התייעצות איך נכנסים לתשעת הימים בהרגשה של חורבן??

[חנה ש.]

קשה מאוד להרגיש ולהתחבר באמת לחורבן ולהרגיש אותו ממש ועל ידי כך להתאבל

אמנם תשעה באב כבר עבר,
אבל הצער על החורבן עדיין כאן.
איך להתחבר?
באמת, בהתחלה החיבור לנושא של "אין בית מקדש"
קצת רחוק מהמושגים שלנו ומהתחושות המידיות שלנו,
כדי לקרב אותו שיגע בנו צריך להתחבר להרגשה ולקרב אותה אלינו.
דבר ראשון דרך החוויות שלך, כי את זה את כן יכולה להרגיש,
כשאת מצטערת תחשבי שהכאב הזה מגיע מכך שאנחנו בגלות,
כשהלב שלך מרגיש שנעשה עוול, או שאת לא יכולה לסבול את
השקר, אז תדעי שזה מגיע מהגלות.
גם כשאת רואה מישהו אחר בצער ואכפת לך, תדעי שזו גלות.
ירושלים זה חיבור לקדושה, החיבור שכל כך חסר ואנחנו בגללו סובלים כל כך.
מי שמחובר לתורה ולא יכול לראות חילול שבת, חוסר צניעות,
מי שלא יכול לראות חוסר כבוד בין אדם לחבירו, ועוד...
ומי שכמהה בליבו לראות את העולם מתנהל לפי רצון ה', כואב ומבקש את זה.
גלות זו גם השפלה וזילות נוראה, אם פעם הרגשת תחושת השפלה ממשהו קטן, אז לראות את ההשפלה
שמושפלים עם ישראל, לנסות להרגיש את הכאב של חולים ופצועים.
לדמיין את הכאב של השבויים ובני משפחותיהם, זה צער שאי אפשר לתאר,
שפוגע עמוק בנפש, לחשוב על זה שאנחנו כולנו מחוברים ביחד,
וכשמישהו פוגע, או כשמישהו פגוע, כל זה צריך תיקון גדול.
וכשלומדים את הנושא, ולומדים מה זה ירושלים, מה זה השראת שכינה,
מה זה שכינה בגלות, וכשמבינים מה זה אומר, מתחברים.
מי שמבין מה זה ציון?
ציון זו הנקודה הכי פנימית הכי עמוקה זה הציון.
מי שמבין מה זה ירושלים?
ירו - יראה שלם - שלמה.
מי שמבין מה זה חלק אלוק ממעל,
זה לחשוב על המילים שאומרים בתפילה,
זה לרצות מאוד להתחבר לשכינה ולקב"ה.
אני ראיתי אשה אחת צדיקה בוכה בדמעות גדולות,
על הצער של עם ישראל, וכל זה מגיע מהתעמקות ומהבנה
שזו עבודת חיים וכשכבר מחוברים זה תחושה בלב שאי אפשר להסביר,
וכבר לא צריך הסברים.

"על זה היה דווה ליבנו על אלה חשכו עיננו על הר ציון ששמם
שועלים הלכו בו"
צפה בקובץ המצורף 625A5688.JPG

 

[שומע בקול ד']

אולי זה יעזור.