עזרה איך מנקדים 'מה' ו'בשמחות'

[הכל בדקה]

אודה אם מישהו יוכל גם להפנות את השאלה לפורום הכותבים.
השאלה היא מתי מנקדים מה בקמץ ומתי בפתח ומתי בסגול? כגון: דְבַר מה, מה נשמע, מה?, מה עשית, מפני מה, וכו' מה הכלל בזה?
2 - בשמחות צאצאיו האם: בְּשִׂמְחוֹת, או: בִּשְׂמָחוֹת?
תודה.

 

[קפפוצצינו]

שמחות ברבים מנוקד בשווא
ב' השימוש לפני שווא מנוקדת בחיריק

 

[חייט]

התחלת הנקוד בתנועה קטנה
אבל כל ת"ק צריכה חזוק
וזה או שוא נח או דגש
ובאותיות שאי אפשר לשים דגש
אז משתנה הנקוד
וכאן מתחלק לשתים
ח וע לעומת א וה
ח וע מקבלים סגל ולעומת זאת
א וה שיותר חלשים במבטא מקבלים קמץ
ולכן בתפילה בברכת לעולם יהא אדם
מופיע כך מה אנו בקמץ מה חיינו בסגל
מה צדקותינו שהצ יכולה לקבל דגש בפתח
בברכה

 

[הכל בדקה]

פשוט שבמובן הרגיל של שמחה בְרבים צריך לנקד שמחות כפי שכתבתם - בִּשְׂמָחוֹת
השאלה היא על המשמעות של שמחה כאירוע - חתונה וכו' "יש לי היום שמחה" גם אז מנקדים אותו דבר?
ובקשר ל'מה', אשמח אם מישהו יידע לפרט את הכללים בזה.

כמה פסוקים: - נבוך אני לגמרי -

מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ
מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק
וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶֽעָרִים
וּמַה יָּכֹלְתִּי עֲשׂוֹת כָּכֶם
מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי
וּמָה אַתָּה עֹשֶׂה בָּזֶה וּמַה לְּךָ פֹה
​

 

[הכל בדקה]

התחלת הנקוד בתנועה קטנה
אבל כל ת"ק צריכה חזוק
וזה או שוא נח או דגש
ובאותיות שאי אפשר לשים דגש
אז משתנה הנקוד

תודה רבה,
ולמה: וּמֶה קוֹל הַצֹאן?

 

[חייט]

פשוט שבמובן הרגיל של שמחה בְרבים צריך לנקד שמחות כפי שכתבתם - בִּשְׂמָחוֹת
השאלה היא על המשמעות של שמחה כאירוע - חתונה וכו' "יש לי היום שמחה" גם אז מנקדים אותו דבר?
ובקשר ל'מה', אשמח אם מישהו יידע לפרט את הכללים בזה.

כמה פסוקים: - נבוך אני לגמרי -

מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ
מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק
וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶֽעָרִים
וּמַה יָּכֹלְתִּי עֲשׂוֹת כָּכֶם
מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי
וּמָה אַתָּה עֹשֶׂה בָּזֶה וּמַה לְּךָ פֹה
​

האם יש תשובה מליאה?

 

[הכל בדקה]

האם יש תשובה מליאה?

אני ראיתי את התשובה לכם אחרי שכתבתי את ההודעה השניה, והתשובה באמת ענתה, תודה.
אבל בהודעה השלישית שאלתי על 'ומה קול הצאן' בסגול, (כנראה כי לא הבנתי כ"כ את הכלל שבתחילת תשובתכם, וכפי שציטטתי בהודעתי הקודמת) אשמח באמת לתשובה מליאה...

 

[חייט]

הכלל אומר שהנקוד הפשוט הוא פתח שהיא תנועה קטנה
אך היא צריכה חזוק והוא או שוא נח או דגש ואם אין דגש אז יש תשלום דגש כמו במסעות ויסעו מעלמון המ בצירה תשלום דגש ואלו ויסעו מדיבון בחיריק כי יש דגש וכנ"ל שהד יכולה לקבל דגש ואלו הע לא יכולה וכאן לכאורה הק כן יכולה לקבל דגש אם כן אין צורך בסגל ואם במסורה הק יוצאת מן הכלל ואין לה דגש אז הסגל מובן הארכתי!!!!

 

[חגי פאהן]

אודה אם מישהו יוכל גם להפנות את השאלה לפורום הכותבים.
השאלה היא מתי מנקדים מה בקמץ ומתי בפתח ומתי בסגול? כגון: דְבַר מה, מה נשמע, מה?, מה עשית, מפני מה, וכו' מה הכלל בזה?
2 - בשמחות צאצאיו האם: בְּשִׂמְחוֹת, או: בִּשְׂמָחוֹת?
תודה.

1 - מֶה קול הצאן - לכאורה יוצא מן הכלל. דבר מָה, מַה נִּשמע, מָה, מֶה עשית.
2 - כאן אומרים בְּשִׂמְחוֹת כיון שזה נסמך. וּבַשְּׂמָחוֹת של צאצאיו.

 

[חייט]

ואכן יש במסורה שהק רפויה ביוצא מן הכלל וממילא מובן הסגל

 

[הגיג]

הניסיון להקיף את כל המקורות ולהסביר כל חריג הוא תמיד קשה עד בלתי אפשרי במסגרת זו, לכן נראה לי שרצוי לענות מה הכלל הדקדוקי המקובל (שנשען אכן על המקורות אך אי אפשר לומר שב100%).
לגבי 'מה' השאלה, כלליה כמו כללי ה' הידיעה, והיום האקדמיה גורסת-גורפת שאפשר גם לעשות אחיד בקמץ ובלי דגש אחריה וחסל. אישית לא נוהגת כך.

 

[אברהם]

ומֶה - קול הצאן

 

[א-ירושלמית]

1 - מֶה קול הצאן - לכאורה יוצא מן הכלל. דבר מָה, מַה נִּשמע, מָה, מֶה עשית.

נדמה לי שאחד המפרשים מסביר את החריגה, גם בכך שהצליל דומה לקול הגיית הצאן.

ולגבי המילה "מה", כללי הניקוד שלה הם אותם כללים של ה' הידיעה.

 

[הכל בדקה]

ה
לגבי 'מה' השאלה, כלליה כמו כללי ה' הידיעה

כלומר הכללים הבאים?

התחלת הנקוד בתנועה קטנה
אבל כל ת"ק צריכה חזוק
וזה או שוא נח או דגש
ובאותיות שאי אפשר לשים דגש
אז משתנה הנקוד
וכאן מתחלק לשתים
ח וע לעומת א וה
ח וע מקבלים סגל ולעומת זאת
א וה שיותר חלשים במבטא מקבלים קמץ

 

[אפכא מסתברא]

והרי לכם אתגר: אם יש לכם קונקורדנציה תוכלו לבחון ולמצוא מתי המלה 'מה' לפני ה"א (לאו דווקא ה"א הידיעה, כל ה"א) קמוצה ומתי פתוחה.

 

[משה גל]

והרי לכם אתגר: אם יש לכם קונקורדנציה

וזמן פנוי

 

[אפכא מסתברא]

זה לא צריך לקחת יותר מחצי שעה - לעיין, לרשום את כל הופעות 'מה' לפני ה"א כלשהי כולל הניקוד, לבדוק את הטעמים ולהסיק מסקנות. מיועד ללשונאים, לנקדנים, למגיהים וכד'.

 

[גידל]

הניסיון להקיף את כל המקורות ולהסביר כל חריג הוא תמיד קשה עד בלתי אפשרי במסגרת זו,

יתכן שאני טועה,
אך יתכן ויש מכנה משותף לכלל היוצאים מן הכלל שבהם הה"א סגולה גם כשיש אפשרות להדגיש את האות הבאה אחריה
והיא שמשמעות ה"מה" אינה שאלה קלאסית אלא תמיה/גערה/אנחה
כלומר אסביר במילים אחרות, איפה שהיה אמור להיות 2 סימני שאלה מה?? זה לא שאלה שהשואל מצפה לקבלת תשובה כי הוא כבר יודע מה, אלא ביטוי להמחשת הלם, וכוונת השואל היא עמוקה יותר, והוא מתכוון לשאול למה? היתכן? איך? וכדומה
ולענייננו מה שכתוב וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל וּמֶ֛ה קֽוֹל־הַצֹּ֥אן הַזֶּ֖ה בְּאׇזְנָ֑י וְק֣וֹל הַבָּקָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ׃ כוונת השואל הוא לא לשאול כי הוא לא יודע, שהרי שמואל ידע שקול הצאן הוא מעמלק, אלא כוונתו הייתה לשאול איך יתכן שלא הרגתם את הצאן הרי צוויתי אתכם עַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְהִכִּיתָ֜ה אֶת־עֲמָלֵ֗ק וְהַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑יו וְהֵמַתָּ֞ה מֵאִ֣ישׁ עַד־אִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַד־יוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַד־שֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַד־חֲמֽוֹר׃
וכן עַד-מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה (תהלים ד, ג),

נדמה לי שאחד המפרשים מסביר את החריגה, גם בכך שהצליל דומה לקול הגיית הצאן.

קול הצאן הוא מו לעומת בקר מה (גם האתון של בלעם אמרה מה)

א וה שיותר חלשים במבטא מקבלים קמץ

גם ר'

 

[א-ירושלמית]

מה פשר ההקפצה???

 

[כריתי]

אפשר רק להקפיץ? ולא לכתוב נושא חדש, למה?