עזרה איך מתנתקים מלשכת הילדים?????

  • הוסף לסימניות
  • #1
הם כותבים תחת כל עץ רענן שניתן להתנתק בקלות, אבל לא מוצאת שום אופציה כזאת באתר.
גם במיילים שלהם אין אזכור לזה.
מה עושים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מנויים יקרים שימו לב: לחיצה על כפתור ההסרה אינה מסירה אתכם מהמנוי באופן אוטומטי.

לשינויים במסלול, או כל פניה אחרת למחלקת מנויים, יש לפנות במייל זה: 10sipoorim+manuy # gmail.com

להחליף # ב@ ולמחוק רווחים
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מנויים יקרים שימו לב: לחיצה על כפתור ההסרה אינה מסירה אתכם מהמנוי באופן אוטומטי.
לשינויים במסלול, או כל פניה אחרת למחלקת מנויים, יש לפנות במייל זה: 10sipoorim+manuy # gmail.com
תודה על התגובה!
אבל למה הם לא כותבים שזה גם לביטול מנוי?
ולמה א"א לעשות זאת באתר, כמו שאפשר לפתוח מנוי?
ואיך אני יודעת שבאמת ביטלו, אני מקבלת מייל חוזר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
יענו לי גם בשישי?
לגבי זה אני לא יודעת, אבל שווה לנסות.
באופן כללי הם מאד זמינים ואדיבים, וממש לא עושים בעיה להתנתק.
כפתור הסרה בתחתית המייל זה הסרה מרשימת התפוצה ולא הסרה מלהיות מנוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לשם ההגינות...
את המייל הראשון שלי הם כנראה לא ראו.....(תקופת החגים).
אך לאחר מכן כששלחתי להם מייל נוסף הם אכן יצרו קשר במיידי,
וזיכו אותי רטרואקטיבית מהמייל הקודם....
התנהלו ממש בהוגנות ועל הצד הטוב ביותר....
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
איך מקבלים חודש חינם ? קופוני הנחה?
אני רוצה לנסות לילדים את הסידרה של דוידוני
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אני שכנה של שלושה ילדים מתוקים עם פיגור בינוני שחיים בבית אחד.
זהו אתגר קשוח בשגרה, אבל נסו לדמיין איך זה נראה בחופש הגדול...

כל המשפחה בבית, כולל המיוחדים שחוזרים ביום רגיל בין 4 ל6
אין להם סדר יום, ובטח שלא תעסוקה
(אם לא לוקחים בחשבון הצקות ומריבות)

אי אפשר לצאת איתם לטיולים, אי אפשר להשאיר בבית עם בייביסיטר

אי אפשר לשלוח לקייטנה, ואפשר רק לנסות להעביר בשלום עוד יום ועוד אחד.


עד היום הנס של הילדים המיוחדים וההורים שלהם היה ארגון עזרה ומרפא.

במשך שנים (בטח קרוב ל10) הוא משיג תקציבים , מתנדבות , ועורך קיטנות טיולים ונופשונים נון סטופ מסביב לשנה.

זה מתחיל ביום חמישי כל שבוע, ממשיך בחופש הגדול, ולא נגמר בחול המועד, ערב פסח, ובטח יש עוד זמנים ששכחתי.

וכל פעם ההצלה הזו היתה בחינם לגמרי. עיריית ביתר עילית הייתה מקצה מיקום , התקציבים הגיעו מעזרה ומרפא וההורים רק הודו לה' על מזלם הטוב.

אבל השנה העירייה הפסיקה להקצות את המתנ"ס לפעילות.
ומאז הילדים האלו בבית.

אני מקווה שרק מטעמים ענייניים, אבל אין לנו שום הבנה למה להפסיק פעילות מדהימה שכזו לארגון מיוחד שכזה ולחפש ארגון אחר(?) שעדיין לא נמצא.

אם אתם רוצים לעזור ולהקדיש שתי דקות מזמנכם כדי לתת תקווה לילדים האלו.
אנא שילחו מייל (ולאחר מכן כתבו שלחתי והקפיצו את השרשור)
לכתובת
pniyot
שטרודל
betar-illit.muni.il

אפשר להעתיק את הנוסח הבא:
שלום רב,
אני פונה אליכם בלב כואב , בנוגע להפסקת פעילות הנופשונים של עמותת עזרה ומרפא – מסגרת יקרה מפז לילדים המיוחדים ולמשפחותיהם.
המצב הנוכחי, בו הילדים נמצאים ימים ארוכים בבית ללא מענה, חסרי שגרה ומסגרת – הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת. גם אם קיימות סיבות מוצדקות להפסקה, לא ייתכן שהמחיר הציבורי והאנושי יהיה כה כבד.
שמענו כי נשקלת העברת האחריות לגוף אחר – אך חשוב לומר בפשטות: עזרה ומרפא נתנו את הלב והנפש. עבור המשפחות, הם לא "ספק שירות" אלא שליחי ציבור אמיתיים, שבנו מערכת עם נשמה, רגישות, ועמידה באתגרים שדורשים מסירות נדירה.
הפסקת הפעילות שלהם, גם אם זמנית, יוצרת ריק מערכתי ורגשי כואב, שגם כל שינוי עתידי לא יוכל בקלות למלא.

אנא – אל תתעלמו מהכאב ומהזעקה השקטה של ילדים והורים.
השיבו את הפעילות – ותנו לעזרה ומרפא להמשיך להיות העוגן עבור משפחות רבות, שלמענן הם עושים את מה שכולנו היינו צריכים לעשות.

בתודה על האכפתיות ותקווה לשינוי מהיר.
עד איפה נגיע בשביל "כבוד"?
כמה אנחנו משלמים על "מה יגידו"?

מאמר מטלטל שפורסם ע"י הרב אהרן זלץ ב-Rהון (
כאן).
על אחד הנושאים הכואבים בדורנו,
ממליץ מאוד לקרוא עד הסוף.

"משכנתי את המיטות שלהם"
הטלפון צלצל. בצד השני היה אברך יקר, בן 45, יהודי שכל חייו הם תורה וצניעות. הוא לא התקשר לבקש כסף, הוא התקשר לבקש מוצא מהסבך.
"אני כבר בן 45," הוא אמר לי, "הפרנסה מעולם לא הייתה ברווח, אני אברך ואשתי גננת ויש לנו שמונה ילדים בבית, אבל תמיד הסתדרנו איכשהו ו"אפילו היה לנו קצת חובות". והנה בתי, יהודית שלי, הגיעה לפרקה – ילדה מושלמת, כלילת המעלה.
עד כאן הכל היה מושלם. עד שהגיע הטלפון ששינה את כל התמונה…

השיחה ששינתה הכל

הוא סיפר לי איך הכל התהפך בגלל שיחת טלפון אחת מהמורה של הבת. היא הציעה את אחיה, 'בחור משכמו ומעלה', אבל מיד עברה לטון העסקי והקר: "ב-500 אלף ש"ח זה פשוט 'לא ילך'". היא אפילו נתנה לה 'טיפ' ידידותי, כזה ששורף את הנשמה: "בשביל בת איכותית כמו יהודית שלך, יהיה קשה למצוא חתן בסכומים כאלה. אתם רק תתעכבו, וחבל. בסוף תבינו שתצטרכו להוסיף".
"אשתי ניתקה את השיחה" הוא סיפר לי בטלפון. "והיא התייעצה איתי מה עושים? אין לנו כסף, מאיפה נביא את זה?".
הלכתי להתייעץ, ואמרו לי שאין ברירה, חייבים ליישר קו עם מה שנותנים בשוק.
אז נתתי.
חתמתי על 550,000 ש"ח. כסף שאין לי ולא יהיה לי.
פשוט משכנתי את הבית. משכנתי את המבצר של שמונת הילדים שלי. זהו, אני מכונה מותשת… עסוק בלנסות להביא כספים שלא יזרקו אותנו לרחוב…"

חשבון נפש מול דף הגמרא

הוא חיפש אצלי "השקעת חלומות", פתרון קסם שיניב לו בנס 550,000 ש"ח משום מקום.
לא היה לי איך לעזור לו. ניתקתי את השיחה והרגשתי שהחדר מסתחרר סביבי.
אדם שיוצא לגלות בתוך הבית שלו. הוא עוזב את הכולל. הוא עוזב את אהבת חייו, את התורה, כדי ללמוד עריכה תורנית או לבדוק תפילין בלילות. הוא יעבוד לילות כימים, יבקש נדבות, יתרוצץ בין גמחי"ם רק כדי לשלם על כבוד.
כבוד שאין לו כיסוי.

המתמטיקה של הטירוף

היד שלי רועדת כשאני כותב את “המתמטיקה” הזאת:
אם ההכנסות שלך הן 10,000 בחודש,
כדי שתצליח להגיע לסכום המפלצתי הזה תצטרך לעבוד ארבע וחצי שנים רצופות מבלי להוציא שקל אחד על לחם ועל חשמל. ארבע וחצי שנים של צום מוחלט.
אם לבת הראשונה נתת 550 אלף ממשכון הבית, מה תיתן לבת השנייה? את הכליות שלך? לילד השמיני תיתן קופסת קרטון מתחת לגשר?
זו לא מצווה, זו התאבדות מרצון.

על חשבון מי הכבוד הזה?

ידידי היקר, הלב שלי בוער מכאב עליך!
נכנעת לטירוף וקנית שקט של רגע בשידוכים תמורת גיהנום של חיים שלמים.
ידידי, איך התחייבת על מה שאין לך? איך נתת למורה אחת להרוס לך את הבית ב"טיפ" אחד? באיזו סמכות נתת לבת אחת לבנות בית על חורבותיהם של שבעה אחים אחרים? מי אישר תעלול מסוכן כזה, בשביל קצת כבוד מדומה, בשביל "מה יאמרו"?
הותרת לילדיך ולרעייתך להתמודד עם אב טרוד שמתקמצן על עגבנייה בארוחת ערב.
והבת שלך ה"כלה המאושרת" איך היא תישן בלילה כשחיי הנישואין שלה נבנו על הגב השפוף של אביה ועל חשבון המטרנה של אחיה הקטן?
תגיד, מה עשית?
אתה אמיתי שלקחת כזאת התחייבות על עצמך?
חתמת על שטר של חצי מיליון ש"ח כאילו אתה גביר העיירה, כשבמציאות אתה אברך שמגרד את החודש. איפה האחריות שלך? מי ייעץ לך עצות אכזריות כל כך, שגרמו לך למכור את חייך וחיי משפחתך?

היו אמיצים!

הורים יקרים, תנו לילדים שלכם כל מה שיש לכם, תנו אהבה ללא גבול והקשיבו לרצונותיהם ללא תנאי, תנו חינוך ליראת שמים, תנו עצות טובות, תנו את הזמן שלכם, תנו את כל הכסף שיש לכם.
אל תתנו את מה שאין לכם!!!
זאת היא מלכודת דבש המושתתת על טיפשות צרופה.
צאו מהסחרור הטיפשי הזה!
תסתכלו לילדים שלכם בעיניים ותגידו מילה אחת פשוטה, אמיתית: אין לי!
בתי היקרה, לא נפסול שידוכים כי ההורים מתגוררים בעיר מרוחקת ולא כי הם גרושים. אין לנו את הכסף "לקנות" לך חתן מישיבה מובחרת. אין, פשוט אין.
רק כנות חסרת פשרות, תציל אתכם מהטירוף הזה. תהיו כנים מול עצמכם, מול השדכנים ומול הצד השני. הגדירו סכום ריאלי, שפוי, כזה שמאפשר לכם להמשיך לחייך אל הילדים האחרים בבית, והצהירו עליו בגאווה. זו לא קמצנות – זו אחריות משפחתית!
זכרו: הבית שבתכם בונה חייב לעמוד על יסודות של אמת ושלווה, לא על חורבות הבית שבו גדלה. היכולת לומר 'זה מה שיש לנו ועם זה נבנה בית' היא המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לזוג צעיר שמתחיל את חייו.
אתה לא עני. אתה אחראי. אתה אמיץ. אתה אבא אמיתי!

עד כאן מאמר הזהב.

ועכשיו אני שואל:
האם לא הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה?
אם להתחייב סכומי עתק תחת הכיסוי של "השתדלות" ו- "בטחון בקב"ה" שיהיה בסדר - זה בסדר,
למה להתחייב סכומים ריאליים מתוך בטחון בקב"ה,
שהקב"ה הוא זה שמזווג זיווגים והשידוך הנכון והאמיתי יגיע בכל מצב - למה זה פחות בסדר?

אני כמובן לא מדבר על מקרים מאוד ספציפיים שיש הנחייה אישית וברורה מרב גדול לנהוג אחרת,
שאז יש סייעתא דשמייא מיוחדת, בפרט אם זה מגיע ממקום טהור שלא לשם "כבוד" וד"ל,
אני מדבר על הלך הרוח הכללי.
לאן הגענו?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה