איך מתחילים תהליך גמילה?

[sarit_f]

אני שבועיים אחרי לידה ב"ה, והגדולה שלי בת שנתיים וחצי - שנה הבאה נכנסת לגן גיל 3. (כרגע היא במעון) ואני מתחילה להיות בלחץ כי היא חייבת עד סוף שנה להיות גמולה מטיטולים, ואנחנו בכלל לא בכיוון..

בהתחלה חשבתי לגמול אותה עוד לפני פסח, לפני הלידה. אבל גם מזג האויר היה קר מדי וגם פחדתי שבעקבות הלידה היא תחזור לטיטולים. אז חיכיתי עם זה עד עכשיו.
ועכשיו מה? מאיפה מתחילים?

יש לציין שהיא יחסית קטנה בשנתון - היא נולדה ממש ב-21/12, ז"א היתה נולדת שבוע אחרי והיתה צריכה להישאר עוד שנה במעון.. היא ממש תהיה בין הילדות הקטנות בגן, אם לא הכי קטנה. אבל מצד שני היא מאד בוגרת וחכמה לגילה ב"ה. מדברת כמו ילדה בת 4 ומבינה הכל..

 

[סטודנטית]

צריך כל הזמן,כל הזמן ושוב כל הזמן!!!!!!!!!!!!לדבר על זה.......
את רוצה לעשות בשרותים? מתי נוריד ל.... את הטיטול והיא תהיה גדולה? מתי תעשי בשירותים כמו אבא/אמא וכו'.....
ולחכות רק שהיא תהיה בשלה ותגיד שהיא רוצה......

בהצלחה!!!!!!!!!!

 

[תרצה]

אל תתחילי עכשיו!! חכי לחופש הגדול.
עכשיו גם בשבילה התקופה הזו רגישה וזה ממש לא הזמן המתאים.
את כן יכולה להתחיל לדבר איתה על זה: "כשיהיה חופש, את לא תצטרכי בכלל טיטול, כי את גדולה ועוד מעט הולכת לגן של גדולות" כל פעם כשאת מחתלת אותה תדברי איתה על כך שבקיץ היא כבר תהיה בלי טיטול. (תתני לה להשלים את המשפט שאת מתחילה - כך שזה יכנס לה חזק למח, וגם יעורר את הרצון כשעשיתי זאת עם ביתי אמרתי לה: אחרי פסח לא תעשי בטיטול - והיא השלימה לי - רק בשרותים!) אם בעקבות הדיבורים הללו היא תבקש ממך עכשיו ללכת לשרותים- תני לה, וכמובן שאח"כ היא זכאית לממתק קטן. כך תגרמי לה לרצות להגמל.
כשתהיה לה מוכנות פנימית, וסביבה יציבה (שבועיים אחרי לידה זה ממש לא סביבה יציבה בשבילה.) ייתכן שתוך יומיים תצליחו.

הרבה מזל טוב, שתהיי אמא בריאה, חזקה ומאושרת, לילדים בריאים שמחים ומאושרים!

 

[~נעמי~]

דבר ראשון מזל טוב! דבר שני- הבת שלי בדיוק באותו גיל (אותו תאריך... ד"ש..)
וגם אני עדיין חוששת לדעתי תני לה קודם טפטופים פסיכולוגים להיות כמו גדולה וכמו הילדים שבגן והכל בהתלהבות. תהיי נכונה שלא קל... ואל תתחילי עד שאת מרגישה שהתאוששת קצת מהלידה. ואני חושבת שהילדה גם צריכה להתאושש יותר ולקלוט כי בס"ה זה שינוי רציני עבורה. כשבאים עם מוכנות התהליך עובר יותר מהר יותר בקלות
תכל'ס הבת שלי מדברת ומקשקשת ומברברת שהיא גדולה וכו' אבל לא בשלה לכך. נתתי צ'אנס שבוע כל יום אחרי צהרים וחוץ מפעם אחת כל התחתונים היו בכביסה כי היא פספסה... היא התלהבה להיות בשרותים אבל לא למדה לזהות את הצורך לפני... אני מחכה... קצת בלחץ אולי תהיה תקופה שהיא תהיה יותר בשלה. לא יודעת. אבל אני לא רוצה להלחיץ.

תעשי לה הכנה, תדברי בנושא, תתגמלי ותראי אם יש נכונות מצידה ופשוט לקפוץ למים להוריד את הטיטול ולהציע סיר/שרותים ולא להחזיר את הטיטול כמה שאפשר...

 

[sarit_f]

חופש הגדול?? זה מדי מאוחר.. ואם עד תחילת שנה היא עדיין לא תהיה יבשה?? אני לא רוצה לעשות את התתהליך הזה בלחץ, אלא לקחת אז הזמן.. (חוץ מזה שהיא במעון, ו"החופש הגדול" אצלם זה רק 3 שבועות..)

ותודה מכל הלב על האיחולים החמים

 

[חני 100]

אם תחכי עד שהיא תגיד שהיא רוצה - את עלולה לחכות עד בוש...
הדבר העיקרי שאת צריכה לעשות זה להחליט שאת גומלת אותה. ומהרגע שהתחלת - אין להתחרט, אין לרחם, אין לזגזג. רק להאמין (באמת) מכל הלב שהיא מסוגלת לכך והיא גדולה ומצליחה! וכמובן להכין הרבה רוגע וסבלנות כי בהתחלה יש קצת עבודה...

 

[~נעמי~]

אגב, לא היית פה אבל יש פה אשכול בנושא

 

[אושר]

קודם כל מזל טוב על הלידה!
דבר שני- חכי עוד קצת. שבועיים אחרי טלטלה כזו לילדה- זה קצת מוקדם. יש לך עוד למעלה משלושה חודשים עד שתתחיל שנת הלימודים החדשה, אז בלי לחץ. בנתיים אפשר לעשות לה קצת שטיפת מוח, כפי שהציעה סטודנטית,ולספר לה גם על הממתקים שמקבל מי שהולך לשרותים...
לדעתי אל תתחילי לפני שבועות - אז בעז"ה יתחמם יותר, את תהי עם יותר כח וסבלנות והיא תהיה יותר בשלה גם רגשית.
הרבה הצלחה!!!

 

[נוי]

אם את כשבועיים אחרי לידה, הייתי ממליצה לך לחכות עוד קצת. בכל זאת, זה תהליך שדורש כוח הרבה כוח (ובטח יש לך, הא?) אל תשכחי שגם הקטנה שלך עברה שינויים עקב הלידה, תני גם לה להתאושש.
כמו"כ ככל שמאחרים את הגמילה יש לצפות שהיא תלך יותר מהר ובקלות. חכי לאחרי שבועות.
התהליך: לעורר מודעות אפשר כבר עכשיו, לפני האמבטיה, להציע לה לנסות.
ביום תחילת הגמילה: להלביש שמלת טריקו, או חולצה ארוכה נוחה בלי מכנס. וקרוקס (קל יותר לשטוף אותם)
לקדם בברכה את הפישולים הראשונים - הם ילמדו אותה מה קורה פה. לתגמל כמובן אחרי כל פעולה מוצלחת. (הבן שלי אנין טעם, והוא בוחר רק בגלידה, אבל אפשר עדש וכד')
אחרי היומיים שלושה המתישים, תשימי לב שכמות הפאשלות פוחתת והולכת.
כשהיא תתחיל לבקש ולהודיע, ולקחת קצת אחריות אז תדעי שאתן בדרך הנכונה.
הרבה הצלחה לכולנו!

 

[sarit_f]

אגב, לא היית פה אבל יש פה אשכול בנושא

לינק?

 

[אושר]

יופססס... איזה נושא 'בוער'
יש כאן חמש הודעות תוך שלוש שניות...
(מה את חושבת, גם אני בדרך לגמול את הקטנה שלי. בנתיים היא מדקלמת "טופי שוקולד"- זה מה שיש לה בראש מהאיזכור של הגמילה...)

 

[תרצה]

אני לא מסכימה עם זה שההחלטה של האמא תוביל. כי כאן זה המקום היחיד שהילד שולט עלינו. אם היא תרצה לגשת לשרותים ולקחת את האחריות היא תעשה זאת, ואם לא אז לא אכפת לה שאמא תנקה ותנקה ותנקה... ואני מדברת מן הנסיון.
הקטנה שלי עכשיו נהייתה בת שלוש. את השרותים היא מכירה כבר שנה שלמה, כל פעם כשביקשה הושבתי אותה ותגמלתי בממתק. אבל שלוש פעמים התחלתי במרץ גמילה מושלמת - ונאלצתי להפסיק. כי היא לא הסכימה לקחת אחריות וזה היה לנקות שלוליות 5 פעמים ביום (כמובן בשבת...) מכל מיני אזורים ברחבי הבית. שלא לדבר על ניקוי נוסף... לאיזו אמא יש עצבים של ברזל לעמוד בכזה דבר???
לעומת זאת, אחרי יום נוסף של החלטה נחושה שלי - חייבים לגמול! היא עכשיו כבר בת שלוש! עוד מעט גן!! - ושוב הייתי צריכה להיות מנקת ביבים, וכמובן שגם התפרצתי קצת בצעקות על ילדה כזו גדולה שמלכלכת.. עשיתי חושבים עם עצמי והבליחה לי מחשבה: רגע, את טובתו של מי אני מחפשת? האם צורת הגמילה הזו, כולל קריאות זעם ותסכול שלי וחוסר נכונות לשיתוף פעולה מלא (חלקי יש, מתי שמתחשק) הוא אכן לטובתה של הילדה? בעצם, את טובתי אני דורשת! לי לא נעים לחשוב שהילדה כבר בת שלוש ועדיין עם טיטול, אותי מלחיץ לחשוב שהיא תמשיך כך גם כשתתחיל השנה הבאה. זה בעיה שלי!!!
החלטתי להרגע. הודעתי לילדה שבכלל לא אכפת לי שהיא תהיה עם טיטול. ואם היא רוצה - אז עד גיל חמש, אפילו, היא יכולה להשאר איתו.
וראו זה פלא - למחרת הילדה מתעקשת על תחתונים. פעם אחת בלבד התפספס לה ונרטבה. ביום שאחר כך - לא התפספס כלום! היא רצה בעצמה לשרותים ומסתדרת לבד, ובאה לבקש את 'שכרה' אח"כ.
מסקנתי: כשראתה שאני הסרתי את האחריות, לא היתה לה ברירה, והיא לקחה על עצמה את העול.

 

[אושר]

אני לא מסכימה עם זה שההחלטה של האמא תוביל. כי כאן זה המקום היחיד שהילד שולט עלינו. אם היא תרצה לגשת לשרותים ולקחת את האחריות היא תעשה זאת, ואם לא אז לא אכפת לה שאמא תנקה ותנקה ותנקה... ואני מדברת מן הנסיון.
.

קראתי פעם באיזה עלון של קופת חולים על גמילה מטיטול- שם הם כתבו כי זו הפעם הראשונה בחייו של הילד שהוא צריך לקחת אחריות על עצמו, ולא תעזור כאן עזרה של אף אחד.
זה מלחיץ ולפעמים זה קצת כבד על ילדים.
מה שאת תארת, תרצה, זה יותר מזה- שהילדה הורידה לגמרי אחריות והבינה שזה התפקיד שלך... אבל זה כבר די חריג.
אני חושבת שילד צריך את התמיכה והעידוד של אמא ברובם המכריע של המקרים,
ולכן חשוב להאזר בסבלנות. לא כל אחד מצליח מיד ולפעמים זה לוקח את הזמן שלו.

בכל אופן- טוב לשמוע שיש לסיפור הזה סוף טוב...

 

[imb]

לינק?

http://www.prog.co.il/showthread.php?t=72815

 

[ליקי]

תראי, מה שלי יש לומר זה ככה: קחי את כל הזמן שבעולם ואל תעשי את זה אם הילדה לא באה מעצמה!
תדעי לך שתמיד יהיו ילדות\ ילדים לא גמולים ואם יש בעיה ההורים באים!

אני גמלתי ילד שנולד בסוף נובמבר מאותה הסיבה וזאת הייתה טעות! אכלנו אותה כמו שכתוב.
שבלי נדר הבא עד שלא יתחנן אני לא הולכת לגמול אותו! (גם הוא יליד נובמבר)
בהצלחה!

את כמובן יכולה לדבר איתה אבל לראות שזה יבוא כמה שיותר ממנה.

 

[tamar]

דבר ראשון הייתי ממליצה לך לחכות לפחות עוד חודש,
שבועיים אחרי לידה זה זמן רגיש ונפיץ... אני אישית בעיתוי כזה גמורה גופנית ונפשית ואבוי למי שיעז לנסות להגמל בסביבתי הקרובה...

בכ"א תהליך הייבוש שאמליץ לך להלן... נוסה בהצלחה הן עלי ועל 9 אחי ואחיותי והן על 4 ילדי עד כה בהצלחה רבה ומוחלטת של 100%.
ולא מדובר על קבוצת ילדים מחוננים במיוחד...

הגמילה נעשית בגיל שנתיים
מחליטים על 3 ימים שניתן להעדר מהעבודה, בד"כ אני לוקחת את חמישי, שישי , שבת- שאז אני מפסידה יום עבודה אחד,
על הבוקר כשהבית מתפנה מיושביו ורק אמא והנגמל התורן נוכחים בבית הגדול.
מראים לילד את המתנה הענקית שקנינו לו - את הסיר הירוק והחדש שלו.
מסירים לו את הטיטול ומעיפים לזבל את כל שאריות הטיטולים מהבית.
ואז אוספים את כל העצבים שיש (ושאין...) מושיבים את הילד על הסיר ויושבים לידו עם ערימת ספרים ודפים ומדבקות וצבעים והמון צומי, מדי פעם מציצים אם יש משהו בסיר- צריך עצבים חזקים כי זה יכול לקחת שעה...
בקיצור כשהטבע עושה את שלו מוציאים מהארון את חבילת העדשים המוכנה מראש ובתרועות צהלה רמות במיוחד נותנים לו 3 עדשים ...
לאחר מכן במשך היום שואלים אותו כל כמה דקות אם הוא רוצה את הסיר, ובכל פעם שמופיעה שברירית של רטיבות בסיר חוזרים על תרועות ההידד והעדשים!

הפשלות הן חלק נכבד מהלמידה- בכל פעם כזו פשוט אומרים בנחת לא עושים על הרצפה, רק בסיר. דודו ילד גדול עושה רק בסיר.
וזהו בעצם!
בפישול הבא הילד יעצור את עצמו לאחר שניה ולאחר פעם או פעמיים הוא ידע לומר מראש שהוא רוצה את הסיר.
ולאחר שלושת הימים הוא מוכן ללכת לגן.

בלילה לא שמים טיטול אלא סדין ניילון מתחת לסדין ועל הבוקר כשמעירים אותו מושיבים על הסיר.
אני שומעת הרבה סיפורים על ילדים שמרטיבים תוך כדי שינה אבל אני מאמינה מנסיוני שרוב הילדים לא עושים זאת.
ארבעת ילדי ללא יוצא מן הכלל (בלי עין הרע טפו טפו טפו לא הרטיבו אפילו בלילה הראשון לגמילה)
אני חושבת שהמיומנות הזו של השליטה מתפספסת אם הילד יודע שבלילה הוא לא צריך לדאוג כי יש לו טיטול.

עוד טיפ קטן- בימים הראשונים כשהילד בבית, הוא לבוש בחולצה ארוכה בלבד ללא מכנס ע"מ להקל על הילד להספיק להתיישב גם בהתראה קצרה.

שיהיה לך בהצלחה!

 

[מי]

הנושא של הלילה כן או לא הוא נושא לדיון נפרד לדעתי.
קודם כל, צדקו כל אלו שאמרו ששבועיים אחרי לידה זה לא הזמן. תתאוששי.
אבל באמת טוב להתחיל לדבר על זה, שבחופש הגדול מותק כבר תהיה גדולה, ומותק תעשה רק בשרותים. שנה הבאה בגן X לא יהיה טיטולים. כל הילדות בגן X הולכות לשרותים, כמו מותק.
לגבי קוצר הזמן - אל תילחצי. אני גמלתי 2 ילדים 3 שבועות לפני תחילת הלימודים והיה בסדר גמור. במקרה הכי-הכי גרוע, תוכלי להעזר בתחתוני הגמילה של האגיס בשעות הגן.

וכמובן - המון מזל טוב ואין סוף נחת!!!

 

[חני 100]

דבר ראשון הייתי ממליצה לך לחכות לפחות עוד חודש,
שבועיים אחרי לידה זה זמן רגיש ונפיץ... אני אישית בעיתוי כזה גמורה גופנית ונפשית ואבוי למי שיעז לנסות להגמל בסביבתי הקרובה...

בכ"א תהליך הייבוש שאמליץ לך להלן... נוסה בהצלחה הן עלי ועל 9 אחי ואחיותי והן על 4 ילדי עד כה בהצלחה רבה ומוחלטת של 100%.
ולא מדובר על קבוצת ילדים מחוננים במיוחד...

הגמילה נעשית בגיל שנתיים
מחליטים על 3 ימים שניתן להעדר מהעבודה, בד"כ אני לוקחת את חמישי, שישי , שבת- שאז אני מפסידה יום עבודה אחד,
על הבוקר כשהבית מתפנה מיושביו ורק אמא והנגמל התורן נוכחים בבית הגדול.
מראים לילד את המתנה הענקית שקנינו לו - את הסיר הירוק והחדש שלו.
מסירים לו את הטיטול ומעיפים לזבל את כל שאריות הטיטולים מהבית.
ואז אוספים את כל העצבים שיש (ושאין...) מושיבים את הילד על הסיר ויושבים לידו עם ערימת ספרים ודפים ומדבקות וצבעים והמון צומי, מדי פעם מציצים אם יש משהו בסיר- צריך עצבים חזקים כי זה יכול לקחת שעה...
בקיצור כשהטבע עושה את שלו מוציאים מהארון את חבילת העדשים המוכנה מראש ובתרועות צהלה רמות במיוחד נותנים לו 3 עדשים ...
לאחר מכן במשך היום שואלים אותו כל כמה דקות אם הוא רוצה את הסיר, ובכל פעם שמופיעה שברירית של רטיבות בסיר חוזרים על תרועות ההידד והעדשים!

הפשלות הן חלק נכבד מהלמידה- בכל פעם כזו פשוט אומרים בנחת לא עושים על הרצפה, רק בסיר. דודו ילד גדול עושה רק בסיר.
וזהו בעצם!
בפישול הבא הילד יעצור את עצמו לאחר שניה ולאחר פעם או פעמיים הוא ידע לומר מראש שהוא רוצה את הסיר.
ולאחר שלושת הימים הוא מוכן ללכת לגן.

בלילה לא שמים טיטול אלא סדין ניילון מתחת לסדין ועל הבוקר כשמעירים אותו מושיבים על הסיר.
אני שומעת הרבה סיפורים על ילדים שמרטיבים תוך כדי שינה אבל אני מאמינה מנסיוני שרוב הילדים לא עושים זאת.
ארבעת ילדי ללא יוצא מן הכלל (בלי עין הרע טפו טפו טפו לא הרטיבו אפילו בלילה הראשון לגמילה)
אני חושבת שהמיומנות הזו של השליטה מתפספסת אם הילד יודע שבלילה הוא לא צריך לדאוג כי יש לו טיטול.

עוד טיפ קטן- בימים הראשונים כשהילד בבית, הוא לבוש בחולצה ארוכה בלבד ללא מכנס ע"מ להקל על הילד להספיק להתיישב גם בהתראה קצרה.

שיהיה לך בהצלחה!

תאור חי ומוחשי מהבית שלי... עם שני ילדיי זה עבד ככה תוך יומיים שלושה. ובקשר לגיל- לרוב - זה שהילד גדול יותר הופך את התהליך לקשה יותר!

 

[נוי]

תאור חי ומוחשי מהבית שלי... עם שני ילדיי זה עבד ככה תוך יומיים שלושה. ובקשר לגיל- לרוב - זה שהילד גדול יותר הופך את התהליך לקשה יותר!

???
בסטטיסטיקה המקומית הנתונים מראים תוצאה הפוכה.

 

[חני 100]

???
בסטטיסטיקה המקומית הנתונים מראים תוצאה הפוכה.

מה זה הסטטיסטיקה המקומית?