דרוש מידע איך מתמודדים עם אנשים שאי אפשר לא נאמנים אבל חייבים להימצא בסביבם

[secret]

ללא ספק אחד הרגעים הכי קשים של האדם זה הרגע שהוא מפנים ומעז לומר 'אני זקוק לטיפול',
אין ספק.
הדרך שלי להוביל אנשים לשם, זה להסביר שהוא לא נמצא במצב שהוא 'חייב' טיפול, אלא שהוא נמצא במצב שאם הוא ימשיך כך הוא יכול להגיע למצב שהוא יצטרך טיפול, ולכן כדאי להקדים תרופה למכה.
וזה עובד.
ובעיקר - שיחות על מודעות עצמית, נפשית.. תמיד מסייעות.

העניין עם קרובת המשפחה שלי שהיא יודעת שהיא זקוקה לטיפול ולכן תמיד אומרת שהיא צריכה ללכת לטפל.
שהיא תברר.
שהיא תלך בקיץ, תלך בחורף תלך באביב.
אני כבר לא מוצאת טעם לדבר על זה.

אהבתי הנקודות שכתבת.
אבל... צריך לדעת שאצל בעלי הפרעת אישיות הסיפור קצת שונה ומורכב יותר...
הסיבות שכתבת שמונעים אנשים מלטפל בעצמם הם אמתיים ונכונים אצל אנשים רגילים עם קשיים.
אצל בעלי הפרעות אישות בדרך כלל הבעיה עצמה מונעת מהם לקבל טיפול לדוגמה הנרקיסיסט היות שהוא מרגיש שהוא יודע הכל, הוא חשוב יותר מכולם והוא מבין יותר מכולם קשה לו (וכמעט בלתי אפשרי, לפני טיפול) לראות עוד צד למטבע ולכן גם כשהוא כבר מגיע לטיפול, הוא נוהג לחוש בוז ולעג למטפל ולמה שהמטפל אומר/ מסביר לו.
ויש עוד תובנות רבות למה הם מתחמקים תמיד מטיפול.
אבל אהבתי את הגישה החיובית שלך

השאלה, עם נתייחס לפותחת האשכול, כשיש לנו מידע על הבעיה של הפוגע, המקום שלנו מול עצמינו אמור להיות שונה?
כלומר, אם אני יודעת שמדובר בהפרעת אישיות, לבין אם מדובר באדם רגיל אבל יש לו קשיים,
מה המקום שלי מול עצמי ביחס אליו באינטרקציה בינינו? אמור להיות הבדל או שזה לא משנה?

 

[חושב מחדש]

אהבתי הנקודות שכתבת.
אבל... צריך לדעת שאצל בעלי הפרעת אישיות הסיפור קצת שונה ומורכב יותר...
הסיבות שכתבת שמונעים אנשים מלטפל בעצמם הם אמתיים ונכונים אצל אנשים רגילים עם קשיים.
אצל בעלי הפרעות אישות בדרך כלל הבעיה עצמה מונעת מהם לקבל טיפול לדוגמה הנרקיסיסט היות שהוא מרגיש שהוא יודע הכל, הוא חשוב יותר מכולם והוא מבין יותר מכולם קשה לו (וכמעט בלתי אפשרי, לפני טיפול) לראות עוד צד למטבע ולכן גם כשהוא כבר מגיע לטיפול, הוא נוהג לחוש בוז ולעג למטפל ולמה שהמטפל אומר/ מסביר לו.
ויש עוד תובנות רבות למה הם מתחמקים תמיד מטיפול.
אבל אהבתי את הגישה החיובית שלך

לגבי הנרקיסיט - הקושי שלו העיקרי לפני התוצאה, היא עצם החוסר מודעות למציאות, החיים בתוך החלום שוברים את האדם מבפנים, ומביאים לתוצאות עגומות כאשר הם מתנפצות למול פניו.
הדרך לפצח את המחסום מולם, הוא יצירת שיח נפשי מעמיק וארוך.

לדוגמא: אחד האנשים שאני מתעסק איתם, השותף שלו היה בסגנון דומה, והקליינט שלי התחנן שאעשה משהו בענין, לקחתי אותו לנסיעה לחו''ל כביכול לבקש ממנו עצה בפרוייקט כל שהוא, ושעות העבודה היו כשעתיים ביום, בשאר שעות היום שהינו יחד לבד...
השיחות העמוקות התחילו בהרגשת עליוניות שלו... ואט אט המחסומים ירדו, ואחרי יומיים של שיחות, הדמעות שלו יכלו למלא את הכנרת עד הקו הירוק שלהם..
משם הכל היה נראה אחרת.
זו דרכי.

 

[חושב מחדש]

העניין עם קרובת המשפחה שלי שהיא יודעת שהיא זקוקה לטיפול ולכן תמיד אומרת שהיא צריכה ללכת לטפל.
שהיא תברר.
שהיא תלך בקיץ, תלך בחורף תלך באביב.
אני כבר לא מוצאת טעם לדבר על זה.

יש דרכים לעשות זאת... השאלה האם זה בתחום אחריותך. ועד כמה תרצי 'לעבוד' על זה.

השאלה, עם נתייחס לפותחת האשכול, כשיש לנו מידע על הבעיה של הפוגע, המקום שלנו מול עצמינו אמור להיות שונה?
כלומר, אם אני יודעת שמדובר בהפרעת אישיות, לבין אם מדובר באדם רגיל אבל יש לו קשיים,
מה המקום שלי מול עצמי ביחס אליו באינטרקציה בינינו? אמור להיות הבדל או שזה לא משנה?

כתבתי על זה פוסט בבלוג שלי היום, בעקבות השיח כאן.
והתשובה היא כן - זה יסייע לנו, ויסייע להם.

 

[נתל'ע]

התשובה היא כן - זה יסייע לנו, ויסייע להם.

צודקים בהחלט !
בדיוק כמו שאנחנו לא מתעצבנים מחולה נפש בגלל שאנחנו יודעים את מצבו, כך אפשר להתמודד עם אדם כזה ברגע שהבעיה מוגדרת.

עריכה: כשהבעיה לא מוגדרת זה פוגע בנו שוב ושוב בגלל שאנחנו לא יודעים היכן לחסום אותו ואיפה להעמיד את עצמנו בסביבתו.

 

[secret]

צודקים בהחלט !
בדיוק כמו שאנחנו לא מתעצבנים מחולה נפש בגלל שאנחנו יודעים את מצבו, כך אפשר להתמודד עם אדם כזה ברגע שהבעיה מוגדרת.

עריכה: כשהבעיה לא מוגדרת זה פוגע בנו שוב ושוב בגלל שאנחנו לא יודעים היכן לחסום אותו ואיפה להעמיד את עצמנו בסביבתו.

לענין קרובת המשפחה שהמקום שלי מולה היום הוא שונה,
נניח ואתוודע יום אחד שהיא סובלת מהפרעת אישיות, האם אני אמורה לשנות משהו ביחס שלי או להישאר כמו שהוא היום? [וטוב לי ככה, כפי שכתבתי היחסים על אש נמוכה].

יש דרכים לעשות זאת... השאלה האם זה בתחום אחריותך. ועד כמה תרצי 'לעבוד' על זה.

זה וודאי לא בתחום אחריותי ולא נראה לי שבעתיד הקרוב ארצה לעבוד על זה.
די לי בעבודה העצמית שלי.
מה שנשאר לי זה להתפלל עליה ולהמשיך להיות אפאטית בשיחות איתה.

 

[חושב מחדש]

לענין קרובת המשפחה שהמקום שלי מולה היום הוא שונה,
נניח ואתוודע יום אחד שהיא סובלת מהפרעת אישיות, האם אני אמורה לשנות משהו ביחס שלי או להישאר כמו שהוא היום? [וטוב לי ככה, כפי שכתבתי היחסים על אש נמוכה].


זה וודאי לא בתחום אחריותי ולא נראה לי שבעתיד הקרוב ארצה לעבוד על זה.
די לי בעבודה העצמית שלי.
מה שנשאר לי זה להתפלל עליה ולהמשיך להיות אפאטית בשיחות איתה.

יש כאן וכמה נושאים שונים.
א. כיצד צריכה להיות המחשבה שלך עליה.
ב. כיצד אמורה להיות ההתייחסות שלך אליה.
ג. האם הצורך שלך להיות אפאטית בשיחות איתה, נעימות לך או מקשות עלייך?

ולכל שאלה התשובה שונה, כאשר בסנכרון של כלל התשובות תוכלי להגיע אל היעד.

 

[secret]

יש כאן וכמה נושאים שונים.
א. כיצד צריכה להיות המחשבה שלך עליה.
ב. כיצד אמורה להיות ההתייחסות שלך אליה.
ג. האם הצורך שלך להיות אפאטית בשיחות איתה, נעימות לך או מקשות עלייך?

ולכל שאלה התשובה שונה, כאשר בסנכרון של כלל התשובות תוכלי להגיע אל היעד.

השאלות בהחלט טובות אחשוב עליהן בעז"ה.
תודה.

 

[מוח]

.

לדוגמא: אחד האנשים שאני מתעסק איתם, השותף שלו היה בסגנון דומה, והקליינט שלי התחנן שאעשה משהו בענין, לקחתי אותו לנסיעה לחו''ל כביכול לבקש ממנו עצה בפרוייקט כל שהוא, ושעות העבודה היו כשעתיים ביום, בשאר שעות היום שהינו יחד לבד...
השיחות העמוקות התחילו בהרגשת עליוניות שלו... ואט אט המחסומים ירדו, ואחרי יומיים של שיחות, הדמעות שלו יכלו למלא את הכנרת עד הקו הירוק שלהם..
משם הכל היה נראה אחרת.
זו דרכי.

אני דיברתי על הפרעת אישיות ולא על קשיים דומים, שיש במקרים רבים.
בהפרעת אישיות, הסיפור הרבה יותר מורכב ממה שאתה מתאר.
ושיחות עמוקות לא עוזרות... רק צריך מקצועיות רבה מאד, עם שיתוף המשפחה והקהילה והרבה ס"ד.

עד כאן לכעת.

 

[חושב מחדש]

אני דיברתי על הפרעת אישיות ולא על קשיים דומים, שיש במקרים רבים.
בהפרעת אישיות, הסיפור הרבה יותר מורכב ממה שאתה מתאר.
ושיחות עמוקות לא עוזרות... רק צריך מקצועיות רבה מאד, עם שיתוף המשפחה והקהילה והרבה ס"ד.

עד כאן לכעת.

איני מתווכח עמך, כי נשמע שאתה איש מקצוע, ואני חובבן.. [התחום שלי שונה],
אבל הפרעת אישיות היא שם כולל ללא מעט קשיים, כאשר אחד מהם היה אותו איש, ושיחות עמוקות כן סייעו בענין.
וזו הגדרת הפרעת אישיות.. מתוך מכלול http://www.hamichlol.org.il/הפרעת_אישיות

 

[כוכב103]

אנשים פוגעניים הם שונים ומגוונים
לא כולם אותו דבר.
פותחת האשכול מדברת על אנשים לא ישרים תינוקיים וכדו'
ואח"כ העלו כאן דוגמאות לאנשים מסוג אחר.
בכל מקרה שאתם חיים לצד אנשים שמציקים לכם/ לוקחים לכם את החמצן/ מחלישים אתכם -צריך וחשוב לדבר עם איש מקצוע באופן מעמיק.
כי לא דומה מצב של אישה/איש עם בן זוג בעל הפרעת אישיות לבן אישה שיש לה שכנה רעילה או אח שקרן.
מה שכן חשוב- לדעת איך להתמודד עם במצב הספציפי שאתם נמצאים בו כדי שלא נפגע בעצמנו כתוצאת מהקשר הזה.

אני התמודדתי עם מישהי מהמעגל הקרוב שהיתה דורסנית והרסנית עד כדי עגמת נפש כבדה בכל שיחה איתה, ולאחר שיחה עם איש מקצוע והבנת המוקשים- החיים אחרים.
למדתי שאני יכולה לדבר איתה, להמנע מדיבור על דברים אישיים- כי היא תעשה מהם מטעמים וגם ממני, והכי חשוב- לא לשתף בשום קושי שלי- כי כל נקודת קושי שאני אשתף בה תהפוך לכלי לפגוע בי, לרמוס ולהשמיץ.
מאותו רגע שהובהרו לי הדברים- הכל נראה אחרת.

בהצלחה לכולם!

 

[חנון]

מתנצלת מראש על המונולוג אבל אם האשכול נפתח רק בשבילי דיינו
חידדתם לי מה שכבר ראינו קודם, שיש לנו עסק עם נרקיסט בעל הפרעת אישיות שיודע לשחק ולהתחנף כצדיק הדור והמטרה מקדשת את כל האמצעים
אין בין אדם לחבירו והמידות הנלוות עליהם ועוד ועוד, והכל כביכול "לשם שמים" למען קידום אינטרסים שלו ע"ח למרר לאנשים את חייהם
למדנו להתנתק ולהתרחק כמו מאש ולא לענות! רואים ישועות מעל לדרך הטבע!!!
איך אומר בעלי? עם שתיקה חונקים יותר מאשר עם דיבורים, הרי מחכים שתפגעו ותתעצבנו ותתנו להם שפכטל על הראש
אם לא תתנו להם את ההנאה הזו ותשתקו, הם יתפוצצו ולא ידעו מה לעשות עם עצמם
מה שמאוד מחזק הם ספרי אמונה ובטחון / קו ההשגחה פרטית של קלצקין / שיחות לתוך הלילה
בין היתר ראינו באחד הספרים שעגמת נפש שנגרמים ע"י אנשים בעלי בחירה הוא נסיון הכי קשה והכי מזכך את הנפש
חזקו ואמצו

 

[חושב מחדש]

שיודע לשחק ולהתחנף כצדיק הדור והמטרה מקדשת את כל האמצעים
אין בין אדם לחבירו והמידות הנלוות עליהם ועוד ועוד, והכל כביכול "לשם שמים" למען קידום אינטרסים שלו ע"ח למרר לאנשים את חייהם

זהו עוד נושא - אותם אלו שבכוונה תחילה [יצר הרע קוראים לזה] חיים בדמות חיצונית של צדיק וכו', ובדמות פנימית של אדם 'מרושע'.

 

[קריה נאמנה]

לדוגמא: אחד האנשים שאני מתעסק איתם, השותף שלו היה בסגנון דומה, והקליינט שלי התחנן שאעשה משהו בענין, לקחתי אותו לנסיעה לחו''ל כביכול לבקש ממנו עצה בפרוייקט כל שהוא, ושעות העבודה היו כשעתיים ביום, בשאר שעות היום שהינו יחד לבד...
השיחות העמוקות התחילו בהרגשת עליוניות שלו... ואט אט המחסומים ירדו, ואחרי יומיים של שיחות, הדמעות שלו יכלו למלא את הכנרת עד הקו הירוק שלהם..
משם הכל היה נראה אחרת.
זו דרכי.

אולי לא הבנתי נכון, אבל כמו שזה כתוב, זה נשמע שכוונתך חיובית (וגם במבחן התוצאה- עשית דבר גדול) אבל הדרך מאד לא אתית.

 

[חושב מחדש]

אולי לא הבנתי נכון, אבל כמו שזה כתוב, זה נשמע שכוונתך חיובית (וגם במבחן התוצאה- עשית דבר גדול) אבל הדרך מאד לא אתית.

אכן עשיתי דבר לא אתי,
בטבעי אני אדם מכבד, מעריך, אירופאי... אבל כאשר אדם נמצא במצוקה והדרך לסייע לו היא בצורה לא בדיוק אתית, אז כן. אעשה זאת.

הגמרא כבר אומרת שמותר לשקר בשביל השלום, ויש לנו ממי ללמוד בענין. [בבא מציעא פז.]

 

[קריה נאמנה]

השאלה, עם נתייחס לפותחת האשכול, כשיש לנו מידע על הבעיה של הפוגע, המקום שלנו מול עצמינו אמור להיות שונה?

בהתייחס לפותחת האשכול, יש כאן חגיגת אבחונים מופרעת.....

כלומר, אם אני יודעת שמדובר בהפרעת אישיות, לבין אם מדובר באדם רגיל אבל יש לו קשיים,
מה המקום שלי מול עצמי ביחס אליו באינטרקציה בינינו? אמור להיות הבדל או שזה לא משנה?

זו השאלה!
בדור שבו כולנו יועצים, כולנו מאבחנים, כולנו יודעים את התורה, אנחנו שוכחים שאדם בא לעולם כדי לעבוד על עצמו, ולא על אחרים.
אולי דרכי הפעולה תהיינה שונות כשמדובר במקרים קיצוניים, אבל בכל מקרה, העבודה על המקום שלנו מול עצמנו, היא החשובה.

 

[חושב מחדש]

בהתייחס לפותחת האשכול, יש כאן חגיגת אבחונים מופרעת.....

האשכול ממזמן חרג מנושא פתיחתו, [זה בסדר או לא, יחליטו אחרים]
ועבר לדיון מרתק בנושא הנפש.

אנחנו שוכחים שאדם בא לעולם כדי לעבוד על עצמו, ולא על אחרים.
.

הדיון הוא לגבי מה לעשות כאשר נתקלים בבעיה אצל אחרים, ולא דיון מוסרי על עבודת האדם.

 

[קריה נאמנה]

הדיון הוא לגבי מה לעשות כאשר נתקלים בבעיה אצל אחרים, ולא דיון מוסרי על עבודת האדם.

כיהודיה המאמינה שהתורה היא חוברת ההוראות המדוייקת ביותר לתפעולם של יהודים בעולם הזה, אני לא רואה כאן דיון מוסרי אלא מעשי מאד.

 

[חושב מחדש]

כיהודיה המאמינה שהתורה היא חוברת ההוראות המדוייקת ביותר לתפעולם של יהודים בעולם הזה, אני לא רואה כאן דיון מוסרי אלא מעשי מאד.

המילים שלך גוררים אותי לעוד נושא, שלדעתי קריטי וחשוב מאין כמותו, וכדאי עליו לבד להעלות דיון.
כבר כתבתי כאן בפורום מספר פעמים, שכל שיטה חינוכית, ייעוץ פסיכולוגי, או כל מהלך אחר, הוא סובייקטיבי, כי הרי מי ייצר שיטה, מישהו שנתקל במספר בעיות שמקורם שווה, והוא מצא את שביל הזהב הפותר את אותם קשיים.
אך אנחנו יודעים שאין זה אובייקטיבי, כי הרי הוא נמצא בחברה מסויימת, בקרב אנשים עם צורת גידול שווה.
היחיד שיכול לחבר שיטה זה הקב"ה, כי הוא יודע מה המקור של כל בני האישיות.
[את המילים האלו אמר אחד מגדולי הרבנים שליט"א בשם הרש"ר הירש זצ"ל]
ואכן זהו עיקר ההכוונה הנפשית מבחינתי.

מה שכן - הדיון כאן היה מה לעשות כאשר אני נתקל בקרוב משפחה או חבר שמתמודד עם בעיה, כיצד אני אמור לפעול בענין.

עבודת האדם על עצמו? זה הבייסיק. אבל זהו לא הדיון כאן.

 

[קריה נאמנה]

מה שכן - הדיון כאן היה מה לעשות כאשר אני נתקל בקרוב משפחה או חבר שמתמודד עם בעיה, כיצד אני אמור לפעול בענין.

התורה גם מדריכה אותנו ש"חייך קודמים".

 

[נתל'ע]

התורה גם מדריכה אותנו ש"חייך קודמים".

סליחה שאני מתערב,
בהחלט שחייך קודמין אבל איך לנהוג עם החייך קודמין מתי כן לתת קצת מעצמנו ומתי לתת לעצמנו, בעניין הזה חייבים הכוונה מקצועית.