- הוסף לסימניות
- #1
בד"כ כשאני נתקל בשני דמויות קרובות, או שעובדות ביחד, אני (האם רק אני?) חושד באחת משניהם, לרוב בשותף של הגיבור, כי המספר ירצה שאני אאמין שהגיבור - הוא הגיבור. לגבי החברים שלו - כולם יכולים להיות בוגדים.
עכשיו, זו טכניקה ספרותית ידועה.
יש את ה'אדם הטוב' שחשבנו שרוצה לעזור לנו, ואז מתברר שהוא סוכן כפול, הוא שיבש דברים מלכתחילה, והקורא אמור להיות בשוק ובהלם, ולומר 'אוי, איך לא שמתי לב לזה'.
העניין הוא שגם אם הוא לא שם לב באמת, הוא אולי חשד.
וזו השאלה שלי:
נניח ואני הסופר, מתכנן דמות שהיא 'סוכן-כפול', אבל אני לא רוצה שיחשדו בו מלכתחילה. האם ואיך אני יכול לגרום לקורא להאמין שהוא 'גיבור מספר 2', בלי שיחשדו בו (טריקים, דיאלוגים, פעולות - שיכולות לשכנע, כל רעיון שיש לכם), ואז בסוף העלילה לגרום לו להוריד את המסכה ולומר בניצחון מרושע, 'כן, עבדתי עליך, באמת, אני סוכן כפול'.
או שאי אפשר באמת לשלוט על האופציה שהקורא יכול לחשוד בכולם, וצריך לקוות בעז"ה שהסופר יצליח לשכנע והקורא ישתכנע שזו 'דמות תמימה'.
תגובתכם. החכימו אותי.
עכשיו, זו טכניקה ספרותית ידועה.
יש את ה'אדם הטוב' שחשבנו שרוצה לעזור לנו, ואז מתברר שהוא סוכן כפול, הוא שיבש דברים מלכתחילה, והקורא אמור להיות בשוק ובהלם, ולומר 'אוי, איך לא שמתי לב לזה'.
העניין הוא שגם אם הוא לא שם לב באמת, הוא אולי חשד.
וזו השאלה שלי:
נניח ואני הסופר, מתכנן דמות שהיא 'סוכן-כפול', אבל אני לא רוצה שיחשדו בו מלכתחילה. האם ואיך אני יכול לגרום לקורא להאמין שהוא 'גיבור מספר 2', בלי שיחשדו בו (טריקים, דיאלוגים, פעולות - שיכולות לשכנע, כל רעיון שיש לכם), ואז בסוף העלילה לגרום לו להוריד את המסכה ולומר בניצחון מרושע, 'כן, עבדתי עליך, באמת, אני סוכן כפול'.
או שאי אפשר באמת לשלוט על האופציה שהקורא יכול לחשוד בכולם, וצריך לקוות בעז"ה שהסופר יצליח לשכנע והקורא ישתכנע שזו 'דמות תמימה'.
תגובתכם. החכימו אותי.
הנושאים החמים