התייעצות איך מצפים מהורים לשלושה ילדים קטנים במסגרות

[חני-לוי]

האם באמת האידיאל של ללמוד 16 שעות ביום - שאינני מזלזלת בו חלילה וחס! - הוא העיקר, והבאת נשמות פחות...
זו באמת שאלה. וודאי לא אנחנו צריכות לקבוע.

אני יוצאת מנקודת הנחה שגדולי הדור יודעים על הסיטואציה הרווחת בקרב הציבור (הליטאי לפחות)-
בעל לומד, אישה עובדת.
עוד נקודת הנחה שגם הם יודעים שמספר הילדים קטן מלפני 10-20 שנה.
מכיוון שלא הוציאו הוראה לציבור לעבוד בעבודות של פחות שעות או יותר מכך הנחיה לגברים לצאת לעבוד מסקנתי שהמצב הנוכחי הוא דעת תורה.
הגיוני?

 

[Harmonyapro]

כן, רק כשאת חרדית את גםצריכה ימי חופשה לחוה"מ, לפורים, אולי קצת בחנוכה, ערב פסח

אצלינו מקום עבודה די גמיש.
אבל אף אחת לא חולמת לקחת 3 שבועות חופש רצוף.

לרוב בשבוע -שבוע וחצי הראשונים יש עדיין קייטנות-ויש מקומות שגם בשבוע שלפני הפתיחה,
ואז השבועיים הקשיים הם לרוב באמצע וזה די מסתדר.
אני עובדת בחינוך אז באמת אני לא יכולה לענות ממקום אישי אבל אחותי וגיסתי למשל עובדות במקומות ללא חופש בכלל גם במלחמה וכד' וזה עובד ככה מצוין ב''ה.
בחול המועד עד כמה שהבנתי הן מסתדרות במשמרות בעבודה או בחלוקה מהבית ואז לכאורה לא נופלים הימים האלו.

באמת הזיה חודשיים חופש
בחיים שלי לא הבנתי מי המציא את זה ולאיזה מטרה
למה לא מספיק חודש???

אצלנו יש חופש בפועל 3 שבועות, (עוד לא יצאנו לחופש...)
ולדעתי זה רק גורם נזק- הצוות חוזר על הפנים,
וזה עבודה מול נפשות רכות ולא מחשב- זה מסוכן!

 

[קצרה]

רק תיקון קטן - היא לא צריכה להשלים שום דבר, היא צריכה להזכר מה הקריאו בכתובה ומי התחייב למי שהוא יזון ויפרנס

הנושא טחון בארוכה
בעל שמתחייב לזון ולפרנס אינו מתחייב שהוא בעצמו ילך לעבוד.
נניח מי שיש לו השקעה מניבה ויש ממנה פרנסה - יכול לישון במיטה.

הוא מתחייב לשים על כתפיו את עול הניהול הכלכלי
וזה כולל לכל הדעות לזון את האישה מכסף שהיא בעצמה הרוויחה
אם היא רוצה לשמור את הכסף לעצמה ולא להכניסו לחשבון הכללי 0 הוא פטור מהתחייבותו לזון ולפרנס.

 

[מה יש]

אף אחד לא התכוון שיושבת האישה ואומרת, אה.. בעבודה הזו לא מתאפשר לי ללדת , אז לא..אעבוד ולא אביא ילדים לעולם.
זה לא עניין של לעבור עבודה או אישה קרייריסטית מידי.
זה מציאות החיים כיום של אשת אברך שהיא מפרנסת יחידה, ממילא עבודה + ניהול בית +++ ,
היא צריכה המון כוחות כדי ללדת כל שנה!
לא קרה כלום אם היא לא תלד ממש כל שנה..ובוודאי ובוודאי שאינה מועלת בתפקידה, אלא להפך!

אישה לא אמורה ללדת כל שנה, בדרך הטבע.
בלי שום קשר ל"האם היא עובדת או לא"
(ובמאמר מוסגר סיכוי סביר שיש לה ילד כל שנה כי היא עובדת..
נשים שנשארות בבית עם תינוק עד גיל שנתיים הרבה פעמים לא יולדות כל שנה...)
ובלי ללדת כל שנה עצם החיים של מפרנסת יחידה פלוס גידול הילדים שכבר יש לה פלוס תחזוקת בית (לפחות חלקית) היא די מתישה וראויה להערכה עצומה

 

[קוויק]

זה מזעזע. המצב צריך להיות הפוך. ילדים זה מקום ראשון בחיים ועבודה אחר כך. ואם אישה צריכה יותר חלד וחופשה, שתבחר עבודה שתתאים לצרכים האלו. אבל להישאר בעבודה על חשבון הבאת נשמות לעולם?

מעניין לראות את הנתונים. זה בפילוח לפי גיל ומס' שנות נישואין? או באופן כללי כל המגזר? כי יכולים לעשות הטיות שונות בצורת הניתוח של הנתונים.

אם זה מה שהיא יכולה, אשריה. השאלה כאן זה האם היא יכולה יותר ונמנעת רק בגלל העבודה? התפקיד של האישה הוא קודם כל להביא ילדים לעולם.
אני מבינה שלפעמים עבודה אינטנסיבית היא כורח המציאות, אבל כל ילד מוסיף ברכה ועושר בבית אז אם עושים חישוב כלכלי זה גם משתלם.

זה כואב לי ממש! איך יכול להיות? ממתי תפקיד שנשים הסכימו לעשות אך הוא כלל לא תפקידן המקורי ולא חובתן, הופך להיות שהן נדרשות לזה? ועל חשבון התפקיד האמיתי שלשמו אנחנו כאן?
תחשבו על זה, הרי אם היו אומרים לכם שבעבודה מסוימת אסור לעובדים להתפלל. למה? ככה. מישהי היתה מוכנה לעבוד בכזה מקום ולוותר על תפילה? ברור שלא (למרות שתפילה זה משהו שנשים קיבלו על עצמן ומלכתחילה לא היו מחויבות בו). אז הבאת ילדים לעולם שזה התפקיד העיקרי של האישה (שלכן היא בעצם פטורה ממצוות שהזמן גרמא! כי זאת העבודת ה' שלה) אבל מעבודה קשה שלא מתאימה לאמא, היא לא פטורה?
קצת ראש ישר..

הבעיה שיש פה מידי הרבה דברים שמכורח המצב נדרשים היום מהאשה -
1. לעבוד כדי להביא פרנסה, כי אחרת מאיזה צינור יהיה כסף בסיסי למחיה?
2. ככל שזה תלוי בה להרבות בילדים כי זה התפקיד העיקרי כמו שרשמת
3. לעבוד פחות שעות, אם העבודה עם השעות המרובות גורמת לה לצמצום בילדים
4. הרבה ילדים מצריכים פרנסה בשפע ואיך הבעל ימשיך ללמוד כשהאשה עובדת קצת שעות ובקושי נכנס משהו (ומדברת עכשיו דרך הטבע והסבירות, לשלם שכירות ++++ כל ההוצאות כשמרויחים 6,000 ש"ח בחודש).

וככה הביצה והתרנגולת שלא נגמרות, רק מתווסף להן הרבה פעמים מצפון על זה שלא עושים מספיק, במקום טפיחה על השכם על כל מה שכן.

והיציאה מתוך הפלונטר הזה לפעמים הוא גם שהבעל יהיה שותף חוץ מהלימוד במשהו שמכניס כסף הרי החובות של להביא ילדים, הפרנסה וכו' הם גם ואפילו בעיקר עליו, אבל זה הס מלהזכיר, אז לא אומרת

 

[חני-לוי]

והיציאה מתוך הפלונטר הזה לפעמים הוא גם שהבעל יהיה שותף חוץ מהלימוד במשהו שמכניס כסף הרי החובות של להביא ילדים, הפרנסה וכו' הם גם ואפילו בעיקר עליו, אבל זה הס מלהזכיר, אז לא אומרת

וגם לעזור בבית. אבל גם זה הס מלהזכיר.

 

[י.גלינסקי.]

שמסיימים השבוע את הקייטנות, ורק לאחד מהם נמצא סידור (קייטנה מאולתרת חדשה)
לצאת לעבוד כרגיל?

איך המשק מתפקד כאילו כלום?

נשגב מבינתי.

קייטנות זאת התשובה

 

[קצרה]

לא חושבת שעבודה היא הסיבה המשמעותית היחידה או העיקרית.

מסכימה.
הסיבה העיקרית והמשמעותית היא יותר מודעות
יותר התפתחויות בתחום
יותר פסיקות מקלות עם הזמן ובלי קשר דווקא לעבודת האישה
ויותר הבנה בנוגע ליכולות ולתוצאות הבעייתיות

למעשה התקופה הבודדת של ילודה כל כך גבוהה
היתה התקופה של מלפני 50 שנה ועד לפני עשור
הרפואה התקדמה מאוד - מספר לידות החי התפתחו מזה מאוד
ולכן האבולוציה הבאה זה להשתמש בעוד כלי רפואה בהתאם להלכה.

עדיין בדור שלנו מרבית המשפחות החרדיות גדולות בהרבה
מגודל המשפחות בדור הסבים שלנו.
גם אם לא לכל משפחה יש 12 ילדים ומעלה...

 

[שירה לוי1]

אישה לא אמורה ללדת כל שנה, בדרך הטבע.
בלי שום קשר ל"האם היא עובדת או לא"
(ובמאמר מוסגר סיכוי סביר שיש לה ילד כל שנה כי היא עובדת..
נשים שנשארות בבית עם תינוק עד גיל שנתיים הרבה פעמים לא יולדות כל שנה...)
ובלי ללדת כל שנה עצם החיים של מפרנסת יחידה פלוס גידול הילדים שכבר יש לה פלוס תחזוקת בית (לפחות חלקית) היא די מתישה וראויה להערכה עצומה

אז לא כל שנה, הכוונה כמה שיותר, לא צריך להיתפס לקטנות..
הרעיון מובן.
ובסוף דברייך את חוזרת ומחזקת את דבריי.

 

[קצרה]

וגם לעזור בבית. אבל גם זה הס מלהזכיר.

למה הס מלהזכיר?
הנה בקול רם: הם גם עוזרים בבית.

 

[קוויק]

וגם לעזור בבית. אבל גם זה הס מלהזכיר.

זה כבר נראה לי ענין של מידות ממש, לא מספיק מאמינה בקונספט של בעלים שלומדים 12 שעות ביממה עד שאין להם עשר דקות לקלח ילד בערב
זאת אומרת מאמינה, אבל זה שמור לגדולי עולם, לא לנורמה

 

[קצרה]

אז לא כל שנה, הכוונה כמה שיותר, לא צריך להיתפס לקטנות..
הרעיון מובן.
ובסוף דברייך את חוזרת ומחזקת את דבריי.

גם היום נשים חרדיות יולדות הרבה ילדים
גם כאלו שעובדות הרבה שעות .

הממוצע ירד בכמה עשיריות האחוז ותו לא.

 

[חנה תהילה]

אני לא בהייטק
אבל זה לא קשור
החודשיים האלו כל פעם משאירים אותי בהלם
איך אני אמורה לצאת לעבוד כל יום

 

[קוויק]

גם היום נשים חרדיות יולדות הרבה ילדים
גם כאלו שעובדות הרבה שעות .

הממוצע ירד בכמה עשיריות האחוז ותו לא.

לא נשמע ככ הגיוני
אלא אם מתחשבים בזה שגם אחוז הנשים החרדיות באופן כללי ירדו (הכוונה כבר לא מקראות חרדיות קלאס שלהן את מתכוונת), ואז זה מאזן

 

[קצרה]

לא יודעת איך גלשו כאן לבעלים אברכים.
בדיוק אלו שיותר קל להן בחופש זה בעל אברך.

לעניננו - ברור שגם לגננות מגיע חופש .
מטפלות במעון מקבלות שבועיים חופש בשלישי הן כבר מכינות.

רוצות שהמעסיק שלכן יגיד לכן שהוא צריך אתכן כל השנה אז תעבדו באפס ימי חופש?

כולנו עברנו את זה אי פעם
כולנו חיפשנו פתרונות יצירתיים מוצלחים ופחות
הזויים יותר ופחות
עד שהילדים גדלו ויש בנות גדולות בחופש בבית שאפשר להפיל עליהם את הקטנים.

אני הייתי נעזרת שבוע בסבתות ודודות , שבוע בבחורה חצי יום (נכון שרוב הבחורות לא רוצות חיפשתי בנרות את אלו שכן) ושבוע בחופש שלי ... וקצת בבעל משעה 12 ואילך.
לא בבין הזמנים - הקפדתי לשלוח לגנים אלול עד אב (טרום עידן בית ספר של החופש הגדול) . היום אני מחפשת קייטנות משלימות בלי לברור מדי הרבה.

בהרבה עבודות בשוק - ניתן לקחת שבועיים עד שלוש שבועות חופש
בלי שיפטרו אותך
וזה שאלה כלכלית של הוצאות חופש.
וזה גם שיקול - אולי בכל זאת לקחת יותר חופש לנשום יותר את הילדים. ולשלם על זה.

 

[חני-לוי]

למה הס מלהזכיר?
הנה בקול רם: הם גם עוזרים בבית.

זה כבר נראה לי ענין של מידות ממש, לא מספיק מאמינה בקונספט של בעלים שלומדים 12 שעות ביממה עד שאין להם עשר דקות לקלח ילד בערב
זאת אומרת מאמינה, אבל זה שמור לגדולי עולם, לא לנורמה

זה כבר ממש חריגה מהנושא ולכן ממש לא ארחיב.
אבל יש הבדל בין לעזור כשיש כוח, סבלנות, מצב רוח ורצון לבין על מי האחריות כשלשני בני הזוג אין כוח, סבלנות, מצב רוח ורצון. ועצם זה שקוראים לזה שאישה מתחזקת בית ובעל ״עוזר בבית״ מלמד על ההבדל. ללא הכללה, אבל זה הביטוי הרווח

 

[קצרה]

לא נשמע ככ הגיוני
אלא אם מתחשבים בזה שגם אחוז הנשים החרדיות באופן כללי ירדו (הכוונה כבר לא מקראות חרדיות קלאס שלהן את מתכוונת), ואז זה מאזן

נתוני הלמס אינם מתחשבים באנשים שאת ספציפית מכירה
ומה שנראה לך מסביבתך
הם סופרים את כל הממוצע החרדי כולל כל מי שקורא לעצמו חרדי
וזה הנתונים היבשים.

 

[רוחי ב]

מסכימה.
הסיבה העיקרית והמשמעותית היא יותר מודעות
יותר התפתחויות בתחום
יותר פסיקות מקלות עם הזמן ובלי קשר דווקא לעבודת האישה
ויותר הבנה בנוגע ליכולות ולתוצאות הבעייתיות

למעשה התקופה הבודדת של ילודה כל כך גבוהה
היתה התקופה של מלפני 50 שנה ועד לפני עשור
הרפואה התקדמה מאוד - מספר לידות החי התפתחו מזה מאוד
ולכן האבולוציה הבאה זה להשתמש בעוד כלי רפואה בהתאם להלכה.

עדיין בדור שלנו מרבית המשפחות החרדיות גדולות בהרבה
מגודל המשפחות בדור הסבים שלנו.
גם אם לא לכל משפחה יש 12 ילדים ומעלה...

תודה
התלבטתי הרבה אם לכתוב או לא, אך פרשתי,
הדיון כאן הפך למידי אמוציונלי וחבל
וסתם ככה, שווה קצת לדבר עם אמהות או סבתות כדי להבין את הסיטואציה בה נשים ומשפחות היו בדור הקודם.

 

[שוטפת כלים]

בהרבה עבודות בשוק - ניתן לקחת שבועיים עד שלוש שבועות חופש

תלוי בתפקיד
אני בתפקיד בכיר שלא יכולה להרשות לעצמי העדרות כזו ארוכה

 

[רוחי ב]

לא נשמע ככ הגיוני
אלא אם מתחשבים בזה שגם אחוז הנשים החרדיות באופן כללי ירדו (הכוונה כבר לא מקראות חרדיות קלאס שלהן את מתכוונת), ואז זה מאזן

גיל הנישואין עלה בהרבה והוא גם משפיע