דרוש מידע איך לשחרר גרעפס שתקוע לתינוק.

  • הוסף לסימניות
  • #21
תנוחה שהכי עוזרת -
להחזיק את התינוק כאילו עומד באוויר (בגילאים קטנים)
אפשר ללחוץ קלות על הבטן לחיצות קטנות (מרגישים שהבטן קצת נפוחה ושם לוחצים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אם יש למישהו עוד שיטות שיעלה באשכול זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
להרים את 2 ידיו של התינוק כלפי מעלה עוזר לשחרר אויר.
שיטה שראיתי אצל מוהל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
האויר שואף להגיע למעלה,
(כמו בדוגמא שהעלו כאן של בועות בתוך תרופה במזרק)
לכן- צריך להחזיק את התינוק אנכי (עומד) טפיות קלות על גבו (מעט יותר מקלות יגרמו לכל הארוחה לצאת)
מזרזות את האויר למצוא את הדרך כלפי מעלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
תנוחה שעזרה לי מאוד ועוזרת מידית
להחזיק על הצד שהגב שלו אליך ואוטומטית היד שמחזיקה אותו לוחצת על הבטן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
להחזיק את התינוק בצורה אנכית כשפניו אליך ולעסות בעדינות את השכמות כאילו לקרב אותן אחת אל השניה זה עוזר במיידי! מקווה שהצלחתי להסביר....
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
להחזיק את התינוק עומד וללחוץ קצת בצד מתחת לצלעות
חבל שאני לא יכולה להראות איפה אבל ממש מייד הגרעפס יוצא
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
להחזיק את התינוק בצורה אנכית ולטפוח על הגב התחתון
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
האם זה נכון שכשיושבים קשה לתינוק להוציא גרעפס?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
עוד משהו שנראה לי שלא כתבו
להשכיב את התינוק על הגב ולהרים את הרגלים שלו לכיוון הבטן ולסובב בעדינות את הרגליים באופן מעגלי ביחד
פעם לימין ופעם לשמאל
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אוסתאופתיה.
לתינוקות שלי היה לוקח חצי שעה של סבל, אחרי טיפול אוסתאופתי- מיידי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אני רפלקסולוגית, תנסי לעשות לו רפלקסולוגיה , לא ניסיתי לראות אם עוזר
באזור הכרית בין אצבע 1-2 (לא לגעת מתחת אצבע 1 בכרית-זה הלב)
מאזור הקשת ועד האצבעות בין 1-2 תגררי למעלה

אני שמעתי גם לדפוק על הגב בצד שמאל שלו כלפי מעלה (כלומר כשהוא עליך זה הצד בצד ימין שלך)שם נמצא כל מערכת העיכול שלו
ותעשי דפיקות כלפי מעלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
עיסוי הבטן עם הכתף.
להניח, די חזק, בטן תחתונה על הכתף
ואז להוריד לאט את גוף התינוק
כשהכתף לוחצת בבטן לכוון החזה.
הכל בעדינות וקשיבות כמובן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
להושיב את התינוקת מיד עם סיום הארוחה.
תנוחת ישיבה לוחצת על הבטן וזה משתחרר מיד.
אצלי תמיד היה לוקח המון זמן עד שהיה משתחרר לה ומאז שאמרו לי את הרעיון הזה, זה פשוט עובד פלאים.
חשוב לא להשאיר אותה מדי הרבה בתנוחת ישיבה כי זה יכול לגרום לה לגהק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
היינו בביה"ח לביקורת עם תינוקת פגית, והאחות אמרה לנו שהכי טוב להחזיק עם הפנים קדימה.
אפשר לתמוך ברגליים(המקופלות) מלמטה עם היד.
ובאמת כך יצא לה ממש מהר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אמר לי פעם רופא ילדים שמאוד עוזר לתינוקות לשחחר,
מרגיע גם גזים
לעמוד, והתינוק הפנים קדימה ועם הגב צמוד אלי ובעדינות לעשות תנועה של כורעים ומשתחווים בעדינות מספר פעמים מאוד מרגיע
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
להשכיב את התינוק על הגב כמה רגעים (אפילו באלכסון עדין ממש שהצד של הראש למטה יותר)
ואז כשאת מרימה אנכי יוצא הגרפס
מנסיון עם ילדה שלא הצליחה להוציא גרפסים
יש כאלה ששכיבה על הבטן מיד אחרי ארוחה יגרום להם לפלוט
עוד משהו שנראה לי שלא כתבו
להשכיב את התינוק על הגב ולהרים את הרגלים שלו לכיוון הבטן ולסובב בעדינות את הרגליים באופן מעגלי ביחד
פעם לימין ופעם לשמאל
גם יכול לגרום לפלוט וזה יותר משחרר גזים לא שמעתי שמשחרר גרפסים
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
מה שאני עושה:
מחזיקה את התינוקת כשהיא נשענת על הכתף שלי, ומטיילת איתה בבית. לפעמים גם עושה לה טפיחות על הגב.
או:
אני יושבת בכורסא, שמה כרית על הברכיים שלי, ומשכיבה אותה על הבטן (על הכרית), וטופחת לה על הגב.
גם עוזר לשחרר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלום לכולם,
לאחרונה יוצא לי לשמוע המון על המושג "תודעת שפע".
זה נשמע מושג מאוד מבטיח, אבל ככל שאני מנסה להבין אותו לעומק עולות לי שאלות שמעסיקות אותי מאוד, ואשמח לשמוע את דעתכם ומניסיונכם.

אני מנסה להבין את הקשר בין זה לבין האמונה והחינוך שקיבלנו.
רובנו גדלנו על מסרים של "השלמה עם המציאות" – הגישה שאומרת שמה שמגיע לנו - נקבל, ואם לא קיבלנו , כנראה שזה לא הזמן או שזה לא בשבילנו.
למרות שיש בזה המון אמת ואמונה, אני תוהה האם לפעמים המסרים הללו הופכים אצלנו ל"אמונות מגבילות"?
הרי אם אני אומרת לעצמי "זה מה שיש ועם זה נסתדר", האם אני לא חוסמת בטעות את היכולת שלי לבקש ולצפות ליותר מהקב"ה?
אם הכל ממנו והוא כל יכול, למה כל כך קשה לנו לשחרר את התפיסה המצמצמת הזו ולפתוח את הלב לשפע גדול יותר?
האם ההשלמה שלנו היא באמת אמונה וענווה, או שהוא סוג של חוסר אמונה ביכולת האינסופית של ה'?

וכמובן, השאלה המתבקשת-- אם זו אכן דרך התורה, מדוע רובינו חונכנו אחרת?? חוסר מודעות? איך יתכן?

אני מאוד רוצה לעשות שינוי בתחום הזה, אבל אני מתלבטת:
האם מספיק לקרוא ספרים ולשמוע הרצאות כדי שהתפיסה הזו תשתנה, או שזה מחייב תהליך אישי צמוד?

כאן אני צריכה את עזרתכם:
מי שכבר נמצא בדרך הזו או עבר שינוי בתודעה –
* האם זה באמת עובד?
* מה באמת עזר לכם ליישם את הגישה הזו בחיי היומיום?
* איך הופכים את הידע היבש על "שפע" להרגשה פנימית חיה?
* אם זה לא רק קריאה, מה היו הכלים המעשיים שעזרו לכם לשנות את המחשבה ביום-יום?

*** אשמח מאוד להמלצות על ספרים (בפרט ברוח יהודית), / שיתוף קבצים מעניינים שאפשר ללמוד מהם,
או כל פיסת מידע שתוכל לעזור לי להבין איך מתקדמים.

תודה רבה לכל המשיבים!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה