התייעצות איך שני פועלים ערבים מצאו את עצמם עם תינוק בעגלה? סיפור הזוי שכל הורה חייב לקרוא

דבר ראשון לא באתי לענות על סטטיסטיקה כזו או אחרת ובוודאי של במגזר הכללי אני מדבר על המגזר החרדי ומה שאני רואה במציאות מול עיני שכשאני מביא את הילדים מה אני רואה סביבי וזה - אבות פה ושם יש אמא שמביאה את הילד
והסיבה פשוטה שבציבור החרדי בכל אופן בשלב שיש ילדים בגנים ועדיין אין ילדים גדולים שיכולים לקחת את האחים הקטנים לגן רוב הגברים אברכים (העובדים זה בשלב יותר מבוגר שבד"כ יש ילדים גדולים וגם בהרבה מהמקרים שעת העבודה יותר מאוחר או שהם עצמאים וזה גם מאפשר לקחת את הילדים)
אצל הנשים זה או בחופשת לידה או יום חופשי או שמתחילה בשעה מאוחרת (שזה נדיר) או שעובדת בסמיכות לגן והיא עצמה גננת או מורה
מה שמסביר את אחוז הגברים הגבוה שלוקח את הילדים לגנים
אז תעקוב אחרי השרשור, כי אני הגבתי למי ששאל איך זו הסטטיסטיקה במגזר הכללי
 
מסכימה עם זה.
כאמא שלוקחת את הילדים שלה, אני באמת רואה שאחוז גדול שמביאים ילדים הם גברים.
אגב- אחוז גדול אפילו יותר הם אלה שלוקחים ילדים סביב 1:30 בצהרים (למי שאין/ לא שולח לצהרון).
וכל זה עוד יותר מטריד- אם הם רגילים לקחת- אז למה קורים מקרים כאלה?
אולי לא הסבירו להם אף פעם איך אמורים למסור/לקבל ילד ממטפלת/גן?

לפי הדיון פה מעלה, משתמע שהם היו ככל הנראה לוקחים את האחים הקטנים שלהם כבר מאז שהם בני 5!!

אולי כל אחת שאכפת לה מהילדים שלה- צריכה לעשות שיחה מסודרת עם בעלה בנושא לראות שברור לו שצריך להעביר פרטים חשובים בעת מסירת הילד ולקבל כמה כאלה כשלוקחים אותו חזרה.

אולי הכל נעשה בתום לב ומבלי כוונה וידע??
מנסה לדון לכף זכות...
התשובה שלי (אני אישית לא משחרר את הילד עד שאני רואה את המטפלת) אבל בכל אופן ילד שנמצא אצל מטפלת מרגיש אצלה בבית וברגע שהמטפלת מתמהמהת (וזה קורה הרבה פעמים ויכול לקחת דקות ארוכות ויקרות) והאבא יכול הרבה פעמים לשמוע אותה והילד יכול הרבה פעמים לפתוח את הדלת ולהיכנס לבד והאבא מהצד השני ממהר מעל ומעבר בין אם זה לעוד גן/לתפילה/לכולל או לכל מקום אחר יכול לשחרר את הילד כשהוא יודע שהוא נמצא במקום מוגן במקום מוכר בדיוק כמו בבית (אחרת הוא לא היה שולח אל המטפלת הזו) ולכן גם אם הוא לא בדיוק שמע את המטפלת מלחץ הזמן הוא יכול להמשיך הלאה מתוך ידיעה שהבן שלו נמצא בידיים הכי טובות שיש ושהוא בטח מצא את הגננת שמטפלת בו במסירות וגם את יתר החברים (כשמדובר בגן בבית פרטי לא תמיד מבנה הבית - והגן מאפשרים לראות היכן יתר הילדים) ולכן הוא גם לא דואג בדיוק כמו שהוא לא דואג באמצע היום מה עם הילד שלי אם הכל טוב איתו (הוא יכול לחשוב עליו אבל לא לדאוג)
וזה לכאורה מביא להרבה טעויות ולפעמים אף כאלו שנשמעים מסמרי שיער (אבל יכולים לקרות לכל אחד)
וכל זה מכח ההרגל שיש אצל כל אחד ולחץ הזמן שיש אצל כל אחד
והכי קל זה לשפוט ולהזדעק כאשר יושבים בנחת עם כוס קפה ועוגה ואפשר לחשוב על פרט שיכול להיות ולא יכול להיות להסיק מסקנות שאפי' הוא אמינא אין להם ולהסתכל על השניכאל פושע ושלא יודע להתעסק ולהתנהל עם ילדים
כאשר מהצד השני יש אדם שנמצא במרוץ החיים עם הרגליו עם כל המעלות והחסרונות שסומך על הקב"ה שיתקן אותו בעיצה טובה ונכונה איך לעבור עוד בוקר עמוס בפיזור הילדים ויחד עם זה לנהל לעצמו גם בוקר (תקין יחסית) של תפילה והגעה לכולל בזמן
מקווה שלא הכעסתי כמה צקצקנים יפי נפש שכל מה שהם יודעים לעשות זה להיות מבקר ה...
 
מסכימה עם זה.
כאמא שלוקחת את הילדים שלה, אני באמת רואה שאחוז גדול שמביאים ילדים הם גברים.
אגב- אחוז גדול אפילו יותר הם אלה שלוקחים ילדים סביב 1:30 בצהרים (למי שאין/ לא שולח לצהרון).
וכל זה עוד יותר מטריד- אם הם רגילים לקחת- אז למה קורים מקרים כאלה?
אולי לא הסבירו להם אף פעם איך אמורים למסור/לקבל ילד ממטפלת/גן?

לפי הדיון פה מעלה, משתמע שהם היו ככל הנראה לוקחים את האחים הקטנים שלהם כבר מאז שהם בני 5!!

אולי כל אחת שאכפת לה מהילדים שלה- צריכה לעשות שיחה מסודרת עם בעלה בנושא לראות שברור לו שצריך להעביר פרטים חשובים בעת מסירת הילד ולקבל כמה כאלה כשלוקחים אותו חזרה.

אולי הכל נעשה בתום לב ומבלי כוונה וידע??
מנסה לדון לכף זכות...
בואו ונצא מנקודת ההנחה שגברים הם שונים מנשים נקודה.
לא פחות, לא יותר. פשוט שונים.
גבר מצוי מדבר עם הגננת על דברים חריגים מהרגיל, ומצפה לשמוע ממנה על דברים כאלו.
אין לו שום ענין לשמוע ממנה שהילד היה טוב וחמוד ושיחק יפה ואמר היום מילה חדשה. וגם אין לו ענין לומר משהו כזה.
הוא יוצא מנקודת הנחה שכל עוד הכל כרגיל אין צורך בעידכון.
הוא יעצור לומר לגננת שהילד הלך לישון מאוחר ולכן עיף היום, או שאתמול הוא קיבל חיסון ולכן צריך טיפה מעקב היום.
והוא יעצור לשמוע את הגננת אם היא תאמר שהיום הילד נפל וכדאי לראות שהוא בסדר, או שנגמר לו הטיטולים.
את יכולה לראות את זה לפי השאלה, אמא שתאסוף ילד מהמטפלת תשאל "איך הוא היה היום?" ותחכה לפירוט של היום, ואבא ישאל "הוא היה בסדר?" ויחכה לשמוע כן או לא...

מהגברים שאני מכירה מסביבי - רובם כאלו, אבות טובים אבל בעיקר בתוך הבית, השיח עם הגננת הוא מינימלי מאוד.
אכן - אימהות שבאופן קבוע מסתמכות על האבא, כדאי שיוודאו שהוא פוגש את הגננת ובשביל זה מיועד האשכול הזה, אבל מהיכרותי - רובן בכל מקרה לא סומכות על המידע שהאבא נותן/לוקח, ודואגות להתקשר למטפלת בעצמן להתעדכן או לעדכן.
 
לא בעולם כמו שלכם אלא במקום הרבה יותר אמין שבו ניתן יותר לסמוך אחד על השני .......
שזה אומר שאם אני רואה ילד בחוץ מסתובב בשעת בוקר מוקדמת אני ניגש אליו , שואל אותו איפה הוא גר, הולך איתו הביתה
ודופק בקול רעש גדול עד שבעה''ב יוצא עם חצי פיג'מה כדי לגלות שהבן שלו ירד מוקדם\ איבד את הדרך [מעשה שהיה]
הלוואי כולם היו כמוך
באחת השבתות היינו אצל ההורים שלי , אני גרה 5 דקות הליכה מהם וחזרתי הביתה לשינה הבן שלי בן 5 נרדם במהלך הסעודה אז השארתי אותו שם שישן אצלם.
ב 05.20 לפנות בוקר אני שומעת דפיקות בדלת, התעוררתי ממש מבוהלת, ניסינו לחשוב מי יכול לדפוק בכזאת שעה,
הילד חזר הביתה! קם, ראה שהוא אצל ההורים שלי פתח את הדלת והלך...
אחרי שהסברתי לו שלא יוצאים מהבית בלי רשות וכו' שאלתי אותו אם הוא ראה אנשים ברחוב
בכל אופן שבת בבוקר הרבה אנשים קמים מוקדם
הוא אמר שהוא ראה אנשים אפילו חבר אחד של אבא שלו
ואף אחד לא חשב לעצור ולבדוק מה ילד בן 5 עושה לבד ברחוב בכזו שעה?
 
לא בעולם כמו שלכם אלא במקום הרבה יותר אמין שבו ניתן יותר לסמוך אחד על השני .......
שזה אומר שאם אני רואה ילד בחוץ מסתובב בשעת בוקר מוקדמת אני ניגש אליו , שואל אותו איפה הוא גר, הולך איתו הביתה
ודופק בקול רעש גדול עד שבעה''ב יוצא עם חצי פיג'מה כדי לגלות שהבן שלו ירד מוקדם\ איבד את הדרך [מעשה שהיה]
מקום שניתן לסמוך אחד על השני?
שמה?
מאיפה הביטחון הזה על חשבון החיים של הילדים?
ואם יום אחד הפעוט בן החמש לא יפגוש את אדונינו הנכבד אלא אדם אחר עם כוונות זדון ש- לא יאומן, גר בעולם המקסים ש"ניתן לסמוך אחד על השני "
הביטחון המופרז הזה שיהיה מי שיציל את הילדים הוא פשע מזעזע כלפיהם.
אז כל הכבוד באמת שהחזרת ילד בן 5 שטייל ברחוב בשעת בוקר (למה הדלת של הבית לא נעולה? ריבונו של עולם! כי אפשר לסמוך אחד על השני שלא יכנסו לבתים...?!)
ועדיין להפקיר ככה את הילדים. בכל מצב , לשלוח ילדה בת 7 עם שני ילדים לגינה ולך תדע את מי ומה היא פוגשת בדרך...מה עם הילדים, מה אם קורה משהו. מי יהיה שם?
וכל האלה שמצקצקים פה.." אבל מה זה קשור לשמירת העיניים...למה אתם דוחפים לפה את עניין הדת וכו' "
אז צר לי, כן. אם אנשים היו שומרים על הילדים שלהם לפחות כמו שהם שומרים עליהם מחברה פחות שמורה ומלמדים אותם כללי זהירות בסיסיים לפחות כמו שהם מחדירים להם את הזהירות מפגעי הטכנולוגיה וכו'
באמת באמת שהמצב היה יותר טוב.
הלוואי.
הלוואי שאנשים יבינו שלא. זה לא נורמלי וזה לא יתכן לשלוח ילדים בכזאת הפקרות. לא לא ולא. הבאתם ילדים - תישאו באחריות המינימלית שלא להפקיר אותם ברחוב ועוד עם אחים קטנים. וה' יעזור שאולי ירדו כמות הסיפורים העצובים שקורים כל הזמן.
 
וכל האלה שמצקצקים פה.." אבל מה זה קשור לשמירת העיניים...למה אתם דוחפים לפה את עניין הדת וכו' "
אז צר לי, כן. אם אנשים היו שומרים על הילדים שלהם לפחות כמו שהם שומרים עליהם מחברה פחות שמורה ומלמדים אותם כללי זהירות בסיסיים לפחות כמו שהם מחדירים להם את הזהירות מפגעי הטכנולוגיה וכו'
אין שום קשר בין שמירת עיניים לאי-שמירה בטיחותית על ילדים!
יש קשר בין רחפנות/גישת 'שומר פתאים השם'/גישת שפר/חוסר מודעות לכל הסיפורים באשכול
להגיד שישמרו על הילדים כמו ששומרים על העיניים זה דמגוגיה
כי יכולים גם לשמור על העיניים וגם על הילדים. ויש הרבה כאלו.
 
ברור שאין סתירה בין הדברים
היא התכוונה שאם אנשים היו מקיימים את ונשמרתם מאד לנפשותיכם כמו שמקפידים על מצוות אחרות שבלי שום סיבה יותר מקפידים ,
וגם לא נעים שלאנשים יותר קל לראות את עצמם ולא להכנס לנעלים של הילדים ,
גם בעניינים רוחנים הרבה פעמים השיקולים הם אישיים של בושות וכדומה ולא באמת מה שטוב לילד
 
נתונים?

נתונים?
אין לי עניין...
פשוט זכרתי משהו כזה, שאלתי עבורך את צ'אט ג'יפיטי, הנה מה שהוא ענה:

במחקרים בארה״ב (כמו של ארגון KidsAndCars.org), נמצא שבכ-56% מהמקרים בהם ילדים נשכחו — האב היה הנהג.
כן — יש מחקרים ונתונים שמצביעים על כך שבמקרים של שכחת ילדים ברכב (ובמקרים הקשים — מוות מרוב חום) הרבה יותר פעמים המעורב הוא אב, ולא אם. לדוגמה:

- לפי סקר של Safe Kids Worldwide נמצא כי בקרב הורים ש־
– היו כ־ 23% מן האבות שמודים כי השאירו ילד לבד ברכב, מול כ־ 8% מן האמהות. [1]
 
קראתי את רוב האשכול ויש פה באמת הרבה דוגמאות להורים לא אחראים
ולצערנו יש הרבה כאלו ביננו שאין להם שום אחריות על הילדים ולו היו צריכים להשיג רשיון כדי ללדת ילדים הם לא היו מקבלים!. (כמה שזה נשמע נורא)
השבוע עמדתי בתחנת אוטובוס שנמצאת ממש אחרי סיבוב של הכביש ממש מסוכן לעמוד שם
עמד שם אבא עם כמה וכמה ילדים קטנים (מעל 6 ילדים) שבאמת היה נראה כאילו קיבל אותם בחינם ואם ילך אחד לא נורא
הילדים כל הזמן קפצו לכביש ושיחקו בין המדרכה לכביש (כן כן ממש על הכביש) ושאנשים בתחנה נזעקו וצעקו על הילדים ואז על האבא שישים לב הוא חיך חיוך מטופש וקרא לילד שיעלה למדרכה, והילד אפילו לא הסתובב או התיחס לאבא... באמת שהאנשים בתחנה היו המומים מהמצב זה באמת היה לא שפוי ורק היה צריך לקרות אסון, איזה מלאך שמר על הילדים האלו...
זה נתן לי פשוט לראות בעיניים מזה הורה לא אחראי... מענין אם הילד היה נפגע חלילה מרכב אם האב היה מזיז לו או מזיל דמעה....
יש לי שכנים מסורים מאוד. וכמה ילדים מאתגרים חלקם חינוך מיוחד. שלא נראה ברגע הראשון.
לא כל פעם זה מגיע מחוסר אחריות. לפעמים מחוסר אונים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה