התייעצות איך לעזור לסבא?

[החוט המשולש]

שלום רב.
ייתכן והנושא שאני רוצה להתייעץ הוא רגיש.
אבל העזרה לסבא הרבה יותר דחופה ואני צריך עצה איך אפשר לעזור.

סבא, היה נשוי באושר ובעושר, אבל לפני כמה שנים סבתא נפטרה.

לאחר תקופה הציעו לסבא שידוך , אשה טובה ומסורה.
עשו הסכמים כספיים, והתחתנו בשעה טובה.

מאז, בהתחלה, באנו לבקר את סבא ודיברנו איתו, ושוחחנו איתו.

כשהגיע הקורונה והבידודים. אז היה ניתוק ממשי מסבא.
לאחר מכן גם כשהתחילו לחזור לשגרה, האשה החדשה, החלה לדאוג מאוד מאוד לסבא!
וטענה שסבא רגיש לקורונה, ולא נתנה לבוא לבקר אותו.
עם הזמן גם הטלפון של סבא כבר לא פעיל, ואם רוצים לדבר איתו חייבים לעבור דרכה.
ובכל שיחה, שכבר ענתה, והעבירה את השיחה, השיחה תמיד תיהיה על רמקול, והיא תתערב בכל דבר. ואם נבקש ממנו משהו שיעשה היא תמיד תתערב, ולא תתן לו לעשות. כי הוא לא מרגיש טוב, כי לא כדאי.
עד היום אי אפשר לבקר את סבא סתם. ולפעמים רק אחרי תיאומים מפרכים, וכמובן שהיא נמצאת צמוד.

אין לנו אפשרות לבקר את סבא ביחידות, ואנחנו מפחדים שבעצם שולטים עליו.
אנחנו בטוחים שדואגים לצרכים האישיים שלו, אבל לא לצרכים הנפשיים שלו.
ואנחנו מפחדים שאם ננסה לעשות דברים, סבא יסבול מזה חס וחלילה.

ולכן אני שואל כאן את בעלי הנסיון, מה אפשר לעשות למי אפשר לפנות?
עם מי אפשר להתייעץ על הדברים האלו?
תודה מראש.

 

[אבן טובה]

תבקרו אותו כשנמצא בבית כנסת.

 

[משקיף]

סיפור רגיש ושביר
כמובן שצריך לנהוג בזהירות רבה כי כל פעולה, גם עם כוונה טובה, יכולה להשפיע לרעה ואף להחמיר את המצב.
עצתי באופן כללי היא, אם אפשר, לגרום לסבא לצאת מהבית בקביעות כחלק מסדר יומו.
אם הוא יוצא לשחרית אז לקבוע לו חברותא קבועה לאחר התפילה
להוציא אותו למנחה וערבית ולעשות אתו חברותא בין התפלות ולאחריהן.
עדיף כמובן שההצעה תבוא ממישהו שאינו מהמשפחה כדי שאשתו לא תעורר עניין.
לאחר שיהיו זמנים קבועים של הסבא מחוץ לבית יהיה אפשר לשנות עוד דברים.

 

[חייקי ס]

תבדקו מתי היא לא נמצאת בסביבה

 

[החוט המשולש]

לצערי, הוא לא יוצא מהבית לשום אירוע חברתי!
לא תפילות ולא כלום.
רק אולי לטיולים, מרפאה, יחד איתה.
אין לו זמן לבד כלל.

 

[#גמח]

לא נמצא בתחום, אבל אולי כדאי לבדוק אם זה לא התחיל הפוך כשהיא הרגישה משהו מהצד שלכם ואדם קרוב אצל עצמו...

 

[חייקי ס]

נסו להציע למשהו קרוב שלא קשור למשפחה שיציע להוציא אותו כי היא צריכה קצת לנוח ולהשתחרר?

 

[משקיף]

לצערי, הוא לא יוצא מהבית לשום אירוע חברתי!
לא תפילות ולא כלום.
רק אולי לטיולים, מרפאה, יחד איתה.
אין לו זמן לבד כלל.

אין מצב כעת לכבוד חודש אלול להוציא אותו לתפילות
או לקבוע לו חברותא/השתתפות בשיעור קבוע?

 

[משתמש משודרג]

לאשתו אין ילדים?
אולי אפשר בעדינות דרכם לנסות ולהבין האם זה נובע משליטה עליו (כמו שכתבת)? שאז יש צורך דחוף לטפל
או שאולי נובע באמת מפחד אמיתי של האישה שמא יקרה לו ח"ו...? שגם אז יש צורך לטפל באישה....
אבל להבין מה המקור להתנהגות הזו.
אולי לנסות להתעניין בדרך אגב ב"מרכז לבריאות הנפש" וכד' איך אפשר לשנות את המצב.

 

[חצרון]

לא פשוט בכלל
שהשם ינחה אתכם בעצה טובה

רק להעיר שיתכן מאוד שטובת הסבא שונה מטובת הילדים והנכדים.

 

[חנסר]

עצוב
אולי תציעו לחבר של ה"סבתא" והסבא שיציע להם שהוא יקח את הסבא כשהוא צריך ביקור אצל הרופא

 

[בי. נ]

אולי יש מישהו שדואג לסבא שהאשה לא יכולה 'להשתלט' עליו -

למשל אח / אחות / שכן / ידיד ותיק מבוגרים, עם חכמת חיים [מבוגרים, אמרנו?], שהיא תרגיש שהם מבינים לליבה, וינסו להשפיע איכשהו על המצב לטובה, כמו להוציא אותו לשמחות, לתפילות וכו' וכו'.

 

[שישפן]

אני חושבת שהכי טוב זה לפנות לרב שמבין בענין..עם קצת ברורים מגיעים לרב כזה, ולהתייעץ איך הכי כדאי להתקרב אליו ומה לעשות או לעשות.
מקווה בשבילכם שתגיעו לפתרון במהרה..

 

[י ס]

הנה כמה רעיונות שיכולים לעזור:
1. תכנון ביקור "מקרי". כלומר לקפוץ לביקור ולומר שבדיוק היינו בסביבה... אם יש תירוצים, נניח "סבא נח", אפשר לשאול מתי בערך הוא קם, ולתכנן כזה ביקור מקרי בדיוק ב"סוף הטיול" שלכם היום או עוד יומיים...
2. לארוב לסבא. אולי הוא כן יוצא לאנשהו. אי אפשר להיות כל היום בבית. נסו לשאול את השכנים מתי הם ראו אותו בחוץ. גם אם הוא יהיה עם סבתא, נסו להבין מהחצי דקה שסבתא תאפשר מה מצבו הרגשי. שלחו מראש מישהו חכם ומבין עניין.
3. הזמנה לפעילות משפחתית. זה יכול לספק דרך גם לדבר איתו, וגם לראות איך הוא נראה ליד אשתו.
4. הבנה דרך אנשי מקצוע. כמו רופא או עו"ס.
5. לדבר עם אשתו. ככה, פשוט. להסביר לה את החשיבות שבקשר המשפחתי ואת החששות שלכם. זה אולי יעזור.
בהצלחה עם סבא!

 

[דרור יקרא]

להוציא אותה מהבית כלומר למפגש או קניות ואז לפגוש את הסבא ?

 

[חדוה]

אין שמחןת במשפחה?הוא מגיע לשמחות?
הוא סיעודי?למה הוא לא יוצא מהבית? משהוא לא מסתדר לי בפזל

 

[עבר הוה עתיד]

אולי לספר לרופא משפחה ושהוא יבדוק ואולי יפנה לעו"ס באמתלה של חשש לדיכאון (וזה שיחות פרטיות) ?

 

[החוט המשולש]

לצערי הרב, הוא לא יוצא בכלל למפגשים. שום דבר!
לא שמחות, לא תפילות, ולא לכלום.
הוא לא סיעודי (ייתכן ברמה מסויימת שכן, אבל הוא יכול ללכת עם עזרה)

וזה התחושה שלנו, שבעצם יש שליטה עליו, ויש תירוץ לכל דבר למה לא לצאת.
כי הוא לא מרגיש טוב, כי הוא ייחלש מזה, כי הוא לא מתערב.
אבל תמיד ידברו בשמו, לא יתנו לו לעשות כלום לבד!
הוא כל הזמן אפוף ומוקף בה.
נכון שאנחנו יכולים ללכת ולדפוק, ואז מה? לא יתנו לנו לדבר איתו, וגם אם כן זה תבואו עוד 3 שעות, אולי...
ובכל מצב זה לא יהיה במצב שאפשר לדבר איתו לבד.

אם יש כאן כאלה שמכירים את הנושא, אולי עובדות סוציאליות, או עסקנים - מה יש לכם להציע?

 

[צנונית]

אולי לבדוק דרך הרווחה? יש שם איזה מחלקה ששייך לקשישים, לא?

 

[birds]

לדעתי עדיף לפנות אליה דווקא ממישהו שקשור אליה ולא דרך המשפחה שלכם