איך מדרבנים ילדה שמנה לכושר

[חני דובדבני]

היא לא מוכנה. היא מעדיפה לשבת בבית ולשחק, גם חוגים היא לא רוצה טוענת שלא כיף לה שם וקשה לה... אובדת עיצות אנוכי

 

[RacheliArt]

תציעי לה לעשות איתך או עם חברה הליכה. מדי יום!

 

[ת'כלס]

תחכי שהיא תגדל וזה יבוא ממנה
בינתים כנ"ל תציעי לה הליכה בכייף, ותשנו קצת תפריט בבית

 

[יעל]

שחיה היא גם לא רוצה?

 

[חני דובדבני]

זה לא עובד. אני יוצאת איתה להליכה ושבועיים היא לא רוצה אח״כ...
שחיה היא לא אוהבת, בגד ים וכו׳

 

[חני דובדבני]

תחכי שהיא תגדל וזה יבוא ממנה
בינתים כנ"ל תציעי לה הליכה בכייף, ותשנו קצת תפריט בבית

זה מפריע לה, רק שהיא מתנחמת בביסלי שאני לא רואה. אני רוצה לעזור לה, כואב לי הלב עליה מאוד, היא גומרת אותי.

 

[GRN]

זה מפריע לה, רק שהיא מתנחמת בביסלי שאני לא רואה. אני רוצה לעזור לה, כואב לי הלב עליה מאוד, היא גומרת אותי.

סליחה שאני ישירה,
אבל את רוצה לעזור לעצמך יותר מאשר לה ("כואב לי הלב עליה מאוד, היא גומרת אותי").

אם היא מתנחמת בביסלי כשאת לא רואה - אז את רק מקשה עליה, ובטווח הרחוק: גורמת לה להשמנה.

בתור אמא, אין לך ברירה אלא ללמוד לקבל אותה כפי שהיא, ולהתעלם לחלוטין מנושאי ההשמנה, האכילה והדיאטה.

 

[חני דובדבני]

סליחה שאני ישירה,
אבל את רוצה לעזור לעצמך יותר מאשר לה ("כואב לי הלב עליה מאוד, היא גומרת אותי").

אם היא מתנחמת בביסלי כשאת לא רואה - אז את רק מקשה עליה, ובטווח הרחוק: גורמת לה להשמנה.

בתור אמא, אין לך ברירה אלא ללמוד לקבל אותה כפי שהיא, ולהתעלם לחלוטין מנושאי ההשמנה, האכילה והדיאטה.

יש צדק בדבריך שאני רוצה את זה טיפה בשבילי - ללכת לחנות ולבקש את המידה הכי גדולה כמעט בשבילה וכו׳
אבל כמובן שהעיקר לטובתה, היא סובלת מזה חד משמעית! אני רוצה לעזור לה מאוד!!!!!!!

 

[יעל אייזיקוביץ]

לדעתי זו שאלה גורלית מאוד בשביל שתיכן.
הייתי מתייעצת עם מומחים כמו כותבת הספר משא כבד.

פה רק תתבלבלי

 

[חני דובדבני]

מה זה הספר הזה? על מה הוא מדבר? ומי הסופרת?

 

[רִפְקִי.]

לא מדרבנים.
כמה שתדרבני יותר תהיה לה יותר רתיעה מזה. מניסיון. פרטים באישי...

את צריכה פשוט להיות שם בשבילה, זמינה. שאם היא תרצה לעשות משהו, היא תוכל ליישם את זה בקלות. פתאום כן יהיה לה חשק להליכה? אל תתלהבי מדי, אבל תראי נכונות להיות שותפה לפעולה שלה.

תצליחי.
ותזכרי. שכשתקחי/תעירי/תתעצבני בלב כשהיא אוכלת = כשאת לא רואה היא תאכל פי 2.

וכמובן שיעל לגמרי צודקת. ייעוץ יכול רק לעזור.
פעולות לא נכונות יפריעו לכל החיים. לשתיכן.

 

[חני דובדבני]

לא מדרבנים.
כמה שתדרבני יותר תהיה לה יותר רתיעה מזה. מניסיון. פרטים באישי...

את צריכה פשוט להיות שם בשבילה, זמינה. שאם היא תרצה לעשות משהו, היא תוכל ליישם את זה בקלות. פתאום כן יהיה לה חשק להליכה? אל תתלהבי מדי, אבל תראי נכונות להיות שותפה לפעולה שלה.

תצליחי.
ותזכרי. שכשתקחי/תעירי/תתעצבני בלב כשהיא אוכלת = כשאת לא רואה היא תאכל פי 2.

וכמובן שיעל לגמרי צודקת. ייעוץ יכול רק לעזור.
פעולות לא נכונות יפריעו לכל החיים. לשתיכן.

וככה לראות אותה יושבת ותופחת...? זה מעציב ומדאיג כאחד.
יש לך ניסיון עם בת כזו? אם את רוצה אשמח לשמוע על הנושא באישי

 

[יעל אייזיקוביץ]

קוראים לה פריידי דביר.
דבר ראשון תקני את הספר
זה כבר יעזור לך

 

[GRN]

קוראים לה פריידי דביר.
דבר ראשון תקני את הספר
זה כבר יעזור לך

זה שם ספרותי
השם האמיתי הוא דבורי וקשטוק
והיא מאמנת היום.

 

[GRN]

יש צדק בדבריך שאני רוצה את זה טיפה בשבילי - ללכת לחנות ולבקש את המידה הכי גדולה כמעט בשבילה וכו׳
אבל כמובן שהעיקר לטובתה, היא סובלת מזה חד משמעית! אני רוצה לעזור לה מאוד!!!!!!!

מצוין שאת רוצה לעזור לה, וכמו שכתבו כאן: חשוב להבין מה עוזר ומה מקלקל.

 

[לללי]

קודם כל תשחררי אחריות על מצבה.
את לא אשמה בו, ואין לך יכולת לשנות אותו. רק לביתך.

דבר שני, ברגע שהבת שלך תקלוט שאת נלחמת באכילה שלה, היא תקטלג אותך כמפריעה,
ואז היא תעשה מה שיותר דברים מחוץ לטווח הראיה שלך.

כמו כל השינויים שאדם נדרש אליהם, זה חייב לבוא ממנה.
תוכלי לדבר איתה כמה זה לא נח, לא נעים, לא בריא, מסרבל וכו' וכו'
זה יטפטף, ויגיע היום שהיא תרצה.
אבל זו עבודת חיים קשה מידי עבור ילדה קטנה!
גם לאישה מבינה ומשכלת זה לא קל.

העיקר, לבריאות!

 

[תמי1]

למה כושר מתבטא דווקא בהליכה?
קפיצה בחבל מאוד מרזה (לא מומלץ לנשים אבל ילדות- בכיף!)
אפשר סתם לרקוד בבית (אנחנו עושים את זה הרבה בלי קשר לכושר) ואגב יש גם חוגי מחול במכוני כושר, שמסייעים להרזיה.
בהצלחה!!

 

[KR]

---

 

[גלבוע]

זו סוגיה נורא קריטית.
וכל כך הרבה טעויות עלולים לעשות מרוב אהבה...

דבר ראשון, תקראי את הספר של פריידי דביר, (או איך שקוראים לה באמת).
חוץ מזה, מאד ממליצה לך ללכת לייעוץ או הדרכת הורים אישית. רצוי עם מישהי שיש לה ניסיון אישי בתחום.....

 

[פוינט]

העצות מעלי מעולות.
להרפות!!
אחרת היא תשאר שם, במקום הלא נעים הזה ולא יהיה לה איך לצאת מזה.

קחי בחשבון, שיש גיל כזה שהם תופחות בלי צורה, אבל בגיל מסויים אחרי ההתבגרות זה משתנה מאליו, וזה מדהים. אז חבל להעיב עליה את האוירה, כשבפועל זה יכול להיות מצב זמני.

הייתי מדגישה (גם כתבו זאת): לשנות בבית הרגלי אכילה, ממש לא ספציפי אליה, אלא של כווולם.

שתיה מתוקה, חטיפים וממתקים - רק בשבת!
חיתוך ירקות בצורות מעניינות לנישנוש.
העשרת הארוחה בירקות. ועוד...

ההורים והילדים הקטנים בדרך כלל נסחפים מהר, ואלו שצריכים את זה מצטרפים אחרונים,
אבל אל יאוש, ראשית כי זה חשוב לעבור לתזונה בריאה יותר.
ושנית, זה מגיע בסוף, הם גם עולים על הגל, ברגע שזה לא מיועד אליהם באופן אישי.

ולקינוח, להתפלל על זה. כן ממש כך מכל הלב ולבקש שזה יהיה עבורה בבריאות, בשמחה ובקלות.