התייעצות איך מצפים מהורים לשלושה ילדים קטנים במסגרות

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
לפני מאה שנה בערים גם לא חיו ככה.
נכון
לפני מאה שנה לא חיו ככה בערים, היו בבית ספר ובגנים...
ובהרבה בתים יהודים בערים היו גם משרתות ואומנות
כשמדברים על לגדל ילדים בלי מוסדות, זה בדיוק כך-
לשבת בחצר המשותפת וללוש בצק יחד עם השכנה כשהילדים רצים אחרי הברווזים.
תיפעול הבית היה הרבה פחות אנטנסיבי (אולי כי הוא היה קטן)
היה יותר קשה לכבס, אבל היה פחות כביסה
ובאופן כללי אני מאמינה שנשים אז היו יותר רגועות פשוט כי הן ישנו יותר שעות, ואכלו אוכל יותר טבעי ופחות מתועש
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
ילד בן חצי שנה מעסיק את אח שלו בן השנתיים וחצי למשך 10 דקות מקסימום. ובחופש כל כך ארוך הוא משחק או עם אמא שלו או עם עצמו וזה קשה לו. ילד בן שנתיים כן צריך "מצב" של ילדים בגיל שלו
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
טוב...
אני בכל אופן נהנית בחופש עם הילדים בבית

אז כנראה שיש כל מיני טיפוסים.
אפשר לשאול אם את מורה או גננת? וכן, כל אלו שנהנות עם הילדים בבית בחופש...
כי כל עובדות המשרד לא יכולות לקחת חופש כל בין הזמנים והן גם צריכות לעבוד וגם לשבור את הראש מה לעשות עם הילדים בזמן שהן עובדות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
אפשר לשאול אם את מורה או גננת? וכן, כל אלו שנהנות עם הילדים בבית בחופש...
כי כל עובדות המשרד לא יכולות לקחת חופש כל בין הזמנים והן גם צריכות לעבוד וגם לשבור את הראש מה לעשות עם הילדים בזמן שהן עובדות...
נשמע שהיא לא עובדת בכלל..
רק תשמעי את המורות \גננת מתלוננות כמה קשה להעסיק את הילדים כל החופש.. אני לא מדי זוכה לשמוע שלפחות הן נהנות.. (הן נהנות רק מהזמן שהן בבית והילדים בקיטנות - אלה שלא עושות קיטנה..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אל תעריכי אין צורך.. חוזרים עם הילדים מאושרים ושמחים בזכות הגדולה..
(למה אישה שכל היום בבית עם הילדים תמיד מאושרת ושמחה ואף פעם לא עצבנית? ואשה שבעלה לא לומד אף פעם לא עובדת? אין קשר.. לפחות יש מטרה..)
את נהנית בחופש עם הילדים בבית פשוט משום שאת לא מנסה גם לעבוד לפי המשתמע..
ואגב זה גם טפוסים של ילדים לא רק של אמהות.. יש הרבה שחיבים קצת מסגרת \ חברה תואמת גיל אחרת הם משתגעים
וחודשיים שיש היום זה מוגזם לכל הדעות (גם אם בחלק יש קיטנות..)
דווקא אני עובדת אבל עד 2.00 ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
ילד בן חצי שנה מעסיק את אח שלו בן השנתיים וחצי למשך 10 דקות מקסימום. ובחופש כל כך ארוך הוא משחק או עם אמא שלו או עם עצמו וזה קשה לו. ילד בן שנתיים כן צריך "מצב" של ילדים בגיל שלו
רוב הילדים בני השנתיים לא צריכים גן. הם כן צריכים אמא פנויה נפשית וטכנית, וסדר יום ברור כולל יציאה לפארק
ובית בגודל סביר ולא יחידת דיור...
והקושי העיקרי הוא היציאה מהשיגרה המוכרת של גן/מעון לשהיה אינטנסיבית בבית, ואם בבית יש את התנאים הנ"ל אז אחרי שבוע הם מתרגלים וזה נהיה קל יותר גם להורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
ובית בגודל סביר ולא יחידת דיור...
עזרת לי להבין גורם קושי נוסף שלי
מאמינה שעוד כאלו שכתבו כאן שיש להם רק קטנטנים גרים כמוני ביחידה
ואז, באמת אין לילד בן שנתים מרחב, וגם לא חלילה מרפסת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
באמת קשה לגור ביחידה עם ילד\ים
אנחנו עברנו בנס ממש לפני הקורונה, והבנתי שאלו שחיו עם ילדים ביחידה, היה להם מאודדד קשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
עזרת לי להבין גורם קושי נוסף שלי
מאמינה שעוד כאלו שכתבו כאן שיש להם רק קטנטנים גרים כמוני ביחידה
ואז, באמת אין לילד בן שנתים מרחב, וגם לא חלילה מרפסת...
סביר להניח שאת לא היחידה כאן ככה ;)

ובעיניי חשוב להכיר בגורמים ובמחירים שלהם, גם בשביל לראות מה אפשר לשנות או איך אפשר להתגבר על החסר, וגם בשביל להצליח להרגיש את נקודת הבחירה שלנו.

ואני מוסיפה שלמרות שזה גורם מאוד חשוב במשוואה, עדיין שתי הגורמים האחרים חשובים עד מאוד וככל שהם ממולאים/לא ממולאים זה ישפיע מאוד גם כשיש חסר בשטח מחיה (וכנ"ל אם יש שטח מחיה אבל גורם אחר חסר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
למען ה', מישהו יכול להסביר לי למה ילד בן שנתיים צריך 3 שבועות חופש? וגם ילד בן חצי שנה? מתי מישהו במשרד העבודה יקלוט שבלתי אפשרי שנשים יעבדו ולילדים יהיה חופש!!
יכול מאוד להיות שילד בן שנתיים לא חייב חופש, אני מסכימה איתך. אבל רוצה להאיר גם את הצד של הגננת- אני עובדת עד סוף יולי (מבחירה. ראיתי את הצורך של ההורים), וזה חודש לא קל. מרגישים על הילדים (לפחות אלו שיש להם אחים גדולים) שהשגרה שלהם משתבשת. חלקם מגיעים מאוחר, חלקם מגיעים עייפים- קשה לשמור על סדר יום קבוע, נינוח ורגוע בגן בצורה כזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
יש לי שאלה- בכל האשכולות של החופש הגדול אני לא מבינה דבר אחד-
לפני כמה זמן הייתן תלמידות?
אתן לא זוכרות כמה כיף היה החופש, איזה טוב היה להתרענן לאגור כוחות ולהתחיל התחלה חדשה?
מה הייתן רוצות בתור תלמידות ללמוד כל השנה?
כאילו במשוואה שלה החופש יש הורים=מורים איפה התלמידות בסיפור? זה חשוב החופש הזה!
אפשר להגיד שלהורים זה קשה, אבל להגיד שאין תועלת בחופש וצריך לבטל אותו- זה מופרז ומופרך
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
יש לי שאלה- בכל האשכולות של החופש הגדול אני לא מבינה דבר אחד-
לפני כמה זמן הייתן תלמידות?
אתן לא זוכרות כמה כיף היה החופש, איזה טוב היה להתרענן לאגור כוחות ולהתחיל התחלה חדשה?
מה הייתן רוצות בתור תלמידות ללמוד כל השנה?
כאילו במשוואה שלה החופש יש הורים=מורים איפה התלמידות בסיפור? זה חשוב החופש הזה!
אפשר להגיד שלהורים זה קשה, אבל להגיד שאין תועלת בחופש וצריך לבטל אותו- זה מופרז ומופרך
לפני 12 שנים סיימתי תיכון ועדיין רציתי שהחופש יהיה קצת יותר קצר.
אף פעם לא הבנתי מה צריך חודשיים.
אולי בתור מתבגרת כשהתחלתי לעבוד אז הייתה לי תעסוקה וזה היה לי סבבה - אבל בתור ילדה טיפסתי על הקירות
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
יש לי שאלה- בכל האשכולות של החופש הגדול אני לא מבינה דבר אחד-
לפני כמה זמן הייתן תלמידות?
אתן לא זוכרות כמה כיף היה החופש, איזה טוב היה להתרענן לאגור כוחות ולהתחיל התחלה חדשה?
מה הייתן רוצות בתור תלמידות ללמוד כל השנה?
כאילו במשוואה שלה החופש יש הורים=מורים איפה התלמידות בסיפור? זה חשוב החופש הזה!
אפשר להגיד שלהורים זה קשה, אבל להגיד שאין תועלת בחופש וצריך לבטל אותו- זה מופרז ומופרך
יש הבדל בין ילדים קטנים, ילדים בוגרים ומתבגרים.
וכאחת שכן אהבה את החופש, היו לי הרבה חברות שהחופש היה יותר מידי ארוך בשבילן ומיותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
מסכימה עם זה שחודשיים זה ארוך מדי, אבל היו כאן כאלה שאמרו שגם 3 שבועות זה ארוך מדי.
עם זה אני לא מסכימה, בפרט לא בגילאי תיכון.
צריך זמן שבו לא רואים לימודים כ"כ סמוך לאופק בשביל באמת להשתחרר ולהרגע, וגם השיעמום הוא חלק מזה.
למרות שאולי הגילאים האלה פחות רלוונטיים לאשכול, כי זה לא מונע מההורים לעבוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
מסכימה עם זה שחודשיים זה ארוך מדי, אבל היו כאן כאלה שאמרו שגם 3 שבועות זה ארוך מדי.
עם זה אני לא מסכימה, בפרט לא בגילאי תיכון.
צריך זמן שבו לא רואים לימודים כ"כ סמוך לאופק בשביל באמת להשתחרר ולהרגע, וגם השיעמום הוא חלק מזה.
לדעתי מי שאמרה 3 שבועות התכוונה לילדים קטנים.
3 שבועות לילדים בגילאי 8-12 זה מצוין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
מסכימה עם זה שחודשיים זה ארוך מדי, אבל היו כאן כאלה שאמרו שגם 3 שבועות זה ארוך מדי.
עם זה אני לא מסכימה, בפרט לא בגילאי תיכון.
צריך זמן שבו לא רואים לימודים כ"כ סמוך לאופק בשביל באמת להשתחרר ולהרגע, וגם השיעמום הוא חלק מזה.
למרות שאולי הגילאים האלה פחות רלוונטיים לאשכול, כי זה לא מונע מההורים לעבוד
אמרת בעצמך את התשובה.
לילדים גדולים זה בסדר וגם הם צריכים את זה, לילדים קטנים זה פשוט מיותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
אמרת בעצמך את התשובה.
לילדים גדולים זה בסדר וגם הם צריכים את זה, לילדים קטנים זה פשוט מיותר.
לא מסכימה.
גם כילדה בכיתה ב אני חושבת שחשוב תקופה של כמה שבועות בלי לחץ של לימודים ושיעורים. לא נולדנו כדי לשבת בכיתה בידיים שלובות וללמוד. המשפחתיות גם היא חשובה בגיל הזה.

שוב, אני לא אומרת שחודשיים זה לא הרבה, ולא אומרת שזה לא קשה לכל האמהות העובדות (ואני ביניהן), אבל בואו לא נהפוך את האילוץ לאידיאל.

אולי בגילאי הגן שזו מסגרת יותר קלילה וחוויתית זה פחות קריטי, אבל לדעתי כבר מכיתה א' טוב שיהיו כמה שבועות רצופים בלי הבלגן של לימודים וחברה.
לא לכולם קל לשבת בכיתה כ"כ הרבה שעות, לא כולן מצליחות בלימודים ולא כולן מוצאות את עצמן בחברה, ולכל אלו (והשאר...) שחרור מהמסגרת הלימודית לזמן של ביחד משפחתי יכול לתרום המון!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
לא מסכימה.
גם כילדה בכיתה ב אני חושבת שחשוב תקופה של כמה שבועות בלי לחץ של לימודים ושיעורים. לא נולדנו כדי לשבת בכיתה בידיים שלובות וללמוד. המשפחתיות גם היא חשובה בגיל הזה.

שוב, אני לא אומרת שחודשיים זה לא הרבה, ולא אומרת שזה לא קשה לכל האמהות העובדות (ואני ביניהן), אבל בואו לא נהפוך את האילוץ לאידיאל.

אולי בגילאי הגן שזו מסגרת יותר קלילה וחוויתית זה פחות קריטי, אבל לדעתי כבר מכיתה א' טוב שיהיו כמה שבועות רצופים בלי הבלגן של לימודים וחברה.
לא לכולם קל לשבת בכיתה כ"כ הרבה שעות, לא כולן מצליחות בלימודים ולא כולן מוצאות את עצמן בחברה, ולכל אלו (והשאר...) שחרור מהמסגרת הלימודית לזמן של ביחד משפחתי יכול לתרום המון!!!
אפשר לעשות בשבועות האלה כמו קיטנה של החופש הגדול.
מסגרת אבל משוחררת. לא לימודים.
וכך הילדים ירוויחו את האיוורור וההורים יוכלו לעבוד בנחת.
וכל אלו שצידדו בעד החופש כי ילד צריך להיות בבית עם אמא שלו, אז לצערינו זה לא ממש המצב.
הילד נודד בין מסגרת אחת לשניה וההורה מכלה את כל הכסף שמרוויח כדי לשלם על קייטנות שהלב שלו לא שקט מהם כמו שהילד במעון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
לא מסכימה.
גם כילדה בכיתה ב אני חושבת שחשוב תקופה של כמה שבועות בלי לחץ של לימודים ושיעורים. לא נולדנו כדי לשבת בכיתה בידיים שלובות וללמוד. המשפחתיות גם היא חשובה בגיל הזה.

שוב, אני לא אומרת שחודשיים זה לא הרבה, ולא אומרת שזה לא קשה לכל האמהות העובדות (ואני ביניהן), אבל בואו לא נהפוך את האילוץ לאידיאל.

אולי בגילאי הגן שזו מסגרת יותר קלילה וחוויתית זה פחות קריטי, אבל לדעתי כבר מכיתה א' טוב שיהיו כמה שבועות רצופים בלי הבלגן של לימודים וחברה.
לא לכולם קל לשבת בכיתה כ"כ הרבה שעות, לא כולן מצליחות בלימודים ולא כולן מוצאות את עצמן בחברה, ולכל אלו (והשאר...) שחרור מהמסגרת הלימודית לזמן של ביחד משפחתי יכול לתרום המון!!!
לדעתי אפשר לעשות במסגרת קייטנה חוויתית שלא צריך למכור בשבילה כליה
לא חייב לשבת וללמוד
גם אני שלא אהבתי ללמוד - חיפשתי מה לעשות בחופש העננקקק ולא מצאתי - מכיתה ב-ג בערך (לפני זה אני פשוט לא ככ זוכרת)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה