דיון איך לעבוד על הקורא - הפוך על הפוך?

  • הוסף לסימניות
  • #1
בד"כ כשאני נתקל בשני דמויות קרובות, או שעובדות ביחד, אני (האם רק אני?) חושד באחת משניהם, לרוב בשותף של הגיבור, כי המספר ירצה שאני אאמין שהגיבור - הוא הגיבור. לגבי החברים שלו - כולם יכולים להיות בוגדים.
עכשיו, זו טכניקה ספרותית ידועה.
יש את ה'אדם הטוב' שחשבנו שרוצה לעזור לנו, ואז מתברר שהוא סוכן כפול, הוא שיבש דברים מלכתחילה, והקורא אמור להיות בשוק ובהלם, ולומר 'אוי, איך לא שמתי לב לזה'.
העניין הוא שגם אם הוא לא שם לב באמת, הוא אולי חשד.

וזו השאלה שלי:
נניח ואני הסופר, מתכנן דמות שהיא 'סוכן-כפול', אבל אני לא רוצה שיחשדו בו מלכתחילה. האם ואיך אני יכול לגרום לקורא להאמין שהוא 'גיבור מספר 2', בלי שיחשדו בו (טריקים, דיאלוגים, פעולות - שיכולות לשכנע, כל רעיון שיש לכם), ואז בסוף העלילה לגרום לו להוריד את המסכה ולומר בניצחון מרושע, 'כן, עבדתי עליך, באמת, אני סוכן כפול'.

או שאי אפשר באמת לשלוט על האופציה שהקורא יכול לחשוד בכולם, וצריך לקוות בעז"ה שהסופר יצליח לשכנע והקורא ישתכנע שזו 'דמות תמימה'.


תגובתכם. החכימו אותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לכאורה, הדרך הפשוטה היא, לרמז בצורה ברורה שהוא סוכן כפול, ואז הקורא 'המתוחכם' יחשוב שבטח הסופר עובד עליו ומדובר בכלל ב'טלית שכולה תכלת'... ואז, בום!!! הוא באמת סוכן כפול!
הבעיה היא, שיש קוראים עוד יותר מתוחכמים, והם יקלטו את הטריק שהסופר עושה להם, ואז הטריק יהיה חייב להיות כדלהלן:
לרמז שהוא גיבור. הקורא בטוח שעושים לו טריק ורוצים שיחשוב הפוך כדי להפתיע אותו ולגלות לו שזה נכון, לכן הוא יחשוב שזה נכון... ואז, בום!!! זה לא נכון!
:unsure::unsure::unsure::unsure::unsure::unsure::unsure::unsure::unsure:
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בספר "המצולע", הגיבור הוא בסוף הסוכן הכפול שאנחנו מחפשים. וגם בספר הזה, באיזהשהו שלב כבר מבינים את זה.

כתבתי כאן באשכול אחר רעיון - לגרום לדמות שאתה מעוניין להיות חשוד במשהו אחר ואז הקורא חושב שהוא הבין לאן אתה מוביל אותו טבל בסוף למעשה כל הסימנים יפורשו בצורה אחרת.
לדעתי, אם את רוצה ליצור סוד גם מהגיבורה וגם מהקוראים את צריכה לשתול רמזים לאורך הסיפור אבל עם פירוש מוטעה של הדמות.
כמו באדום-לבן, חשבו על מישהו שהוא בעל מגביל ובעצם אשתו פחדה לצאת מהבית. אז כל הרמזים וקצות החוט הטעו לאורך כל הדרך.
לדעתי כדאי להחליט מה הסוד ואז להחליט מה יהיה הסיפור כיסוי שיטעה את הדמות לחשוב שזה הסוד ולחפש לא בכיוון הנכון.
ואז גילוי הסוד האמיתי יהיה מפתיע כי הוא יהיה בתחום שונה לחלוטין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
שאלה טובה
אולי אפשר לחבר את הקורא לדמות, על ידי יצירת עומק ומורכבות לדמות שכוללת גם את הטוב שיש בה (כי בכל דמות יש גם טוב) ולתת לו מקום מכובד.
כלומר לפתח לדמות מורכבות שמכילה גם טוב, אבל טוב אמיתי ולא משחק (כמו לדוגמא שהדמות באמת מעודדת מישהו חולה ומשקיעה בו את הנשמה וכד').

עוד רעיון שעולה לי: לפתח את האמון של הקורא בדמות, לגרום לקורא לחשוד בה בבגידה קטנה ואז זה יתברר כטעות. ככה הקורא אולי יזכור שהדמות הזו כבר הובררה כנקייה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני חושב שזה די משנה לפי הדמות והסצנה שאתה מתעסק איתה, כל עניין לגופו
מה שכן, אני רוצה לומר שבעבר קראתי איזה ספר כלשהו שאחד הגיבורים המרכזיים בספר הפך לבוגד בסופו של דבר, מה הבעיה? שבמהלך הספר תוארו המחשבות שלו יותר מפעם אחת, והן היו זכות וחפות מכל אשמה, מילא אם הוא היה חושב מחשבות מעורפלות כאלו שהיו מעוררות אצלי חשד או לא חושב כלום... אבל לשקר בכזו צורה?...
לי זה הפריע, אולי אני רגיש מדי... אבל אני חושב שיותר מאחד יסכימו איתי.
פוגע באמינות העלילה, ובינינו, גם קצת מוכיח שאולי הסופר עצמו לא ידע כיצד הוא עומד לסיים את העלילה וזה פשוט היה ברירת המחדל הטובה ביותר...
אם קראת את הספר 'יחידאי', תוכל לקרוא כאן הצעה חילופית שחשבתי לבוגד בסיפור...(חשוב להדגיש: לא התכוונתי אליו בפסקאות הקודמות!!!)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה