דרוש מידע איך מתווכים ומסדרים את המריבות של הילדים על המקומות ברכב?

[לאה הההה]

אצלנו יש מקומות קבועים- ברכב, בשולחן שבת נראה לי כבר מלידה
הם כ"כ רגילים שזה בכלל לא נושא.
מה שכן בסעודות שבת כשיש אורחים אני מרגישה חוסר נוחות מהשינוי
כבר יותר מדי מקובעים

 

[מקצה הארץ-:)]

@תאורת חרום
-א. זה קורה במשפחות הכי טובות..
א. למכור את הרכב..
ב. סתאאם, סמכות הכי נכון. גם אצלנו מה שאבא ואמא קבעו בנסיעה זו זה מה שיהיה..
ג. כשהם בוכים (ולא רק על זה..) אני אומר להם תכוונו על הדרך על חורבן בית המקדש.. מותר להם לבכות! אנחנו לא בכינו כשהינו קטנים על 1001 דברים וגדלנו יפה..יחסית
ד. בשבת השואו שלהם מי ישב ליד אמא, מסכן אבא, אבל טוב לו שהוא לא מתלכלך.. אז עשינו מבצע כזה מי שעוזר לכבוד שבת יפה הוא הזוכה המאושר.

אני הרבה פעמים אומר לילדים: תסתדרו ביניכם, תודיעו לי כשהסתדרתם ואז נצא לדרך.

ואז יש מצב שלא תצאו היום..

סתם הורים צריכים לשים לב שאין כבשה שחורה
בלי קשר לפה או לשם
צריך להיזהר גם על הדרך לא לעשות ילד נכה

נכון

ישנם שתי סוגי בכי
יש בכי עצוב שעליו נכון מה שכתבת
ויש בכי של סירנה בהפגנה
עליו אני התכוונתי

צחקתי בהסכמה.. הם יודעים לעשות כל ניגון במקום המתאים וכך אתה מגלה עד כמה זה רציני..

 

[חסדי]

אצלנו יש מקומות קבועים- ברכב, בשולחן שבת נראה לי כבר מלידה
הם כ"כ רגילים שזה בכלל לא נושא.
מה שכן בסעודות שבת כשיש אורחים אני מרגישה חוסר נוחות מהשינוי
כבר יותר מדי מקובעים

אצלי יש מקומות קבועים לפי הגיל
והקטנים מידי יושבים ליד האבא או האימא
עם כל זה כל שבת שני וחמישי אני מושיה אחד ליד בתשומת לב מיוחדת
וכל פעם מוצא לזה הסבר או בשביל שהיה לו השבוע יום הולדת וכו' וכו'

 

[shimשימי]

בנוסף לכל מה שאמרו אולי גם יש קצת תועלת
בלנסות להסביר להם את המעלות של כל מקום
נניח באמצע זה קרוב לכולם וזה כל האקשן

 

[ששל]

לפני שמפעילים סמכות כדאי להחזיר אליהם את הגלגל
מה אתם הייתים מחליטים?
אפשר שכולם ישבו ליד החלון?
אבל את כולם אני אוהבת אז כולם ישבו לידי בסעודה, שייך?
כולם יהיו ראשונים במשחק
זה הגיוני?
לפי מה מחליטים?

לפתח דיון בנושא
(כמובן בזמן נינוח ולא בלחץ)

שיבינו שיש לכולם רצונות וצריך גמישות

ואח"כ "הפעם החלטנו XYZ"

 

[חסדי]

אצלנו יש מקומות קבועים- ברכב, בשולחן שבת נראה לי כבר מלידה
הם כ"כ רגילים שזה בכלל לא נושא.
מה שכן בסעודות שבת כשיש אורחים אני מרגישה חוסר נוחות מהשינוי
כבר יותר מדי מקובעים

אצלי יש מקומות קבועים לפי הגיל
והקטנים מידי יושבים ליד האבא או האימא
עם כל זה כל שבת שני וחמישי אני מושיה אחד ליד בתשומת לב מיוחדת
וכל פעם מוצא לזה הסבר או בשביל שהיה לו השבוע יום הולדת וכו' וכו'

בנוסף לכל מה שאמרו אולי גם יש קצת תועלת
בלנסות להסביר להם את המעלות של כל מקום
נניח באמצע זה קרוב לכולם וזה כל האקשן

בליל שבת אני יושה באמצע השולחן ולא בראש השולחן כיון שנוהגין לשבת מול דרום אסדר לדרומא ואז אני מושיב הילדים בגיל בינוני מולי ואני אומר להם אני רוצה שתשבו מול אבא! וכן על זה הדרך אתה זכית לשבת ליד האימא, אתה יושב בראש השולחן.
אף פעם לא להגיד תרד, או תזוז לסוף השולחן, רק תתקדם למעלה וכו' וכו'

 

[פצוץ]

אצלנו- מי שמתווכח, נוסע באוטובוס,
פשוט וקל!
וזה עובד!

 

[איש האשכולות]

אצלנו- מי שמתווכח, נוסע באוטובוס,
פשוט וקל!
וזה עובד!

אצלנו המריבות מתחילות באוטובוס...
להציע להם מטוס?

 

[פצוץ]

האוטובוס ענק!
לא ידעתי שאתם משפחה עם כ"כ נפשות, בלעה"ר!

 

[malkykl]

אצלנו- מי שמתווכח, נוסע באוטובוס,
פשוט וקל!
וזה עובד!

ואז יוצא שנוסעים זוגית, מקסימום עם הקטן בכיסא בטיחות מאחורה
אנחנו עברנו לרכב קטן, מטעמי חיסכון. הגדולים נוסעים באוטובוס, ולקטנים יש מקומות קבועים .

 

[פצוץ]

האוטובוס ענק!
לא ידעתי שאתם משפחה עם כ"כ נפשות, בל

ואז יוצא שנוסעים זוגית, מקסימום עם הקטן בכיסא בטיחות מאחורה
אנחנו עברנו לרכב קטן, מטעמי חיסכון. הגדולים נוסעים באוטובוס, ולקטנים יש מקומות קבועים .

חכם ביותר,
בייחוד שמדובר במתבגרים, שלא מומלץ להרגיל אותם לנסוע תמיד ברכב,
כי אז בעתיד, הם לא יידעו איך עולים לאוטובוס...

 

[מקצה הארץ-:)]

אצלנו- מי שמתווכח, נוסע באוטובוס,
פשוט וקל!
וזה עובד!

ומה יעשו ההורים שלהם ילדים קטנים?

 

[פצוץ]

ילדים שלא יודעים לנסוע באוטובוס,
מה שמדבר עליהם זה "מי שמוותר יקבל..." או תור- תור וכד'
זה לא אמור להיות מסובך...

 

[מקצה הארץ-:)]

ילדים שלא יודעים לנסוע באוטובוס,
מה שמדבר עליהם זה "מי שמוותר יקבל..." או תור- תור וכד'
זה לא אמור להיות מסובך...

לא מסובך בכלל!
יש סמכות להורים והם מחליטים מי ישב והיכן ואין עוררין ומי שבכ"ז מערער הדיון נדחה לאחר הנסיעה..
ובחורים/ות שיכולים לנסוע באוטובוס רבים על מקום?

אגב, זה קורה הרבה ולהרבה -
נקודה למחשבה! לדברי הרב פנחס ברייער כשהבעיה היא גלובלית בכל תחומי החיים בבית, זה מלמד על בעיה של סמכות ההורים בבית.

 

[אייזנבאך]

טוב אבל לבכיות של ילדים אין שליטה
אם אני מחליט שהבן שלי יושב כאן והוא רוצה אחרת הוא יתחיל לבכות

 

[מקצה הארץ-:)]

טוב אבל לבכיות של ילדים אין שליטה
אם אני מחליט שהבן שלי יושב כאן והוא רוצה אחרת הוא יתחיל לבכות

שיבכה, שיערב לו.. מה זה אמור להטריד את ההורה?
הבכי שלו בא לנסות לערער אותך או שאולי בכל אופן תתחשב בו ותעביר את רוע הגזירה, אך אם החלטתם כך או כך זה לא אמור להכנס לדיון בכלל.

 

[אייזנבאך]

אבל לא קל לאבא לשמוע את הבן בוכה

 

[פצוץ]

טוב אבל לבכיות של ילדים אין שליטה
אם אני מחליט שהבן שלי יושב כאן והוא רוצה אחרת הוא יתחיל לבכות

מכיר את התרופה עתיקת יומין שנקראת: שוקולד?
נכון זה לא פיתרון קבוע, שהרי לא כל פעם תיתן לו שוקולד, אבל לפעמים...

 

[אייזנבאך]

מה הרווחתי הוא רוצה משהו ולא כל פעם שוקולד עוזד

 

[חיים שיש בהם]

אבל לא קל לאבא לשמוע את הבן בוכה

לכן גבולות זו המתנה הכי יקרה שאנחנו יכולים לתת לילד
אנחנו משלמים עליה ביוקר ממש
בלשמוע אותו בוכה