דרוש מידע מדוע לא גדלנו על תודעת שפע?

[RIvka.F]

כשאדם מעוניין להתקדם בחיים ולפרוץ קדימה
אבל יש מגבלה של כסף - מה לעשות..
ההתקדמות היא מימוש הייעוד של האדם- כל אחד יודע בתוך תוכו מה השליחות שלו בעולם (אמור לדעת .. באיזשהו שלב..)

מהי הגישה הנכונה להסתכל על זה?
האדם מרגיש שעכשיו זה הזמן הכי מתאים מכל הבחינות
האם להתייאש בגלל דבר כ"כ חומרי.. ולומר טוב, כנראה שעדין זה לא הזמן עבורי..
או שעליו לנסות ללחוץ על עוד ועוד ידיות עד שהדלת המתאימה תיפתח?

לדעתי הגישה הנכונה זה להבין שיש מי שמנהל את העולם וזה לא את.
ואם לא משיגים בהשתדלות נורמלית כנראה צריך לחכות לזמן אחר.
הקב"ה מנהל את העולם ומדבר איתנו דרך המציאות.
רק צריך להיות פתוחים למה שקורה לנו כי לפעמים נפספס אפשרויות כי נהיה נעולים בתפיסות מסוימות.

 

[גרד"ק]

וסליחה אם נתתי לך הרגשה רעה בתגובות קודמות, אני תחת טראומה, כשגיליתי לפני 3 שעות שיש נשים חרדיות שקוראות למרצה מטעם עצמה "שרת התורה"... הזעזוע שלי גרם לי לכתוב פה חריף מידי

סקרנת..

 

[צילומנציה]

. [ליטאי באופן כללי בעד לא ליהנות מהעולם הזה..]

זה מיתוס נפוץ אבל לא נכון
ההסתכלות המדויקת בספרי מוסר
שהעוה"ז נועד לשמש אותנו בעבודת ה'
וכמה ועד היכן- זה כבר כל אחד לפי דרגתו
ככל שאדם גבוה יותר- הוא אינו זקוק... בז לזה
אף אחד לא יאמר שהרב שטיינמן היה מורה למי ששאל- לחיות בהסתפקות כמוהו
לו- מפאת דרגתו- זה לא היה דרוש, ממש לא הבין למה צריך...

 

[עט נובע 2]

זה מיתוס נפוץ אבל לא נכון
ההסתכלות המדויקת בספרי מוסר
שהעוה"ז נועד לשמש אותנו בעבודת ה'
וכמה ועד היכן- זה כבר כל אחד לפי דרגתו
ככל שאדם גבוה יותר- הוא אינו זקוק... בז לזה
אף אחד לא יאמר שהרב שטיינמן היה מורה למי ששאל- לחיות בהסתפקות כמוהו
לו- מפאת דרגתו- זה לא היה דרוש, ממש לא הבין למה צריך...

אני ליטאית,
וככה חינכו אותי בסמינר
'הסתפקות במועט', 'פת במלח', 'רבי יהודה לא נהנה מהעולם הזה', 'החומר והרוח הפכים',
ועוד ועוד...

מסכימה שהאמת היא כמו שאת כותבת,
אבל איכשהו זה לא מה שעובר הלאה...

 

[לירז קנימח]

אם כבר מדברים על תודעת שפע ולזמן דברים לחיים שלנו..
מצרפת פה קטע קצר שקצת יעשה סדר, חלק מזה זה גם מה שאנשים אמרו פה בתגובות
אבל באמת זה גבול שצריך לשים לב בין כוחי ועוצם ידי לאמונה וקבלה..

- YouTube

Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.

www.youtube.com

 

[bonbon]

אני ליטאית,
וככה חינכו אותי בסמינר
'הסתפקות במועט', 'פת במלח', 'רבי יהודה לא נהנה מהעולם הזה', 'החומר והרוח הפכים',
ועוד ועוד...

מסכימה שהאמת היא כמו שאת כותבת,
אבל איכשהו זה לא מה שעובר הלאה...

תתפלאי מלמדים את זה גם בסמינרים חסידיים (לפחות לפני מאתיים שנה כשאני הייתי בסמינר)

 

[פלמונה]

כשאדם מעוניין להתקדם בחיים ולפרוץ קדימה
אבל יש מגבלה של כסף - מה לעשות..
ההתקדמות היא מימוש הייעוד של האדם- כל אחד יודע בתוך תוכו מה השליחות שלו בעולם (אמור לדעת .. באיזשהו שלב..)

מהי הגישה הנכונה להסתכל על זה?
האדם מרגיש שעכשיו זה הזמן הכי מתאים מכל הבחינות
האם להתייאש בגלל דבר כ"כ חומרי.. ולומר טוב, כנראה שעדין זה לא הזמן עבורי..
או שעליו לנסות ללחוץ על עוד ועוד ידיות עד שהדלת המתאימה תיפתח?

מה הייעוד שלך בחיים? לשם מה באת כאן לעולם?

 

[רייזי 36]

ויש אסכולה שלמדה שביטחון הכוונה הוא שה' יעשה את מה שאנחנו רוצים.

מאד לא מדויק
כמו שמסתבר שמי שהוא חבר של עשיר, יהנה מהעושר שלו
אבל מי שנהיה חבר של העשיר בשביל להרוויח, כנראה שהעשיר ינפנף אותו
מי שעובד על מדת הביטחון , זה גם ישפיע על התוצאה
אבל מי שמשתמש בזה ככלי לתוצאה של עשירות
"שילך לבקש שכר ממי שהוא עבד בשבילו"

 

[המיינסטרימית]

מה הייעוד שלך בחיים? לשם מה באת כאן לעולם?

מה את באה לומר?
יש אנשים שמרגישים דחף פנימי כלשהו שהם באו לעולם בשביל ...
הדחף הפנימי הזה - לא נכון להתעלם ממנו, לא תהיה לך מנוחה עד שתממש את עצמך.
ויותר מזה אם הקב"ה נתן לך כלים זה לא סתם ואם לא השתמשת בכלים שקיבלת אתה עלול להיתבע על כך בשמים.

 

[ח.ג.ג'.]

(גמיני)
תסביר לי במילים פשוטות ובשתי שורות, מהי תודעת שפע

תודעת שפע​

האמונה שיש בעולם מספיק משאבים והצלחה לכולם, כך שהשפע של אחר לא מוריד מהחלק שלך.
התמקדות במה שיש וביכולת ליצור עוד, במקום לחיות בתחושת מחסור, פחד או תחרות על "פירורים".

אהבתי את ההגדרה הזו.
מתכתב יפה עם זה שה' הוא מקור השפע (הלא מוגבל), ולא מנסה להפוך אותו לכספומט. מהצד ההתנהגותי, זה לא הכשר לבזבוז וגם לא מתכון להתנהלות כלכלית מסוימת.
בסך הכל מסכם יפה את מה שאני חושבת לגבי זה, עם דגש על זה ש"תודעה" זה משהו שמתייחס למצב פסיכולוגי. לא כלי להשפעה על המציאות ולא תירוץ להתנהגות אלא נקודת מבט על העולם. (אפשר לגזור מסקנות מעשיות מנקודת המבט הזו אבל זה לא מתכון פשוט של כן או לא לבזבז)

אגב, הייתי מוסיפה את "דקדוקי עניות" לרשימת המונחים שסובלים מהפיכה לתירוץ לא לחשוב ולא לקחת אחריות. יש מי שכשהוא רוצה לבזבז אומר לעצמו "תודעת שפע", ויש מי שכשהוא רוצה לבזבז אומר לעצמו שלמנוע מעצמו את מה שהוא רוצה זה "דקדוקי עניות". שמעתי את הביטוי הזה מיוחס לדברים שצריך להיות עשיר (או עם תודעת שפע...) כדי להחשיב אותם דקדוקים.

 

[פלמונה]

מה את באה לומר?
יש אנשים שמרגישים דחף פנימי כלשהו שהם באו לעולם בשביל ...
הדחף הפנימי הזה - לא נכון להתעלם ממנו, לא תהיה לך מנוחה עד שתממש את עצמך.
ויותר מזה אם הקב"ה נתן לך כלים זה לא סתם ואם לא השתמשת בכלים שקיבלת אתה עלול להיתבע על כך בשמים.

כלומר, לפי המשתמע מזה, בחור ישיבה שיש לו כושר ציור והוא מעדיף לשבת וללמוד ולא לאייר, יתבע על כך בשמים???

אני שואלת את השאלות האלה כי להרגשתי יש כאן באשכול מידי הרבה הפרחת ססמאות וכותרות בלי באמת לחשוב רגע מה עומד מאחוריהם...
בשם מי מה שהבאת? מה ההקשר שלו? ולמה הוא התכוון בדיוק?

 

[ארבע]

רבינו בחיי בספרו כותב שכן, כשהאדם מאמין באמת שהכל מאיתו ית’
ולא משנה מה יעשה ומה יפעל (אגב לא סותר בכלל את ההשתדלות במקסימום, עייני שם)
הקב”ה נותן לו

ואגב זה גם לא עובד, יש לא מעט הומלסים שכל יום מנסים שוב תודעת שפע במקום ללכת לעבוד. נכון פה ושם מקבלים מתנה או עסקה טובה לא צפויה, ואז זה כבר נהיה 'הוכחה' שהגישה עובדת. כשמתחילים לא רציונלי אין לזה גבול.

עד כמה שזכור לי, בשער הבטחון נכתב כי כאשר האדם שם מבטחו בגורמים אחרים זולת ריבון העולם, בהתחלה הקב"ה מביא לכך שימצא לתפיסתו ואמנתו אחיזה במציאות - הוא מקבל הוכחות לנכונותה, לכאורה, אבל אחר כך הקב"ה כביכול אומר לו: אתה רוצה משהו? פנה לרהבים ולשטי הכזב שאתה מאמין בהם, והללו כמובן לא יכולים לספק את מבוקשו.

 

[שמח-לעזור]

יש 2 מושגים
תודעת עושר
ותודעת שפע

תודעת עושר = איזהו עשיר השמח בחלקו
ל @השקעות R הון יש הרצאה ממש יפה על זה

תודעת שפע זה מושג מוזר שהוא אנטי תזה למושג הקודם

 

[שמח-לעזור]

לקוטי שיחות כרך לו שמות שיחה א

רק מציין
החזו״א באמונה וביטחון יוצא נגד השיטה הזו מכל וכל

ספוילר: הציטוט

גם ר׳ ישראל מסלנט שאחז שאפר לקבל משהו על סמך ביטחון בלבד
וודאי שלא התכוון לאיזשהו ״תודעת שפע״
אלא לביטחון מוחלט שה׳ ימלא רצונו, ובלי הביטחון המוחלט, זה לא היה מגיע

אז כדאי פעם הבאה לכתוב ג.נ. או משהו בסגנון

 

[שמח-לעזור]

יש לזה גם מקום ביהדות.
בעיקר בספרי חסידות מופיע הרבה על כך שה' נותן השפעה בלי גבול ואנחנו אלו שמכינים את הכלים.
לפי גודל הכלי שהכנו כך נקבל.

אשמח למקור

יש דיון ארוך
האם יתכן ונגזר על האדם שיקבל משהו רק ע״י השתדלות (רוחנית / גשמית)
ואם לא יעשה את ההשתדלות, הוא לא יקבל
י״א שלפעמים זה כך וי״א שתמיד זה כך

וזה מה שנקרא ״להכין את הכלים״

אבל אם נגזר על כל אחד שפע בלי גבול
זה סותר את ״מזונותיו של אדם קצובים לו״
לא?

 

[אמא של :-)]

מה ללמוד? אני מחפשת ללמוד את זה לעומק ולחיי המעשה.
ולמה עם מישהו ולא לבד?

זה תלוי מה המבט שלך על זה.
אם אנחנו מדברים על פן רגשי - אז אכן ספרות לבד מתאימה לזה, ותוכלי ללמוד לבד.
אבל, להבנתי את מבררת מהפן היהודי-השקפתי.
מקווה שלא יצא לי חריף מידי.
בדורות עבר כל מה שהיה קשור להשקפה היהודית למדנו מרבנים. סבתות שלי באירופה למדו בימי ראשון אחה"צ בחיידר... המלמד פעם בשבוע לימד את הבנות פרשת שבוע וקצת דינים (לפני הקמת הבית יעקב). לא מורה מכובדת, לא רבנית, המלמד.

בעבר היה סדר מאוד ברור איך לומדים תורה, התחילו בא’ ב’ כן, בשביל ילד בן3 זה הלימוד תורה שלו - לימוד אותיות. אח"כ התקדמו לחומש, למשנה, לגמרא וכו’.
אף אדם פשוט לא חשב שהוא יכול ללמוד לבד ספרי מוסר מסובכים כשהוא בקושי יודע חומש.

מה שקורה בדור שלנו זה שנהיה בלגן, אשה שלמד חומש ונביא בסמינר חושבת שהיא יכולה להבין דף גמרא כמו בעלה, חוזר בתשובה שהנני כלום לאומתם וכידוע שבמקום שבעלי תשובה עומדים וכו, ועדיין, אי אפשר תוך שנה לחשוב שהם יכולים לחלוק על גדולי הדור בענייני הלכה (שמעתי באוזניי) או להורות הלכה, או ללמד תורה לאחרים.
כמו שמורה לחשבון בכיתה א’ לא יכולה להיות מרצה באוניברסיטה לתואר שני במתמטיקה.
איפה שהוא הסדר התבלבל.

אם את רוצה "לקרוא" ספרי מוסר על אמונה ובטחון וחסידות כמו שקוראים ספר מתח, בשמחה. אם את רוצה  ללמוד לעומק ולהבין, קחי לך משהו שמבין את השפה של הרב שכתב את הספרים יותר ממני וממך. קחי לך תלמיד חכם. וכחרדית יש משהו כזה סביבך: אבא / בעל / אח. ואם לא? בטח יש שעורים מוקלטים במקומות רשמיים. הכלל שלך צריך להיות : זה שאני הולכת ללמוד ממנו צריך להיות יותר ממני רוחנית, אחרת אני קוראת ולא לומדת

 

[ניק 147254]

הרה"ג מליובאוויטש זי"ע אמר שסגולה לעשירות להתחיל לחיות בשפע כבר עכשיו, כך שמעתי בשם עוד צדיקים שכשבן אדם מקמצן על כל שקל בצורה מוגזמת הוא אילו אומר לרבש"ע שהשקל הזה ישנה את התמונה, כשבן אדם שומר על רמת חיים ומסתפק במועט זה בסדר גמור אך כשבן אדם מגזים זה אומר שהרבש"ע לא בתמונה, מקווה שהובנתי, לא מצאתי את המילים המדויקות.....
כמו כן אברך כולל שעושה כל הזמן חשבון כמה הוא מרוויח בכולל וכמה מותר לא להוציא בצורה מוגזמת, אז הוא שוב מראה לרבש"ע שהכסף של הכולל מספיקים לו והוא מסתדר אם יחיה ברמה כזאת.... מה האמת?? שזה לא מספיק למשפחה! אבל הוא מראה שכן....
אם בן אדם הולך לכולל ולוקח את המלגות כי זה השתדלות מינימלית, אין סיבה שיהיה לו פחות ממישהו שעובד
בקיצור... הבן אדם עצמו בכוחו לסתום את צינורות השפע.....
האמת שזה באמת נידון עמוק מאוד כי לאידך גיסע ברש"י בביצה כתוב: כל מזונותיו של אדם - כל מה שעתיד להשתכר בשנה שיהא נזון משם קצוב לו כך וכך ישתכר בשנה זו ויש לו ליזהר מלעשות יציאה מרובה שלא יוסיפו לו שכר למזונות אלא מה שפסקו לו:

 

[ניק 147254]

אבל אם נגזר על כל אחד שפע בלי גבול
זה סותר את ״מזונותיו של אדם קצובים לו״
לא?

במסילת ישרים: הבטחון, והוא שישליך יהבו על ה' לגמרי, כאשר ידע כי ודאי אי אפשר שיחסר לאדם מה שנקצב לו, וכמו שאמרו ז"ל במאמריהם: כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה וגו'.
הביטחון מריך להיות שהרבש"ע מחליט בשבילו, וההשתדלות לא משנה את התמונה, וכמה ה' קצב? "משביע לכל רצון", כל אחד לכמה הוא זקוק!!!! לכמה בן אדם זקוק? ה' יודע! אנחנו מתפללים שנראה את הטוב בעיניים גשמיות....

 

[חרש עץ]

(גמיני)
תסביר לי במילים פשוטות ובשתי שורות, מהי תודעת שפע

תודעת שפע​

האמונה שיש בעולם מספיק משאבים והצלחה לכולם, כך שהשפע של אחר לא מוריד מהחלק שלך.
התמקדות במה שיש וביכולת ליצור עוד, במקום לחיות בתחושת מחסור, פחד או תחרות על "פירורים".

זה הרעיון הבסיסי וזה נכון!
מה שפותחת האשכול מדברת וזה מה שבדרך כלל רוב האנשים מתכוונים כשמדברים על תודעת שפע זה איזושהי 'דת' שמאמינה שאם תחשוב חיובי 'היקום' יחזיר לך טובה, ואם תדמיין שזכית בפיס זה יגדיל את הסיכויים שלך לזכות וכו'.
לפי מאמיני השיטה הזאת אסור לדבר שלילי, אסור 'לחסום' שפע, אם אתה רוצה משהו - תקנה אותו.
יש מרצה מפורסם דתי שמדבר גם לחרדים שזה ממש הנושא הזה השם לו אורי שכטר. הוא מספר שכל פעם שקיווה לטוב זה אכן עזר לו.
עוד מישהו שקצת מדבר על זה - הרב פנגר.

 

[חרש עץ]

במסילת ישרים: הבטחון, והוא שישליך יהבו על ה' לגמרי, כאשר ידע כי ודאי אי אפשר שיחסר לאדם מה שנקצב לו, וכמו שאמרו ז"ל במאמריהם: כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה וגו'.

לפי זה חובה לחסוך כל שקל (עד היום האחרון של השנה), כי הכל קצוב לו ואם יוציא עכשיו עוד שקל יגמר לו מחר!
עוד מאמר חז"ל מיני רבים נגד הגישה שנקראת תודעת שפע.