא צריך - זו סתם הדחקה...
סחף חברתי ותו לא!

(ואל תגידו את מדברת כך כי אף פעם לא ניסית ואת לא יודעת מה זה נותן. כי כן ניסתי - הייתי כמה ימים בצימרים, שכרנו דירות, החלפנו דירה, ואפילךו שהינו בבית מלון. ולא. לא הרגשתי שזה מה שעושה לי את "זה"! תנו לי לנוח בבית שלי. מקסימום לקנות אוכל מוכן. לצאת בערב לפארק עם הילדים, לראות אותם משתוללים, נהנים, מוציאים מרץ. לא צריכה יותר מזה)


חני

את יודעת כמה דברים לפני כמה שנים לא היו מקובלים ועכשיו זה הכי סטנדרטי שיש??
ככה זה......

ואולי לך זה לא "עושה את זה" אבל יש אנשים אחרים שזה נותן להם את הכח לכל השנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
הכל ענין של סדר עדיפויות בחיים
אני מכירה משפחה שכל שנה יוצאת לנופש עם כל הילדים הנשואים בקיץ ובפסח הם משלמים הון ,
אבל מצד שני בנישואי הילדים הם לא נותנים כלום בקושי משלמים חצי חתונה וחצי שכר דירה לחודש הראשון
הבחירה של כל אחד איפה להשקיע את הכסף
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
שמעתי פעם אמרה חכמה: פעם ידעו שצריך אבל אין, היום יודעים שאין אבל צריך.

אני חושבת שיש הרבה אנשים שמפספסים את משמעויות הבחירות שהם עושים בחיים.
לבחור להיות אברך, זה לא מובן מאליו ויש לזה בין השאר (ואת העיקר אני לא אזכיר כי זה לא הנושא כאן) השלכות כלכליות.
להיות מפרנסת עיקרית שעובדת 6 שעות ביום, זה גם לא מובן מאליו, ויש לזה כמובן השלכות כלכליות.
אם את יודע למה בחרת, וזוכרת כל הזמן שזה מה שאתה רוצה בחיים, ללמוד תורה ולגדל את הילדים, ועובדים בשביל לקיים את המינימום ההכרחי, השאלות האלו יהיו קלות או לא יגיעו בכלל. והתשובות יהיו עמוק אצלינו+ הרגשת ספוק וחיזוק של הבחירות. אף פעם לא נקבל תשובות מהשאלה איך אחרים מסתדרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
לא יודעת, אבל אני מבינה מפותחת האשכול שהיא לא מתכוונת לשאול את כולם אודות החופשות שלהם, כי לא זה מה שמענין אותה. ההתענינות שלה היא בתחום אחד: איך משפחה ממוצעת עוברת את החופש? וזו שאלה שגם אני מנסה להבין ולא מצליחה בכלל.
עשיתי חשבון פשוט וגיליתי שלכל ילד בחופש אני מוציאה בסביבות ה1000 ש"ח (קיטנה, ספרי לימוד, מכשירי כתיבה, תלבושת וכו'), ואנחנו חיים ברמת חיים בסיסית ממש. איך משפחה ממוצעת שיש לה הוצאות נוספות של כמה אלפי שקלים בתקופת החופש, יכולה לממן גם נופש ואפילו הכי סטנדרטי? מסוקרנת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;2205542:
מה שמעניין, שבעבר (הלא רחוק) נופש לא היה צורך בסיסי ולא הכרח נפשי וכל המילים היפות....

ומה שמעניין עוד יותר,
שבדור הקודם רוב האוכלוסיה היו הרבה יותר מבוססים כלכלית.

אגב זה קיים גם בעוד תחומים, כמו נישואי ילדים.
בדור הקודם הרוב היו בעלי יכולת כלכלית גבוהה יותר מהמחותנים של היום,
והם הוציאו על חתונות הרבה הרבה פחות:rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
נכתב ע"י זלפה;2207865:
ומה שמעניין עוד יותר,
שבדור הקודם רוב האוכלוסיה היו הרבה יותר מבוססים כלכלית.

אגב זה קיים גם בעוד תחומים, כמו נישואי ילדים.
בדור הקודם הרוב היו בעלי יכולת כלכלית גבוהה יותר מהמחותנים של היום,
והם הוציאו על חתונות הרבה הרבה פחות:rolleyes:

בגלל זה היה להם יותר יכולת.
כי ידעו לחסוך.
כי ידעו לחיות ממה שיש ולא מהדמיונות.

חני
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
נכתב ע"י מה הענינים;2206883:
לא יודעת, אבל אני מבינה מפותחת האשכול שהיא לא מתכוונת לשאול את כולם אודות החופשות שלהם, כי לא זה מה שמענין אותה. ההתענינות שלה היא בתחום אחד: איך משפחה ממוצעת עוברת את החופש? וזו שאלה שגם אני מנסה להבין ולא מצליחה בכלל.
עשיתי חשבון פשוט וגיליתי שלכל ילד בחופש אני מוציאה בסביבות ה1000 ש"ח (קיטנה, ספרי לימוד, מכשירי כתיבה, תלבושת וכו'), ואנחנו חיים ברמת חיים בסיסית ממש. איך משפחה ממוצעת שיש לה הוצאות נוספות של כמה אלפי שקלים בתקופת החופש, יכולה לממן גם נופש ואפילו הכי סטנדרטי? מסוקרנת...

סוף סוף מישו מבין אותי.
אני באמת הרגשתי שכולם מרגישים כאילו אני מתקיפה אותם על זה שהם יוצאים לנפוש.
ההפיך אני ממש בעד ומפרגנת. אני חושבת שזה חשוב ונצרך.
אני פשוט רוצה תשובה טכנית איך עושים את זה.
אבל משום מה אני לא חושבת שמישהו באמת יודע איך עושים את זה
פשוט מתבוססים בבוץ של החובות ונוהרים אחרי כולם.
ואל תספרו לי על סדרי עדיפויות. כי רוב האנשים לא מצליחים לשלם אפילו את היום יום.
כך שכנראה אין לאף אחד תשובה אמיתית. עושים אפילו שאין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
נכתב ע"י חדזי;2208185:
סוף סוף מישו מבין אותי.
אני באמת הרגשתי שכולם מרגישים כאילו אני מתקיפה אותם על זה שהם יוצאים לנפוש.
ההפיך אני ממש בעד ומפרגנת. אני חושבת שזה חשוב ונצרך.
אני פשוט רוצה תשובה טכנית איך עושים את זה.
אבל משום מה אני לא חושבת שמישהו באמת יודע איך עושים את זה
פשוט מתבוססים בבוץ של החובות ונוהרים אחרי כולם.
ואל תספרו לי על סדרי עדיפויות. כי רוב האנשים לא מצליחים לשלם אפילו את היום יום.
כך שכנראה אין לאף אחד תשובה אמיתית. עושים אפילו שאין.

אני מכיר הרבה אנשים שלא יוצאים לנופש כי אם אין אז אין. יש הרבה פתרונות יצירתיים איך לנפוש בלי לשלם כסף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
נכתב ע"י חדזי;2208185:
סוף סוף מישו מבין אותי.
אני באמת הרגשתי שכולם מרגישים כאילו אני מתקיפה אותם על זה שהם יוצאים לנפוש.
ההפיך אני ממש בעד ומפרגנת. אני חושבת שזה חשוב ונצרך.
אני פשוט רוצה תשובה טכנית איך עושים את זה.
אבל משום מה אני לא חושבת שמישהו באמת יודע איך עושים את זה
פשוט מתבוססים בבוץ של החובות ונוהרים אחרי כולם.
ואל תספרו לי על סדרי עדיפויות. כי רוב האנשים לא מצליחים לשלם אפילו את היום יום.
כך שכנראה אין לאף אחד תשובה אמיתית. עושים אפילו שאין.

גם אני חושבת כמוך.
מאד מצחיק לדבר על סדרי עדיפויות כאשר אין אפשרות לשלם גם על עדיפות עליונה. (כמו מישהי שאמרה לי: חסכת את החופש, עכשיו תוכלי לקנות לעצמך בגד. אמרתי לה: לא חסכתי כי אני אוהבת לראות את השטרות מגוהצים בארנק שלי, 'חסכתי' כי פשוט אין לי אפשרות לשלם את זה)
מסתבר שאני בין האנשים ה'מרובעים' שכאשר אין להם - הם לא מוציאים, ובהסתכלות סביבי - אין הרבה כמוני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
נכתב ע"י חדזי;2208185:
סוף סוף מישו מבין אותי.
אני באמת הרגשתי שכולם מרגישים כאילו אני מתקיפה אותם על זה שהם יוצאים לנפוש.
ההפיך אני ממש בעד ומפרגנת. אני חושבת שזה חשוב ונצרך.
אני פשוט רוצה תשובה טכנית איך עושים את זה.
אבל משום מה אני לא חושבת שמישהו באמת יודע איך עושים את זה
פשוט מתבוססים בבוץ של החובות ונוהרים אחרי כולם.
ואל תספרו לי על סדרי עדיפויות. כי רוב האנשים לא מצליחים לשלם אפילו את היום יום.
כך שכנראה אין לאף אחד תשובה אמיתית. עושים אפילו שאין.

זה לא נכון שרוב האנשים לא מצליחים לשלם את היומיום, ודאי שלא רוב היוצאים לחופש.
יש נשים רבות שמרויחות הרבה יותר ממך, ויש זוגות שגם הבעל עובד.
יש כאלה שנוסעים לסבתא/לדודים שגרים במקומות נופש אטרקטיביים.
יש שמחליפים דירות.
ויש שלא נוסעים/לוקחים גמ"ח בשביל הנסיעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
נכתב ע"י nc;2208222:
זה לא נכון שרוב האנשים לא מצליחים לשלם את היומיום, ודאי שלא רוב היוצאים לחופש.
יש נשים רבות שמרויחות הרבה יותר ממך, ויש זוגות שגם הבעל עובד.
יש כאלה שנוסעים לסבתא/לדודים שגרים במקומות נופש אטרקטיביים.
יש שמחליפים דירות.
ויש שלא נוסעים/לוקחים גמ"ח בשביל הנסיעה.

כבר מזמן הגעתי למסקנה שיש כאלו שלא מעודכנים שיש פלח לא קטן ודיי שקט
(מסתבר) של האוכלוסיה -שפשוט אין לו איך לגמור את החודש ולא כי הוא לא רוצה /מחפש איך , מילים כמו "תגדילו את ההכנסה" לא רלוונטיות בשבילו מכל מיני סיבות
יש משפחות ששתי בני הזוג עובדים גם ביותר משכר מינימום והם לא גומרים את החודש
לנסוע לסבתא לא שמעתי שלזה אנשים קוראים נופש
יש כאלו שלא נוסעים זה נכון....
לוקחים גמ"ח? זה לא שמעתי אבל ייתכן כי זו התשובה הכי הגיונית
בכל צמקרה אני לא מבינה את השאלה מפן אחר
כי אני יכולה לעמוד בסופר ולתמוהה איך אנשים קונים סטוקים של שוקולדים חטיפים גבינות צהובות וקורנפלקסים וכל שבוע מחדש!!!
אפשר לתמוה גם איך השכנה מלבישה כל עונה את כולם מכף רגל ועד ראש במלתחות חדשות

אני בוחרת להתעסק עם הארנק שלי ולקנות מה שאני צריכה בלי פזילות לחשבון של השני כי אני מאד מהר יתעייף מהחישובים (וגם יקנא) אז עדיף כך לא?


וכן מבינה עם תמיהתה של חדזי לא מקנאה אלא ממש מחוסר הבנה כיצד??
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
נכתב ע"י poto12;2208259:
כבר מזמן הגעתי למסקנה שיש כאלו שלא מעודכנים שיש פלח לא קטן ודיי שקט
(מסתבר) של האוכלוסיה -שפשוט אין לו איך לגמור את החודש ולא כי הוא לא רוצה /מחפש איך , מילים כמו "תגדילו את ההכנסה" לא רלוונטיות בשבילו מכל מיני סיבות
יש משפחות ששתי בני הזוג עובדים גם ביותר משכר מינימום והם לא גומרים את החודש
לנסוע לסבתא לא שמעתי שלזה אנשים קוראים נופש
יש כאלו שלא נוסעים זה נכון....
לוקחים גמ"ח? זה לא שמעתי אבל ייתכן כי זו התשובה הכי הגיונית
בכל צמקרה אני לא מבינה את השאלה מפן אחר
כי אני יכולה לעמוד בסופר ולתמוהה איך אנשים קונים סטוקים של שוקולדים חטיפים גבינות צהובות וקורנפלקסים וכל שבוע מחדש!!!
אפשר לתמוה גם איך השכנה מלבישה כל עונה את כולם מכף רגל ועד ראש במלתחות חדשות
אני בוחרת להתעסק עם הארנק שלי ולקנות מה שאני צריכה בלי פזילות לחשבון של השני כי אני מאד מהר יתעייף מהחישובים (וגם יקנא) אז עדיף כך לא?
וכן מבינה עם תמיהתה של חדזי לא מקנאה אלא ממש מחוסר הבנה כיצד??

כמה טוב שיש פרוג!!!
בחברה סביבי אני ממש בודדה בהלך המחשבה הזה. לא חושבים, קונים וזהו. איך? - ה' עוזר וכו' וכו' וכו'...
רק בפרוג אני נחשפת לכך שיש עוד כמה שחושבות כמוני, שלא מבינות איך אנשים קונים הררי ממתקים, ספרים, משחקים, ואין להם כמעט הכנסה (הבעל אברך, האשה מקבלת לפעמים תינוקות בביתה), ורק אצלנו - חיים בחשבון.
ושוב, לא מקנאה, כי החיים יותר יפים בלי שוקולד:) אבל עם תמיהה גדולה: הרי גם הלוואות צריך להחזיר, לא? (אולי רק אני???)
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
האמת-
לפעמים אני גם תוהה...
סביבי יש משפחות רבות שבהן האב אברך והאם עובדת במשרה ממוצעת. ים של ילדים בלעה"ר ו...יוצאים לנופש- שבוע בצימר\ דירה שכורה או לא משנה מה.....
אני מפרגנת להם בכיף, למה לא. סעו, תהנו....מבינה מאוד את הצורך...
אבל-
כשאתם חוזרים בבקשה אל תשמיעו רינונים על קושי המחיה וכמה קשה לגמור את החודש וכמה קשה שהלימודים מתחילים בדיוק אחרי הנופש ובאותו דיוק גם לפני החגים....
כי אין בעיה עם זה שסדר העדיפויות שלהם הוא כזה...באמת אין בעיה אבל, יש בעיה עם זה שאחר כך הם מתלוננים שאין תקציב לשנת לימודים חדשה לילדים ולחגים שכבר דופקים בדלת...

נראה לי הכל ענין של מוסכמות וחינוך.
כולם אומרים שכולם נוסעים...אבל כשבודקים את האמת מגלים שהכולם הזה הוא ממש, אבל ממש לא כולם. למשל אנחנו לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
נכתב ע"י poto12;2208259:
כבר מזמן הגעתי למסקנה שיש כאלו שלא מעודכנים שיש פלח לא קטן ודיי שקט
(מסתבר) של האוכלוסיה -שפשוט אין לו איך לגמור את החודש ולא כי הוא לא רוצה /מחפש איך , מילים כמו "תגדילו את ההכנסה" לא רלוונטיות בשבילו מכל מיני סיבות
יש משפחות ששתי בני הזוג עובדים גם ביותר משכר מינימום והם לא גומרים את החודש
לנסוע לסבתא לא שמעתי שלזה אנשים קוראים נופש
יש כאלו שלא נוסעים זה נכון....
לוקחים גמ"ח? זה לא שמעתי אבל ייתכן כי זו התשובה הכי הגיונית
בכל צמקרה אני לא מבינה את השאלה מפן אחר
כי אני יכולה לעמוד בסופר ולתמוהה איך אנשים קונים סטוקים של שוקולדים חטיפים גבינות צהובות וקורנפלקסים וכל שבוע מחדש!!!
אפשר לתמוה גם איך השכנה מלבישה כל עונה את כולם מכף רגל ועד ראש במלתחות חדשות

אני בוחרת להתעסק עם הארנק שלי ולקנות מה שאני צריכה בלי פזילות לחשבון של השני כי אני מאד מהר יתעייף מהחישובים (וגם יקנא) אז עדיף כך לא?


וכן מבינה עם תמיהתה של חדזי לא מקנאה אלא ממש מחוסר הבנה כיצד??

אני באמת לא מקנאה. אפילו מרחמת על משפחות שנגררות בחום עם תריסר ילדים מזיעים באוטובוסים וכו' העיקר לצאת...לחופש:rolleyes:
ואני ממש מבינה שיש כאלו שיש להם והרבה. אני שואלת בקטע של איך עושים את החישוב הכלכלי זה הכל. (לבעלי יש משפחה מאד עמידה ואני יודעת שיש לו אחים ואחיות שזה לא מזיז לארנק שלהם כלום . לצאת לחופש...)אני רוצה לדעת רק איך . ולא למה ולא כמה....;)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה