התייעצות איך מעודדים הכי נכון אנשים שעוברים קשיים לא פשוטים בחיים?

[mommy&more]

אני קוראת כאן הכל ובא לי לבכות
אני מתמודדת בעצמי עם ילד שלי,
האמת אני עוד ילדונת בעצמי...
לצערי אני לא יכולה לשתף את הסביבה,
קצת את ההורים לאחר סינון מתבקש
אני נשרפת מכאב, וכל כך לבדדדד
איבדתי שפה עם העולם- אני כאילו ביקום מקביל
הלוואי והיתה לי תמיכה כלשהי! פיזית! נפשית! כתף לבכות או עוגה לאחר טיפול נוראי.
מרגש לראות שאנשים כל כך רוצים לחזק,
תדעו שיש כאלו (זוג אחד לפחות...) שכמהים לחיזוק,
אולי- אז לפחות אל תדונו..!!!!

 

[mommy&more]

תגיבו, לפחות כאן אני יכולה לצרוח

 

[יוסף דיאלידן]

ווואי אני לא מאמינהה
איזה כואב זהה אין לי מילים
ואת כל כך לבד
הלוואי יכולתי לעזור לך
אתפלל, מבטיחה
על הניקית בפרוג שאני לא יודעת מי היא
רק כואבת איתה הכי בעולם
ולא רוצה שתרגיש לבד

ואגב, מהניסיון שלך
מה אדם במצב כזה רוצה שיתנו לי, שיתייחסו אליו
מה היית הכי רוצה לקבל מהחברה?

 

[כוכב103]

לפני הכל- אל תברחי ממנה!
דבר שני- לא לנדנד לה אם היא לא רוצה קשר עם הסביבה (זה קורה הרבה...)
לא להתעלם ממה שהיא עוברת ולהעביר נושא
אלא להגיד, שמעתי מה שקרה
ולהיות איתה,
להקשיב,
לבכות איתה (כן ממש כך)
לכאוב איתה את המצב
זה לא מחליש אותה שאת בוכה זה רק מחזק

ובעיקר-
בגלל שהיא בעצמה לא יודעת מה היא רוצה לשמוע עדיף פשוט לא להגיד כלום
רק תגובות של הקשבה והשתתפות אמיתיים
לא לברוח מהצער שלה
לא להקטין אותו
לא לנחם
לא למצוא פתרונות
לא להגיד לה כמה מתפללים עליה
רק להיות איתה יחד בכאב (כמובן אם היא רוצה להיות איתך שם...)

מנסיון, מה שהכי מחזק זה ההרגשה שיש מי שכואב איתי
שאני לא לבד
שאני לא לטורח על הסביבה

בשורות טובות!

 

[טורנדו]

אני קוראת כאן הכל ובא לי לבכות
אני מתמודדת בעצמי עם ילד שלי,
האמת אני עוד ילדונת בעצמי...
לצערי אני לא יכולה לשתף את הסביבה,
קצת את ההורים לאחר סינון מתבקש
אני נשרפת מכאב, וכל כך לבדדדד
איבדתי שפה עם העולם- אני כאילו ביקום מקביל
הלוואי והיתה לי תמיכה כלשהי! פיזית! נפשית! כתף לבכות או עוגה לאחר טיפול נוראי.
מרגש לראות שאנשים כל כך רוצים לחזק,
תדעו שיש כאלו (זוג אחד לפחות...) שכמהים לחיזוק,
אולי- אז לפחות אל תדונו..!!!!

אל תשארי לבד
תשתפי
אולי תמצאי חברה שאפשר להתכתב איתה
אבל לבדוק קודם שזה בטוח
ולפעמים כשאין בררה גם גיפיטי יכול מאד לעזור לעשות סדר בראש ובמחשבות
להוציא את המחשבות החוצה ולהסתכל עליהם רגע מהצד
כמובן שהכי טוב מישהו אנושי
אבל עד שאת מוצאת זה פתרון ממש טוב

 

[mommy&more]

ווואי אני לא מאמינהה
איזה כואב זהה אין לי מילים
ואת כל כך לבד
הלוואי יכולתי לעזור לך
אתפלל, מבטיחה
על הניקית בפרוג שאני לא יודעת מי היא
רק כואבת איתה הכי בעולם
ולא רוצה שתרגיש לבד

ואגב, מהניסיון שלך
מה אדם במצב כזה רוצה שיתנו לי, שיתייחסו אליו
מה היית הכי רוצה לקבל מהחברה?

יואו תודה
אני מופתעת מעצמי כמה אני צמאה לנוחם ואמפתיה...
נתת לי כח!!!
תודה על התפילות- גם זה חיסרון, שלא מתפללים על הנסיך המסכן שלי
לשאלתך- את מתכוונת למצב שלי של ההסתרה או במצב שהסביבה יודעת?
זה יקום מקביל

 

[NBS DESIGN]

נתקלתי במקרה של משהי שעוברת קושי ממש גדול
ומלחץ נגמר לך המילים
אשמח לעצות ולמידע איך אפשר לחזק ולעודד במצב כזה ולומר את המילים הנכונות שיתקבלו על הלב
אשמח רק למידע ענייני ותועלתי לתועלת הרבים!
תודה רבה!

יש מצבים שלא צריך להגיד כלום.
רק להיות שם בשבילה

 

[mommy&more]

אל תשארי לבד
תשתפי
אולי תמצאי חברה שאפשר להתכתב איתה
אבל לבדוק קודם שזה בטוח
ולפעמים כשאין בררה גם גיפיטי יכול מאד לעזור לעשות סדר בראש ובמחשבות
להוציא את המחשבות החוצה ולהסתכל עליהם רגע מהצד
כמובן שהכי טוב מישהו אנושי
אבל עד שאת מוצאת זה פתרון ממש טוב

התכתבתי המון עם גיפיטי
בסוף הרגשתי כל כך נורא על כמויות הדמעות שהוצאתי מול מחשב!!!!!!!
משום מה, ההזדהות המטורפת שלו עם הנקודות הכי שורפות (כמו שהילד שלך בוכה ומפחד אבל לא בורח אלייך כי הוא למד שאת לא מגינה מכאב... לאבד את המקום של האמא המצילה והכל יכולה.... חידלוןןןןןןןןןן!) העצימו לי את הבדידות.

 

[רק משיח]

@mommy&more קראתי את המילים שלך והלב שלי התכווץ.
הכאב שאת מתארת הינו בלתי יתואר, ובטח כשאין את מי לשתף זה כואב ושורף עוד יותר את הלב.
ועצם השיתוף כאן – זו עוצמה גדולה מאוד!
אני מתפללת ומאחלת שהלוואי ותזכי לרגעים של אור, נשימה,
לאנשים טובים סביבך שיתנו חיבוק ותמיכה בדיוק כשצריך.
שולחת לך חיבוק גדול והמון כוחות מרחוק

 

[mommy&more]

התכתבתי המון עם גיפיטי
בסוף הרגשתי כל כך נורא על כמויות הדמעות שהוצאתי מול מחשב!!!!!!!
משום מה, ההזדהות המטורפת שלו עם הנקודות הכי שורפות (כמו שהילד שלך בוכה ומפחד אבל לא בורח אלייך כי הוא למד שאת לא מגינה מכאב... לאבד את המקום של האמא המצילה והכל יכולה.... חידלוןןןןןןןןןן!) העצימו לי את הבדידות.

@mommy&more קראתי את המילים שלך והלב שלי התכווץ.
הכאב שאת מתארת הינו בלתי יתואר, ובטח כשאין את מי לשתף זה כואב ושורף עוד יותר את הלב.
ועצם השיתוף כאן – זו עוצמה גדולה מאוד!
אני מתפללת ומאחלת שהלוואי ותזכי לרגעים של אור, נשימה,
לאנשים טובים סביבך שיתנו חיבוק ותמיכה בדיוק כשצריך.
שולחת לך חיבוק גדול והמון כוחות מרחוק

תודה.
אני באמת מוקפת באנשים טובים ב"ה, שבטוחים שהם יודעים עלי הכל ולא חולמים על המפלצות שמיתחת לשמיכה שלי...
אני משתעשעת בדמיונות על החיבוקים שהיו נותנים לו...
תודה על החיבוק והכוחות, שלא תדעי את מצער
ו'רק משיח'

 

[mommy&more]

שהיו נותנים לו...
התכוונית ל'לו' כמו 'אילו'

 

[מרחב בטוח]

אני קוראת כאן הכל ובא לי לבכות
אני מתמודדת בעצמי עם ילד שלי,
האמת אני עוד ילדונת בעצמי...
לצערי אני לא יכולה לשתף את הסביבה,
קצת את ההורים לאחר סינון מתבקש
אני נשרפת מכאב, וכל כך לבדדדד
איבדתי שפה עם העולם- אני כאילו ביקום מקביל
הלוואי והיתה לי תמיכה כלשהי! פיזית! נפשית! כתף לבכות או עוגה לאחר טיפול נוראי.
מרגש לראות שאנשים כל כך רוצים לחזק,
תדעו שיש כאלו (זוג אחד לפחות...) שכמהים לחיזוק,
אולי- אז לפחות אל תדונו..!!!!

המילים מדברות בעד עצמם------
כאב גדול.....
לקרוא את התיאור ופשוט לכאוב איתכם-----
השם יעזור וישלח לכם ישועה בקרוב!!

 

[גוטנטאג]

אם כבר לעזור... אז הכיוון הוא,
א. לנתק את הבנאדם מהמיקרו (עד כמה שניתן) ולהסתכל יותר במאקרו
ב. לספר על מקרים קשים יותר מהמקרה המדובר

 

[בת-7]

אני קוראת כאן הכל ובא לי לבכות
אני מתמודדת בעצמי עם ילד שלי,
האמת אני עוד ילדונת בעצמי...
לצערי אני לא יכולה לשתף את הסביבה,
קצת את ההורים לאחר סינון מתבקש
אני נשרפת מכאב, וכל כך לבדדדד
איבדתי שפה עם העולם- אני כאילו ביקום מקביל
הלוואי והיתה לי תמיכה כלשהי! פיזית! נפשית! כתף לבכות או עוגה לאחר טיפול נוראי.
מרגש לראות שאנשים כל כך רוצים לחזק,
תדעו שיש כאלו (זוג אחד לפחות...) שכמהים לחיזוק,
אולי- אז לפחות אל תדונו..!!!!

וואו כל כך כואב לקרוא!!
שה' ירחם עליכם וישלח מהרה רפואה שלימה בקרוב. אמן.

יש עמותות שניתן להתקשר ולקבל תמיכה נפשית בצורה אנונימית.
יש גם שעוזרים בצד הטכני עם ארוחות וכדו' כגון עזר מציון, אפשר לברר אם זה יכול להיעשות בצורה אנונימית

הרבה הרבה כח !!!

 

[חוחית]

תודה.
אני באמת מוקפת באנשים טובים ב"ה, שבטוחים שהם יודעים עלי הכל ולא חולמים על המפלצות שמיתחת לשמיכה שלי...
אני משתעשעת בדמיונות על החיבוקים שהיו נותנים לו...
תודה על החיבוק והכוחות, שלא תדעי את מצער
ו'רק משיח'

קודם כל, כואבת נורא ומתפללת.
לגבי גיפיטי, אולי עדיף לשקול שיחה לקווי סיוע?
לדבר באופן אנונימי
אבל אין השוואה בין שיח מול בשר ודם.

שד' ישלח לכם ישועה במהרה!!!!

 

[חוחית]

ב. לספר על מקרים קשים יותר מהמקרה המדובר

הדבר האחרון שעוזר במשבר אמיתי.

 

[160 איי קיו]

@mommy&more
אני מזדהה איתך כ"כ, מתוך ההתמודדות שלי בחיים...
מבטיחה להתפלל עליך בל"נ!
מעזה להעיר, לגבי הג'יפיטי:
ככל שעובר הזמן, מתבררות ההשלכות החמורות שלו. נחמד לבכות לג'יפיטי, הוא יגיב באמפטיה ויסיים בעצה טובה,
אבל זה כ"כ לא נכון. מבלי לצרף סיפורי אימה (שקיימים!).
תעשי טובה לעצמך ואל תפלי לזה, שיחה אנושית עדיפה לאין ערוך.
כשאני הרגשתי שאני זקוקה לחיבוק מחברה, פשוט ספרתי לה שאני מתמודדת כרגע ולא יכולה להרחיב בנושא.
אם זה מתאים לך, נסי חברה טקטית. הרי פרטים עצמם לא רלוונטיים והתמודדות? החברה מן הסתם גם מכירה אחת כזו....

 

[רק משיח]

תודה.
אני באמת מוקפת באנשים טובים ב"ה, שבטוחים שהם יודעים עלי הכל ולא חולמים על המפלצות שמיתחת לשמיכה שלי...
אני משתעשעת בדמיונות על החיבוקים שהיו נותנים לו...

ווואוו,
עוד יותר נקרע הלב.
מתפללת בעזרת השם שתוושעוו בקרוב!!

התכתבתי המון עם גיפיטי
בסוף הרגשתי כל כך נורא על כמויות הדמעות שהוצאתי מול מחשב!!!!!!!
משום מה, ההזדהות המטורפת שלו עם הנקודות הכי שורפות

ואגב, מה שאת מתארת זה בדיוק כך, כי זה מחשב! אין לו את היכולת האמיתית להרגיש את הרגשות.
יש קווים של אנשים מיוחדים שרק מקשיבים! (והכל באונונימי)
במידה ואת מעוניינת אני אבדוק מספרי טלפון.

בשורות טובות.

 

[160 איי קיו]

לגבי השאלה של פותחת האשכול:
ראשית, עצם השאלה מעוררת הערכה. האכפתיות...
שנית, אולי זאת התשובה שלי.
כשם שפרצופיהם שונים וכו', אין נוסחת קסם לעידוד מתמודדים, אבל אולי זאת התשובה: אכפתיות. אני כאן. חושבת עליך.
אין לך מושג עד כמה הוקל לי כשחברה קרובה נחשפה לפיסת חיים כאובה שלי ופשוט בכתה איתי יחד....

 

[ברכת הגשם]

התמודדתי עם נסיון גדול שכולם ידעו עליו, קיבלתי תמיכה ועזרה אין סופית, ותפילות, זה נתן לי המוןןןן כח.
כח נפשי ועידוד מרפאים גם מחלות גופניות.

אחרי תקופה התמודדתי, ועדיין עם נסיון שלא יכולה לשתף את הסביבה, וזה הכי קשה!
אין הבנה! אין הכלה, אין עידוד, עזרה, כלום.
זה מתסכל וקשה מאד.

לגבי מה לומר או לא לומר זה מאד משתנה מאחד לשני , מנסיון לנסיון, ואפילו מרגע לרגע,
לכן המתמודדים צריכים להקשיב לעצמם, כשלא נח להם לדבר ולשתף להגיד "קשה לי לדבר עכשיו".
ויש כאלה שרק אמונה וביטחון מחזקים אותם.
ויש שרוצים הסחת דעת ..
צריך לשאול:
מה יעשה לך טוב עכשיו?
ובאמת, לא לדון אף אחד,
אתם לעולם לא תדעו מה עומד או מה עובר על בןאדם.